ילד מזדקן

ניקי ווהן צוחק על מייקל אואן שהוא יצטרך לשחק כדורגל עד גיל 40 אם הוא ירצה למלא את כל הזמן אותו החסיר בשל פציעות. ווהן הוא מאמן סוסי מירוץ והקשר שלו לאואן אדוק במיוחד. בגיל 27 חלוץ ניוקאסל ונבחרת אנגליה כבר מתכנן בפרוטרוט את הימים שיגיעו אחרי שיתלה את הנעליים. לפני מספר חודשים קנה חווה גדולה במחוז צ'שייר, המקום בו נולד, ושם הוא מגדל ומכשיר סוסי מירוץ תחת עיניו הבוחנות של ווהן. "כרגע הכדורגל הוא התשוקה הגדולה שלי, אבל אחרי שאפרוש, זה מה שאעשה", סיפר החלוץ לפול פורסיית, שערך עליו כתבה נהדרת ב'טיימס'.

עבור חלק מהפרשנים האנגלים, התחביב הזה של אואן מלמד לא מעט על מה שעובר על התחביב היותר מפורסם שלו, כדורגל, סיוט ממנו נדמה לפעמים שהוא מנסה לברוח. הבעיה היא שגם הם יודעים שכשווין רוני פצוע, מייקל אואן עדיין נחשב לחלוץ האנגלי הטוב מכולם. אנדי ג'ונסון, אלן סמית, פיטר קראוץ', ג'רמיין דפו ודארן בנט הם שחקנים מצוינים, אבל אואן עדיין נמצא בפאזה אחרת. שק הציפיות של אומה שלמה הרבה יותר כבד על הכתפיים שלו מאשר על כתפיו של כל אחד מהשמות שהוזכרו לעיל.

המשימה הבאה שלו תהיה לנצח את ישראל ולהזריק מנת חמצן גדולה לריאותיהם של נבחרת אנגליה ומאמנה, סטיב מקלארן, שנמצאים כבר מספר חודשים בלחץ גדול. אוויר שגם הקריירה שלו צריכה במיוחד, גם אם זה מול ישראל. שתי שאלות מרחפות כעת באוויר, הראשונה – אם הוא יכול. השנייה והחשובה יותר – האם הוא מספיק רוצה.

במשך כשנה התלווה צוות צילום אנגלי לחלוץ שפעם סימל את העתיד של הכדורגל האנגלי. עקב אחריו בתהליך השיקום מהפציעה שעבר במונדיאל, תיעד את הג'וקי המפורסם פרנקי דטורי רוכב בחוותו ועוד. התוצאות יוצגו בעוד כחודש באחת מתחנות הטלוויזיה באנגליה. התכנית התיעודית, מספר העיתונאי פורסיית בכתבתו, תציג בצורה מובהקת את התשוקה של הכדורגלן למירוצי סוסים ואת פועלו הנמרץ באורוות.

"כשאתה אוהד כדורגל אתה לא מסתפק בלצפות במשחק. אתה רוצה לדעת באילו מכוניות השחקנים נוסעים, מה הם אוכלים, איפה הם גרים", אמר אואן, "בשבילי עם סוסי מירוץ הסיפור דומה. אני רוצה לראות אותם נולדים, לדעת מה הם אוכלים ואיך הם מתאמנים".

"לראות את הסוס שלך, לובש את הצבעים שלך, יוצא למירוץ - זו זריקת אדרנלין שרק כיבוש שער גדול יותר ממנה", הסביר אואן כיצד ההתרגשות החדשה ממלאת את הישנה. וכאמור, אחת התוצאות לכך: החלוץ גורר תקופה לא קצרה ביקורות על כך שראשו לא בכדורגל במאה אחוזים. הוא טוען שההאשמות לא מוצדקות, ומוסיף ש"אנשים אומרים שכדורגלן צריך לתכנן את העתיד שלו, אבל כשהוא עושה זאת הם מאשימים אותו שהוא לא מרוכז בכדורגל". לא כולם מקבלים את זה.

ובאמת, נדמה שבאיזשהו שלב מייקל אואן פשוט הפסיק ליהנות מכדורגל. אולי בגלל שתי הפציעות הקשות אותן עבר. הפתיחה שלו בניוקאסל הייתה טובה וב-11 משחקי ליגה הוא כבש 7 שערים, כולל שלושער ב-2:4 על ווסטהאם. אז החלה להתעלל בו אלילת המזל.

בדצמבר 2005 שבר החלוץ עצם בכף הרגל ולמרות שהתחזית הראשונית בישרה על כך שישוב כעבור 3-4 חודשים, אואן לא שב לשחק באותה עונה. למרות ההיעדרות הממושכת שלו, הזמין סוון גוראן אריקסון את החלוץ לסגל הנבחרת למונדיאל בגרמניה. שתי דקות בתוך משחקה השלישי של אנגליה בטורניר, מול שבדיה, קרע אואן רצועות בברכו וסיים את הטורניר. החזרה שלו למגרשים הגיעה בסוף אפריל 2007, לפני פחות מחצי שנה. באמצע יולי שוב נפצע, הפעם בירך, פציעה שגרמה לו להחמיץ קרוב לחודש, שכלל גם את פתיחת העונה באנגליה.

ביום רביעי בערב פתח אואן בהרכב ניוקאסל בפעם ה-14 בלבד מאז הגיע לקבוצה לפני שנתיים תמורת 17 מיליון ליש"ט, שעשו דרכם לריאל מדריד. המגפאייז פגשו את בארנסלי בגביע הליגה ואואן כבש בדקה ה-57 וסיים בצורת של 20 חודשים ללא כיבוש במשחק רשמי עבור קבוצתו. מספרים מדהימים עבור חלוץ ברמתו.

"אתה נעשה מבוגר יותר, איטי יותר. כשאנחנו מתקרבים לגיל 30 אנחנו לא סופרמנים. אנחנו אנשים נורמלים", ניסה להסביר לא מזמן. "אבל אני בן 27 ואני עדיין מרגיש מהיר וחזק. יכול מאוד להיות שאצטרך לשנות קצת את המשחק שלי. בעבר הייתי כמו מתנקש. חלפתי בספרינטים על פני מאות שחקנים, יצרתי מצבים לשחקנים אחרים באותה כמות בה כבשתי. הייתי ילד. מובן שעכשיו אני חייב לאמץ סגנון קצת שונה כי איבדתי מהזריזות שלי. כשהייתי בן 17-18 הייתי כמו כלב מירוצים, אבל אני לא אשוב להיות מהיר בצורה דומה".

קשה להאמין שחלוץ כל כך צעיר מדבר כך, בלתי ניתן לתפישה שאולי הוא לא ישבור את שיא הכיבושים של בובי צ'רלטון בנבחרת אנגליה (49) כשנותרו לו רק 13 לעשות כן. ולמרות זאת אואן לא כבוי, למרות שאולי הוא נשמע כזה. יש אנשים שנולדים עם רעב לשערים, עם תאווה לעשיית מהומות ברחבות. החלוץ שגדל שמחלקות הנוער של ליברפול זקוק לניצוץ שידליק אותו שוב. לזה ולזמן. אואן שב לכושר משחק, אבל החדות שלו נפגעה קשות אחרי כל כך הרבה זמן בחוץ. מאמנו בניוקאסל, סם אלרדייס, מתכוון לתת לו את הזמן כדי שישוב לכבוש בעיניים עצומות.

"מייקל רוצה לשוב וליהנות מכדורגל, עם ניוקאסל ועם נבחרת אנגליה. הוא רוצה להיות בריא כדי שנוכל ליהנות ממנו שבוע אחרי שבוע וכדי שהוא יוכל לשוב ולכבוש כמו שאנחנו יודעים שהוא יכול לעשות", אמר אלרדייס. "הוא איש שקט שמקדיש את עצמו עכשיו להתאוששות מהפציעות. שחקן שמבקיע שערים הוא שחקן הרבה יותר שמח. בנוסף, לשחקן שסבל מפציעות קשות יש פחד פסיכולוגי. הוא כל הזמן תוהה מתי הוא ייפצע שוב. אם מייקל יעביר תקופה ללא פציעות הוא יצבור ביטחון וגם ישחק טוב יותר".

במקביל לפציעות הקשות בשנתיים האחרונות ולזמן הדשא הרב שפיספס עוד כשחקן ספסל בריאל מדריד בעונה שלפני כן, החלו לצוץ סימני שאלה סביב היכולת של אואן לחזור אי פעם להיות אותו חלוץ. המהירות שנעלמה היא רק אחת הסיבות לכך. גם חרושת השמועות הבלתי פוסקת על כך שהוא רוצה לעזוב את ניוקאסל לא סייעה לו להחזיר את השמחה האבודה.

לקראת סוף העונה שעברה הגיב בזעם פרדי שפרד, יושב ראש ניוקאסל דאז, על דיווחים לפיהם בחוזהו של אואן סעיף שחרור בן פחות מ-10 מיליון ליש"ט. שפרד דרש מהחלוץ להיות נאמן לקבוצה בצורה פומבית והוסיף כי אף אחת מארבע הגדולות (מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ארסנל וליברפול) איננה מעוניינת בו. למרות זאת כעבור זמן לא רב פירסמו מספר אוהדי ליברפול קטע וידאו באתר 'יוטיוב' בו צילמו מפגש שלהם עם שפרד, שאמר להם שאם הקבוצה ממרסיסייד תגיש הצעה טובה עבור אואן הוא "יגרור אותו לליברפול". הוידאו עשה גלים, שפרד ניסה להסביר, אבל השורה התחתונה הראתה כמה נפגע מעמדו של אואן כחלוץ בעל שם גדול.

היכולת עצמה עוררה גם היא תהיות, בעיקר אחרי שהיה חלש במשחק הידידות מול גרמניה, בשבוע שעבר. "החיסרון הגדול ביותר של סטיב (מקלארן) ושל סוון גוראן אריקסון לפניו, הוא המצב של מייקל", כתב מאמן העבר בובי רובסון, בטור ב'דיילי מייל' אחרי המשחק. "הייתי בוומבלי ועקבתי אחריו. זה לא היה אותו מייקל אואן שהכרנו ואהבנו. במשך תשע שנים הוא היה החלוץ שלנו, בחירה אוטומטית להרכב ובצדק. אבל אם נדבר על כושר נוכחי ולא על מוניטין, אני לא רואה איך הוא יעזור לאנגליה בשני המשחקים הקרובים שלה, כשאין מקום לטעויות.

"הוא בקושי שיחק בשלוש השנים האחרונות, כמעט ולא נגע בכדור במשחק הראשון שלו העונה מול אסטון וילה והחמיץ שתי הזדמנויות מול גרמניה. גם התנועה שלו והריצות הנבונות שלו למקומות הנכונים, הדברים שהיו מזוהים איתו יותר מכל, היו חסרים לו. זו לא אשמתו. לחלוץ קשה לחזור אחרי שהחמיץ הרבה משחקים. הוא חייב לשחק שישה או שבעה משחקים של 90 דקות כדי למצוא שוב את הטאץ' ואת החדות".

מייקל אואן רק בן 27, אבל חלק מההצהרות שלו מדמות אותו לשחקן בן 36 עם הרהורי פרישה. החלוץ שפרץ לתודעה העולמית במונדיאל 1998 זקוק נואשות לתיאבון מחודש לכדורגל, למנת יתר של ביטחון ביכולת שלו לא להיפצע לתקופה ממושכת לאורך עונה שלמה. עם זה השערים והיכולת מפעם יחזרו.

התהליך שאואן צריך לעבור עשוי לקחת כמה חודשים. בגילו יש לו זמן בשביל זה, אבל יש גם קיצורי דרך. תתארו לעצמכם את וומבלי. אנגליה מול ישראל, דקה 90 והתוצאה היא 0:0. ב'סאן' כבר מכינים שער שיגרום למאמן הלאומי לרצות לקבור את עצמו בחיים, פרשני 'גרדיאן' מתקתקים במהירות ומסבירים את כשלונו של הג'ינג'י על הקווים, הקהל רוחש מאחורי הספסל האנגלי ומכין את האצבעות בפה לשריקות הבוז בסיום המשחק.

ואז שמעון גרשון מרחיק לא טוב כדור חופשי של פרנק למפארד ואואן מגיע ראשון ובועט בחצי כריעה, כמו בגמר הגביע מול ארסנל ב-2001, לרשת של דודו אוואט. אנגליה מנצחת ומתקרבת ליורו 2008, אומה שלמה מוצאת גיבור חדש-ישן. מייקל אואן לא נמצא אפילו קרוב לשיאו, אולי לא ישוב לעולם להיות אותו חלוץ מופלא מלפני כמה שנים, אבל מישהו מוכן להמר נגדו? ועוד נגד ישראל.