ראגבי: וויילס מחפשת קאמבק

סדרת הסקירות שלנו הגיעה לוויילס, הנבחרת שלפני שנתיים לקחה את טורניר שש האומות בסערה, תוך כדי שהיא מצליחה להשיג "גראנד סלאם" (ניצחון בכל המשחקים באותה שנה) נדיר. תוצאות כאלה הן לא דבר שהאוהדים הוולשים לא מכירים, אם כי עבר זמן רב מאז שהם זכו לראות את הנבחרת מצליחה. הנבחרת הוולשית של שנות ה 70 ותחילת ה 80 שנחשבה ע"י רבים לנבחרת הטובה ביותר בעולם אז (ויש אומרים הטובה ביותר אי פעם), זכתה בטורניר חמש האומות (היום שש האומות) חמש פעמים וב"גראנד סלאם" שלוש פעמים.

אבל המסיבה הוולשית נגמרה עם היווצרות ה"ראגבי ליג" בשנות ה 80. שחקנים רבים העדיפו את הכסף הגדול שה"ליג" המקצועני הציע להם ועזבו את הנבחרת. במקביל הסתיימו קריירות של כמה שחקנים ותיקים והוולשים מצאו את עצמם עוברים שנים קשות עד לסוף שנות ה-90. בשנים קשות אלה, חוץ מההגעה למקום השלישי בגביע העולם הראשון בשנת 1987, הוולשים הפסידו כמעט לכל מי שישחקו נגדו, אפילו ליפן (!).

בשנת 1998 מונה גרהאם הנרי (היום מאמן נבחרת ניו זילנד) למאמן נבחרת וויילס. באותו זמן גם חזרו כמה שחקנים בכירים מה"ליג" ו-וויילס התחילה לנצח. ריצה של עשרה ניצחונות רצופים הובילה את וויילס לארח את גביע העולם ב-1999, בו הפסידה ברבע הגמר בצורה מאד מכובדת לאוסטרליה, אשר זכתה בסופו של דבר בגביע. בשנת 2002 עזב גראהם הנרי, וסטיב הנסן שהיה עוזרו החליף אותו. הנסן הוא היום שוב עוזרו של הנרי בנבחרת ניו זילנד, כך שאפשר להגיד שבחמש השנים האחרונות הם פשוט שידרגו את עצמם (וגם התקרבו הביתה היות ששניהם ניו זילנדים).

תחת הנהגתו של הנסן בגביע העולם באוסטרליה ב-2003, וויילס הקשתה מאד על ניו זילנד בשלב הבתים והגיעה עד לחצי הגמר בו הפסידה לאנגליה שזכתה בטורניר. בשנת 2004 חזר הנסן לניו זילנד, ומייק ראדוק החליף אותו בתפקיד המאמן של וויילס. תחת ראדוק וויילס המשיכה לשפר את סגנון המשחק הפתוח וההמשכי שלה והגיעה להישגים שהזכרנו בתחילת הכתבה. אחרי הזכיה בגביע שש האומות ראדוק פרש מסיבות אישיות ומאז וויילס מתקשה להמשיך באותה דרך, כאשר בשנתיים האחרונות סיימה את שש האומות במקומות החמישי והרביעי, ובאופן כללי לא נראית טוב.

וויילס קיבלה הגרלה די נוחה בגביע העולם השנה, היא נמצאת באותו בית עם אוסטרליה, פיג'י, קנדה ויפן. אומנם פיג'י עלולה לסכן אותה, אבל הסיכוי למפלה כזאת הוא לא גבוה. בהתחשב בעובדה שהוולשים ישחקו את המשחק נגד אוסטרליה בבית, באיצטדיון המילניום שבקארדיף, אולי יש סיכוי שהוולשים יפתיעו את האוסטרלים ויעלו לרבע הגמר מראשות הבית.

ברבע הגמר וויילס כנראה תפגוש את דרום אפריקה או אנגליה. למרות שוויילס הפסידה לאנגליה לפני שבועיים בתוצאה המשפילה 62:5, היא ניצחה אותה במסגרת טורניר שש האומות בתחילת השנה כך שזה יכול להיגמר טוב בשביל הוולשים, אם רק יצליחו להזכיר לעצמם איך הם שיחקו ב-2005 או אפילו לפני כמה חודשים. אם יפגשו את דרום אפריקה זה עלול להיות קשה הרבה יותר. לוויילס יש "באק ליין" חזק מאד עם מספר כוכבים גדולים, אבל הבעיה שלהם תהיה ב"פורוורדס" - נקודת התורפה שלהם ובמיוחד ה"ליין אאוט". נגד קבוצות כמו אוסטרליה, אנגליה ודרא"פ אי אפשר לנצח אם ה"פורוורדס" לא שולטים, וזה האזור שבו וויילס תצטרך להתרכז בימים הספורים שנותרו לה עד משחק הפתיחה.

גארת' תומאס - מספרים 11,13,14,15 ("סנטר", "ווינג", פול באק") הקפטן הוולשי. בן 33, 1.91 מטר, 101 קילוגרם, 97 משחקי טסט.

תומאס המכונה "אלפי" (עקב הדמיון שלו לאלף החייזר אוכל החתולים) הוא השחקן ששיחק הכי הרבה משחקים בנבחרת וויילס מאז ומעולם (94 משחקים, שלושת הטסטים האחרים הם במדי ה"ליונס"), וגם השחקן שהבקיע הכי הרבה "טרייס" עבור הנבחרת הוולשית עם 38 "טרייס". תומאס הוא ללא ספק כישרון גדול, וראייה לכך היא היכולת שלו לשחק בכמעט כל עמדה ב"ליין". החיסרון שלו הוא המזג החם שלו שסיבך אותו בהרבה צרות על המגרש והשמועות אומרות שגם סיבך אותו עם המאמן לשעבר, מייק ראדוק, מה שהיה אחד הגורמים להדחתו של ראדוק. "אלפי" לקח חלק פעיל מאוד ב"טור" של ה"בריטיש אנד אייריש ליונס" בניו זילנד בשנת 2005, כאשר בריאן או'דריסקול הקפטן נפצע הוא נבחר להחליפו והוביל את ה"ליונס" בשני המשחקים הנותרים.


ג'יימס הוק - מספר 10 ("פליי הלף") ההבטחה הוולשית. בן 22, 1.83 מטר, 91 קילוגרם, 13 משחקי טסט.

הוק הוא שחקן צעיר ומבטיח שעדיין לא לגמרי הבטיח את מקומו כמספר 10 הראשון של וויילס, הוק הוא הבטחה גדולה לעתיד של וויילס. בארבעת המשחקים הראשונים של טורניר שש האומות השנה הוק שיחק בעמדה מספר 12 ללא תוצאות מרהיבות במיוחד, אבל כשעבר לעמדה מספר 10 במשחק נגד אנגליה הוא צבר 22 נקודות מתוך 27 הנקודות של וויילס ונבחר לשחקן המצטיין של המשחק. הוק שיחק גם בנבחרת וויילס עד גיל 21 ובנבחרת השביעיות של וויילס. האוהדים הוולשים אוהבים את הוק בזכות משחק ההתקפה שלו, הוא שחקן מהיר מאד מה שמתאים לסגנון המשחק של הוולשים שמאופיין בהחזקת הכדור והמשכיות. הוק נחשב גם לבועט טוב מאד ולמגן חזק.


דוויין פיל - מספר 9 ("סקראם הלף"). בן 26, 1.80 מטר, 83 קילוגרם, 51 משחקי טסט.

פיל נחשב לאחד ה"סקראם הלף" הטובים בעולם. הוא שיחק את משחקו הראשון במדי וויילס בשנת 2001 כשעוד היה באוניברסיטה במהלך לימודי התואר שלו בגיאוגרפיה. מאז הוא גם הספיק להיות חלק מה"טור" של ה"בריטיש אנד אייריש ליונס" בניו זילנד בשנת 2005 והיה השחקן הצעיר ביותר באותה קבוצה. לפיל צפויה עבודה לא קלה מאחורי ה"סקראם" הוולשי. הוא יצטרך להיות במיטבו כדי להעביר את הכדור לג'יימס הוק ולשאר ה"ליין".

פורוורדס:

מייקל אואן (לא זה שאתם מכירים)
מרטין וויליאמס
קולין צ'ארוויס
אליקס פופהאם
ג'ונת'ן תומאס
איאן אוונס
וויל ג'יימס
אלון-ווין ג'ונס
איאן גו
כריס הורסמן
אדם ג'ונס
מת'יו ריס
טי. ריס תומס
הו בנט
גת'ין ג'נקינס
דונקן ג'ונס


באקס:

גארת' תומאס (קפטן)
קווין מורגן
שיין וויליאמס
דאפיד ג'יימס
טום שנקלין
ג'יימי רובינסון
סוני פארקר
מארק ג'ונס
סטיבן ג'ונס
ג'יימס הוק
סרי סווייני
דווין פיל
מייק פיליפס
גארת' קופר