רולטה רוסית

בשעות הערב המאוחרות של יום שלישי החליט אלכסיי סברשנקו לשבור את הכלים. סנטר נבחרת רוסיה וצסק"א מוסקבה נטש בזעם את המלון בו שוכנה הנבחרת הרוסית, לקראת יציאתה לספרד ביום חמישי, ותפס מונית לבניין המערכת של היומון "סובייצקי ספורט", אחד משני עיתוני הספורט הגדולים ברוסיה. השחקן גדול המימדים (2.15 מטרים) שעט פנימה וחיפש את דסק הכדורסל. משהגיע ליעדו, ביקש לגולל באוזני שני העיתונאים המופתעים בחדר את פשר "ההתעלמות התמוהה של המאמן דיוויד בלאט ממני ומיכולותיי. אני רוצה להסביר לאוהדים למה אני לא משחק", לדבריו. ואכן עשה זאת במשך השעתיים הבאות.

סברשנקו, בימים כתיקונם בחור שקט וחביב במיוחד, ירה בראיון-מונולוג ההוא לכל הכיוונים. בעיקר ביקש לחלוק על פילוסופיית המשחק החדשה של הנבחרת בראשות בלאט, שטען במספר ראיונות שהעניק לכלי תקשורת מקומיים כי "אין בנבחרת רוסיה סנטרים ברמה מספיק גבוהה, ובכל מקרה, קשה להם להשתלב בשיטה החדשה שאנחנו מנסים להנחיל – כדורסל מהיר ואקטיבי, עם הרבה ריצה והתקפות מתפרצות". סברשנקו פרק בראיון היזום חודש מלא תסכול במדי הנבחרת, בו בילה את רוב זמנו בהסתופפות על הספסל לצד שמות סמי-אלמוניים כמו ניקיטה שבלקין ופדור ליחוליטוב, זאת בזמן שאנדריי קירילנקו, פורוורד לעילא ולעילא, מוסט בכוח לעמדת הסנטר.

התפיסה של בלאט שגויה מיסודה, טען סברשנקו בלהט. הוא הסביר ש"זה לא יכול להיות שאני טוב מספיק עבור אטורה מסינה ולא עבור בלאט", ובכלל, אם זה היחס שהוא מקבל אחרי כל כך הרבה שנות שירות בנבחרת, אז הוא מבחינתו גומר עם הפארסה הזו ויתלה את המדים הלאומיים בתום הקמפיין הקרוב. לא אקט כל כך פטריוטי, קומראד, אבל "אני מרגיש שהגעתי לדרך ללא מוצא". אם כי לפרוטוקול הוסיף סברשנקו ש"כל חילוקי הדעות ביני לבין צוות המאמנים הם על רקע מקצועי ואין לי כל בעיה אישית איתם".

למחרת בבוקר קיימה הנבחרת מסיבת עיתונאים אחרונה בטרם ההמראה ליורובאסקט. בלאט סירב להתייחס לשאלות באשר לדבריו החריפים של סברשנקו, והעיתונאים היו משוכנעים שיודיע על שחרורו לאלתר של הסנטר. אולם הישראלי-אמריקאי הדהים כשהעדיף להשאיר במוסקבה דווקא את דמיטרי חווסטוב ואת ויטלי פרידזון הצעירים, ולא את סברשנקו הסורר. "זה היתרון הגדול ביותר של דיוויד, העובדה שהוא תמיד יעדיף להיות חכם מאשר צודק", אומר עיתונאי רוסי. "הוא יודע שיש לו בעיה חמורה בגזרת הסנטרים, ושאם ישחרר את אלכסיי הוא יישאר רק עם ניקיטה מורגונוב. ברור שהייתה לו לגיטימציה להעיף את סברשנקו מכל המדרגות, אבל בלאט יודע שבלעדיו הוא יהיה בבעיה גדולה והתעלה מעל עניין האגו". ברוסיה דווח שסברשנקו אומנם התנצל בפני בלאט על הדברים כבר למחרת בבוקר, אבל איך נגיד - אצל צביקה שרף זה לא ממש היה עובר.

בהתחשב בבעיות שממשיכות להעיק על הכדורסל הרוסי, אפשר אולי להבין את הפשרה של בלאט. הדלילות היחסית והמחסור בכישרון בעמדה מספר 5 של נבחרת רוסיה הם רק סימפטום למחלה ממנה סובל הכדורסל במדינה כבר שנים ארוכות. אומנם בליגה הראשונה זורמים הדולרים כמים והסופרליג הרוסית נחשבת כיום לאחת הליגות העשירות בתבל, אולם הכדורסל הרוסי המודרני שייך לזרים - הוא מנוהל על ידם, מאומן על ידם ומשוחק על ידם. זאת ועוד - השחקנים הרוסים, המהווים את שלד הנבחרת (עילית הכדורסל המקומי, להזכירכם), ראו אשתקד בעיקר ספסל בקבוצותיהם (סרגיי מוניה, יארוסלאב קורולב, פאבל פודקולזין ומעל כולם אנדריי קירילנקו, לו הייתה זו העונה הגרועה בקריירה, ו-ויקטור חריאפה, שבקושי גירד דקות בבולס). פני הנבחרת כפני הכדורסל הרוסי.

"הכדורסל ברוסיה מתנהל בצורה שערורייתית, מגילאי הילדים ועד הבוגרים", קובל זוראב צ'יטייה, פרשן הכדורסל של היומון "ספורט אקספרס". "המאמנים הרוסים בינוניים מאוד ואולי חושבים שאנחנו עדיין בתקופת ברית המועצות, כי הם לא עובדים קשה ולא מוכנים לעשות את ההתאמות הנדרשות לכדורסל המודרני. כל נושא טיפוח הנוער במדינה הוא בעייתי. ישנן מעט מאוד מסגרות מסודרות לנוער. בתי הספר למאמנים הם גרועים במיוחד. כבר שנים שלא גדלים כאן מאמנים ושחקנים. עבורי זה חמור מאוד שמדינה בת 150 מיליון איש מוציאה מתוכה כל כך מעט כישרון. אין שיטה ואין יד מכוונת, רק קבוצות עשירות שרוצות להצליח כאן ועכשיו ולא רואות חשיבות גדולה בבניית הדור הבא".

נבחרות הן מיקרוקוסמוס של הספורט המקומי, ולכן אין זה מפתיע שמאז נפילת מסך הברזל רוסיה לא זכתה באליפות אירופה. יתרה מכך: מאז מדלית הארד ב-97', למעשה, לא הצליחה רוסיה לצלוח את מחסום רבע גמר היורובאסקט. זאת, לעומת 14 מדליות זהב ושתי מדליות כסף בין השנים 1947-1985. "גם אם תבחן את השנים בהן ברית המועצות הייתה דומיננטית מאוד בכדורסל האירופאי, תוכל לראות שמעט מאוד שחקנים הגיעו לנבחרת הכדורסל מרוסיה של היום", מחדד דיוויד בלאט. "בסך הכל היו אולי שניים או שלושה שחקנים טובים מרוסיה עצמה. רוב הכוכבים הגיעו מליטא, כמו סאבוניס או מרצ'ולניס, מאוקראינה, כמו טקצ'נקו, מלטביה או מהמדינות האחרות. כך שלמעשה, הכדורסל הרוסי אף פעם לא היה גדול באמת".

המצב ברוסיה דהיום גרוע עד כדי כך שסרגיי קושצ'נקו, ג'נרל מנג'ר צסק"א מוסקבה, אמר בעונה שעברה כי "הייתי שמח לצרף לצסק"א כל שחקן רוסי ברמה סבירה, אבל כרגע אני רואה ברחבי המדינה רק שחקן אחד כזה – ויטלי פרידזון (שחקנה הצעיר של חימקי, א.ג.). היינו לוקחים מזמן כל שחקן שיש לו קצת כדורסל ברוסיה. הבעיה היא שכמעט ואין כאלו". האכזבה העצומה בעקבות היורובאסקט הקודם (רוסיה סיימה שמינית, ישראל תשיעית) הגדישה את הסאה מבחינת התאחדות הכדורסל הרוסית. בלאט, הידוע ביכולת השיקום שלו ובראייה ארוכת הטווח, מונה למאמן הנבחרת במקומו של סרגיי באבקוב הכושל.

אם צביקה שרף משתכר אלפי שקלים בודדים לחודש עבור התענוג שבלאמן את נבחרת ישראל, אזי שהרוסים משלמים לבלאט, על פי הערכות, מעט יותר: כ-750,000 דולר לחודשיים בלבד של עבודה מאומצת. "אם בלאט יעשה את מה שמצפים ממנו, עבור ההתאחדות הרוסית זה לא ממש כסף", אומר צ'יטייה. עבור הרוסים, בלאט הוא נכס של ממש וזוכה במוסקבה לכבוד מלכים. אף שגם שם מבינים שבלאט לא יכול להוציא מים מן הסלע, שהרי מבחינת כישרון מזוקק רוסיה נמצאת הרבה מאחורי ספרד, צרפת או ליטא. אם כי המטרה שהוצבה בפני בלאט ברורה ומובנת: מקומות 5-7, שצפויים להספיק למקום במוקדמות אולימפיאדת בייג'ינג. אלא שעם בית מוקדם הכולל את יוון, סרביה ומנצחת טורניר ההזדמנות האחרונה, המשימה לא תהיה פשוטה.

בלאט הוא המאמן הזר הראשון בהיסטוריה של נבחרת רוסיה. חלק משחקניו בנבחרת הכיר היטב עוד קודם לכן: עם קירילנקו הוא הספיק לערוך מספר אימונים אישיים, את חריאפה ומוניה פגש באינספור מחנות כדורסל, מול ג'יי אר הולדן התמודד פעמים רבות. זה עמד לטובתו. "השחקנים בנבחרת מאוד מכבדים את בלאט", טוען צ'יטייה, ולראייה – רוסיה היא אחת משלוש הנבחרות היחידות ביבשת שרשמו היענות מלאה מצד כל השחקנים שזומנו לסגל.

המטרה העיקרית שעומדת בפני בלאט המתודי היא להכניס מעט היגיון בשיגעון שפשה בנבחרת הרוסית. בעבר רוסיה הייתה ידועה בסגנון משחקה הפרוע, או אולי בחוסר סגנונה: כשהמצב הפך קשה, הכדורים בדרך כלל נותבו לכיוונם של קירילנקו או הולדן, כשיתר השחקנים צופים בהם מהצד. אבל בלאט, מתלוצצים פרשני הכדורסל ברוסיה, התברר במישור הזה כקומוניסט אמיתי. "אצלי אין כוכבים, כולם שווים. לא אאפשר עוד התקפה שבנויה לחלוטין סביב קירילנקו", הודיע המאמן לפני מספר שבועות, "כולם יעשו הגנה, כולם ירוצו וכולם יזרקו".

לפני הכל, רוסיה של בלאט היא קבוצת הגנה מצוינת, שמפעילה לחץ קונסיסטנטי על הכדור, חוטפת המון וטסה למתפרצות. "בלאט יודע שרובם המוחלט של שחקני הנבחרת לא מוכשרים מבחינה התקפית ומועדים להיתקע במשחק עומד. הוא גם יודע שבמשחק המעבר אין משמעות ליכולת הקליעה, ולשם הוא חותר – כמה שיותר מתפרצות, כמה שיותר סלים קלים, כמה שפחות משחק עומד על חצי מגרש", מנתח צ'יטייה. בנוסף, המחסור החמור בקלעים והיד הבלתי יציבה בעליל של אלו שישנם, הביאה את בלאט להעמיד חמישייה הגנתית לעילא, המורכבת מהולדן, זאכר פאשוטין, מוניה, חריאפה וקירילנקו. הספסל דליל בשחקנים איכותיים, ולכן חורג בלאט ממנהגו ובמשחקי ההכנה עד כה שמר על רוטציה קצרה במיוחד.

כפועל יוצא של מיעוט דקות המשחק, לא מעט שחקנים בנבחרת הרוסית הפכו ממורמרים. סברשנקו אולי שבר את הכלים, אבל עיתונאים המכסים את נבחרת רוסיה מעידים על מחנאות של ממש. "מבחינה חברתית, המצב ממש לא טוב", נאנח צ'יטייה. "יש את את החבר'ה שפותחים בחמישייה ומשחקים, ומנגד את החבורה של שחקני הספסל הצעירים. זו בעיה שבלאט נותן עליה את הדעת. בסך הכל, עם כל הבעיות, ביורובאסקט הקרוב לנבחרת אין הרבה מה להפסיד – היא נוסעת לספרד בציפייה לשחק טוב בעיקר. אף אחד לא מצפה מבלאט להביא מדליה. זה מצב נוח עבורו. הרבה שנים שרוסיה לא משחקת כדורסל יפה לעין, ולפני הכל, אנחנו רוצים לראות כדורסל חיובי". על פי משחקי ההכנה האחרונים, את המבחן הזה בלאט כבר עבר בהצלחה.