המתיחה הגדולה של הכדורגל הישראלי

וידאו: ערוץ 10

בהנחה שלא מסתתר איזשהו מניע נסתר מאחורי הסירוב של אבי לוזון לשחרר את גיא לוי למכבי תל אביב, מדובר בבשורה חשובה בשבוע חשוך במיוחד בתולדות המועדון המפואר במדינה בפרט והכדורגל הישראלי בכלל, על עסקניו, הוריו, מאמניו, מקורביו וחקייניו. שהם בעצם יישות אחת עלובה. מאוד קשה היה לזהות נקודת אור במסיבת הטראנס הזאת שארגנו לנו אבי נמני וגברי לוי, ההחלטה של לוזון היא אולי אחת כזאת. ולא בגלל השורה התחתונה. היו כבר יו"רים בהתאחדות שסירבו לשחרר מאמני נבחרות לקבוצות הליגה, אבל לוזון, בניגוד להם, פעל בניגוד לקודים הנהוגים עד היום בענף. קודים של חברות, טובות, קומבינות ואינטרסים.

גברי לוי בנה בדיוק על הקודים האלה: הוא דאג ללוזון בעבר, הוא מצפה שיחזיר לו טובה. הוא מינה חברים למשרות הכי בכירות בכדורגל הישראלי מתוך אותם קודים של נפוטיזם, הוא ציפה שלוזון ימשיך את המסורת. ההפתעה של גברי לוי לנוכח ההחלטה של לוזון היא אולי הדבר הכי טוב שקרה כאן השבוע. הפתעה של אדם שייצג עולם מושגים וצורת חשיבה חולה ומסוכנת מהעבר, ולא מבין מדוע המציאות לא תואמת את הערכים עליהם הוא התחנך. לוזון, בניגוד לציפיות ממנו, אמר לא לעולם המושגים הישן ועצר את הקומבינה החדשה. מי יודע, אולי אפילו בעתיד המאמן הבא של הצעירה לא יהיה יותר הבן של או החבר של.

באותן שיחות מדומות בין "אבי נמני" לשלמה שרף ולאייל ברקוביץ', שחשפו שוב את מערומיה של תקשורת הספורט הישראלית, ניתן היה להבחין בסממן יוצא דופן, כזה שלא היינו רגילים אליו אצל השניים: אנושיות, רגש ואמוציות חיוביות. שרף כמעט נחנק כששמע על "ההצעה" של מכבי תל אביב. ברקוביץ' הפגין את הלהט הרגיל שלו, אבל ניתב אותו בצורה חיובית ומעוררת סימפטיה, לשם שינוי. המשפט "תכניס לגוטמן בחוזה התחייבות שישחק עם שני חלוצים" עוד ייכנס לפנתאון הציטוטים, הצהרה שערכה לא יסולא בפז.

וכאן, בנקודה בה נטרק הטלפון, זה נגמר. דוקטור אייל שוב הפך למיסטר ברקוביץ' ושרף לא התאפק עם האצבע על כפתור ה-SEND. הפאנץ' הגדול בפרשת החקיין הוא לא הכתבים שבלעו את הפיתיון אלא המקורות שלהם. דידי הררי אומר כי ממנו זה לא יצא וצריך להאמין לו, כי מה הטעם במתיחה אם היא מתפרסמת לפני ששודרה בתוכנית? נשארנו עם הצד השני, של הנמתחים. לא מפתיע שדווקא מקומות העבודה שלהם ידעו ראשונים על ההצעה של "נמני". ככה זה, ישר רצים לספר לחבר'ה, במיוחד בעולם שבו הגבול בין העיתונאים לאנשי המקצוע כבר מזמן מטושטש ובלתי נראה.

מכבי תל אביב, שנראית כמו קרקס, לא יוצאת נקייה מהאירוע, שמעמיד בעיקר אותה באור נלעג ומגוחך. כמעט כולם הפסידו מההלצה הכי מוצלחת שהייתה כאן בשנים האחרונות. כמעט, כי כל הצופים, המאזינים והגולשים רק הרוויחו. סופסוף גם הם יודעים אחד לאחד כיצד מתנהלת הביצה פה ואיך סיפורים על מועמדות לאימון קבוצה מסוימת מגיעים בסוף לאמצעי התקשורת.

אם לא הספיקה לנו השבוע פארסת מינוי המאמן הבא של מכבי תל אביב, קינחנו בפרשת שידור המשחק של האימפריה לשעבר בגביע אופ"א מול ארצ'יאספור הטורקית בספורט 5 פלוס לייב. לא ברור מה יותר חמור מבין השניים, במיוחד אחרי שקוראים את ההסבר של ערוץ הספורט מדוע הם הולכים לשדר את המשחק בערוץ בתשלום. וזהו ההסבר: "המשחק של מכבי תל אביב שובץ ב 5+ LIVE מאחר והוא מתחיל בשעה 19:00 בערב, שעה בה משודרת בספורט 5 מהדורה מורחבת של 'חדשות הספורט', המחויבת בשידור בהתאם לכללי המועצה עצמה, ומיד לאחריה משחקה של הפועל ת"א מול שירוקי. באותה שעה, בספורט 5+, משודרת הגרלת הבתים של ליגת האלופות בשידור ישיר ממונקו (חובת שידור על ידי אופ"א), ומיד לאחריה משחקה של מכבי נתניה מול ליירה".

לכאורה, הסבר מנומק, אבל מלא בציניות. ממתי שידור של חדשות הספורט חשוב יותר ציבורית ממשחק של מכבי תל אביב? לכל בר דעת ברור שלערוץ הספורט היה הרבה יותר נוח להזיז את המשחק עם פוטנציאל הרייטינג הגבוה ביותר לערוץ בתשלום, במסווה של נימוק הגיוני: למכבי תל אביב יש את קהל האוהדים (מנויים בשפת הערוץ) הגדול ביותר מבין הישראליות באופ"א. המשחק שלהם, בין היתר בגלל פרשת המאמן, הוא הכי מעניין והכי מותח, והוא עשוי להפוך במחיר של שער טורקי אחד לשערורייה הבאה בכדורגל הישראלי. קשה להאמין שאלו לא היו השיקולים המרכזיים של ערוץ הספורט, שפעם עוד חרט על דגלו את הגישה לפיה משחקים של קבוצות ישראליות באירופה ישודרו בערוצים פתוחים. פעם, כן? מאז היה לנו את בית"ר נגד קופנהאגן בספורט חמש פלוס לייב (אחרי שטיפת מוח של שבועות עם קדימונים אינסופיים), ומשחקים בגביע הטוטו שזלגו איכשהו לכיוון הערוצים בתשלום. פלא שעכשיו הם שמים קצוץ על החלטת מועצת הכבלים והלווין, שמשחקי הישראליות באירופה ישודרו בערוצים פתוחים בלבד?