ניצן שירזי
היתרון הבולט: הדבר שהכי חסר היום למכבי תל אביב הוא הסברה נכונה. מישהו שיבוא אחרי הפסדים ועדיין יצליח להוציא אותה טוב. מישהו ששום דבר לא נדבק אליו. שירזי הוא האיש. אחרי תבוסה של 3:0 הוא יעמוד מול המצלמה ויגיד: "אין ספק שמכבי תל אביב לא משחקת טוב, אני אומר את זה כבר הרבה זמן. השחקנים שלה לא עומדים נכון על המגרש, אין סגירה אלכסונית ובכלל - דרוש שיפור מיידי במשחק ההגנה". תאמינו לנו, אף אחד לא יבוא בטענות אחר כך.
החיסרון: לשירזי שום דבר לא נדבק, אבל גם לאבי נמני לא. איך ישוחק הפינג פונג בין השניים?
ונגיד שהוא בא: לא פיתרון רע. בחור צעיר, אינטליגנטי, רהוט וסימפטי שיודע כדורגל.
תוצאה סופית: מרכז טבלה (ואולי גם גביע).
גיא לוי
היתרון הבולט: השקט הנפשי. אין כמו לוי בלעשות סדרות חינוך כשצריך. לשחקנים, לתקשורת, להורים של השחקנים, לנמני, למאנה, ללוני, לגרינפיס, למפלגה הרפובליקנית ולחסן נסראללה. רוצים שקט תעשייתי? הוא יביט לכם בלבן של העין אחרי הפסד באנדורה ויגיד: "אם לא הקבוצה הזו, לא הייתם נוסעים לכאן". ואז מה תגידו לו? הא?
החיסרון: פעם הוא בנבחרת הצעירה, פעם סגור במכבי תל אביב וחוזר חלילה. יציבות זה לא משהו שבדיוק מאפיין את גיא לוי.
ונגיד שהוא בא: למרות הכל, יכול להיות שבקבוצה גדולה התוצאות תהיינה שונות.
תוצאה סופית: מרכז טבלה (ואולי גם גביע).
אל תפספס
אלי גוטמן
היתרון הבולט: יציבות בקבוצות בהן הוא מאמן וכדורגל התקפי מהשורה הראשונה. אין מה לעשות, כדורגל חיובי תמיד היה בדמו וחלק בלתי נפרד מאישיותו הצבעונית. מדברים על להחזיר את רוח המכביזם למכבי תל אביב, על שלישיות ועל רביעיות? אין מועמד מתאים יותר.
החיסרון: לא צלח את דניאל יאמר, לא יצלח את רוני מאנה.
ונגיד שהוא בא: עוד לפני שמסתיימת העונה הוא גם הולך.
תוצאה סופית: מרכז טבלה (ואולי גם גביע).
פרדי דוד
היתרון הבולט: אם גוטמן לא הצליח לעבור את סדנת ההכנה לרוני מאנה, דוד אוכל בוסים כמו מאנה לארוחת בוקר אחרי שעשה כמה גיבושונים אצל אריאל שיימן. חוץ מזה, יש לו הרבה ניסיון בקבוצות גדולות.
החיסרון: רגע, מישהו שיהיה בובה של נמני זה באמת חיסרון?
ונגיד שהוא בא: רק מהמחשבה הזו אנחנו מפהקים.
תוצאה סופית: מרכז טבלה (ואולי גם גביע).
ניר לוין
היתרון הבולט: תמיד כשמתחילה עונה, חושבים עליו מייד לטווח ארוך. "לכמה זמן נחתים את לוין, ארבע, אולי חמש שנים?", שואלים בעלי קבוצות במסדרונות. זה שבכל קיץ מחדש הוא פותח עונה בצ'רלטון, זה סיפור אחר.
החיסרון: האיש יביא גביע, על איזה חסרונות אתם מדברים?
ונגיד שהוא בא: מה השאלה? גביע הרי כבר סגרנו שיש. ואהה, כן - גם מרכז טבלה.
משה סיני
היתרון הבולט: מאמן מוכח שכמעט והחזיר את הפועל תל אביב לשנותיה היפות כמנג'ר (אם ב"שנים יפות" מתכוונים למשחקים בכפר כנא ונגד רמת עמידר, כמובן). אדם אהוד עם הרבה קבלות בתור מאמן בכדורגל הישראלי.
החיסרון: מה, להביא ככה את האדום הזה לקרית שלום?
ונגיד שהוא בא: אבי נמני יוכל לפחות לומר: 'היה ג'נרל מנג'ר כושל יותר ממני בכדרוגל הישראלי, אתה יודעים כבר איך קוראים לו'.
תוצאה סופית: מרכז טבלה (ואולי גם גביע).
אל תפספס
ויקי פרץ
היתרון הבולט: מה רע בקצת אנשים שמכירים את הקבוצה מבפנים ובמקרה הבן שלהם משחק בה ומאוד אהוד על ידי הקהל? לפעמים הולכים רחוק מדי כשהפיתרון נמצא מתחת לאף.
החיסרון: כמה קבוצות יש לו ברזומה?
ונגיד שהוא בא: היי, היי, הוא לא צריך לבוא, הוא כבר שם.
תוצאה סופית: מרכז טבלה (ואולי גם גביע).
מוטי איוניר
היתרון הבולט: מכבי תל אביב צריכה מישהו עממי. רוני מאנה, למשל, עממי או לא? בטח עממי. נמני עממי? ברור. ומישהו עממי, ועוד צפוני עממי, זה מוטי איוניר, האיש שלעולם לא תתפסו עם חליפה, וביום קיץ חם אפילו תוכלו לראות אותו מגיע עם כפכפים ומכנסי ברמודה למגרש (מצטערים, מוטי, התמונה שלך נכנס למגרש בגביע הטוטו לא יוצאת לנו מהראש).
החיסרון: אם את טון קאנן העדיפו על פניו בזמנו, כנראה שאין כלפיו יותר מדי הערכה.
ונגיד שהוא בא: כמו בעונה הראשונה שלו עם נצרת עילית בליגת העל - מרכז טבלה (ואולי גם בגביע).
שלמה שרף ואייל ברקוביץ'
היתרון הבולט: אלה הספקולציות האחרונות והכי חמות ומשעשעות, יש לומר. שרף הוא המועמד של "ידיעות אחרונות" וברקוביץ' הוא מוצר חם מבית היוצר של One. ואנחנו מנסים לייצר פה תשלובת מעניינת, כי בתור קומבינציה השילוב הזה חייב לעבוד. בלי אגו, בלי רעש, בלי קומבינות - שני אנשי מקצוע שיתנו את השקט ומאמינים בעבודה קשה.
החיסרון: אין לנו מספיק זמן ואנרגיות כדי להתחיל לספור.
ונגיד שהם באים: תשמעו, משעמם לא יהיה שם, הם יחזיקו מעמד שני מחזורים ואז יפרשו כנפיים.
תוצאה סופית: מרכז טבלה (ואולי גם גביע).