פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ראגבי: הממלכה רוצה לשמור על הכתר

        אנגליה, אלופת העולם בראגבי, תחל בצרפת את המסע להגנה על התואר. האם היא מסוגלת לשמור עליו? שחר מור ממשיך לסקור

        הנבחרת הבאה בסדרה היא האלופה הנוכחית ומולדת הראגבי. אנגליה היא הנבחרת הראשונה מחצי הכדור הצפוני שזכתה בגביע העולם וכיאה למולדת הראגבי היא היתה בשני גמרים (1991 ו-2003) וחצי גמר אחד (ב-1995 כשג'ונה לומו דרס אותם עם 4 טרייס). לגביע העולם הקודם אנגליה הגיעה כמדורגת ראשונה בעולם ופייבוריטית (יחד עם ניו זילנד) ועזבה אותו עם הגביע. למרות ש-12 מהשחקנים בנבחרת הנוכחית היו גם בנבחרת שזכתה בגביע באוסטרליה, זוהי נבחרת שונה לגמרי.

        הנבחרת הנוכחית מגיעה לטורניר מדורגת שביעית בעולם, אחרי נבחרות קטנות ממנה בהרבה כגון אירלנד וארגנטינה. למצב הקיים יש הרבה סיבות: פרישה של שחקנים מובילים, תכנון גרוע וחילופי מאמנים, אבל יש הרגשה שהסיבה האמיתית היא שהנבחרת שזכתה בגביע ב-2003 פשוט היתה קבוצה שהשחקנים והצוות המקצועי שלה היו בשיא מדהים אישי וקבוצתי, מצב שלא יחזור בקרוב. עוד דבר הוא הגיל של השחקנים, למרות שבממוצע הקבוצה הזאת מבוגרת רק בחצי שנה מהנבחרת שזכתה בגביע. לפני ארבע שנים הבדלי הגילאים בין המבוגרים לצעירים היו יותר קטנים, היום יש 14 שחקנים (מתוך 30) שהם בני 30 או יותר, מתוכם שלושה מעל גיל 35 מה שלא נראה שתורם לאחידות בקבוצה.

        מאמן הנבחרת בריאן אשטון מונה לפני פחות משנה, אחרי שקודמו אנדי רובינסון פוטר בעקבות התוצאות הגרועות שהנבחרת השיגה תחת שרביטו. אשטון מוכר ברחבי עולם הראגבי כמאמן ה"באקס" הטוב והיצירתי בעולם. הוא היה מאמן ה"באקס" של אנגליה שזכתה בגביע העולם ב 2003 וכאשר מונה לתפקיד המאמן רבים חשבו שסוף סוף אנגליה תחזור לשחק ראגבי יפה כמו בתקופה שאשטון עבד יחד עם סר קלייב וודוורד, אז אנגליה זכתה בגביע. אבל למרות כל מה שכולם חשבו וקיוו, אשטון בחר ללכת על ניסיון ולא לתת צ'אנס לשחקנים צעירים ואם לשפוט משני המשחקים של אנגליה נגד צרפת בשבועיים האחרונים זו היתה טעות. ה"באקס" של אנגליה נראו רע מאד, צפויים ולא יצירתיים.

        אנגליה נמצאת בבית א' יחד עם דרום אפריקה, סמואה, ארה"ב וטונגה ונראה שיש לה סיכוי טוב להגיע לרבע הגמר. לאנגליה יהיו שני משחקים חשובים בשלב המוקדם, נגד דרא"פ ונגד סמואה בעוד שאת ארה"ב וטונגה היא אמורה לנצח בלי יותר מדי בעיות. המשחק נגד הספרינגבוקס יקבע כנראה מי תעלה לרבע הגמר מראשות הבית. מי שתעלה מהמקום השני צפויה לפגוש את אוסטרליה ברבע הגמר, ולפגוש את המדורגת שניה בעולם בשלב כזה מוקדם זה לא טוב בלשון המעטה. נגד סמואה אנגליה תצטרך לתת הכל, סמואה כמעט ניצחה אותה לפני ארבע שנים ומאז מחפשת את ההזדמנות להראות לכולם שהיא יכולה לנצח נבחרת גדולה כמו אנגליה. נראה שהסיכוי של מולדת הראגבי לזכות בגביע בפעם השניה ברציפות הוא לא גבוה, אבל אנגליה זו אומה גאה וזו נבחרת שיש בה את הניסיון הנדרש ללכת עד הסוף. זה אולי לא צפוי שאנגליה תזכה, אבל זו לא תהיה הפתעה כזאת גדולה אם כן.

        שחקנים בולטים:

        ג'וני ווילקנסון - מספר 10 ("פליי הלף"), המוח שמאחורי ההתקפה האנגלית. בן 28, 1.77 מטר, 84 קילוגרם, 60 משחקי טסט.

        ווילקינסון הוא האיש שהביא לאנגליה את הגביע ב-2003 כאשר שער השדה שלו בדקה האחרונה של ההארכה בגמר היה שער הניצחון. מאז אותו רגע מאושר (לאוהדי אנגליה) ווילקינסון לא חזר לשחק בנבחרת עד לפברואר השנה, בעקבות סדרה של פציעות שהיו יכולות לתסכל ולשבור כל שחקן. אבל לא שחקן כמו ווילקינסון יוותר, הוא המשיך להילחם וחזר לנבחרת, ומאז שחזר אף הפך להיות שיאן צוברי הנקודות של טורניר שש האומות. "ווילקו" ידוע כאחד הבועטים הגדולים ורבים התחילו לחקות את סגנון הבעיטה שלו, עם העמידה היחודית והקצת מוזרה. זה רק אירוני שאחת הפציעות שגרמה להעדרותו מהנבחרת נגרמה מהעומס הרב שאימוני הבעיטות הפעילו על המפשעה שלו, מה שגרם שם לשחיקה והצריך טיפול ארוך והורדה של עומס האימונים. למרות חזרתו של ווילקינסון לנבחרת, אנגליה נראית כאילו היא עדיין מחפשת משהו בהתקפה. נקווה שג'וני ימצא את זה בשבילה.


        פיל ויקרי - מספר 3 ("פרופ") הקפטן האנגלי. בן 31, 1.90 מטר, 120 קילוגרם, 50 משחקי טסט.

        ויקרי הוא עוד אחד מאותם שחקנים שכבר היו שם, הוא היה חלק מהקבוצה שזכתה בגביע באוסטרליה. גם הוא שחקן שנאבק בפציעות וגם הוא הוכיח שיש לו את הנחישות והאומץ לשחק ברמות הכי גבוהות. ויקרי (כיאה לשחקן השורה הראשונה) הוא שחקן קשוח ולא מתפשר שנוכחותו על המגרש חשובה מאד לקבוצה.


        מייק קאט - מספר 12 ("אינסייד סנטר") "הזקן החכם". בן 35 (במהלך הטורניר יהיה בן 36), 1.77 מטר, 86 קילוגרם, 68 משחקי טסט.

        קאט חזר לאחרונה לראגבי בינלאומי ולנבחרת בעקבות ההחלטה של המאמן אשטון ללכת על ניסיון (וגם קצת בגלל שאין לאנגליה שחקנים צעירים טובים ממנו). קאט הוא שחקן מאד מגוון ויכול לשחק פחות או יותר כל תפקיד ב"ליין", מה שבנוסף לניסיון שלו נותן עוד קצת שקט לאשטון. הרגע המפורסם ביותר בקריירה של קאט הוא דווקא לא כל כך חיובי (לפחות מבחינתו) - הוא היה השחקן שג'ונה לאמו דרס בדרך לעוד טריי בחצי גמר גביע העולם בדרום אפריקה ב 1995. באותו משחק לאמו רץ מסביבו, מעליו, ודרכו בכמה הזדמנויות וכמה מהקליפים הכי נצפים שקשורים לראגבי מראים את קאט נדרס שוב ושוב ע"י הענק מניו זילנד. אבל בניגוד ללאמו קאט עדיין משחק בנבחרת והוא מופיע בטורניר הרביעי שלו, מה שלא הרבה שחקנים מסוגלים לעשות.

        הקבוצה

        הקבוצה:

        "פורוורדס":

        אנדרו שרידן
        פרי פרשווטר
        פיל ויקרי (קפטן)
        מאט סטיבנס
        מארק ריגן
        ג'ורג' צ'אטר
        לי מירס
        סיימון שואו
        סטיב בורת'וויק
        בן קיי
        מרטין קורי
        לואיס מודי
        ג'ו וורסלי
        טום ריס
        ניק איסטר
        לורנס דלאליו


        "באקס":

        מארק קואטו
        פול סאקיי
        ג'וש לוסי
        ג'ייסון רובינסון
        מתיו טייט
        דן היפקיס
        ג'יימי נון
        מייק קאט
        אנדרו פארל
        אולי בארקלי
        ג'וני ווילקינסון
        שון פרי
        אנדי גומרסול
        פיטר ריצ'רדס