מצפון תיפתח האיכות?

לאורך השנים האחרונות השליטה ב-AFC צפון נדדה, לרוב, מהבולטימור רייבנס לפיטסבורג סטילרס ובחזרה (כולל זכייה בתואר לכל אחת מהקבוצות), בזמן שהבנגאלס הפכו לקבוצה מאיימת שאסור לזלזל בה. איזה תפקיד מילאו הבראונס? בעיקר להיות שק חבטות, למעט עונת 2002 בה הם הצליחו לעלות לפלייאוף. האם המצב הזה הולך להשתנות בתקופה הקרובה?

קשה לומר, היות שהמצב בבית משתנה משנה לשנה באופן די קיצוני: את עונת 2005, למשל, סינסינטי ופיטסבורג סיימו עם 11 ניצחונות כל אחת, ובולטימור עם שישה ניצחונות בלבד. כעבור שנה הכול התהפך: בולטימור לפתע מסיימת עם מאזן 3:13, כשהשתיים האחרות נופלות ל-8:8. מה עם קליבלנד, אתם שואלים? עזבו, עדיף שלא לדבר.

עמיתי עמר סלע העלה אפשרות כי NFC מערב עשוי להפוך לבית המוות בעונה הקרובה. ניתן לומר במקביל כי ל-AFC צפון גם יש את הפוטנציאל להפוך לכזה. בואו נראה האם הדבר אפשרי.

מאזן בעונה שעברה: 3:13

מאמן: בריאן ביליק

הגעות בולטות: וויליס מקגאהי (רץ אחורי, בפאלו), בן גרובס (גארד, בחירת דראפט ראשונה), ג'רד גייטר, תאקל התקפי, בחירת הדראפט המשלים).

עזיבות בולטות: אדליוס תומאס (ליינבקר חיצוני, ניו אינגלנד), ג'מאל לואיס (קליבלנד), טוני פאשוס (תאקל התקפי, ג'קסונוויל), אדווין מוליטאלו (גארד, דטרויט).


ציפיות: הולכים על כל הקופה. בעונה שעברה, בעקבות המאזן של 13 ניצחונות בעונה הרגילה, רבים ציפו שהרייבנס יילכו עד הסוף. מנגד, לאינדיאנפוליס קולטס היו תוכניות אחרות, ואחרי ההכנה הגרועה של ביליק ומשחק מחריד של קו ההתקפה, בולטימור נכנעה בסיבוב השני של הפלייאוף. אין להתעלם מהעובדה שמשחק הריצה, "הלחם והחמאה" של הקבוצה, לא היה במיטבו בעונה הקודמת – מקום 25 בליגה בלבד. בכדי לתקן את ליקויים של העונה הקודמת, הרייבנס החליפו בזמן הפגרה מספר שחקנים בקו ההתקפה ואת הרץ הפותח. האם זה מספיק כדי לעשות את הצעד הנותר לעבר התואר?


למה שיצליחו? ראשית, בגלל ההגנה. גם אחרי עזיבתו של אדליוס תומאס, ההגנה הקטלנית של הקבוצה היא עדיין אחת הטובות בליגה, אם לא הטובה שבה (בעונה שעברה - מקום ראשון). לא פשוט להחליף את תומאס, אבל הגנת הרייבנס בשום אופן לא מתבססת על שחקן אחד. בנוסף, אין לזלזל בעומק הגדול שיש לבולטימור בעמדת הליינבקר: ביליק מקווה כי ג'רט ג'ונסון, דן קודי ואנטואן בארנס יצליחו להיכנס לנעליו של תומאס במידה מספקת. הדבר בהחלט אפשרי בגלל הליינמנים המצוינים שמגנים עליהם – הלוטי נגאטה, טרוור פרייס וקלי גרג.

שנית, כי בתנאים הקיימים, מקגאהי מהווה שדרוג על פני לואיס בעמדת הרץ. לואיס הוא רץ צפון-דרום מובהק, שרץ מצוין בפנים, אך לא מצליח לברוח לצדדים. בעונה שעברה, קו ההתקפה של בולטימור לא אפשר לו חורים מספיק גדולים באמצע, לכן בקבוצה מקווים כי מקגאהי, שלעומת לואיס כן מסוגל לשנות כיוון באופן פתאומי, יצליח לבצע מהלכים גדולים דרך האגפים.

שלישית, כי סטיב מקנייר בניגוד לתחזיות רבות הצליח להישאר בריא בעונה הקודמת. אם יצליח לעשות זאת גם הפעם, ביחד עם מרק קלייטון (הסופרסטאר בפוטנציה), דריק מייסון (התופס הראשון של הקבוצה, שרץ ראוטים נהדרים) וטוד היפ (טייט אנד מעל הממוצע) – משחק המסירה של הרייבנס יהפוך למאיים מאוד.


למה שיכשלו? כי קו ההתקפה לא השתפר מספיק, אם בכלל. התאקל הימני טוני פאשוס, חוסם הריצה הטוב בקבוצה, עזב, ומי שיחליף אותו הוא אדם טרי, שלא מספיק טוב בתחום הזה. בן גרובס הינו בעל פוטנציאל אך עדיין רוקי, בזמן שבעמדת הסנטר מייק פלין כבר לא מה שהיה פעם.

התקפת הריצה הגרועה של בולטימור בעונה שעברה לא נבעה בהכרח מהיחלשותו של ג'מאל לואיס, אלא בעיקר מליקויי התפקוד של קו ההתקפה במצבי ריצה. ספק גדול אם הליקויים הללו תוקנו בזמן הפגרה.

באשר למצבי המסירה – שאף אחד לא יסתנוור מכמות ההזויה של 17 סאקס שהעורבים חטפו בעונה הקודמת, אין זה קשור לביצועי קו ההתקפה. הנתון המדהים הוא שרק 13 אחוז (!) ממסירותיו של מקנייר עברו יותר מ-15 יארד, כלומר, לא קשה להימנע מהסאק כשהתקפה מתבססת על מסירות מהירות, והקוורטרבק לא מחזיק בכדור זמן ממושך.


התחזית. הרייבנס יקחו את הבית, 5:11. אף על פי כן, קבוצה שרוצה לזכות בתואר חייבת קו התקפה טוב יותר מזה שמצטייר אצל הרייבנס נכון לרגע זה. לכן הם ייעצרו פעם נוספת באחד ממשחקי הפליי אוף.

מאזן בעונה שעברה: 8:8

מאמן: מייק טומלין

הגעות בולטות: מייק טומלין (מאמן ראשי, מינסוטה), שון מאהן (סנטר, טמפה ביי), לורנס טימונס (בחירת דראפט ראשונה), קיוואן בארלו (ג'טס).

עזיבות בולטות: ג'ף הרטינגס (פרש), ג'וי פורטר (ליינבקר חיצוני, מאימי).


ציפיות: מאזן חיובי ומקום בפלייאוף. אחרי עונת הסופרבול מלפני שנתיים, ההנגאובר פגע קשות בסטילרס בעונה שלאחר מכן. גם תאונת האופנוע של ביג-בן ופרישתו של ג'רום בטיס לא עזרו לקבוצה יתר על המידה. העונה מצופה מרותלסברגר להתאושש באופן סופי מהטראומה ולחזור ולהוביל את הקבוצה לפליי אוף.


למה שיצליחו? ראשית, מפני שהגיע הזמן שרותלסברגר יחזור לעצמו. כולנו ראינו בעונות 2004 ו-2005 למה הוא מסוגל. אהדי הקבוצה מקווים שהקוורטרבק הפותח שלהם מוכן להתרכז במה שיקרה לו על המגרש, אחרי שבעונה שעברה התעסק בעיקר עם מה שקרה לו על הכביש (מה שהוביל ל-23 חטיפות – מקום שלישי מהסוף).

שנית, בגלל הפרודוקטיביות העצומה של ווילי פארקר, שהוכיח בעונה שעברה בזכות כמעט 1,500 יארד על הקרקע, כי עונת הסופרבול לא הייתה מקרית עבורו. שלישית, בגלל הפריצה הצפויה במשחק המסירה. הית' מילר הוא TE נהדר שנכנס לעונתו השלישית בליגה, וסנטוניו הולמס נתן עונת רוקי מדהימה עם 824 יארד, תוך שיפור מתמיד במהלך העונה. גם היינס וורד לא הלך לשום מקום, כך שיש למה לצפות מהתקפת המסירה של אנשי הפלדה.


למה שייכשלו? ראשית, כי קו התקפה נחלש: ג'ף הרטינגס, אחד הסנטרים הטובים בליגה במצבי ריצה פרש לגמלאות, מה שהותיר את הסטילרס עם שון מאהן, אשר קיבל חוזה שאיננו פרופורציונאלי כלל ליכולתו. צפו לכך שלפארקר בעונה הקרובה יהיה הרבה יותר קשה לרוץ דרך האמצע מאשר בעונות הקודמות. שנית, בגלל הגנת המסירה. בעונה הקודמת היא הייתה במקום ה-20 בליגה, משום שחוץ מטרוי פאלמאלו, שסבל אשתקד מפציעות, אין לה אף שחקן ראוי לשמו בקו האחורי. מה עשו הסטילרס בפגרה בכדי לשפר את המצב הנתון? כלום. התקווה של מייק טומלין היא שמגן הפינה אייק טיילור ישתפר אחרי עונה מאכזבת, אך זטהי בהחלט התקווה היחידה.

שלישית, ג'רום בטיס, מסתבר, חסר מאוד לקבוצה לא רק בגלל הנשמה והמנהיגות, אלא גם במצבים של דאון שלישי למרחק קצר. בשביל זה הם הביאו העונה את קיוואן בארלו? המממ...


תחזית. היחלשותו של משחק הריצה בעקבות פרישתו של הרטינגס תתאזן עם שיפור משחק המסירה. בתנאי שההגנה נותרה ללא שינוי (עזבו את פורטר, טימונס עוד יהווה שיפור לעומתו) – כך יישאר גם המאזן של הקבוצה: 8:8.

מאזן בעונה שעברה: 8:8

מאמן: מרווין לואיס

הגעות בולטות: לאון הול (מגן פינה, בחירת דראפט ראשונה), קנדריק אלן (תאקל הגנתי, גרין ביי), מייק מיירס (תאקל הגנתי, דנבר).

עזיבות בולטות: אריק שטיינבך (גארד, קליבלנד), קלי וושינגטון (תופס, ניו אינגלנד).


ציפיות: לעלות לפלייאוף ולהתקדם שם סיבוב אחד לפחות. אשתקד הבנגאלס צברו בממוצע 23.3 נקודות למשחק בהתקפה, מקום שמיני בליגה. הנתון המעניין הוא, שמבין שמונה הקבוצות הללו, הם היו היחידים שלא עלו לפלייאוף. הבעיה, כמובן, הייתה בצד השני של הכדור - מקום 30 בליגה, לא נעים. האם הקבוצה עשתה מספיק בפגרה בכדי לשנות את המצב לטובה?


למה שיצליחו? ראשית, כמו שאומרים, ההגנה הטובה ביותר היא התקפה, ובתחום הזה כל הכלים עדיין במקום אצל הבנגאלס. קרסון פאלמר, עושה רושם, התגבר על פציעתו הקשה ונתן עונה נהדרת אשתקד – 28 טאצ'דאונים לעומת 13 חטיפות בלבד, בזמן שג'ונסון אחד (צ'אד) תפס 87 כדורים ל-1,369 יארד, וג'ונסון שני (רודי) רץ כמו משוגע – 1,309 יארד על הקרקע. אין לשכוח את קו ההתקפה הנהדר, שלא ירגיש כמעט את חסרונו של אריק שטיינבך - לאנדריו וויטוורת' שיחליף אותו יש פוטנציאל רציני מאד. פלמר הופל 56 פעמים בעונה שעברה, אתם אומרים? נכון, אבל לווי ג'ונס, התאקל השמאלי היה פצוע בחלק גדול מהעונה. העונה, אם יישאר בריא, המספר הזה יצטמצם באופן משמעותי.

שנית, כי ההגנה האחורית השתפרה. לאון הול הוא מגן פינה בעל פוטנציאל עצום, ומאדיו וויליאמס, שבעונה שעברה חטף את כמות היארדים הקטנה בליגה בין הסייפטים פר מסירה, ימשיך להשתפר עוד יותר.


למה שיכשלו? בגלל שביעיית ההגנה הקדמית. הפס-ראש אשתקד היה לא היה טוב (35 סאקס בלבד), כמו גם הגנת הריצה (4.2 יארד למהלך). אודל ת'ורמן, הליינבקר המצטיין של הבנגאלס על המגרש (מחוצה לו – הרבה פחות) לא הולך לחזור מההשעיה, כשספק גדול אם אדג' הרטוול, שלא הרשים כלל במדי אטלנטה, יוכל להושיע. קו ההגנה לא שופר כלל גם הוא. בעצם, רגע אחת, איך אפשר לשכוח את החתמתו של התאקל מייק מאיירס?! יש מצב שהוא יהפוך לאוסטין פאוורס (או, במקרה של הבנגאלס, אולי עדיף דווקא שיופיע בדמותו של פאט באסטארד)?


תחזית: השיפור בהגנה האחורית יעזור, אם כי לא בהרבה: תשעה נצחונות, מקום שני בבית, עם תקווה לוויילד קארד.

מאזן בעונה שעברה: 4:12

מאמן: רומיאו קרנל

הגעות בולטות: ג'מאל לואיס (רץ אחורי, בולטימור), אריק שטיינבך (גארד, סינסינטי), ג'ו תומאס (תאקל התקפי, בחירת דראפט ראשונה), בריידי קווין (בחירת דראפט שנייה).

עזיבות בולטות: רובן דרונס (רץ אחורי/פולבק, ג'יינטס), דניס נורת'קאט (תופס, ג'קסונוויל).


הציפיות: שיפור יחסית לעונה הקודמת. באמת, למה שלא יהיה שיפור? הקבוצה לא איבדה אף שחקן משמעותי בפגרה, אלא בעיקר קלטה שחקנים בעמדות שונות ובגילאים שונים. דבר אחד בטוח: בעקבות הגעתו של ג'מאל לואיס לעיר – המשחקים בין הבאונס לרייבנס עתידים להפוך למסקרנים במיוחד.


למה שיצליחו? ראשת, בגלל השיפור העצום בקו ההתקפה, שיוביל, כמובן, לשיפורה של ההתקפה בשני האספקטים שלה, אשר כזכור לא הבריקו יתר על המידה בעונה שעברה (181.1 יארד בלבד למשחק במסירה עם 54 סאקס, ורק 83.4 יארד למשחק על הקרקע). ג'ו תומאס, התאקל הטוב בדראפט האחרון, יפתח בצד שמאל, ואריק שטיינבך יעמוד לצדו בעמדת הגארד, מה שמהווה אפגרייד רציני יחסית לעונה הקודמת. חבל מבחינת הבראונס שהסנטר הנהדר לה-צ'רלס בנטלי עדיין לא התאושש מהפציעה, וריאן טאקר, התאקל הימני, שהפסיד את העונה הקודמת, הושעה לארבעת המשחקים הראשונים של העונה הקרובה. ג'מאל לואיס ייהנה מקו טוב יותר מזה שהיה לו בבולטימור בשנים האחרונות, לכן הסבירות היא שיוכל להביא את הפיזיות שלו לידי ביטוי ולצבור יותר מאלף יארד בעונה הקרובה. שנית, בגלל השיפור בקו ההגנה האחורי. לאיף בודן הוא מגן פינה נהדר, שסבל אשתקד מפציעות, בזמן שלשני הסייפטים הצעירים רודני פול ושון ג'ונס יש את כל הנתונים כדי להצליח בליגה כבר בעתיד הקרוב.


למה שייכשלו? ראשית, בגלל צ'רלי פריי. כל מילה מיותרת – פריי הוא אחד מהקוורטרבקים הגרועים בליגה (לא יד, לא דיוק, לא שיקול דעת – רשימה בעייתית משהו). גם בריידי קווין, " מיסטר אובררייטד", לא יהיה מסוגל להיות יותר גרוע מפריי. השאלה באיזה שלב קווין יוכל להשתלב בעמדת הקוורטרבק, כי ברור שזה לא יקרה מיד.

שנית, בגלל קו ההגנה הגרוע. על חשיבותו של הנואוז תאקל במערך 3-4 שמעתם? טד וושינגטון, ללא ספק, היה פעם שחקן דגול, אבל הוא כבר בן 39! רחמים! הבן אדם שיחק עוד יחד עם סטיב יאנג, ג'ון אלווי וג'ים קלי, תנו קצת כבוד לזקנה!


תחזית: השיפור בקו ההתקפה יעשה את שלו: העונה הבראונס עדיין יהיו שק חבטות, אבל השק הזה ידע מידי פעם לחבוט בחזרה בצורה מפתיעה וכואבת. שבע ניצחונות, עם פוטנציאל רב עוצמה לקראת השנים הבאות.

במרתפי וואלה! פוטבול החשוכים עלה לא מכבר הרעיון הבא:

היות שההתרגשות מהעונה הממשמשת ובאה מרקיעה שחקים, והיות שהמדור לא יכול היה שלא להבחין בהתפתחותה של קהילת שוחרי הפוטבול בישראל בכלל וכאן בוואלה! בפרט, הוחלט, גם בתגובה לפניות כמה מהקוראים, לארגן מפגש טרום עונה של וואלה! פוטבול. מוזמנים כמובן כל המגיבים הותיקים והקבועים, אך לא רק. כל שוחר ואוהב פוטבול, הנוהג להתעדכן באמצעות המדור. יכול להרגיש חופשי להגיע.

באשר לתכנית, הועלו מספר רעיונות שאפשרו להתכונן ביחד לעונה הקרבה. בשאיפה, יהפוך המפגש למסורת שנתית. עם זאת, יודגש כי הצלחתו ועצם קיומו תלויים בכם. גם לגבי אופיו המדור פתוח להצעות, אך תחילה חשוב שתאשרו באופן התחלתי את נכונותכם להשתתפות באירוע מסוג זה דרך תגובה לכתובת המייל המצורפת למטה.