אולי זה יהיה בית המוות?

ה-NFC מערב הולך להיות הבית החם של ה-NFL השנה. סיאטל, בריאה יותר, מתכוונת לשוב לצמרת מאחורי אלכסנדר והאסלבק וההגנה המצוינת. סן פרנסיסקו, עם פרנק גור ומאמן חדש, עשתה את כל המהלכים הנכונים בקיץ וחיזקה את ההגנה ללא היכר. סט. לואיס נראית מוכנה, בולג'ר וג'קסון להוטים לעבור שלב ומסע רכישות מעניין מביא את הקבוצה לנקודת פתיחה טובה. אריזונה שיפרה את קו ההתקפה, שהיה עלוב ורעוע והביאה מאמן עם כוונות התקפיות, אבל לא עשתה הרבה כדי לשפר את ההגנה.

מאזן העונה שעברה: 7:9

מאמן: מייק הולמגרן

הגעות בולטות: מרקוס פולארד (טייט אנד, דטרויט), פטריק קארני (קיצוני הגנתי, אטלנטה).

עזיבות בולטות: דארל ג'קסון (תופס, סן פרנסיסקו), גראנט ויסטרום (קיצוני הגנתי, פרש), ג'רמי סטיבנס (טייט אנד, טמפה ביי).


ציפיות: כמו כל שנה השחפים מצפים ללכת עד הסוף. יש להם את אחד הרצים האחוריים הגדולים בליגה (למרות שאף אחד לא יודע עד כמה הוא יחזיק מעמד בריא), הגנה מצוינת, שלמרות פרישתו של ויסטרום, התחזקה עם גיוסו של ג'ים מורה כמאמן הקו האחורי ומאמן נחשב ומוערך. לוח הזמנים לא פשוט, עם התחלה יחסית קלה מול טמפה ואריזונה אבל אחריהן חמישה משחקים קשים (סינסי, פריסקו, פיטסבורג, סיינטס וקרדינלס) שיגידו, בעצם, לאן הולכת העונה הזאת. כשסיאטל יגיעו אל שבוע הביי, במחזור השמיני, המאזן והבריאות של שני הכוכבים יראו לאן העונה הזאת הולכת.


למה שיצליחו? הולמגרן הוא מאמן מעולה, מנוסה ורגוע, לעתים עד כדי אדישות. הוא מאמין בהאסלבק בעיניים כמעט עצומות (למרות שלא תמיד ברור למה) וסומך על היכולת של אלכסנדר לחזור לשיא העצמה. עם בראנץ', האקט, אינגראם, פולארד וברלסון לסיאטל שוב יש קאדר מכובד שיתפוס את הכדורים ופטריק קארני מחזק הגנה אדירה גם ככה, טאטופו, היל ופיטרסון הם כנראה חולית הליינבקרים הכי טובה במשחק היום. אם כולם יהיו בריאים זאת אחת הקבוצות הטובות ביותר בליגה והלוז הקשה רק יוסיף להם לביטחון.

למה שלא יצליחו? כי הם לא עשו שום שינוי בעל משמעות שיביא אותם קדימה. נכון שבעונה שעברה הם סבלו מפתיעות קשות של שני השחקנים הדומיננטיים אבל אלכסנדר הוא סימן שאלה גדול והרגל, הצלעות והיד של האסלבק רעועים עוד לפני הסנאפ הראשון. סיאטל היו צריכים להביא מחליפים ברמה אחרי שכבר הבינו שלא סנקה וואלאס ולא מוריס מוריס יכולים להנהיג את השחפים במקרה חירום לא דמיוני. בצד השני העזיבות של דראפט ו-וויסטרום עלולות להחליש את ההגנה.


תחזית: 7:9, סיבוב ראשון בפלייאוף.

מאזן השנה שעברה: 8:8

מאמן: סקוט ליינהאן

הגעות בולטות: דרו בנט (תופס, טנסי), ג'יימס הול (קיצוני הגנתי, דטרויט), טרוויס מיינור (רץ אחורי, מיאמי), רנדי מקמייקל (טייט אנד, מיאמי), כריס דראפט (ליינבקר, קרוליינה), דוני ג'ונס (פאנטר, מיאמי), דאנטה הול (תופס ומחזיר בעיטות הרחקה, קנזס סיטי), אדם קראקר (קיצוני הגנתי, בחירה ראשונה), בריאן לאונרד (פולבק, בחירה שנייה).

עזיבות בולטות: מרשל פולק (רץ אחורי גדול, פרש), אדם טימרמן (טאקל התקפי, שוחרר), שון מקדונלד (תופס, דטרויט).


ציפיות: ללכת עד הסוף. סקוט לינהאן הוא סימן שאלה אבל הוא מתאים לקבוצה כמו הולט לבולג'ר. נא לא לשכוח שהוא הוביל התקפה נהדרת במינסוטה (מאחורי קולפפר) והביא את ההתקפה של מיאמי מהמקום ה-29 ל-14, ואת זה הוא עשה מאחורי לא אחר מאשר גאס פרוט. אחרי עונה מאכזבת הראמס הביאו אותה באוף-סיזן נהדר. הם התחזקו איפה שהיה צריך, העמיקו את הקבוצה ומלבד פולק, שכבר מזמן לא רלוונטי, לא איבדו אף שחקן משמעותי.


למה שיצליחו? בולג'ר הולך ומשתפר כל שנה ואם עד העונות האחרונות היו סימני שאלה לגבי יכולת המנהיגות שלו הוא מוכיח שהכריזמה שלו יכולה להוביל את הקבוצה. דרו בנט, רנדי מקמייקל ודאנטה הול הגיעו כדי לתגבר את הענתיקות בעמדות הרסיברים (הראמס עושים מאמצים גדולים להצעיר את הקבוצה ולתת לברוס והולט תגבור אנרגטי). סטיבן ג'קסון הוא אחד משלושת הרצים האחוריים הטובים בליגה וההגנה של ג'ים האסלט צריכה ויכולה להשתפר אבל יש שם פוטנציאל גדול מאחורי לירוי גלובר, ויל וית'רספון ופאקיר בראון.

למה שלא יצליחו? די, כמה אפשר לשחק על כנפי ההיסטוריה? זאת היתה קבוצה גדולה אז אבל פולק פרש וברוס את הולט לא נהיים צעירים. ההגנה חטפה כמעט 24 נקודות למשחק בעונה שעברה והגנת הריצה היתה השנייה מהסוף, עם 21 הבקעות בריצה, הכי גרוע בליגה. אף שחקן הגנה משמעותי לא הצטרף וג'ים האסלט, שהגיע לאמן את ההגנה בשנה שעברה, הביא הישגים בהגנה האווירית אבל זה לא נראה מספיק כדי לקחת אליפות.

תחזית: 5:11. גמר ה-NFC.

מאזן השנה שעברה: 9:7

מאמן: מייק נולאן

הגעות משמעותיות: נייט קלמנס (מגן פינה, בפאלו), מייקל לואיס (סייפטי, פילדלפיה), אשלי לאלי (תופס, אטלנטה), דרל ג'קסון (תופס, סיאטל), פטריק וויליס (ליינבקר, בחירה ראשונה), ג'ו סטיילי (טאקל התקפי, בחירה שנייה), ג'ייסון היל (תופס, בחירה שלישית).

עזיבות משמעותיות: סמי דיוויס (מגן פינה, טמפה ביי), אנטוניו בריאנט (תופס, שוחרר).


ציפיות: לפחות גמר ה-NFC. ניק נולאן עשה באוף סיזן כל מה שרצה, עם תמיכה מלאה מטעם הנהגת הקבוצה – דבר שהוא נדיר במפרץ כבר הרבה שנים. הוא חיזק את ההגנה האחורית (חוזה העל של נייט קלמנטס והבאתו של מייקל לואיס), הפגיז את מרכז ההגנה ברוקים איכותיים בהם והחליף את צוות הרסיברים. נולאן בנה קבוצה בצלמו ובדמותו – קבוצה שיודעת לרוץ ושמה דגש עם ההגנה.


למה שיצליחו? כי פרנק גור עשוי להיות הדבר הבא בין הרצים האחוריים. כי אלכס סמית' מקבל אמון ותמיכה מנולאן. כי הבעיה העיקרית של פריסקו היתה ההגנה ונולאן עשה המון כדי לקפוץ מדרגה. בשנה שעברה, למשל, הם נתנו כמעט 240 יארד למשחק באוויר. השנה זה לא אמור לקרות. וכי הליגה משוועת ל-49 חזקים, כי מישהו צריך להשכיח מהעם את בארי בונדס ויותר מהכל – כי לביל וולש מגיע.


למה שלא יצליחו? אלכס סמית'. אין לו את זה. שמישהו ינער את החליפה של נולאן ויסביר לו שהוא צריך קוורטרבק. נולאן הביא בשנה שעברה את דילפר, שלקח עם בולטימור אליפות עונה אחת לפני שנולאן הגיע לרייבנס ואולי הוא יודע משהו שאנחנו לא. ואם פרנק גור ייפצע רחמנא ליצלן, ולא נעים לי לנחס אבל הוא לא נראה בשיאו עכשיו, מי יעלה במקומו, מוריס היקס? נו באמת. ולהביא את אשלי לאלי במקום אנטוניו בריאנט? תמוה.

תחזית: 7:9. סיבוב ראשון.

מאזן השנה שעברה: 11:5

מאמן ראשי: קן וייזנהאנט

הגעות בולטות: מייק גאנדי (בפאלו, טאקל התקפי), לוי בראון (תאקל התקפי, בחירה ראשונה), אדם בראנץ' (טאקל הגנתי, בחירה שנייה), באסטר דיוויס (ליינבקר, בחירה שלישית).


ציפיות: סוף סוף פלייאוף. אריזונה עשתה שתי רכישות משמעותיות בקיץ האחרון – מאמן וקו התקפה. בשתי העמדות הקריטיות יש להם את מאט ליינארט ואדג'רין ג'יימס, אחד שכבר הוכיח מה הוא יודע ואחד עם פוטנציאל גדול. קו ההתקפה הוא מה שהיה חסר להם בשנה שעברה. בקשר למאמן, וייזנהארט הוא תעלומה. הוא עזר לפיטסבורג לקחת אליפות כמאמן ההתקפה וניהל שם משחק ריצה למופת במקביל לפריצה המדהימה של רות'לסברגר. וייזנהארט הקפיץ את משחק הריצה של פיטסבורג מהדירוג ה-31 לדירוג 2 בעונתו הראשונה כמאמן ההתקפה. ומרים שהוא מוח פוטבול מפולפל וכבר הרבה שנים נחשב לאחד שמבין.

למה שיצליחו? כי יש להם את כל הכלים הנכונים בהתקפה, אחד מצמדי הרסיברים הטובים בליגה וקו התקפה משופר שבנוי מצעירים וותיקים. ליינארט אמור לקבל הרבה ביטחון וג'יימס לחזור למספרים היפים שייצר במדי הקולטס. בהגנה אדריאן וילסון הוא אחד הסייפטים הטובים בליגה, אוקאפור הוא קיצוני הגנתי טוב וותיק, ודאנסבי את הייז מובילים חוליית ליינבקרים לא רעה. הקבוצה מבוגרת בשנה וההנהלה, עם מעט שינויים ושמירה על הסגל הקיים, הראתה לשחקנים שהיא מאמינה בהם ונותנת גב.

למה שלא יצליחו: אתם עושים צחוק? אי אפשר לנצח בלי הגנה!. ההגנה של הקרדינלס אמנם חוטפת כדורים ומצליחה לייצר פאמבלים אבל נותנת יארדים ונקודות בקלות מעייפת. מקום 28 בשנה שעברה בשתי הקטגוריות (350 יארד למשחק, 24.3 נקודות למשחק). פרט לשני רוקים עם פוטנציאל הקרדינלס לא עשו שום דבר ראוי לציון על מנת להפוך הגנה עלובה למשהו שיפחיד מישהו בליגה הזאת. ולמרות לוז לא נורא מפחיד – 6 משחקים נגד פריסקו, סיאטל והראמס לא נראים כמו משימה קלה לפני פתיחת העונה. תוסיפו לזה משחקי חוץ בבולטימור, ניו אורלינס וסינסינטי והחיים כבר לא נראים פיקניק.


ציפיות: שיפור משהו אבל לא יותר מ-6 ניצחונות.