הקאמבק המבריק של ריק

לכל ספורטאי יש את הרגעים המכוננים שלו, משמחים ועצובים כאחד. לפעמים הרגע הזה מאפשר לך לנסוק, ולעתים הוא גורם לך להתרסק. לא הרבה ספורטאים יודעים להתמודד עם הקריסה אחרי מפלה קולוסאלית, אצל חלקם זה מגיע לנסיבות טראגיות של ממש. תשאלו את דוני מור, המגיש של קליפורניה איינג'לס, שב-1986 איפשר הומר מכריע לדייב הנדרסון מבוסטון, סיים את הקריירה שלו ושלוש שנים לאחר מכן קיפד את חייו (וכמעט גם את חיי אשתו ובתו) ביריית אקדח.

הסיפור של ריק אנקייל, המגיש של סט. לואיס קרדינלס, נע סביב אינינג אחד באוקטובר 2000, במשחק בין הקרדינלס לאטלנטה, אינינג שבעקבותיו קרסה קריירת ההגשה שלו ומעולם לא שוקמה. ביום חמישי האחרון, כמעט שבע שנים לאחר מכן, העלו הקרדינלס בהרכב אאוטפילדר מקבוצת הטריפל איי שלהם (הרמה החצי מקצוענית הגבוהה ביותר). האאוטפילדר הזה נראה מבטיח, 31 הומראנס ויד נפץ בממפיס. במשחק הבכורה שלו במייג'ורס הוא חבט להומר מידי דאג ברוקייל מסן דייגו, ועזר לקבוצתו לנצח 0:5 את הפאדרס. לשחקן הזה קוראים ריק אנקייל, והוא אחראי לקאמבק המדהים והמוזר ביותר של ספורטאי בשנות ה-2000.

למרות שהסיפור של ריק "ויילד פיץ'" אנקייל הוא סוג של מיתוס ונראה כאילו התרחש מזמן, אנקייל הוא בן 28 בסך הכל - זמן לא רע בכלל לשחקן להתחיל קריירת מייג'ורס ולהתמיד בה במשך שבע עד עשר שנים. אנקייל נולד בפלורידה וסומן כבר מצעירותו כפרוספקט שמאלי מצוין. מגישים שמאליים הם המצרך המבוקש ביותר במייג'ור ליגס, ולאחר שב-1999 הוענק לו תואר רוקי השנה של הליגות הנמוכות, הוא עלה לבוגרים של הקרדינלס, כשהוא בן 20 בלבד (השחקן הצעיר ביותר אז בליגה).

בשנת 2000 הצליחו הקרדינלס להתגבר על המון פציעות, אבל לפלייאוף הגיעו מוכים וחבולים. אנקייל ודאריל קייל היו המגישים היחידים בסגל שנותרו בריאים, ולטוני לה רוסה, מאמן סט. לואיס, לא הייתה ברירה - הוא היה צריך להשתמש בשניהם על שלושה ימי מנוחה בלבד. אנקייל נבחר למגיש הפותח של המשחק הראשון בסדרת הפלייאוף מול אטלנטה, אליו הגיע אחרי עונה של 11 נצחונות, שבעה הפסדים ו-ERA של 3.50.

בשני האינינגים הראשונים אנקייל הכניס את עצמו לצרות וידע לצאת מהן. ביתרון 0:6 לקרדינלס מול גרג מדוקס, הוא היה אמור להרגיש ביטחון על הגבעה. ואז קרה האסון הספורטיבי שלו, ששיקע לחלוטין קריירה מבטיחה. זו הייתה השתלשלות האירועים:

אנקייל הוליך את מדוקס. רפאל פורקאל נפסל, אאוט אחד. אנקייל זרק ויילד פיץ' (הגשה פראית שבה הכדור עובר את החובט ומאפשר לרץ על הבסיס להתקדם) ראשון, מדוקס רץ לבסיס השני. עוד הגשה פראית (2), מדוקס רץ לשלישי. אנקייל הוליך את אנדרו ג'ונס. עוד הגשה פראית (3), ג'ונס רץ לשני. סטרייקאאוט לצ'יפר ג'ונס, שני פסולים. אנדרס גלאראגה הולך, מדוקס הבקיע מעוד הגשה פראית (4), אנדרו ג'ונס הגיע לבסיס השלישי. סינגל של בריאן ג'ורדן, ג'ונס הבקיע, גלאראגה לבסיס השני. עוד הגשה פראית (5), גלאראגה לבסיס השלישי, ג'ורדן לשני. רג'י סנדרס הולך, וולט וייס הכניס את גלאראגה הביתה. סוף הסיפור.

בשלב הזה הוציא לה רוסה את אנקייל מהמשחק. "לא, זה לא יהיה הרגע שיגמור לו את הקריירה", הצהיר המאמן לאחר מכן. אבל זה היה. הקרדינלס ניצחו את המשחק וטאטאו את הברייבס בסדרה 0:3, כדי להתמודד עם המטס בשלב הבא. אנקייל עצמו, לפחות למראית עין, לקח את האירוע ברוח טובה: "אני שמח שהייתי המגיש הראשון מאז ברט קאנינגהאם ב-1890 להגיש חמש הגשות פראיות באינינג אחד", אמר. הוא פתח במשחק 2 בסדרה מול המטס, כשמתוך 20 הגשות שלו, חמש עוברות את התופס איליי מררו. למרות שרק שתי הגשות נרשמו בכרטיס הניקוד כ"פראיות", היה ברור שהבעיה אצל אנקייל. במשחק 5, בו הודחו הקרדינלס, הוא עלה באינינג השביעי ורשם עוד שתי הגשות פראיות ושתי הולכות. הבעיות הללו לא היו מכאניות, כי מגיש שעבר עונה שלמה במייג'ורס עם ERA של 3.50 לא סובל פתאום מבעיות מכאניות.

אנקייל ערך נסיונות קאמבק לאורך השנים, ללא הצלחה, כשגם פציעות מונעות ממנו לחזור. אחרי ניתוח טומי ג'ון ועוד מספר הופעות בודדות במגיש מחליף, אנקייל הרים ידיים, אבל לא מהמשחק, רק מהגבעה. הוא החליט שהוא רוצה לחבוט. ב-2005, בליגה הפורטו ריקנית, אנקייל רשם מספרים מדהימים - 51.4 אחוז בסינגל איי, 51.5 אחוז בדאבל איי. ב-2006 זומן למחנה האימונים של הקרדינלס, אבל פציעה בברך גמרה לו את העונה.

את העונה הנוכחית פתח אנקייל שוב במיינורס, כי לה רוסה לא רצה להפוך אותו ל"סתם עוד שחקן". הוא הסביר: "אני לא רוצה אותו כרגע, ולא משום שאני חושב שהוא לא יכול לשחק. רק אם יובטחו לו 400-500 עליות לצלחת, זה יהיה מהלך טוב. אחרת זה לא ישתלם, לנו ולו".

אז אנקייל המשיך במיינורס, וחבט ל-31 הומרים בממפיס. זה הספיק ללה רוסה כדי לזמן אותו, וביום חמישי הוא ערך בכורה מחודשת במייג'ורס, במדי אותם הקרדינלס, מול סן דייגו. באינינג השביעי, כשדאג ברוקייל על הגבעה ועל הבסיסים עומדים סו טאגוצ'י ואדם קנדי, ברוקייל שלח כדור שהספיק לאאוטפילדר החדש. בום לימין, הומר בן שלוש ריצות, הקרדינלס מנצחים 0:5.

"זה מדהים", אמר אנקייל אחרי המשחק, "אי אפשר בכלל לתאר את ההרגשה". ברוקייל עצמו פירגן: "אני לא יודע איך הוא חבט להומר הזה, אבל תמיד טוב לראות מישהו עושה קאמבק ועוד אחד כזה. אתם יודעים - גם בתור מגיש הוא לא היה כזה רע". לה רוסה התרגש: "מלבד הזכיה שלנו בעונה שעברה בוורלד סירייס, זה היה הרגע הגדול ביותר שלי בסט. לואיס".

ואתם הרי יודעים מי היה המגיש האחרון שעשה הסבה והפך לחובט. "אני חושב שזה היה בייב רות'", אמר באד בלאק, מאמן הפאדרס, "זה סיפור מדהים". גם התקשורת בארה"ב פירגנה: "תסתכלו על אנקייל בתור תוספת כוח, לא כמישהו שמחפש גאולה", הכריז טום גאטו מ"ספורטינג ניוז".

אחרי הלב החצוי משבירת השיא של בארי בונדס, דומה שלפחות בעניין אחד יש לאוהדי הבייסבול באמריקה קונצנזוס. הסיפור של ריק אנקייל הוא סיפור של התמדה, של כוח רצון ושל חוסר נכונות לוותר, יחד עם חשיבה עצומה מחוץ לקופסה. בייב רות' הוא אולי לא יהיה, אבל ריק אנקייל הוא כבר כן.