הקיץ של מיסטר זהבי

הקיץ הוא התקופה הסוערת של סוחרי הכדורגל. האנשים שחיים מהמשחק מבלי לשחק אותו על הדשא. כמו בכל שנה גם הקיץ הזה היה עמוס בהעברות של בני אדם תמורת מזומנים. כמו בכל קיץ מגיעה התקשורת ושואלת שאלות לקראת העונה שבפתח, מתוך תקווה כי חלק מהן ייענו בעשרת החודשים הבאים. זהו גלגל החיים של תעשיית הכדורגל, זו שהתפתחה לממדים מפלצתיים בעשרים השנים האחרונות, בזכות מהפכת הטלוויזיה הרב ערוצית.

קיץ 2007 לא היה שונה בהרבה מחבריו שנאספו אל דפי ההיסטוריה. מנצ'סטר יונייטד מביאה סנסציה מליסבון, צ'לסי מצרפת עוד כוכב מהליגה הצרפתית, ליברפול שוברת את הבנק עבור חלוץ מספרד, הנרי עוזב לברצלונה, ריאל מדריד מחתימה מאמן גרמני שמיד מביא בלם מהבונדסליגה ורוצה עכשיו את מיכאל באלאק. אל השמות הנוצצים האלו מצטרפים עוד מאות כדורגלנים שנעים ממקום למקום. אורזים מזוודה וכמה דיסקים והולכים לחפש חיים חדשים בקבוצה חדשה. זהו העולם החדש של הכדורגל.

זהו חלום הכדורגל של עשרות אלפי ילדים בעולם. התקשורת מביאה את סיפורם אל הדור הבא של המאמינים. זה תפקידה. איך יודעים שערוצי הספורט הישראליים לא באמת דואגים לקידום הספורט בישראל? עובדה, אף אחד לא טרח לרכוש את זכויות השידור של הליגה הבלגית. שלושה ילדים ישראלים - גיל מקריית חיים, סלים מלוד ואליניב מבאר שבע - יצאו לשחק בליגת הכדורגל של בלגיה. הם יפגשו בבלגיה דשא ירוק, יציעים מלאים, אווירה צבעונית ובעיקר יחס הרבה יותר רציני ומקצועי למשחק. נכון, זו לא ליגה של מיליוני דולרים כמו אנגליה או גרמניה, אבל גם הבלמים שם הם לא הגבוהים והחזקים בעולם.

כמו אלפי ילדים ישראלים אחרים, גם גיל, סלים ואליניב לא נהנים מנתונים פיזיים יוצאים מהכלל, הסיכוי שלהם להגיע לכסף הגדול של ספרד או אנגליה הוא לא גדול, אבל בבלגיה הם יכולים להגשים את החלום וממש ליהנות מכדורגל. פשוט ולעניין. בכמה אלפי דולרים היה אפשר להביא את המסע שלהם אל החברים והמכרים בבית, כמו חבילת בונבונים מפנקת מאירופה, ובכך לגדל דור חדש של שחקנים, שמתוכו יצמחו אולי שניים או שלושה כוכבים שיצליחו להגיע למיליונים של אנגליה. אבל מה זה מעניין את מנהלי הערוצים? הם עסוקים עכשיו במדידת סרגל, מה נחשב לזליגת תכנים ומה לא.

הכסף הגדול שינה את חוקי המשחק. האנגלים עומדים משתאים אל נוכח התהפוכות שעובר המשחק שלהם. מה נשאר אנגלי מהליגה האנגלית? השחקנים זרים, המאמנים זרים, עכשיו גם רוב בעלי הבית זרים. בניסיון נואש לעצור את מירוץ הכרכרה המשתקשקת, החליטה אשתקד הממשלה הבריטית למנות לורד חוקר שיבדוק את הכסף הרב שזורם בוורידי המשחק. כשמקימים ועדת חקירה, תמיד יהיו כאלה שינסו לנצל את ההזדמנות, להכפיש יריב עסקי, לסגור חשבון עם מישהו שלא הגעת איתו להבנה.

הלורד המכובד סטיבנס בדק בשנה שעברה 362 עסקאות שנעשו בתעשיית הכדורגל האנגלית. מתוך הרשימה הזאת הוא מצא 17 עסקאות "חשודות". לקורא העיתונים הישראלי מוכרים מאוד השמות טל בן חיים, בלסינג קאקו, איגביני יעקובו, עידן טל ואחרים. אבל בשביל האוהד האנגלי המצוי נאלצה הוועדה להוציא את הערמונים מהאש ולהסביר מפורשות כי רוב העסקאות החשודות קשורות באופן ישיר או עקיף לסוכן השחקנים הישראלי פיני זהבי, מי שהגיע לאנגליה בתור עיתונאי ספורט דל אמצעים והפך למולטי מיליונר שעל פיו יישק דבר. זהבי סירב לפתוח את חשבונות הבנק שלו בפני הוועדה ובצדק, איש לא יכול לחייב אותו לעשות כך. בסופו של דבר, סיימה הוועדה את עבודתה בלי להביא עדויות או למצוא חשדות לפלילים. רק כתם של בוץ שנזרק על מעילו של מישהו.

מי שמכיר את האווירה הציבורית בקרב חוגים מסוימים בחברה הבריטית, יכול להוסיף גם חשד קל לאנטישמיות. נניח לזה כרגע. זהבי ענה לחשדות בדרך היחידה שהוא יודע, בן חיים לצ'לסי. בניון לליברפול ואברהם גרנט – דירקטור לענייני כדורגל בצ'לסי. יותר משהעסקאות האלו נראות כצעדים חיוניים למועדונים המעורבים בהן, אלו החתמות שבאו להוכיח מחדש עד כמה חשובה דעתו של פיני זהבי למקבלי ההחלטות במועדונים הבכירים של אנגליה. ושהלורד סטיבנס ילך לשתות תה. בפרמיירליג מדברים ביזנס.

אז מה המטרות שלהם לקראת העונה? לבן חיים יש משימה מאוד פשוטה – הוא צריך להפוך לעוד לבנה בחומה. המעבר לצ'לסי נותן לבן חיים את הכרטיס למועדון, הוא לא קובע איך הוא יתפקד על הדשא. בן חיים צריך לשאוף להיכנס לרוטציה, להפוך לחלק לגיטימי ממערך השיקולים של ז'וזה מוריניו. הוא צריך להיות זמין וכשיר בכל שבוע, הוא צריך לשמור על ריכוז גם כשהוא יורד אל הספסל, הוא צריך לדעת שכל פעולה שלו יכולה להפוך לשיחת השבוע בטלוויזיה ובעיתונים. צ'לסי היא לא בולטון הפרובינציאלית, צ'לסי היא השמנה והסלתה של לונדון. דוגמניות, כוכבי טלוויזיה, מיליונרים צעירים במכוניות יקרות. ביציעים נהנים משמפניה וקוויאר, כאן לא תתפוס מישהו יורד על מנה של פיש אנד צ'יפס.

הסכנות מחוץ למגרש לא פחות מטרידות. בתור מי שהתבודד בבולטון שלוש שנים, בן חיים ימצא את עצמו לפתע באחת הערים הכי תוססות בעולם. מועדוני לילה, תאטרונים, גלריות, בוטיקים, מסעדות, הכדורגלנים של המועדונים העשירים הם מטרה קבועה למאמצי היחצ"נים. זה תמיד מחמיא ומלטף עד שמגיע הרגע שבו מופיעה תמונה מבישה באחד הצהובונים. בן חיים בנה קריירה על קשיחות ועבודה קשה, שני ערכים נדירים מאוד אצל הכדורגלן הישראלי. טל צריך לזכור מה הביא אותו לצ'לסי, זו הדרך היחידה שלו לשרוד בסטמפורד ברידג' יותר משתי עונות. המטרה המיידית שלו לעונה הקרובה היא 20 משחקים בהרכב הפותח, שהאוהדים יכירו אותו וידעו שיש על מי לסמוך.

גם יוסי בניון עלה הקיץ לליגה של הגדולים, אבל אצלו הדברים מעט שונים. בניון מגיע לעיר אחרת לחלוטין. "ליברפול נורא משעממת בלילות חמישי, והיום רק יום שני", כך מקונן רינגו סטאר באחת השורות הבלתי נשכחות מ "צוללת צהובה" של החיפושיות. מאז שנות החמישים הכדורגל הוא סם החיים של ליברפול. עיר נמל אפורה וגשומה. עיר שפרבריה התמלאו באלפי פועלי נמל אירים שהוגלו על ידי הוד מלכותה כדי להעמיס את אוניות הצי המלכותי. הסוחרים, הבנקאים ושאר נציגי הכתר העשירים תמכו מאז ומעולם באברטון הכחולה והפרוטסטנטית. בני המעמד הנמוך הלכו עם ליברפול, והפכו את "לעולם לא תצעדי לבדך" של ג'רי והפייסמייקרס להמנון הרשמי של המועדון.

ביל שאנקלי ובוב פייזלי הביאו את ליברפול לתהילת עולם, אהבת האוהדים הולידה את אסון הייזל ואחריו את אסון הילסבורו. קני דלגליש עזב את המועדון אחרי שביקר אצל כל אחת מ 96 משפחות הקורבנות של הילסבורו. ליברפול הייתה ונשארה מועדון קהילתי, המיליונים שאוהדים אותה מעל מסכי הטלוויזיה, לא משפיעים על יכולתה כמו אותם 300 אלף אוהדים שגרים מסביב לאנפילד. בשבילם, רובי פאולר הוא אגדה – בגלל שהביע סולידריות עם מאבק השכר של פועלי הנמל. לעומת זאת שחקנים כמו ג'יבריל סיסה, הנתפס כמפונק וקפריזי, מעולם לא יזכו למקום בלבם. ולא משנה כמה שילמו עליו.

לכן, ביציעים של אנפילד תמצאו עוד אנשים שזוכרים את רוזנטל ואבי כהן, כי הם הצליחו להיכנס ללבבות של האנשים. זו תהיה גם המשימה של בניון לעונה הקרובה. יוסי מגיע בעמדה מצוינת לקו הזינוק. הוא לא הרכש הכי יקר של הקיץ, אף אחד לא מצפה ממנו שייקח את הקבוצה על הכתפיים או שיגלה מנהיגות. כל מה שבניון צריך להביא אל הדשא זה את מגע הכירורג שלו ברגעים הקשים. את היכולת להדליק ניצוצות כשהשמיים קודרים. זה לא יהיה פשוט, הרבה כדורגלנים מארצות חמות מתקשים לתפקד במזג האוויר של צפון אנגליה, אבל אם בניון יצליח, הוא יהפוך לחבר של כבוד באחד המועדונים הכי מכובדים בעולם.

את מירב העניין משך מין הסתם המינוי הלא טבעי של אברהם גרנט לתפקיד שהומצא במיוחד בשבילו בהנהלת צ'לסי. ה"גארדיין" ו"הטיימס" המכובדים שלחו את הכתבים שלהם לנסות ולדלות פרטים על איש המסתורין ועל הגדרות התפקיד שלו. החלק המשעשע בסיפור היה בכך שגם עיתונות הספורט הישראלית שמכירה את גרנט מכף רגל ועד ראש הצטרפה לדיון בסוגיה בכובד ראש. אותם עיתונאים שפרסמו בעבר כי גרנט אינו יכול לאמן באנגליה משום שאינו מחזיק בתעודת מאמן בכיר של אופ"א, הצטרפו לגל הספקולציות על עתידו של הלחשן מאם המושבות. בחיים, כמו בחיים, התשובה פשוטה הרבה יותר. גרנט ייצא לאנגליה את הכשרון הייחודי שלו, את התחום בו הוא באמת מצטיין. אז מה כולל תפקידו של גרנט בצ'לסי? באופן ממש מופלא אפשר למצוא את התשובה בשיר היפיפה "החיים קשים" שכתב פעם אלון אולארצ'יק, שכמו מבלי להתכוון מצא את כל ההגדרות הנכונות לתעלומת האורקל מפתח תקווה. וזה הולך כך:

"כמו מחשב ללא חוברת הסבר/ כמו גרביים של מישהו אחר/ כמו גפרור רטוב/ רק לזכור כי חשוב: לדבר, לדבר, לדבר/ מפתח עץ לדלת פלדה/ איש לא יודע פתרון החידה/ ואין לאן לשוב/ רק לזכור כי חשוב: לדבר, לדבר, לדבר".

עונה טובה לכולם.