זריחת המזרח

מאז הפרישה של מייקל ג'ורדן, השמש החלה לזרוח במערב ולשקוע במזרח, ושבע מתשע האליפויות האחרונות הגיעו מהווסט קוסט. אחת מהאלופות המזרחיות, מיאמי, נהנתה מלא מעט מזל וספק אם תשחזר את ההישג. החוף המזרחי, שפעם הגאווה הכדורסלנית פיעמה בעורקיו, הפך לפאנצ'ליין בבדיחות, בזמן שהקבוצות המערביות השתלטו על מפת ה-NBA.

הקיץ הזה אמנם לא שינה את יחסי הכוחות בין שני החופים וסביר להניח שחמש הפייבוריטיות לזכייה (לפחות) תהיינה סן אנטוניו, דאלאס, פיניקס, יוטה ויוסטון. אולם להבדיל מעונות עברו, עושה רושם שהקרבות בין הקבוצות המזרחיות לבין עצמן יהיו מרתקים ומותחים, כשלא פחות מ-12 מועדונים בונים על ביקור בפלייאוף, בעוד ששתיים משלוש הנותרות מקוות להגיע לשם.

עוד הרבה מים יזרמו בהדסון עד שתיפתח העונה, אבל הגעתם של קווין גארנט, זאק רנדולף, וריי אלן מזרחה מאפשרת לנו לעשות בדיקה מוקדמת בניסיון לנחש איך ייראה האיסט קוסט בעונה הקרובה. הרי לכם דירוג הקבוצות, נכון לרגע זה. סביר להניח שכמה מהקבוצות יתפוררו באמצע הדרך, בעוד שאחרות יסבלו מפציעות שיהרסו להן את העונה.

השדרוג:

מכיוון שהג'נרל מנג'ר ג'ון פקסון לא השכיל להביא לעיר הרוחות את גארנט או פאו גאסול, השיפור העיקרי בקבוצה יגיע מהצעירים שלה, בן גורדון, קירק היינריך, ובעיקר לואול דנג, ממנו מצפים להפוך לאולסטאר ולסקורר הרבה יותר מסוכן, לאור הניצוצות שהראה בפלייאוף אשתקד.

התקרה:

בזכות ההגנה הנפלאה של סקוט סקיילס, שהשתדרגה בג'ו סמית' המנוסה ובג'ואקים נואה הסופר אקטיבי, הבולס יכולים לכל קבוצה בליגה. בשיקגו אף אחד עדיין לא מדבר על אליפות, אבל פחות מגמר המזרח לא יתקבל בברכה.

תקלות בדרך:

כמו בעונה שעברה, גם הפעם לא יהיה לבולס קלע אמין בפוסט, ורוב הנקודות ימשיכו להגיע מהקו האחורי.

השדרוג:

אהמ, למקרה שפיספסתם, אלן ו-KG ילבשו ירוק בעונה הבאה, ועם אולסטאר אחד ושני סופרסטארים (כולל פול פירס) הסלטיקס הפכו לקבוצה האטרקטיבית במזרח.

התקרה:

אף אחד לא משלם 56 מיליון דולר לשלושה שחקנים גדולים ולא חושב על אליפות, או לפחות גמר NBA, שייתן תחושה שהחזירו עטרה ליושנה.

תקלות בדרך:

רבות דובר על הסגל הדליל שבנה דני איינג' סביב הכוכבים, כשהתוספות האחרונות הן סקוט פולארד, אדי האוס וג'קי מנואל, שיחברו לראג'ון רונדו וקנדריק פרקינס בניסיון למלא את כל החורים. אולם בשורה התחתונה מדובר בשחקנים המשלימים החלשים ביותר מבין המובילות של המזרח.

השדרוג:

ה-GM דני פרי תקע את תקרת השכר שלו כשהחתים את לארי יוז וזידרונאס אילגאוסקאס על חוזים גדולים וארוכים, כך שלא היה לו חופש הפעולה לשפר את הקבוצה. מה שכן, עצם צליחת המזרח (בשני הסיבובים הראשונים היריבות החזיקו במאזן של 41:41) וההופעה בגמר, כך לימדה אותנו ההיסטוריה, מגדילה לקבוצות את הקחונס, והופכת אותן למסוכנות יותר.

התקרה:

לברון ג'יימס קיבל בראש בגמר, כך שתהיו בטוחים שהוא רוצה לשוב למעמד, והפעם, אלוהים יעזור לו, הוא ינצח לפחות משחק אחד.

תקלות בדרך:

עושה רושם שדרו גודן לא ימשיך בקליבלנד, בהנחה שאנדרסון ורז'או יישאר. מעבר לכך, לצד של לברון עדיין חסר מוביל כדור וסקורר. בפלייאוף האחרון זה הספיק כדי לגבור על וושינגטון הפצועה, ניו ג'רזי הבינונית ודטרויט השאננה, אבל בקיץ הבא זה יהיה קשה יותר.

השדרוג:

בריאן קולאנג'לו הוסיף לקבוצה שלו את הפיור שוטר ג'ייסון קאפונו, שיאפשר לסם מיצ'ל להעמיד רביעיית קלעים סביב כריס בוש, וימנע על ידי כך את השמירות הכפולות שהרגו אותו בסדרה מול הנטס. כמו כן, חורחה גרבאחוסה הבריא יוסיף את הפייטריות שהייתה לדינוזאורים בפלייאוף, ואנדראה בארניאני יבוא משופשף ויעיל יותר.

התקרה:

פרשנים מסוימים בארה"ב מהמרים על ביקור של טורונטו בגמר ה-NBA, ולאור השוויוניות היחסית בקונפרנס, מדובר בהימור סביר לחלוטין. מצד שני, גם הפסד נוסף בסיבוב הראשון לא יהווה סנסציה.

תקלות בדרך:

קולאנג'לו העמיד צוות מסייע מעולה מסביבו של בוש, עם שני רכזים מצוינים בדמות טי ג'יי פורד וחוזה קלדרון, עם אנתוני פארקר, ושורה ארוכה של שחקנים שיכולים לתרום בכל ערב נתון 15-20 דקות יעילות, כולל הרכש החדש קרלוס דלפינו. הכדורסל של הראפטורס מהנה ומהיר, אבל כל עוד בוש לא יוכיח שהוא קורץ מהחומר ממנו עשויים פרנצ'ייז פליירס, בקנדה לא יזכו לשחק עד חודש יוני.

השדרוג:

הפיסטונס הם קבוצה מבוגרת, כזו שבטוחה כל כך ביכולותיה, שהניסיון והתיאום העיוור בין שחקניה הבולטים, צ'ונסי בילאפס, ראשיד וואלאס, ריפ המילטון וטיישון פרינס, עשוי להספיק לה כדי לגבור על כל קבוצה בליגה. בעונה הרגילה בני ה-30 פלוס צפויים לאגור כוחות, ואז בפלייאוף ללחוץ על הסוויץ' המפורסם ולהאיץ קדימה.

התקרה:

אבל בו בזמן מדובר בקבוצה שהולכת ומתרחקת משיאה, וההצלחה שלה הכריחה את הג'נרל מנג'ר ג'ו דומארס להעניק לכוכבים שלו חוזים גדולים יותר, מה שמנע ממנו את האפשרות לחזק באמת ובתמים את הנקודה החלשה של הבוכנות, הספסל. בעונה שעברה דטרויט הגיעה עד גמר המזרח בלי להתאמץ יתר על המידה, אבל הפאשלה מול הקאבלירס עשויה להתגלות כפספוס הסיכוי האחרון להתמודד על התואר.

תקלות בדרך:

ראינו מה קרה לאותו סוויץ' בגמר המזרח. השאננות של החבר'ה של פליפ סונדרס, שבעצמו טרם הראה שהוא יודע להשתלט על שחקניו ולהנהיג אותם, הרגה אותם, וכל שנה שעוברת רק הופכת את המלאכה של הפיסטונס לקשה יותר.

השדרוג:

הוויזארדס הובילו בעונה שעברה את המזרח במשך מספר שבועות, עד שפציעות של גילברט ארינס וקארון באטלר הרסו לה את העונה. כך שלא יהיה קשה לוושינגטון לשפר את הישגיה מאשתקד, אז עפה בסוויפ מבאס מול קליבלנד.

התקרה:

ארינס כבר אמר כי אם וושינגטון לא תחווה הצלחת פלייאוף אמיתית הוא צפוי להשתחרר מחוזהו ולנדוד למחוזות ירוקים יותר, מה שאומר שטונייט איז דה נייט, ואדי ג'ורדן צריך לרתום את הכדורסל ההתקפי והמלהיב של שחקניו לכדי תוצאות של ממש. לא בטוח שסיבוב שני יספיק כדי להשאיר את אייג'נט זירו בבירה, ובלעדיו יאלצו המכשפים להתחיל בבנייה מחדש.


תקלות בדרך:

מלבד הצמד שהוזכר לעיל ואנטואן ג'יימיסון, שני השחקנים הבולטים האחרים הם דשון סטיבנסון ואנטוניו דניאלס, רול פליירס מצוינים. אבל כולם שחקני חוץ, בעוד שבצבע לא רק שאין מי שיקלע, גם אין ממש מי שישמור וייקח כדורים חוזרים. מול קבוצות קשוחות ואגרסיביות שנושכות, ובכדורסל האיטי והמבוקר יותר של הפלייאוף, יהיה להם קשה להצליח.

השדרוג:

ננאד קרסטיץ' בריא, ג'מאל מגלור הגיע במקומו של מייקי מור, והשלישייה המובילה עדיין שם, אחרי שווינס קרטר קיבל חוזה חדש לארבע שנים נוספות. קשה לקרוא לזה שדרוג, בטח כשהג'נרל מנג'ר רוד ת'ורן מביט סביב ואומר לעצמו שהוא יודע מה היריבות של הנטס עשו הקץ האחרון.

התקרה:

לנטס יש תקרה מאוד ברורה. אולי ההגנה שלהם, המנהיגות של ג'ייסון קיד וההתעופפויות של קרטר יספיקו כדי להעפיל לגמר המזרח, ואולי הקבוצה שסיימה את 2007/8 במאזן בלתי מרשים בעליל של 41:41 אפילו תתגנב במזל לגמר. אבל ללורנס פרנק אין חומר לאליפות, גם אם יתהפך העולם.

תקלות בדרך:

קיד כבר בן 34, ולא נותרו לו עוד הרבה סדרות שלמות עם ממוצע טריפל דאבל במיכל. קרטר מעולם לא סבל מעודף מוטיבציה, ו-60 המיליונים שקיבל בקיץ בטח יסייעו לו להוריד הילוך. ועם ההתחזקות של בוסטון, טורונטו ניו יורק ופילדלפיה הבית האטלנטי כבר אינו בדיחה עצובה. לנטס יהיה קשה לסיים בין שמונה הגדולות.

השדרוג:

המג'יק הביאו מקס פלייר לפלורידה, כך שמדובר בשדרוג רציני, לא? אז זהו, שייתכן שהליכתם של גרנט היל ודארקו מיליצ'יץ', והתחזקותן של היריבות ישאירו את אורלנדו באותו מקום בו הייתה לפני שהשילה 120 מיליון בעבור שירותיו של הסקורר המצוין רשארד לואיס, שמעולם לא היה ולעולם לא יהיה סופרסטאר. מה שכן, כנראה שהשחקנים יהנו יותר לשחק עבור המאמן החדש סטן ואן גנדי (למרות שהיו לבטח מעדיפים את מאמן הפלורידה גייטורס, בילי דונובן, שחתם על חוזה עתק והתחרט).

התקרה:

נכון, דווייט הווארד ישתפר, ועם לואיס לצידו יהיה קשה יותר לעשות עליו דאבל טימים, אבל למג'יק אין את הכלים לחלום רחוק מדי, לא בהתקפה ולא בהגנה.

תקלות בדרך:

לא צריך שמשהו משמעותי מדי יתחרבש בדרך כדי שמיקי מאוס יפספס את ההסעה לפלייאוף.

9. מיאמי היט:

שאקיל אוניל יחמיץ 50 משחקים, דווין וויד יחזור לכושר רק לקראת ינואר, ג'ייסון וויליאמס כבר מעבר לשיא, אנטואן ווקר גמור, וכך גם אלונזו מורנינג. ההיט יתפרקו לפני הפלייאוף.

10. שארלוט בובקאטס:

עוד סוס שחור. הגעתו של ג'ייסון ריצ'ארדסון מוסיפה הרבה מאוד כוח אש לבובקאטס, וההתבגרות של אמקה אוקאפור וריימונד פלטון, לצדם של ג'ראלד וואלאס ו-וולטר הרמן, מבטיחה רבות. אבל מישהו צריך לפספס את הפלייאוף, והקבוצה הפצועה בליגה בשנתיים האחרונות היא אחת המועמדות להתאכזב.

11. ניו יורק ניקס:

הניקס הם סימן השאלה הגדול של המזרח. השילוב של זאק רנדולף ואדי קרי מתחת לסלים יכול לנפק שני שחקנים שתרומים 40 נקודות ומורידים 15 ריבאונדים, ומאידך יכול להוביל לחורים בהגנה שיגמדו את החור באוזון, ולפקקי תנועה בלתי פוסקים אצל שני חבר'ה שמעולם לא התעניינו יתר על המידה במסירת הכדור מהפוסט החוצה. בינתיים אנחנו מהמרים נגדם, אבל הכל יכול לקרות.

12. מילווקי באקס:

בעונה שעברה שמרו הבאקס על מאזן של 50 אחוזים עד הפציעה של מייקל רד, שהרגה את העונה, כך שיש לקבוצה סיבות טובות להאמין שהיא יכולה להתברג בחלק התחתון של הפלייאוף, אבל לאור תוספות הכוח של היריבות, זו תהיה בגדר הפתעה.

13. אטלנטה הוקס:

אל הורפורד ייתן להוקס את הנוכחות בצבע לה ייחלו, ואייסי לואו הפך מרגע בחירתו בדראפט לרכז הפותח של הקבוצה. אבל אם באטלנטה בונים על שני רוקיס שיעשו שינוי חד במנטליות הלוזרית של המועדון, מחדר ההלבשה ועד חדרי ההנהלה, הם צפויים להתאכזב. זה ייקח עוד שנה-שנתיים לפחות.

14. פילדלפיה 76':

הסיקסרס סיימו במאזן של 50 אחוזים מאז הטרייד של אלן אייברסון, אבל ניתן לייחס זאת יותר להתלהבות של הצעירים שסוף סוף נזכרו בתחושה של כדורסל בידיים, ופחות לעניינים מקצועיים גרידא. עכשיו היה להם קיץ שלם להתרגל לרעיון, ובאופן פרדוקסלי לא מדובר בחדשות טובות.

15. אינדיאנה פייסרס:

הקבוצה היחידה ללא סיכוי אמיתי להשתחל לפלייאוף היא זו שבנו לארי בירד ודוני וולש באינדיניאפוליס. היריבות התחזקו, אבל צמד המנהלים, שבעבר הבריקו בלי סוף, לא הצליח לעשות דבר. עכשיו כולם מחכים לטרייד שישלח את ג'רמיין אוניל למקום אחר, ויאפשר לפייסרס להתחיל הכל מחדש.