אל תפספס
עבר, הווה, עתיד
היסטוריה: אליפות אחת (1989/90), גביע המדינה (1967/68, 1980/81), גביע הטוטו (1991/92, 1996/97)
שימו לב: מאז הפרידה מהאחים סולמי נדמה היה שבני יהודה עלתה על פסים מקצועיים של קבוצה גאה ושמחה בליגת העל. בשנה שעברה החזון החדש בשכונה איבד מעט מאחיזתו, והעונה נראה האם היתד שבני יהודה תקעה בליגה חזק מספיק, או שמדובר בגרסה נוספת של סרטי המלחמה.
באו: דלה איינוגבה (שוער), ניל אברבנל (שוער), סלבר הודז'יץ' (בלם), זאב חיימוביץ' (בלם), משה ביטון (חלוץ), ז'וז'ה דוארטה (חלוץ), יוסי רוזן (קשר), תמיר כחלון (קשר).
הלכו: וינסנט אניימה (שוער), יהב יולזרי (שוער), ראובן עובד (קשר), ליאור אסולין (חלוץ), ודראן יישה (בלם), מטה בטורינה (קשר), קובי דג'אני (קשר), ברק בדש (חלוץ), אסי דומב (בלם), יניב אלול (בלם).
הרכב מסתמן: דלה איינוגבה, אלי אברבנל ( יאיר אזולאי), סלבר הודז'יץ', זאב חיימוביץ', סאלם אבו סיאם, הרוויה קובצ'ביץ', אימורו לוקמן, יוסי רוזן (אלירן עטר או אלי ביטון), אסי בלדוט, משה ביטון, ז'וז'ה דוארטה.
הדובדבן
אם לשפוט על פי מה שראינו בגביע הטוטו, בני יהודה הולכת לשחק השנה כדורגל שמתאים לאלי ביטון. לא עוד מרכז שדה שמבוסס בעיקר על פליימייקרים דוגמת עובד ובטורינה, אלא כדורגל מהיר יותר, מאוזן יותר, שמשתף יותר שחקנים ומבוסס על תנועה בלי כדור. בהיעדר שחקן בולט במיוחד בקישור שכולם מחכים להברקה שלו, בני יהודה נדרשת לשחק קבוצתי יותר, פחות דריבלים ויותר מסירות מהירות, פחות אחזקת כדור ויותר מעבר זריז להתקפה, סגנון שאמור לנצל היטב את הפריצות של אלי ביטון באגף ימין. גם אם איבדתם אמון באפשרות שאלי ביטון יהפוך יום אחד לשחקן משפיע, תתקשו לסתור את הכשרון הטבעי שלו, אותו הוא בזבז עד עתה. העונה נוצרה אפשרות לביטון להציל לעצמו את הקריירה. עובד, בטורינה ולפני כן גם לוז כבר לא לפניו בהיררכיה, הבמה כולה שלו, שיטת המשחק תפורה ליתרונות שלו. אם לא עכשיו, אז כנראה שלעולם לא.
המוקש
על הנייר, הנזק הגדול ביותר שנגרם לבני יהודה מעזיבתם של שלושת כוכביה בעונה שעברה אניימה, עובד ואסולין- הוא לאו דווקא בהרכב, אלא יותר בספסל, שהלך ונעשה קצר יותר. לבני יהודה יש כמה ילדים מוכשרים על הספסל, אבל לא בטוח שניתן בינתיים לזהות אחד שיכול להיכנס למגרש ולשנות משחק ברגע של משבר או מצוקה. ניצן שירזי יצטרך לסחוט את הלימון עד טיפותיו האחרונות כדי להמשיך ולשמור על אותה יכולת מגביע הטוטו לאורך עונה שלמה, ועל הספסל אין לו מספיק כתפיים רחבות שייכנסו מתחת לאלונקה. לבני יהודה יש המון רעב למחוק את הבושה של העונה שעברה, השאלה כמה זמן הוא יחזיק ומי יהיה שם כשאלי או משה ביטון יחזרו להיות לא יציבים.
זימון מפתיע לנבחרת
אחרי אי אלו עיכובים בקריירה, זאב חיימוביץ' מגיע סופסוף לקבוצה בזמן הנכון, במקום הנכון, בגיל הנכון (24). למי שלא מכיר, מדובר בבלם מלידה, בעל מבנה גוף חסון ואלגנטיות בהתאם, ששיפר בזמן האחרון את קבלת ההחלטות שלו והצליח לשרוד את הגורל שמצפה ללא מעט שחקנים חסרי בית שנודדים בהשאלה מגיל צעיר בין קבוצות. חיימוביץ' סופסוף נוחת בקבוצה במומנטום חיובי שתכלול אותו במטרות שלה, בגיל הממוצע שבו שחקנים בעידן של היום מבשילים. עם קצת כימיה עם הבלם הזר סלבר הודזיץ', תגלו השנה את המנהיג העתידי של הגנת בני יהודה, שבסיטואציה מאוד אופטימית יכול לעשות את המסלול מהנבחרת הצעירה לבוגרת. בתיאום עם קשטן, כמובן.
הראשון שיקללו אותו
טוב, זה קל. זה גם די צפוי. משבר מקצועי, בצורת של שערים, אוברדראפט של נקודות, מי יכול להיות אשם אם לא הערבי? זה בכלל לא חשוב איך קוראים לו ואיך הוא משחק עבור חלק קטן וקולני של אוהדי בני יהודה, סאלם אבו סיאם הוא עצם בגרון. פיני בלילי יכול להרגיש בר מזל שהוא משחק בטורקיה.
מעמד המאמן
ניצן שירזי צדק כשהעדיף להעביר עוד עונה בבני יהודה מאשר להתנוון כפרשן ולצאת ממעגל העבודה. בני יהודה צדקה כאשר הלכה על בטוח ומינתה אותו לעונה נוספת במקום מאמנים אחרים, שלא ברור היה אם יתאימו לקבוצה. ניצן שירזי צריך את בני יהודה כדי לתת עוד עונה טובה אחת כמאמן ולחכות להתפתחויות בקבוצות הגדולות. בני יהודה צריכה מאמן שיעזור לה להתגבר על המשבר שהיא נכנסה אליו בעונה שעברה ולחזור ולהתייצב כקבוצת מרכז טבלה גאה ושמחה. אם לא תגיע מכת פציעות, שתחשוף את העוני בספסל, שום דבר לא אמור לפרק השידוך הזה העונה.
מהווי היציע
ממש לא בטוח שהניסוי של בני יהודה וההתאחדות להוריד את מחירי הכרטיסים ל-40 שקלים מול הקבוצות הקטנות ישיג את מטרתו. ולא בגלל שהוא מוטעה. מדובר בניסוי מבורך שמלמד על חשיבה בכיוון הנכון ורצון לשנות, אלא שנדמה כי חזי מגן לא מבין שמחיר הכרטיס הוא רק חלק מהדברים שמונעים מהאוהדים לחזור למגרשים. החשש הגדול הוא שהאוהדים לא ינהרו למשחקי בני יהודה, סיטואציה הגיונית אותה לוזון ומגן יתרגמו לכישלון הניסוי ויעלו בחזרה את מחירי הכרטיסים. בלי רמה, בלי תשוקה, עם אלימות ותנאים סביבתיים בעייתים זה לא יכול להצליח. הורדת מחירי הכרטיסים צריכה להיות המהלך הראשון לטיפול בבעיה, ולא המבחן שיקבע מה הבעיה במיעוט הקהל.
הקלישאה של העונה הבאה
"ניצן שירזי עשוי לעזוב את בני יהודה בסיום העונה"
איפה נפגוש אותם בעונה הבאה?
מרכז טבלה. לא דרומה. לא צפונה.