בשנה שעברה היה ה-NFC מזרח בית שעורר ציפיות מרובות. הג'איינטס איימו לפרוץ, דאלאס של ביל פארסלס, עם טרל אואנס, עשתה רושם של קבוצה בשלה, פילדלפיה היא תמיד מועמדת ו-וושינגטון, כהרגלה, שפכה המון כסף על שחקנים.
הבית אמנם הניב שלוש משש העולות לפלייאוף בחטיבה, ששתיים מהן גם נפגשו בסיבוב הראשון, אבל גם אם התוצאות שלו היו טובות, בסך הכל אפשר היה לצפות ליותר. דאלאס גילתה בפלייאוף מה זה לצעוד על גבו של טוני רומו , הרדסקינס שוב נשאבו לתהומות הנשיה, ניו יורק, כמו תמיד, הפכה לבית משוגעים כשהחצי השני של העונה החל ורק האיגלס חזרו מעונת נפילה והביאו תוצאות טובות, דווקא כשג'ף גארסיה נכנס להרכב במקום דונובן מקנאב הפצוע. ומה יהיה השנה?
פילדלפיה איגלס
מאזן העונה שעברה: 6:10
מאמן: אנדי ריד
הגעות בולטות: קלי הולקומב (קוורטרבק, בפאלו), טוני האנט (בחירת דראפט שלישית), קווין קרטיס (תופס, סט. לואיס), ויקטור אבג'אמירי (קיצוני הגנתי, בחירת דראפט שניה), קווין קולב (קוורטרבק, בחירת דראפט ראשונה), טקיאו ספייקס (ליינבקר, בפאלו).
עזיבות בולטות: ג'ף גארסיה (קוורטרבק, טמפה ביי), דאנטה סטולוורת' (תופס, ניו אינגלנד), שון בארבר (ליינבקר, יוסטון).
ציפיות: הדבר הראשון שהאיגלס היו רוצים שיקרה הוא שדונובן מקנאב יישאר בריא, יותר מבשנה שעברה. אם עד לאשתקד היה לנשרים את ג'ף גארסיה בעמדת המחליף, הרי שהשנה יש להם את קלי הולקומב הותיק אך לא אמין, ואת קווין קולב, שהבחירה שלו הייתה מסר ברור למקנאב: אי אפשר לסמוך עליך, ואנחנו מגדלים מחליף. מעבר לכך, בפילי שמים דגש חזק על הגנת הריצה (26 מתוך 32 בעונה שעברה), עם הצירוף של מונטה ריאגור ואיאן סקוט, התאקלים ההגנתיים, ואם ג'בון קרס ישוב מהפציעה שלו, האיגלס מסתכלים על לא פחות מצ'אנס שווה להגיע לסופרבול.
למה שיצליחו? השלד שבנה אנדי ריד בפילדלפיה סוחב כבר הרבה זמן. בריאן ווסטברוק הוא אחד הרצים-תופסים הטובים בליגה, אם לא הטוב שבהם, ואם ריד רק יאמין טיפה גם בהתקפת ריצה, הגנת הריצה שלו תקבל זמן משלה לנשום, כי אם אתה לא יכול לרוץ, אתה לא יכול לעצור את הריצה ולהיפך.
למה שלא יצליחו? כי מקנאב לא נהיה צעיר יותר וריד לא הופך להיות פתוח יותר בתפישת המשחק שלו, וגם כי רג'י בראון צפוי לפרוץ, אבל ספק אם התמיכה של קווין קרטיס כתופס השני שלו תספיק להתקפה האווירית של האיגלס.
התחזית: על פניו, האיגלס צריכים לקחת את הבית הזה גם השנה, אבל עושה רושם שהברק נעלם מהקבוצה שהגיעה שש פעמים בשבע השנים האחרונות לפלייאוף. שמונה עד תשעה נצחונות ואולי מקום בפלייאוף דרך הויילד קארד.
דאלאס קאובויס
מאזן בעונה שעברה: 7:9
מאמן: וייד פיליפס
הגעות בולטות: בראד ג'ונסון (קוורטרבק, מינסוטה), ג'יימס מרטן (תאקל התקפי, בחירת דראפט שלישית), קורטני בראון (מגן פינה, בחירת דראפט שביעית), אנתוני ספנסר (קיצוני הגנתי, בחירת דראפט ראשונה), דאג פרי (תאקל, בחירת דראפט רביעית), לאונרד דייויס (גארד, אריזונה).
עזיבות בולטות: דרו בלדסו (קוורטרבק, פרש), ג'ייסון פאביני (תאקל התקפי, וושינגטון).
ציפיות: הקאובויס מקווים, בראש ובראשונה, שטוני רומו ישכיח מעצמו את טראומת הפלייאוף האחרון, אבל יודעים שהסיכויים שזה לא יקרה רבים, והביאו כגיבוי מיידי את בראד ג'ונסון, שהיה מזעזע במינסוטה. דאלאס חיזקה מאוד את קו ההתקפה, כשהבורג המרכזי הם לאונרד דייויס, שהגיע מאריזונה, ובחירת הדראפט ג'יימס מרטן. השאלה הגדולה היא איך יוכל וייד פיליפס לשלוט בעצבים של טרל אואנס ושל קבוצה שלא ממש הייתה בריאה בנפשה תחת פארסלס. בכל מקרה, הקאובויס חושבים פלייאוף.
למה שיצליחו? שאלה טובה ולא קלה, אבל אם אואנס ייכנס לעונה בראש טוב (בינתיים אין דיווחים על תאקלים עם פיליפס), ומריון בארבר ידהר על הקרקע, זו תהיה התקפה אמינה שתשאיר את ההגנה על הספסל.
למה שלא יצליחו? יותר מדי סיבות. ב-1999 חזר כבומרנג ההימור של פיליפס, אז בבפאלו, על רוב ג'ונסון במקום דאג פלוטי, שפתח לכל אורך העונה. הבילס נוצחו בפלייאוף בטנסי, במה שזכור כ"נס עיר המוזיקה". מאז פיליפס מדדה ומשוטט בליגה כמתאם הגנות, ובסך הכל עשה עבודה טובה, אבל לא ברור האם וכיצד למד משהו מהעבר. פארסלס הוא לא, ולשלוט בעצבים של TO יהיה לו קשה, מה גם שג'רי ג'ונס ידרוש תשובות שלא בטוח שיוכל לספק. רומו הוא סימן שאלה גדול, הגנת המסירה צריכה להשתפר באופן קיצוני (24 מ-32 בעונה שעברה) ובסך הכל לקאובויס יש יותר מדי חורים לסגור.
התחזית: שבעה עד שמונה נצחונות, בלי פלייאוף.
ניו יורק ג'איינטס
מאזן בעונה שעברה: 8:8
מאמן: טום קאפלין
הגעות בולטות: אנתוני רייט (קוורטרבק, סינסינטי), רובן דראונס (רץ אחורי, קליבלנד), סטיב סמית' (תופס, בחירה שניה בדראפט), ארון רוס (מגן פינה, בחירה ראשונה בדראפט), קאוויקה מיצ'ל (ליינבקר, קנזס סיטי).
עזיבות בולטות: טיקי בארבר (רץ אחורי, פרש), טים קרטר (תופס, קליבלנד), לוק פטיגו (תאקל התקפי, טמפה ביי), ג'יי פילי (בועט, מיאמי).
ציפיות: בעונתו הרביעית בליגה, הגיע הזמן שאיליי מאנינג ייקח את העניינים לידיים. האח של נשאר בגדר האח של, ובעוד פייטון מניף את צלחת הסופרבול, מאנינג הצעיר מאבד מניות, מה גם שהשנה לא תהיה לו את הרוח הגבית של טיקי בארבר. קאפלין חייב לאחד את השורות, ליצור מטריה אווירית למאנינג, להשתמש בפאנץ' 1-2 של ברנדון ג'ייקובס ורובן דראונס ולקבל החלטות טובות יותר, על מנת לקחת את הבית ולחשוב על פלייאוף.
למה שיצליחו? בגלל שתי סיבות, לאחת קוראים טיקי בארבר ולשניה מייקל סטרהאן. הראשון פרש, השני עושה שרירים, והג'איינטס כבר מבהירים לו שהרבה כוח למנף את טענותיו אין לו. במקביל, החל אוסי אומניורה לפתוח את הפה והושתק על ידי קאפלין. אם סטרהאן לא יחזור, קאפלין יוכל, סופסוף, להנחיל את המשמעת שכל כך רצה בשנותיו הראשונות והלא מוצלחות בקבוצה, ולדהור קדימה גם אחרי מחצית העונה (בשנה שעברה היו הג'איינטס על מאזן 2:6 בטרם התפרקו).
למה שלא יצליחו? כי קשה לבער את בית המשוגעים הזה. סטרהאן יחזור לבטח, וגם אם לא, בקבוצה הזו לא חסרים מטורפים, כמו אומניורה וג'רמי שוקי. הארכת החוזה של קאפלין היא סימן שאלה גדול, ונצטרך לחכות לסוף העונה כדי לראות אם ההימור הוכיח את עצמו.
התחזית: העזיבה של טיקי היא הדבר הטוב ביותר שקרה לג'איינטס. איליי יצטרך להתחיל לחשוב יותר, השחקנים יתנו יותר כתף ולא יהיה מי שילכלך מבפנים. עשרה עד 11 נצחונות ומקום ראשון בבית.
וושינגטון רדסקינס
מאמן: ג'ו גיבס
מאזן העונה שעברה: 11:5
הגעות בולטות: ג'ייסון פאביני (תאקל התקפי, דאלאס), לונדון פלטשר (ליינבקר, בפאלו), לארון לנדרי (בחירת דראפט ראשונה), דייויד מקלין (מגן פינה, אריזונה).
עזיבות בולטות: טי ג'יי דאקט (רץ אחורי, לדטרויט), דייויד פאטן (תופס, לניו אורלינס), אדם ארצ'ולטה (סייפטי, לשיקגו).
ציפיות: לכל אורך השנים של דניאל שניידר כבעלי הרדסקינס, הקבוצה הזו נראתה כמו גרסת ה-NFL של מכבי תל אביב מליגת העל: שוק האוהדים הגדול ביותר, כישלון אחרי כישלון, שחקני רכש שטובעים ומאמנים שמרנים. ג'ו גיבס, גאוות העיר בשנות ה-80 ותחילת ה-90, לא מצליח להביא אותה לשום הישג, מלבד העפלה לפלייאוף ועליית שלב ב-2005. הרדסקינס רוצים עונה חיובית ואולי מקום בויילד קארד.
למה שיצליחו? ההגנה האחורית של הרדסקינס התדרדרה מאוד בשנה שעברה, אבל הצירוף של לארון לנדרי, פרד סמוט ודייויד מקלין אמור לשדרג את חוליית המגנים. לאדל בטס הוכיח בעונה שעברה במספר משחקים שהוא יכול לסחוב את התקפת הריצה, ועם הפציעה של קלינטון פורטיס, ייתכן שיעשה זאת בתחילת העונה. ברנדון לויד וסנטנה מוס המנוסים יפתחו נתיבים אוויריים לג'ייסון קמפבל, שיפתח את העונה כקוורטרבק.
למה שלא יצליחו? כי ג'ייסון קמפבל יפתח את העונה כקוורטרבק. קמפבל הוא לא בהכרח קוורטרבק רע, אבל ספק אם הוא יהיה זה שיוציא את וושינגטון מהמרה השחורה בעמדה, מימי דני וורפל ופטריק ראמזי הלא עליזים ועד הסוס הדואב מרק ברונל. מעבר לכך, זמנו של גיבס באמת עבר ושניידר לא ממש לומד מטעויות.
התחזית: שישה עד שבעה נצחונות.