השנה שלכם

בתקופה שבה הפחד מהמפלצת הבית"רית גובר, וכשנראה כי ליגת העל הולכת בדרכה של ליגת הכדורסל ז"ל, אוהדי הכדורגל משתוקקים לזריקת אדרנלין, משהו שיחדש העונה את ביקוריהם המשמימים באורוות מדי שבת. כשהמאמנים פחדנים והבעלים קמצנים, כל שנשאר לקוות הוא למושיע שיקום מהדשא, יורש לעטר, רביבו, אוחנה, תקוה וברקוביץ', שחקנים שבשבילם הרגשנו צורך להגיע, חלמנו את ביצועיהם באמצע השבוע ולא יצאנו מהבית למשחק באוטומט בגלל שחייבים, אלא מתוך הרגשה שהיום יש לנו אפשרות לחזות בעוד מופע של גאון כדורגל. לכבוד פתיחת עונת הכדורגל, וואלה! ספורט קוראת לבעלי הפוטנציאל, המוכשרים מוכי הגורל, אלו שכמעט פוספסו ואלו שבדרך - הושיענו.

בגיל 24 ראובן עובד כבר הספיק לנצל את כל מכסת התירוצים. אחרי שנים של סיפורים על "הפוטנציאל שלא ממומש", עובד הידרדר לקריירה שנעה בין לאפה לקאמבק. הרזומה של הכוכב הצעיר כולל חיבה עזה למתוקים, ביקורים ליליים בשיפודיות, הימורים על משחקי קטרגל, סיבובי דאווין ברכב מפואר ובליינות בלתי פוסקת במועדוני העיר. בין כל השערוריות הוא הצליח להבריק על הדשא בצורה שלא משאירה ספק – מדובר בפרח נדיר. עכשיו צריך למצוא את הגנן שיטפל בו בצורה הנכונה.

לפני שנתיים הכל נראה ורוד. למעשה, כתום. במשפחת עובד התמוגגו לראות את הפרח מלבלב תחת פיקודו של ניצן שירזי, אבל גם את הקדנציה בבני יהודה הוא הצליח לסיים בטונים צורמים. "ראובן יכול לככב עד ירידת המתח", מספר אחד מחבריו, "ברגע שאין לו סיבה להתרגש ואין לו על מה להתחרות, הוא פשוט מאבד עניין". היה זה בינואר האחרון כשהאידיליה הסתיימה. עובד סיפר בראיון כי היה שמח לעבור לידיה של בית"ר ירושלים, האוהדים נעלבו ורתחו מזעם, ניצן שירזי לא היסס והעיף אותו מהסגל, ושוב, עוד תקופה יפה הסתיימה בפיצוץ. לצערו, זה קרה דווקא עם שירזי, המאמן האהוב עליו, זה שהציל לו את הקריירה. אף אחד לא מופתע שגם כיום הקריירה של ראובן עובד זקוקה לשיקום.

"חייבים לעודד אותו, כי ההצלחה שלו זו משימה לאומית", מעיד קובי דג'אני, חברו לתקופת בני יהודה, "שחקנים יכולים לחלום לעשות את מה שהוא עושה בקלות, אם ייתנו לו לחשוב רק על כדורגל". עכשיו הכל תלוי בגיא לוזון והפועל תל אביב, שינסו לספק לעובד את הריגושים הדרושים להצלחתו. המשבצת המיועדת לו - לא זו של הכישרון שאמור להחזיק את קישורה של הקבוצה, אלא דווקא תפקיד השחקן המשלים שיעלה מהספסל - עשויה לעזור לעובד. השחקן, שבטח גם לו נמאס לשמוע שוב ושוב עד כמה הוא מוכשר, יקווה לקבל מהתחרות על ההרכב את האדרנלין הדרוש לו. בוולפסון אופטימים.

גם אייל מלול מסוכנות "רוברטו", שלקחה פיקוד על הקריירה של השחקן, לא איבד אמון בשחקן. "התדמית שלו יצרה מצב שאף אחד כמעט לא היה מעוניין בו אחרי מכבי תל אביב", מספר מלול, "מההיכרות שלנו איתו, מדובר בבן אדם שונה לגמרי ממה שניסו להפוך אותו. ראובן לא צריך שיחזיקו אותו קצר, אלא רק שהמאמן יאמן אותו והמנהל ינהל אותו. השנה יראו שראובן עובד הוא שחקן שבשבילו אנשים קונים כרטיס למשחק". אמן.

המדד להצלחה: יותר גולים מהופעות בגליצ'ים, פחות פרשיות מאיחורים לאימונים, יותר בישולים מפתיחות ססגוניות של שיפודיות ושווארמיות.

ליאור רפאלוב (21) ודאי לא ציפה לקבלת הפנים לה זכה בשבוע שעבר בשדה התעופה. רפאלוב היה השחקן הראשון אליו פנו אוהדי מכבי חיפה, מצא עצמו על כתפיהם ובחיוך מבויש גילה הקשר המוכשר כי גם הם מבינים שהשנה זוהי הזדמנותו לפרוץ, להיכנס לשושלת של הברקוביצ'ים והעטרים, אלו שבחיפה לעולם לא יישכחו ואלו שבעצם מיתגו את עיר הכרמל כמצמיחת הכישרונות הגדולה במדינה. אם תרצו, רפאלוב מבין שהשנה יש לו הזדמנות להימנע מהתג של ל"ראובן עובד הבא".

כבר בשנה שעברה קיבל הנער את ההזדמנויות מרוני לוי, אך תמיד היה חוזר לספסל עם פרצוף חמוץ. אחת הסיבות שגרמו למאמן לצווח עליו היה הלוק המוקפד שלו. כמו הרבה שחקנים בגילו, רפאלוב נתן את מירב שיקול הדעת לבגדים אותם ילבש בסיום המשחק, ולא ב-90 הדקות עצמן. "הוא הגיע מסביבה בה ההתעסקות בכדורגל לא הייתה הדבר המרכזי", מספר אברהם בכר, מאמנו בנבחרת הנערים, "את יסודות ההשתלבות במערכת של קבוצת כדורגל ואת דרך ההתנהגות הוא היה צריך ללמוד, לכן בתקופת הפריחה שלו היו מספר בעיות".

"הבעיה הייתה שהכל אצלו היה שכונתי כזה, בעיקר בגלל האנשים עימם הסתובב", ממשיך בכר, "במכבי חיפה עזרו לו להתבגר ולהבין שזה המקצוע שלו וזה הייעוד שלו, ושכל חייו יסתובבו סביב הכדורגל. אחרי כל מה שעבר בשנה שעברה והתמיכה שהוא קיבל בקבוצה, הוא התבגר".

לזכותו של רפאלוב ייאמר כי התסכולים שטמונים במאבק על ההרכב לא שברו אותו, בניגוד לכישרונות אחרים שצמחו באזור הכרמל ומצאו עצמם מדשדשים במורד הליגות, כדוגמת סיפורו של ערן לוי. "המעבר בין הנוער לבוגרים, במיוחד במכבי חיפה, זו התקופה הכי קשה", מספר תומר חמד, חברו לקבוצה, "אתה בא ככוכב, ופתאום אתה הופך לבורג קטן. כשהביאו את מליקסון המעמד שלו נפגע והוא ביקש להשתחרר, אבל דווקא אז האופי שלו פעל לטובתו".

חמד מנסה להסביר מה מייחד את רפאלוב. "יש כאלה שיש להם כישרון, אבל לא את הביטחון ואולי אפילו את החוצפה כדי להצליח ולהראות את היכולת הכי טובה דווקא במועדון הכי גדול בארץ, עם הציפיות הכי גבוהות", מספר חברו. "אני מקווה שהשנה ליאור יוכיח שהמאמץ השתלם". בינתיים רפאלוב אכן פורע את שטרות הטיפול המיוחד לו זכה, מבשל וכובש במשחקי האימון, וכבר לא חושב על עזיבה. "הוא יהיה השנה ובשנים הבאות השחקן המוביל של מכבי חיפה", מבטיח אברהם בכר.

המדד להצלחה: מעבר בשלום של הספסול הראשון והשני. לחיפה, כמעט כרגיל בשנים האחרונות, קישור עמוס בשחקנים מוצלחים, חלקם רכש מהקיץ האחרון, כמו מסיללה ורוסו, שאולי יתפסו בחלק מהמשחקים את מקומו של רפאלוב, שצריך מבחינתו לא לוותר ולהמשיך להיאבק על החולצה, שאולי בעוד שנים תיתלה בהיכל התהילה של המועדון. במילים אחרות: רפאלוב צריך להיות הקלף המפתיע של רוני לוי בקרב על התואר. הוא מסוגל.

זה כבר כמה שנים שמכבי ת"א לא מצליחה להשיג כמעט אף שחקן עליו היא נלחמת, אבל הקיץ, הרבה בעזרת אוורורה של המערכת עם עסקת מאנה וכניסתו של אבי נמני באופן רשמי לעניינים, הצליחה מכבי תל אביב לצוד את מלך השערים מהעונה שעברה, יניב עזרן. ובכל זאת, מתברר שהמעבר של האשדודי קרה מעט מאוחר מדי. תסריטיו של עזרן בן ה-24 לגבי קריירת הכדורגל צוירו ותוכננו לגמרי אחרת.

"כבר לפני הרבה שנים יניב עזרן סומן כיוסי בניון הבא", מספר יוסי מזרחי, מאמנו לשעבר של עזרן באשדוד, "הוא יודע להבקיע, לבשל, לכדרר, יש לו משחק ראש שאין לאף אחד, הוא מכסה פשוט הכל. הבעיה תמיד הייתה האופי, הוא תמיד היה צריך להשקיע יותר כדי להצליח".

הבעיה באופי של עזרן היא גם זו שגרמה לעימותים מול הקהל האשדודי, שראה גם הוא את הבזבוז. חלק מהאוהדים מסרב לשכוח לנער את האצבע המשולשת שהניף לעברם בסיום משחק גביע הטוטו מול מכבי חיפה, בו הפסידה הקבוצה 3:0. בהמשך נפגעו אוהדי הקבוצה מההצהרה של הילד, שרצה לעבור לקבוצה גדולה יותר. השינוי החל כשחזר מפראלימני הקפריסאית, קבוצתו של ניר קלינגר. ג'קי בן זקן ביקש מהחלוץ לחזור לאשדוד תמורת משכורת נמוכה מזו שהיה אמור להרוויח בקפריסין, ודווקא לאחר הכישלון באי השכן עזרן החל לפרוח.

"השינוי היה בגישה", מסביר מאמנו בעונה הקודמת, אלון חזן, "הוא הבין ששחקן התקפה לא רק עומד ומחכה להבקיע, אלא צריך לעשות דברים נוספים. בהתחלה הייתה הרבה התמרמרות מצדו על זה, אבל בסופו של דבר, בהרבה יזע ודמעות, הוא הביא שיש רק דרך אחת וזו הדרך של המאמן שלך. יניב הגיע למסקנה, שכל מה שהוא חולם ורוצה לעצמו יגיע דרך המאמץ".

כעת עומד עזרן בשלב אותו עדיין לא הכיר, בעמדת החלוץ הכל כך מקוללת בשנים האחרונות בקריית שלום, עם ערימה של ציפיות ותקוות על הכתפיים. את הצעד הראשון להצלחה מבחינה חברתית עזרן כבר ביצע. במכבי מספרים כי החלוץ נצפה צמוד לדמות המובילה של הקבוצה, אבי נמני, מהדקה הראשונה של מחנה האימונים. האשדודים לא מתפלאים. מבחינתם, עזרן הוא דמות שהייתה גדולה על הבינוניות של משחקי אמצע הטבלה באשדוד כבר מזמן.

"המעבר לא מרגש את יניב, זה פשוט הגיע לו באופן טבעי", מספר אחד מחבריו מאשדוד, "הוא גדל בכל נבחרות הנוער והנערים ומעמדים גדולים מוכרים לו. לפני חצי גמר הגביע האחרון מול הפועל תל אביב, שהיה רגע היסטורי בשביל העיר כולה, כולם הסתובבו מסביב לחדרי ההלבשה והתנהלו בלחץ היסטרי ורק יניב נראה מחויך ורגוע, כאילו הוא משחק במשחקים האלה פעם בשבוע. הוא בכלל לא נראה לחוץ".

בשנה הבאה יחסר יניב את עידן שריקי ושי הולצמן, שסייעו לו בעונה שעברה, אך גם התקפה שמורכבת מאבי נמני, יאניק קמאנן ויוסי שבחון לא תקפח את האשדודי. "יניב חייב להבין שהכל תלוי בחודש הראשון", מתריע יוסי מזרחי, "אם הוא יבקיע ויבשל ולא ייכנס לסחרחורת כמו משה ביטון בשנה שעברה, הוא יצליח. אם יאמינו בו כמו שאני האמנתי בו באשדוד עוד יפיקו ממנו הרבה. זה הזמן שלו לפרוץ".

מדד להצלחה: שתיקה רועמת של העיתונאים לגבי אזכור "קללת החלוצים" של מכבי תל אביב, עונה שלמה ללא כתבת השוואה בינו לבין אלון מזרחי ולירון בסיס, והכי חשוב: המשך הכימיה החיובית עם המנכ"ל, המנהיג והקשר המרכזי. למזלו, זה אותו בן אדם.