בקרוב אגיע רחוק

איזה כיף, עוד שנה אולימפית יוצאת לדרך. פתאום כולם יוצאים מהשגרה של טדי, בלומפילד והיכל נוקיה, ומתחילים להתעניין. מי יזכה במדליה? מי יעלה לגמר? מי יריב עם מי על הכרטיס לבייג'ינג? מי לא יקבל מספיק כסף? הגיע הזמן להתחיל לעבוד, בשביל זה קיימת שנה אולימפית, לא? למרבה המזל, יש גם כאלה שעקבו אחרי ספורטאינו האולימפיים גם בשנים ה"פחות מעניינות", כל זה כדי להביא לכם סקירה מקיפה על מצב המשלחת האולימפית הישראלית, שנה לפני שתצעד באיצטדיון בבייג'ינג.

נכון להיום, 11 ספורטאים ישראלים כבר הבטיחו את מקומם במשחקים האולימפיים, והצפי הוא ל-22 נוספים. מלבד אלו שכבר קבעו את הקריטריון, ישנם עוד ארבעה שהשיגו חצי ממנו, כלומר עמדו רק בקריטריון הישראלי או רק בבינלאומי.

הצפי של הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי הוא 1-2 מדליות לספורטאים הישראלים בסין. מדובר בצפי נמוך יותר מזה שהיה שנה לפני אתונה, ולטענת מנהל היחידה לספורט הישגי, גילי לוסטיג, הסיבה נעוצה בהתחזקותן של מעצמות הספורט בעולם, במיוחד האסיאתיות (סין, יפן וקוריאה).

אז כדי לראות איך, או אם בכלל, אנחנו כן יכולים לשמור על הסטטיסטיקה המוצלחת של מדליה אחת לפחות בכל אולימפיאדה מאז 1992, נעשה לכם היכרות עם מצבם של כל הספורטאים. מתחילים עם שלושה ברגים מרכזיים מאוד: אריק זאבי, גידי קליגר ואודי גל ואלכס אברבוך.

אי אפשר שלא להתחיל בענף הספורט האולימפי המוביל שלנו. הג'ודו הביא לישראל שלוש מדליות אולימפיות עד היום (יעל ארד ואורן סמדג'ה בברצלונה 92' ואריק זאבי באתונה) והוא גם יביא איתו את הציפיות הגדולות ביותר בבייג'ינג. למרות שעדיין לא השלים את הקריטריון (צריך לסיים במקומות 1-9 באליפות העולם בספטמבר), אריק זאבי הוכרז בפני היחידה לספורט הישגי כמועמד הבכיר למדליה במשלחת הישראלית.

בגיל 30 ואחרי שתי אולימפיאדות, זאבי נחשב לשועל ותיק בזירה הבינלאומית ולמרות סדרת פציעות שעבר, שום דבר לא הוציא אותו מצמרת הג'ודוקאים בעולם בקטגורית משקל של עד 100 ק"ג. זאבי הוכיח השנה בגביע העולם בהמבורג שהוא עדיין יכול לנצח כל יריב מהרמות הגבוהות ביותר ואין מומחה ג'ודו בעולם שלא יציב אותו ברשימת הפייבוריטים למדליה. מצד שני, הגיל והמצב הפיזי עשו את שלהם, ופעולות שבעבר היו כל כך קלות לזאבי, הפכו כמעט לקשות ואפילו לבלתי אפשריות. בניגוד לסידני 2000 או אתונה 2004, זאבי הגדול הוא כיום ג'ודוקא מוגבל, מה שיכול לפעול לרעתו.

כמו שהוא יכול לנצח כל אחד, יש כיום לא מעט יריבים שיכולים להפתיע אותו. אומרים שהכל תלוי ביום שיתפוס - נסיון העבר והנסיון של זאבי מלמדים שאם יש מישהו שיודע איך לא לתפוס ימים רעים, הרי שזה אריק זאבי. נכון שהוא לא עמד בציפיות בכל תחרות שבה השתתף בקריירה, אבל אין אדם שיכול לחלוק על העובדה שזאבי הוא אחד הווינרים הגדולים שהיו לנו.

אז למרות המגבלות, נראה שזאבי נמצא בכושר מספיק טוב כדי לזכות במדלית הכסף או הארד, הקרב על הזהב יהיה קשה מאוד מבחינתו. הרבה אנשים מזכירים את סוזוקי היפני או את גאסימוב הרוסי כפייבוריטים, ומדובר ביריבים שזאבי זרק באיפון השנה. צריך לזכור שיש גם יריבים הגנתיים ואפילו מסוכנים יותר, כמו אלוף אירופה ההונגרי דניאל האפדי או אפילו אלקו ואן דר חסט ההולנדי, שהפסיד לזאבי בקרב על המדליה באתונה, אבל ניצח אותו באליפות אירופה האחרונה. הגרלה שתזמן לזאבי את אחד מהם בשלבים המוקדמים, תגרום לנו לכסוס ציפורניים בשלב מוקדם מהצפוי.

יהיה מעניין מאוד לעקוב אחרי זאבי באליפות העולם, שתתקיים בספטמבר הקרוב בברזיל. כל היריבים יגיעו כדי לתת הצהרת כוונות, ואולי להיפגש בפעם האחרונה לפני הדבר האמיתי.

גידי קליגר ואודי גל הם צמד שייטי ה-470 המוביל בארץ כבר שש שנים, ורק את ההישג הזה כשלעצמו צריך לכבד. אנחנו אמנם מדינה קטנה, אבל יש בה לא מעט שייטים שחולמים על מקום בודד באולימפיאדה. קליגר וגל תפסו אותו ב-2004 אחרי קרב לא קל, ועשו את זה גם לקראת בייג'ינג.

באולימפיאדת אתונה לא היו מהם יותר מדי ציפיות והם סיימו במקום ה-15. השנה הם יודעים שכל הישג פרט למדליה אולימפית יהיה פספוס גדול. בניגוד לתקופה המקבילה לפני אתונה, קליגר וגל בוגרים יותר, מנוסים יותר, מהירים יותר והרבה יותר מסודרים. לא רק שהמשכורת שלהם כספורטאי סגל היהלום שולשה, הם גם זכו לספונסר מפרגן (חברת ההשקעות "פרפקט"), שדאג להם לראש שקט בשנה החשובה בחייהם. קליגר וגל הוכיחו שיש תמורה, כשסיימו בתוך חודש אחד במקום הרביעי באליפות אירופה ובמקום השלישי באליפות העולם (בפעם השניה ברציפות).

מה יהיה בסין? קווין ברנהאם ופול פורסטר, הצמד האמריקאי שזכה בזהב באתונה פרש מפעילות, כך שהאלופים האולימפיים הבאים יהיו טריים. לעומת זאת, ישנם שני צמדים מבריטניה (ג'ו גלנפילד וניק רוג'רס) ומאוסטרליה (נתן ווילמוט ומלקולם פייג'), שיכולים לסכן מאוד את הצוות שלנו. כמו כן, הצמד הפורטוגלי הוותיק מריניו ונונייז ישמח לנקום בישראלים על המהפך באליפות העולם האחרונה, שהשאיר את המארחים ללא מדליה. אין ספק שגם ארה"ב תרצה לשמור על השם הטוב שלה ותשלח צמד חזק למשחקים.

הזכרנו מקודם את השינויים שעברו על קליגר וגל בשנים האחרונות. נראה שהבגרות והנסיון מהווים את החלק החשוב ביותר בפאזל, שבזכותו הצמד הישראלי הוא מועמד למדליה. בסופו של דבר, כל השייטים באולימפיאדה מוכשרים כשייטים, וזה מה שהופך את התיאום בין ההגאי (גידי קליגר) לאיש הצוות (אודי גל) לכל כך משמעותי. במבט חטוף על ההיסטוריה, קשה למצוא צמדי שייטים צעירים במיוחד שזכו בהישגים, שמגיעים כנראה אחרי גיבוש והבשלה.

מבחינת היכולת יש להם את זה, ובגדול. הנעלם הגדול ביותר הוא הים הסיני ותנאי מזג האוויר שישררו בו באוגוסט 2008. מדברים על רוחות חלשות, ערפלים ואפילו גשמים. התנאים האלה רחוקים מלהיות אידיאליים עבור הצמד הישראלי, שמככב בעיקר בים התיכון (למרות הארד באליפות העולם שהתקיימה באוקיאנוס האטלנטי). למזג האוויר יהיה תפקיד משמעותי ויתכן שאלו שיהנו ממנו יהיו דווקא הצוותים מסין ויפן, שיוכלו להפתיע. לא מן הנמנע שגם הבריטים יוכלו להסתדר עם תנאים מהסוג הזה.

אריק זאבי נשא את דגל המשלחת בטקס הפתיחה של אולימפיאדת אתונה, ובמידה וגל פרידמן אכן לא יגיע לבייג'ינג, אין שום סיבה שאלכס אברבוך לא יהיה נושא הדגל הבא (תגזרו ותשמרו).

בניגוד לאריק זאבי, אלכס אברבוך הוא לא מועמד ודאי למדליה. בדיוק כמו אריק זאבי, אלכס אברבוך הוא אחד הספורטאים הישראלים היחידים שיודעים להגיע לשיא ברגעים החשובים ביותר. הוא עשה את זה בשתי אליפויות אירופה, באליפויות העולם וגם בשתי האולימפיאדות בהן השתתף. אין ספק ששיחזור של שיאו הישראלי של אלכס אברבוך, יכול להביא לו מדליה בבייג'ינג.

אבל בואו נהיה מציאותיים. בגיל 33 ואחרי קריירה כל כך מפרכת של אתלט שהתחיל את דרכו בקרב 10, אברבוך בקושי עומד על הרגליים. הוא יודע שהוא כבר הרבה מעבר לשיא, אבל מאמין בגדול בכבוד שיביאו לו עוד שני גמרים נוספים: הראשון באליפות העולם באוסאקה החודש והשני באולימפיאדה. זו היישורת האחרונה שלו כאתלט מקצוען, ורק מי שמכיר אותו, יכול להבין עד כמה חשוב לו לפרוש אחרי שמיצה את עצמו עד הסוף.

באשר לסיכויים, אז אמרנו שאברבוך לא יקפוץ 5.93 מ', גם לא 5.85 מ'. נכון לקיץ 2007, אברבוך נמצא במצב של 5.70 מ' ביכולת המקסימלית שלו, למרות שלטענתו הטופ שלו ב-2007 יגיע רק באוסאקה. אם זה אכן יקרה, אנחנו צופים לו 5.80 מ' ביכולת המקסימלית. תוצאה שכזאת תספיק לו בוודאי לגמר אולימפי ואפילו למקום מכובד. בסיטואציה מסויימת אפשר אפילו לדבר על מדליה. צריך לזכור שהרמה בעולם בקפיצה במוט ירדה משמעותית בשנים האחרונות מסיבות כאלה ואחרות ( בדיקות סמים קפדניות יותר, סיבות טכניות כמו קיצור התושבות שמחזיקות את הרף וכו') ואולי, רק אולי - אלכס אברבוך יוכל לגמור את הקריירה על פודיום אולימפי. מצד שני, הרמה אמנם ירדה, אבל כמות היריבים של אברבוך על מקום פוטנציאלי בגמר אולימפי הוכפלה, כך שאי אפשר לבנות בביטחון אפילו על מקום בין 12 הראשונים.