דרדר במדבר: רגע לפני הנחיתה

ריח נעים עולה באוויר פה, וזה לא מגיע מהמונסונים שמקררים את הטמפרטורות' למשהו נסבל (אחת התופעות מזג אוויר הכי מוזרות שראיתי – פתאום בערב, בחום של 45 מעלות, מגיעים עננים ומורידים גושים של גשם למשך כמה דקות – ונעלמים) – לא, זה הריח של עונת הפוטבול המתקרבת. בערוצי הספורט כבר התחילו בסקירות לעונה הקרובה, מחנות האימונים אוטוטו נפתחים והמדפים בחנויות הספרים (אלה שלא תפוסים על ידי הארי פוטר) כבר מלאים במגזינים לקראת העונה הקרובה. כמובן שלא התאפקתי וגררתי את י' בהזדמנות הראשונה לחנות הספרים כדי לרכוש לעצמי מלוא החופן חוברות כאלה (בכל זאת, יש מוניטין של אלוף שצריך לשמור) והשבוע היתה אמורה להיות לי הזדמנות בפעם הראשונה לדפדף בהן לעומק כשהזדמנה לי טיסה של שלוש שעות לצורך נסיעת עסקים. אלא מה, בקושי הספקתי לעבור את הבחירה הראשונה בדראפט (לאדניאן, מה אתם חושבים?) במגזין הראשון, לפני ששכני לספסל התחיל להתעניין במה אני קורא, ולפני ששמנו לב, מצאנו את עצמנו מדברים על פנטזי במשך שעה וחצי. בקיצור, עוד קצת יותר מחודש זה מתחיל וחבל לבזבז את הזמן בדיבורים, אז תהיו חזקים.

שניה לפני שנתחיל בסקירת ה-AFC, אני חייב מילה על מייקל ויק וזווית אחת שלטעמי לא הוארה מספיק. זה לא לקח הרבה זמן והתחלנו לשמוע קולות שמדברים על רדיפה אחרי ויק שנובעת מצבע העור שלו. אין לי ספק שלא יעבור הרבה זמן לפני שהקולות הללו רק יתגברו, כאילו אומרים – האם כוכב אחר עם צבע עור לבן היה זוכה לאותו יחס מהתקשורת? ובכן, ניסיתי לחשוב על זה טיפה ולדמיין את הכוכבים הלבנים של הליגה במצב דומה – ופשוט לא הצלחתי. מישהו באמת מסוגל לחשוב על טום בריידי, פייטון מאנינג או דרו בריס מנהלים קרבות כלבים או נתפסים על התפרעות במועדון חשפנות (כמו פקמן ג'ונס)? איך זה שתמיד מדובר בשחקנים שחורים שנתפסים על דברים מהסוג הזה, וכמעט אף פעם אנחנו לא שומעים על כוכב לבן שנעצר על יותר מאשר נהיגה בשכרות?

עכשיו, לפני שמרטין לות'ר וחבריו מוציאים עלי חוזה, אני רוצה להבהיר – אני לא חושב שכל השחורים הם פושעים מועדים, או אפילו לא קרוב לזה. להיפך, ישנם גם כוכבים שחורים שאני לא יכול לדמיין במצב של ויק, בדיוק כמו את בריידי או פייטון – טומלינסון וסטיב מקנייר, לדוגמא. הבעיה היא, שבהרבה מקרים, נדמה שאפשר אולי להוציא את השחקן מהשכונה, אבל קשה להוציא את השכונה מהשחקן – והקהילה השחורה צריכה להפסיק להשתמש בגזע כדי להצדיק ביצוע מעשים מכוערים כמו אלו של ויק.

טוב, עכשיו כמו שהובטח, הסקירה של החטיבה העליונה בפוטבול, הלא היא ה-AFC כמובן. הנה השאלות הבוערות לכל אחת מהקבוצות עם פתיחת מחנות האימונים (וכן, גם פה – בונוס קטן לחובבי הפנטזי שבכם):

ניו אינגלנד פטריוטס (4:12):

השאלה הבוערת: האם הגנת המסירה מספיק טובה לעצור את פייטון?

אם נניח שלפחות אחד או שניים מהרסיברים שהפטס צירפו באוף סיזן ייתן את התפוקה המצופה, ושהתוספת של אדליוס תומאס תייצב את חוליית הליינבקרים המזדקנת, הרי שהגנת המסירה של הפאטס, שנכשלה מלעצור את פייטון בפלייאוף האחרון וכנראה תצטרך לעשות זאת שוב, היא החוליה החלשה כרגע. אסאנטה סמואל נשמע רציני בכוונה שלו להבריז מהעונה, רודני האריסון לא היה בריא כבר שנתיים, אליס הובס היה פצוע שנה שעברה ולמריווטר, הרוקי הסייפטי, ייקח זמן ללמוד את התפקיד.

אפקט הפנטזי – עכשיו שקורי דילון איננו ולבריידי יש מספיק רסיברים כדי לפתוח את ההגנה, לורנס מארוני אמור לפרוץ ובגדול. אם הוא יגשים את הציפיות בו, הוא עשוי להיות שווה בחירה באחת מ-10 הראשונות, אבל לפי הביצועים שלו בפלייאוף האחרון – אף אחד לא יתפלא אם הוא יהיה באסט.


ניו יורק ג'טס (6:10)

השאלה הבוערת: עכשיו שהסילונים לא מפתיעים אף אחד, איך הם ייראו בשנה השניה של אריק מאנג'יני?

שנה שעברה היתה ירח דבש ארוך וסוער של אוהדי הג'טס עם מאנג'יני הצעיר, שהוכיח שהוא רב-שגל גם בליגה של הגדולים (מטאפורית, כמובן) אבל עכשיו מגיעה השנה השניה ואיתה השגרה של חיי הנישואים. ההבאה של תומאס ג'ונס משפרת משמעותית את משחק הריצה (טוב, כל דבר שלא כרוך במילים קיוואן או בארלו משפר את משחק הריצה), פני הוכיח שהוא מסוגל להישאר בריא עונה שלמה וההגנה אמורה להשתפר, אבל הג'טס כבר לא יתגנבו על אף אחד והלו"ז שלהם הולך להיות יותר קשה, כך שמאנג'יני ייצטרך להתאמץ על מנת לשמור את הסילונים בפסגה גם השנה.

אפקט הפנטזי – בשנים האחרונות הפך תומאס ג'ונס למניה הבטוחה בדראפט – שחקן שיילך בסיבוב רביעי-חמישי וייתן לך 1,000 יארד פחות או יותר. האם דווקא השנה כשכולם חוזים לו עונה טובה הוא יילך מוקדם מדי?


בפאלו בילס (9:7)

השאלה הבוערת: מי בדיוק ישחק הגנה בשביל הבילס?

הבילס איבדו בפגרה את נייט קלמנס, טקיאו ספייקס ולונדון פלטשר – כנראה שלושת שחקני ההגנה הכי טובים של הקבוצה. גם אם ג'יי פי לוסמן ימשיך במגמת השיפור ומרשון לינץ' יחליף בהצלחה את ויליס מקגהי, הרי שהם הולכים לבלות הרבה יותר מדי זמן על המגרש בניסיון לסגור את הפער שההתקפות מולם יצרו על ההגנה הדלילה.

אפקט הפנטזי – מרשון לינץ' היה הבסיס להתקפת הדובים בקליפורניה בזכות יכולתו לתפוס כדורים מהבקפילד כמו גם לפלס לעצמו נתיבי ריצה. שימו עין עליו, מדובר באחד המועמדים לסליפר רציני השנה.


מיאמי דולפינס (10:6)

השאלה הבוערת: טרנט גרין זה הפיתרון שלכם? באמת?

הסנפירים כל כך נפגעו מטראומת דונטה קולפפר שהם החליטו להביא מישהו בטוח בכל מחיר מאחורי הסנטר, השאלה אם הם באמת מצאו את אותו ביטחון. גרין היה פצוע חצי מעונה קודמת ושעותיו היפות כבר מאחוריו, מה עוד שקשה להאמין שטד גין יוכל לתרום להתקפה כבר בעונתו הראשונה. התוספת של פורטר להגנה תמנע פיחות בביצועים שלה, אבל כל הסימנים מצביעים על עוד עונה פיננסית במיאמי.

אפקט הפנטזי – כריס צ'יימברס היה אחד הבאסטים הגדולים שנה שעברה בעמדת הרסיבר, האם ההגעה של גרין תגרום לעליה מחודשת במניות שלו?

בולטימור רייבנס (3:13)

השאלה הבוערת: כמה דלק יש במיכל של סטיב מקנייר?

ההגנה, למרות העזיבה של תומאס, תמשיך להיות חזקה בזכות כל הפליימייקרס בה, וגם ההחלפה של ג'מאל לואיס בוויליס מקגהי לא תפגע בהתקפה ואולי אף תשדרג אותה לאור היכולת הירודה של הראשון בשנתיים האחרונות . אבל כל מי שראה את ההתקפה של העורבים בשנה שעברה יודע שהיא עדיין תלויה ביכולתו של מקנייר להוביל אותה – יכולת שנפגעה ככל שהתקדמה העונה.

אפקט הפנטזי – ויליס מגאהי בהתקפה שכל כך מבוססת על ריצה – בחירת סיבוב ראשון? אנחנו לא נכחיש זאת.


סינסינטי בנגאלס (8:8)

השאלה הבוערת: בבית שבנוי על הגנה, האם הבנגלס מסוגלים לנצח עם התקפה בלבד?

הנמרים דורגו מקום שלישי מהסוף שנה שעברה ביארדים כוללים, כשהם מרשים 355 יארד למשחק, והתוספת של ליאון הול בקורנר צפויה לעזור אבל לא לשדרג את ההגנה משמעותית. מרווין לואיס בנה את המוניטין שלו בבולטימור על היכולות שלו כמאמן הגנה, הוא יצטרך כל אחת מאותן יכולות בשנה הקרובה כדי לשפר את משחק ההגנה של הקבוצה שלו.

אפקט הפנטזי – קארסון פאלמר התאושש מפציעת הברך שלו ונחשב לאחד מ-4 הק"ב הבכירים בליגה כרגע. אבל החלשות של קו ההתקפה שלו, ההשעיה של כריס הנרי והירידה ביכולת של צ'אד ג'ונסון עשויה לפגוע בערכו.


פיטסבורג סטילרס (8:8)

השאלה הבוערת: אחרי מיליון שנה תחת ביל קווהר, איך יתמודדו הפלדות עם חילופי הגברי בעמדת המאמן?

אצל קווהר ידעת בדיוק מה אתה מקבל – הגנה חזקה, משחק התקפה שמתבסס על משחק ריצה והרבה קשיחות. אצל מייק טומלין אין לך מושג מה תקבל - שיטת ההגנה הולכת להשתנות ותצטרך גם להתמודד עם עזיבתו של ג'רי פורטר, בעוד בהתקפה ביג בן כנראה הולך לקבל יותר הזדמנויות לזרוק את הכדור, אבל לך תדע מה טומלין מתכנן.

אפקט הפנטזי – ווילי פארקר הפתיע את כולם עונה כשעברה כשהוכיח שהוא מסוגל לשאת את הנטל בהתקפת הריצה של הפלדות בלי האוטובוס לידו. לא בטוח שהוא יהיה מסוגל לעשות זאת שנה שניה ברציפות.


קליבלנד בראונס (12:4)

השאלה הבוערת: האם הדראפט המוצלח של הבראונס יספיק על מנת שנראה שיפור משמעותי בקבוצה?

רומיאו קורנל נכנס לעונתו השלישית בקליבלנד וגם העונה הזאת, כמו קודמותיה, תוגדר כעונת בניה, אבל השנה כבר תצפה ההנהלה (והאוהדים) לתחילתו של שיפור. קו ההתקפה חוזק משמעותית בדרפאט, ג'מאל לואיס עשוי לשדרג התקפת ריצה אנמית אבל בריידי קווין צפוי לפתוח את העונה כבקאפ לצ'רלי פריי ומהפירות של הדראפט הנוכחי עשוי ליהנות מאמן אחר רק בעוד שנה-שנתיים.

אפקט הפנטזי – כבר שלוש שנים טוחנים לנו לאיזה טייט אנד ענק עשוי להפוך קלן ווינסלו ג'וניור – יכול להיות שהשנה זה סוף סוף יקרה?

אינדיאנפוליס קולטס (4:12)

השאלה הבוערת: האם לאלופה נשארו מספיק כלים הגנתיים כדי להגן על התואר?

פייטון הוא פייטון וההתקפה תמשיך לתקתק עם ההצטרפות של אנתוני גונזאלס מאוהיו סטייט ולמרות עזיבתו של דומיניק רודס (אם כי הפרישה של התאקל השמאלי גלן עשויה להתברר כצרה צרורה). ההגנה, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר. אמנם בפלייאוף הקודם היא הוכיחה את עצמה כיעילה אבל בעונה הסדירה זאת היתה הגנת הריצה הגרועה בליגה, ועכשיו ההגנה הזאת איבדה את הליינבקר קאטו ג'ון ואת הקורנרים ניק הארפר וג'ייסון דיוויס – שלוש אבני יסוד חשובות. לקולטס יש מספיק כלים (ובית חלש) כדי להגיע גם השנה לפלייאוף בהליכה, השאלה היא אם הכלים הללו יספיקו מול התקפות איכותיות כמו אלו של סן דייגו וניו אינגלנד.

אפקט הפנטזי – ג'וזף אדאיי רץ ליותר מ-1,000 יארד בעונת הרוקי שלו – וזה כשהוא נאלץ לחלוק נשיאות עם רודס. עכשיו שדומיניק באוקלנד, האם מדובר בתותח פנטזי בהתהוות?


טנסי טייטנס (8:8)

השאלה הבוערת: איך וינס יאנג יתפקד בעונתו השניה בליגה?

התקפת הטייטנס, שגם ככה לא היתה מאריות הליגה, נחלשה בצורה ניכרת בפגרה עם עזיבתם של הרסיבר דרו בנט והרץ טראוויס הנרי, כך שהנטל ההתקפי ייפול בעיקר על כתפיו של וינס יאנג. יאנג, ששנה שעברה התבסס בעיקר על יכולת הריצה שלו, יצטרך לשפר את ניהול המשחק שלו (רק 51 אחוזי השלמה עם ק"ב רייטינג של 66 שנה שעברה) בצורה משמעותית על מנת לאפשר לענקים להיות מתמודדים גם העונה.

אפקט הפנטזי – לנדל וויט, החצי השני בבקפילד של USC הגדולה מלפני שנתיים (יחד עם רג'י בוש), היה הבטחה גדולה כשהגיע לליגה אבל נראה שמן ולא בכושר, כך שכריס פרי, בחירת הדראפט השניה של הטייטנס, עשוי להיות הפתעה נעימה.


ג'קסונוויל ג'גווארס (8:8):

השאלה הבוערת: עד מתי נמשיך לראות את היגוארים משחקים מתחת לפוטנציאל?

כבר כמה שנים נדמה שלג'קסנוויל יש את כל הכלים במקום כדי להיות מתמודדת אמיתית על הסופרבול ובכל שנה מחדש הם מצליחים לתת פייט לקבוצות הטובות ואיכשהו לתפקד מתחת לרצוי מול נמושות הליגה (הפסידו פעמיים ליוסטון שנה שעברה). גם השנה יש לג'קסונוויל את היכולת לעשות קצת רעש, עם משחק ריצה מצוין שכולל את פרד טיילור ומוריס ג'ונס דרו, עם ק"ב סולידי כמו לפטוויץ ועם הגנה חזקה. השאלה היחידה היא אם הם מסוגלים לתרגם את הכלים האלה לתוצאות בשטח, כי אם לא – ג'ק דל ריו עשוי למצוא את עצמו בלשכת האבטלה בעונה הקרובה.

אפקט הפנטזי – מוריס ג'ונס דרו היה אליל של הרבה שחקני פנטזי שנה שעברה למרות ששיחק מאחורי פרד טיילור, והשנה הוא כבר מוערך כבחירת סיבוב שני בהרבה מאוד מוקים – הערכה אולי מוגזמת ליכולות של הבחור – כמה שאני אוהב אותו.


יוסטון טקסנס (10:6)

השאלה הבוערת: האם ההימור על מאט שאווב ישתלם?

עידן דיוויד קאר נגמר סוף סוף ועכשיו בונים בטקסס על המחליף לשעבר של מייקל ויק, שהראה ניצוצות בפעמים הבודדות שבהן עלה למגרש, אבל מעולם לא התנסה בלהיות פותח לכל דבר ועניין. הטקסנים עשו פגרה מוצלחת עם הבאתו של אהמן גרין, חיזוק ההגנה שלהם בדראפט ויש גם שמועות שקו ההתקפה שלהם אמור להשתפר. עכשיו נשאר רק לראות מה שאווב יצליח לעשות עם כל זה.

אפקט הפנטזי – אנדרה ג'ונסון עשה עונה מצוינת שנה שעברה, אבל השנה אין אפילו את אריק מולדס לידו כדי להוריד מהלחץ והוא צפוי לשמירה כפולה בכל התקפה. עדיין, את המספרים שלו הוא כנראה ירשום.

סן דייגו צ'ארג'רס (2:14)

השאלה הבוערת: איך יתמודדו הבולטס עם כל הפרצופים החדשים על הקווים?

תגידו מה שתגידו על מרטי, אבל לאמן האיש יודע לפחות בעונה הסדירה. נורב טרנר - האיש שמחליף אותו, לעומת זאת, לא הראה יכולות מדהימות בהזדמנויות קודמות, והפעם אין לו תירוצים כי הוא מקבל קבוצה שבנויה מאל"ף ועד ת"ו. לצ'ארג'רס יש את הרץ והטייט אנד הטובים בליגה ביי פאר, ק"ב צעיר ומבטיח והגנה מלאה בפליימייקרס. כל מה שהוא צריך זה לתת להם תוכנית משחק טובה והקבוצה תגיע בקרוז קונטרול לפלייאוף – השאלה אם הוא מסוגל.

אפקט הפנטזי – לדניאן הולך להיות הבחירה מספר אחת בכל אחד ואחד מהדראפטים שייערכו השנה, אבל ציפיה לתפוקה כמו זו של העונה הקודמת עלולה להיות מוגזמת.


קנזס סיטי צ'יפס (7:9)

השאלה הבוערת: מי יהיה המחליף של טרנט גרין והאם הוא מסוגל להוביל את ההתקפה הזאת כשכל הלחץ עליו?

לארי ג'ונסון הוכיח בשנה שעברה שהוא הדבר האמיתי (אם כי הפרישה של וויל שילדס תפגע בו) אבל בעמדת הקוורטרבק כרגע יש רק סימן שאלה. ברודי קרויל ודיימון היוארד ייתחרו על המקום בהרכב הראשון, אבל לאף אחד מהם אין ניסיון אמיתי ולמרות התוספת של דווין בואי בדראפט. צוות הרסיברים של הצ'יפס הוא מהחלשים בליגה. לפחות ההגנה קיבלה זריקת מרץ עם התוספת של דוני אדוארדס, הליינבקר המצוין, ושל נפוליון האריס ממינסוטה.

אפקט הפנטזי – לארי ג'ונסון שבר את שיא ניסיונות הריצה שנה שעברה – וזה לא סימן טוב לאף ראנינג בק. צפה פציעה!


דנבר ברונקוס (7:9)

השאלה הבוערת: כמו צמד חבריו מהדראפט של שנה קודמת, כמה התקדמות ג'יי קאטלר מסוגל להראות השנה?

לסוסונים היתה פגרה מצוינת – הם הביאו בטרייד את דרה בליי, שיחד עם צ'אמפ ביילי, ייצור את צמד הקורנרים הכי מפחיד בליגה. הם החתימו את טראוויס הנרי שישדרג את משחק הריצה (עד כמה שזה אפשרי לקבוצה של מייק שנהאן) ואת ברנדון סטוקלי ודניאל גרהאם שיתנו לקאטלר עוד מטרות לזרוק אליהן. החיסרון של קורטני בראון ואל ווילסון צפוי להיות מורגש בהגנה, אבל לא משמעותית, כך שהעמדה היחידה שנראית בספק היא זאת שמאחורי הסנטר, שם נכנס קאטלר לעונתו השניה. אם יעמוד בציפיות – ואת הכישרון אין ספק שיש לו – הרי שהשמיים הם הגבול לחבר'ה מקולורדו.

אפקט הפנטזי – מייק שנהאן הוא אימת שחקני הפנטזי באשר הם – כל שנה מתחילה עם רשימה של שלושה רצים שעשויים להיות הפותחים של הקבוצה – ובכל שנה דווקא הבלתי צפוי מביניהם פורץ קדימה. האם השנה, כשהנרי מסתמן כפותח הבטוח – נראה שינוי במגמה?


אוקלנד ריידרס (14:2)

השאלה הבוערת: האם קיפין הצעיר יצליח לעשות סדר בברדק ששורר בחור השחור?

האמת, קשה להאמין שהדברים יכולים להיראות יותר גרוע לריידרס בעונה הקרובה, אחרי שני ניצחונות מסכנים ו- שימו לב- 12 ט"ד התקפיים בלבד ב-16 משחקים. ההגנה אמורה להישאר טובה (אם כי היתה מעט אוברייטד שנה שעברה, פשוט כי קבוצות עלו ליתרון מוקדם ומיעטו לזרוק עליה) אבל בהתקפה ייזרק למערכה הרוקי ק"ב ג'מארקוס ראסל, שכזכור יצא מקולג' אחרי שלוש עונות בלבד וצפוי להתקשות בפתיחה. אם קיפין יצליח להכניס קצת שקט למערכת (מה שמוטל בספק גדול כשזוכרים שאל דיוויס הוא הבעלים של הקבוצה), אולי יצליחו באוקלנד לגרד כמה ניצחונות ולהתחיל לבנות לשנים הבאות.

אפקט הפנטזי – דומיניק רודס מושעה לארבעה המשחקים הראשונים, למונט ג'ורדן לא היה כזה גליק שנה שעברה, שימו לב לבחירת הסיבוב הרביעי מייקל בוש מלואייויל שמסוגל להפתיע (בקטנה, בכל זאת אוקלנד).

לא נלך לפני שנסגור את השבוע עם חידה. בשבוע שעבר אף מגיב לא ידע להגיד שטיי קוב הוא השחקן היחיד להוביל את הליגה בהומראנס שכולם אינסייד דה פארק, כשב-1909 חבט לתשעה כאלה. החידה להשבוע היא כדלהלן – בארי בונדס עומד על סף השלמת המשימה שלו לנתץ את שיא ההומרנים של האנק אהרון. שיא נוסף שבונדס מחזיק בו הוא (בין השאר) – השחקן עם הכי הרבה עונות רצופות של לפחות 30 הומראנס, 13 כאלה יש לו (מ-92 עד 2004). השאלה לכם היא – מי השחקנים שמחזיקים בהכי הרבה עונות רצופות עם 10, 20 ו-40 הומראנס?