ימים שחורים עוברים על ליגת ה-NBA, כשפרשת השופט המושחת לכאורה טים דונהי משתלטת על הכותרות של עיתוני ואתרי הספורט באמריקה (וגם על דפי ה-NBA של וואלה! ספורט). והקבוצה שאוהדיה מדוכאים כעת יותר מכל אחד אחר מהעניין היא פיניקס, שהדחתה בחצי גמר המערב נגד סן אנטוניו לוותה בתחושה קשה של קיפוח מצד השופטים, ובעיקר מצידו של הקומישינר דייויד שטרן, שהשעה את אמארה סטודמאייר ובוריס דיאו ממשחק מספר 5.
מאז שפירסם הניו יורק פוסט את דבר החקירה של ה-FBI, חזרו אוהדי הסאנס לאותה סידרה, וגילו לתדהמתם שאותו דונהי שפט במשחק שביל סימונס מ-ESPN.com כינה "טרגי, המשחק עם השיפוט המזוויע ביותר בפלייאוף". ביוטיוב אף החל לככב לקט של כמה מהשריקות הנוראיות מאותו משחק (בו מככבים גם שני השופטים האחרים), כולל "השריקה המאוחרת ביותר בתולדות ה-NBA", לפי סימונס, לה היה אחראי דונהי. כשסיפרו לנאש על השפעת המאפיה על השיפוט, הוא ירה, "האם דונהי שפט במשחק החמישי?", ללמדנו שהפצעים טרם הגלידו.
אבל מלבד תחושת הקורבן של אוהדי השמשות, יש להם סיבות נוספות לדאגה, וגם אלו קשורות רק בעקיפין לכדורסל. כשבאביב 2004 רכש רוברט סארבר את הסאנס מידיו של ג'רי קולאנג'לו, באריזונה היו הרבה אנשים אופטימיים, שקיוו שהקבוצה תוכל להתחרות מבחינת הוצאות עם הכרישים הגדולים של הליגה. מאז הוחתם אמארה על הארכת חוזה של 85 מיליון דולר, ראג'ה בל קיבל 24 מיליון, בוריס דיאו 45 מיליון, ליאנדרו ברבוסה 33 מיליון ומרכוס בנקס 24 מיליון. וזאת, בנוסף לחוזים של סטיב נאש (60 מיליון) ושון מריון (כ-80 מיליון). המשכורות הגבוהות האלה הפכו את פיניקס לקבוצה עם סך המשכורות הרביעי בליגה, 76 מיליון, 8 מיליון מעל לסף של מס המותרות, כך שסארבר נאלץ לשלם 8 מיליון בקנסות.
עוד בוואלה!
קודם לחסוך, אחר כך לנצח
בשנתיים האחרונות, למרות הארכות החוזה לשחקנים שבסגל, צצו ידיעות שמספרות שסארבר, חובב ספורט מושבע, אינו מוכן לשלם את מס המותרות, ונחוש לקצץ את כמות הצ'קים שהוא כותב בכל חודש לשחקנים. הסימנים להידוק החגורה התרבו כשפיניקס החלה לחלק את בחירות הדראפט שלה לכל דורש, אולם היו אלה המהלכים שלה בקיץ הנוכחי שהבהירו שהדבר הכי חשוב לסארבר הוא קודם כל תזרים המזומנים, ורק אחר כך גביע האליפות ע"ש לארי אובריאן.
בשנים האחרונות ויתרה פיניקס על בחירות סיבוב ראשון שהניבו את לואול דנג, נייט רובינסון, ראג'ון רונדו, סרחיו רודריגז ורודי פרננדז (שבכל מקרה לא עבר ל-NBA, ולא עולה לקבוצה שקל עד שיחצה את האוקיאנוס), כשהסחורה שנשלחה בחזרה הייתה לרוב קאש מאני מזומני.
הסיבה: שחקנים שנבחרים בסיבוב הראשון מקבלים חוזים מובטחים לשנתיים (ולפני החוזה הקיבוצי האחרון - לשלוש שנים). רק מלדמיין את הסגל של הסאנס עם כל החבר'ה מהרשימה הנ"ל יתחיל כל אוהד פיניקס לרייר. במקום זאת הוא נאלץ לשמוע על הטרייד האחרון של קבוצתו - קורט תומאס נשלח לסיאטל יחד עם שתי בחירות סיבוב ראשון בתמורה לטרייד אקספשן (חוזה דמה איתו אפשר להשתמש בטריידים), כל זאת במטרה לא לשלם לתומאס את 9 מיליון הדולרים שנותרו לו בחוזה. ולפני שנשכח: גם ג'יימס ג'ונס ארז מזוודות כדי לחסוך בכסף, בעוד גרנט היל הוחתם לשנתיים בעלות של 4 מיליון דולר.
"אני מבין את המניעים של הסאנס, אבל אני לא מבין איך הם יכולים להסתכל לאוהדים שלהם בעיניים ולהגיד שהם עושים כל שביכולתם בשביל לזכות באליפות", כועס בלוגר פופולרי.
את המהלכים האחרונים ביצע הג'נרל מנג'ר החדש של הקבוצה, סטיב קר, אבל הארכיטקט שלהם היה הבעלים סארבר, שהחליט לשלם פחות, ויהי מה. ומכיוון שמדובר בעסק הפרטי שלו, זו זכותו המלאה. השתלבותו של קר הישר אל תוך תכנית החסכנות המופלגת של הבעלים נראית תמוהה במקצת לאור העובדה שקר וסארבר הם חברים ותיקים, ששמרו על קשר הדוק גם בשנים בהן שימש קר כפרשן בטלוויזיה. כך שלא ברור מדוע הסכים קר להתמנות לתפקיד בו הוא עוסק בעיקר בדילול משכורות, ופחות בנסיונות להרכיב סגל מנצח.
"זו הייתה החלטה קשה, אבל אנחנו ממש קרובים לאליפות, והדבר הכי חשוב הוא לשמור על הליבה של הקבוצה", אמר סארבר. "אין מניעה מלהקריב כמה דברים, כל עוד אנחנו שומרים על הכוכבים ועל הבחירה שקיבלנו מאטלנטה ב-2008".
כל הביצים בסל אחד?
"נכון לרגע זה הגבוהים היחידים של הסאנס הם אמארה ושון מרקס (שניהם בגובה 2.09 מטר)", כותב ברנט דיגינס מאתר ריל ג'י אם. "המשמעות היא לא רק שסטודמאייר יצטרך לפתוח כל משחק כסנטר, אלא שהסאנס הם אחת הקבוצות הנמוכות בליגה. נכון, הם מהירים, אתלטים, מהנים ורצים כמו שדים למתפרצות, אבל נראה שהם שמים את כל הביצים שלהם בסל אחד".
באריזונה החזיקו אצבעות שהסל המדובר יכלול את קווין גארנט, שיחד עם אמארה היה יוצר קו קדמי בלתי ניתן לעצירה, אולם זה ככל הנראה לא יקרה. "יהיה קשה להביא את גארנט בגלל החוזה שלו", התייחס קר ל-50 המיליונים ש-KG עוד אמור להרוויח, לא כולל בונוסים של 7 מיליון במקרה של טרייד. "ברגע שבחנתי את הקטע הכלכלי נחנקתי. הדרך היחידה שנצליח לבצע זאת היא אם המהלך גם ישפר את הקבוצה וגם יהיה הגיוני כלכלית".
לאחר שאופציית גארנט ירדה מהפרק, התפנה קר לחפש אלטרנטיבות לחיזוק הקו הקדמי. בין השמות שהוזכרו כמועמדים להגיע ניתן למצוא את פי.ג'יי בראון, מייקל סוויטני, מלווין איליי, בריאן סקינר, ואפילו את כריס וובר. סביר להניח שאף אחד מהם לא יוכל לפצות על המקצוענות, הנסיון, הקשיחות וההגנה הבלתי מתפשרת (במיוחד על האיום הגדול ביותר על הסאנס - טים דאנקן) של קורט תומאס, שכאמור נמכר תמורת נזיד עדשים על מנת למזער את ההפסדים הכלכליים.
"אין לי בעיה שיקראו לי קמצן, אבל זה לא נכון", התעקש סארבר. "מחקר של ה-NBA גילה שהשוק בפיניקס הוא במקום ה-24 מבחינת הכנסות, כך שזה קשה עבורנו להחזיק בסך המשכורות השני הכי גדול בליגה. אבל בגלל שהאוהדים תומכים בנו, אנחנו יכולים להיות במקום השביעי או השמיני מבחינת משכורות, ונדמה לי שרוב האוהדים מבינים את המגבלות האלה. אנחנו צריכים לעבוד לטווח ארוך, ואני חושב שאנחנו יותר טובים כיום מאשר היינו לפני חודש".
כדאי לזכור שסארבר הוא בעלים של בנקים משגשגים, ומגלגל מיליוני דולרים לארוחת בוקר. ועדיין, חוקי תקרת השכר ומס המותרות מרתיעים אותו מהשקעה נוספת בקבוצה, לא כי הוא מפסיד כסף על ההשקעה שלו, פשוט כי הוא מעוניין להרוויח קצת יותר. כרגע, נראה שהאוהדים הם אלה שהולכים לשלם את המחיר.
