נראה אותך עכשיו, גודל

את הפקמן לא היתה בעיה להעיף. הוא כל כך טיפש, שאת ההרחקה שלו מהליגה בגלל התנהגות בלתי הולמת הוא חגג, פחות או יותר, ביריות במועדון חשפנות. לא, פקמן ג'ונס זה לא כוחות. גם טנק ג'ונסון לא היווה יריב. הטנק הוא בכלל סוחר נשק שבשעות הפנאי שלו משחק פוטבול, ככה שלהרחיק אותו היה בעצם הכרח. כריס הנרי? הוא כל כך מתוסבך, שארגון השחקנים שאמור היה לייצג אותו הופתע שהרחיקו אותו רק לחצי עונה.

אבל מייק ויק? אחד הפרצופים הראשיים שמאחורי הליגה, אחד ממושכי הקהל העיקריים? מה לעזאזל עושים כשהוא נתפס במשהו כל כך לא מוסרי כמו קרבות כלבים?

ליגות אחרות נאלצו להתמודד עם קשיים כאלה ותמיד התחמקו. דיוויד סטרן קיווה שהוא לא יצטרך לעשות שום דבר לגבי קובי בריאנט (בלי שום קשר לאנס או לא אנס, לכל הסיפור הזה היתה התייחסות מינימלית של הליגה). בבייסבול, כשכוכב שנוא כמו בארי בונדס עומד לשבור את שיא ההומראנים, מאשימים אותו בלקיחת סטרואידים אבל לא מעיזים לפתוח יותר מדי את תיבת הפנדורה הזאת, כי לכולם ברור מה ייצא ממנה, אז שותקים ומשתיקים. למעשה, גם בפוטבול לא היו חסרים מקרים. ריי לואיס סייע לחברים שלו להעלים ראיות של רצח וזמן קצר אחר-כך תמונתו כבר התנוססה על עטיפת המאדן. כי הוא כוכב, הוא מוכר כרטיסים, אז מה זה בעצם משנה. הוא לא היחיד, אפילו לא בקבוצה שלו.

עד השנה שעברה, כל הקומישינרים ובעלי הקבוצות דאגו לכך שלא יהיו לנו שום ציפיות לגבי תגובות על התנהגות מחוץ למגרש, מקסימום מכה קטנה על היד תוך כדי קריצה. עד השנה שעברה, כי רוג'ר גודל נכנס לתפקיד הקומיש של הפוטבול והביא איתו הבטחה לשינוי הגישה. הוא הביא איתו את ההבטחה שלפיה מעכשיו הספורטאים לא יהיו מעל החוק, והם יצטרכו לעמוד בקוד התנהגות מוסרי, רחמנא ליצלן. אם מישהו מתנהג בצורה לא טובה מחוץ למגרש, זה יבוא לידי ביטוי אמיתי בזמן המשחק שלו. ללא ספק קונספציה מהפכנית.

נכון לעכשיו מייקל ויק יעמוד למשפט על מעשה שבתור מישהו שאוהב כלבים הוא מעשה מחליא למדי, ומעבר לכך הוא פשוט מעשה בלתי חוקי ובלתי מוסרי. הליגה פירסמה שכרגע אין שום החלטה לגביו. הקבוצה שלו, אטלנטה פלקונס, לא ממש התייחסה לנושא, חוץ מגינוי רפה של המעשים, אם נעשו. כמובן שגם נייקי לא ביטלה את החוזה שלו. אבל לא שלמישהו יש ציפיות להתנהגות נורמטיבית מנייקי.

עם כל חוסר הכבוד למייקל ויק, בדבר אחד הוא לא אשם. הוא אמנם קוורטרבק בינוני שלא ניצל את הפוטנציאל שלו ולא השפיע על המשחק כמו שיכול היה, אבל זו ממש לא אשמתו. איזה אינטרס יכול להיות לו להשתפר אחרי שהוא קיבל חוזה חסר תקדים, ששם אותו ברמה ההשתכרות הכי גבוהה, וזה בלי לעשות שום דבר ממשי לטובת הקבוצה? אגב, החוזה הענק הזה בכל זאת השתלם לארתור בלאנק, הבעלים של הפלקונס, מכל המכירות של מוצרים שקשורים לחולצה מספר 7 באדום. למי שלא בטוח, שיסתכל על כמה מההקלטות של משחקים מהעונה שעברה שראינו בערוץ המזרח התיכון. לא היה משחק שבו לא היתה פרסומת עם מייקל ויק מדלג מעל שחקן הגנה ורץ קדימה. כמובן שבקליפ הוא לא מסר, כי בחלק הזה ויק לא הצטיין, אבל זה לא שינה כלום, כי גם אם הוא לא קידם את הקבוצה שלו הוא קידם את המכירות.

בעונה שעברה אחד הדברים הכי ביזאריים היתה החגיגה בכל רשתות הטלוויזיה הגדולות של העובדה שויק הוא הקוורטרבק הראשון שרץ לאלף יארד. היתה התעלמות מוחלטת מהעובדה שזה מעולם לא קרה כי זה לא מה שצריך לקרות, בדיוק כמו שרץ לא יזרוק לאלף יארד, מקסימום טריק פליי פה ושם. חישוב פשוט של ההבדל בין הרווח לבין הסכנה ממשחק כזה מצד הקוורטרבק מראה שזה פשוט לא שווה, ועדיין כולם חגגו והיללו את ההישג של קוורטרבק שלא עושה את העבודה שלו. ואם השורה התחתונה היתה אמורה להיות שווה משהו, אז השורה התחתונה היתה שאטלנטה פאלקונס, למרות שהיא נמצאת בבית לא מאד קשה ובקונפרנס יותר קל, פשוט לא מצליחה לנצח ולהתקדם. לא חשוב, העיקר שויק רץ ליותר מאלף יארד.

את ההרגשה הזאת של ויק, שהוא לא צריך להתאמץ והתקשורת תמיד תהיה לצידו, ראו בתירוצים המגוחכים שלו בחודשים האחרונים. זה התחיל עם בקבוק המים והכיס הסודי שבד"כ משמש להברחת סמים. בהתחלה הוא אמר שלא היו דברים מעולם וסתם נטפלים אליו, ואח"כ הוא הודה שהיה תא סודי אבל הוא טען שהיו שם תכשיטים. זה עבר לו בשקט, ואף אחד לא עשה מזה יותר מדי עניין.

גם כששערוריית הכלבים התגלתה, לא דיווחו על כך כמעט בשום מקום. למעשה, הסיפור הזה רץ באתרים שונים באינטרנט כבר ממרץ, אבל ברוב המקומות הגדולים זה לא פורסם או פורסם מאד בצנעה. חבל ללכלך את השם שמוכר את הכרטיסים. מי יודע, אולי הכל ייעלם ויהיה בסדר? גם כאן, אגב, נקט ויק בשיטה הרגילה של הכחשה גורפת, עד שהבין שהוא דמות יותר מדי מפורסמת וידועה והוא לא יוכל להסתיר את העובדה שהוא ביקר בבית הזה, ועדיין הסיפור הלוהט הזה לא עשה יותר מדי גלים.

וכאן נכנס לתמונה גודל. האיש שחרט על דגלו לתקן את הרושם הגרוע שנוצר מספורטאים שחושבים שהם מעל לחוק ויכולים לעשות מה שהם רוצים. גודל הזמין את מייקל ויק למשרדו לפני כחודש וחצי. כנראה הוא קיבל הבטחה מפורשת מויק שהוא לא מעורב ושהכל יהיה בסדר.

ופה אנחנו חוזרים להתחלה. מול החבר'ה הרעים שבמילא אין להם יותר מדי מעריצים זאת לא חוכמה, אבל גודל חייב היה לדעת שבאיזשהו שלב הוא יצטרך להתמודד מול כוכב קצת יותר גדול מהם. אז הנה, הרגע הזה הגיע, ודווקא מול אחד הכוכבים היותר גדולים שמסתובבים בשטח.

זאת ההזדמנות האמיתית של גודל להראות שמשהו בחוקי המשחק באמת השתנה. זה לא יהיה קל, ויהיו התנגדויות מצד בעלי הקבוצות. הם לא השקיעו את מיטב כספם בלהביא כוכבים רק כדי שהליגה תשעה אותם אחר-כך בגלל כל מיני שטויות כאלה ואחרות (נו, באמת, כולו כמה כלבים מתים שנרצחו באכזריות). אבל זאת ההזדמנות האמיתית להראות שלפחות בפוטבול, מעכשיו הדברים עובדים אחרת.

לגודל אסור להתקפל. כשבונים ציפיות לשינוי, הציבור מצפה שתעמוד בהם. אם ויק אכן יורשע, גם אם לא יראה את תא בית הסוהר (ולמרבה הצער הוכיחה מערכת המשפט האמריקאית לא אחת שהיא עושה חסד עם סלבריטיז), גודל חייב לפעול ולהרחיק את ויק מפעילות בליגה. אם זה לא יקרה, הנזק התדמיתי יהיה הרבה יותר גדול. נראה אותך, רוג'ר.