עומר גולן הספרדי?

אחרי משחק הניצחון 0:4 של ספרד על אוקראינה במונדיאל התלהב עיתונאי מה"מארקה" הספרדי מההצגה של פרננדו טורס, שכללה יכולת מעולה, סחיטת פנדל שלא היה, ושער. "המהירות והגיוון שלו הזכירו לי את תיירי הנרי. טורס הוא לפעמים אתלט ולפעמים שחקן כדורגל. במשחק מול אוקראינה הוא היה שניהם", כתב.

מיותר לציין כי אותה הצגה של טורס הפכה כעבור מספר ימים לחסרת ערך, אחרי שספרד הודחה מהמונדיאל בטרם עת, דיסוננס שהיה קיים תמיד בקריירה של חלוץ אתלטיקו מדריד, עוד לפני גרמניה 2006: חלוץ מבטיח מצד אחד, אבל בלי יותר מדי הישגים מצד שני.

פרננדו טורס, אל ניניו, הוא לא רק לפעמים אתלט ולפעמים כדורגלן, מהשבוע הוא גם שחקן ליברפול. אחת מהשאלות הגדולות ביותר שמעסיקות את פרשני הכדורגל ואת חברי הפורומים השונים באינטרנט היא האם הספרדי יהפוך לפלופ כמו המונדיאל של ספרד. אוהדי הכדורגל האנגלי כבר לא מתרגשים מכל החתמה, אפילו לא מכאלו של למעלה מ-20 מיליון ליש"ט. בתקופה בה כל כך הרבה שחקנים גדולים מגיעים לאי, הם למדו לנסות ולנחש מה צופן עתידו של שחקן לפני שמצמידים לו 25 שערים וזכייה בתואר. אחרי אנדריי שבצ'נקו שום דבר כבר לא יפתיע.

הדעות בספרד חלוקות לגבי טורס, כפי שכתב סיד לאו ב"גרדיאן". יש צד אחד - בגיל 14 נבחר לשחקן הטוב ביותר באירופה בגילו, בגיל 15 כבר הכניסה אתלטיקו לחוזהו סעיף שחרור עם סכום מינימלי של סכום השווה ל-3 מיליון יורו ובגיל 16 הוא סיים כמלך השערים של אליפות אירופה לנערים והוביל את ספרד לזכייה בגביע.

האוהדים בוינסטה קלדרון שמעו על הפלא ודרשו לראותו. כשהיה בן 17 ערך את הבכורה בשורות הקולצ'יונרוס, אז בליגה השנייה, ובמשחקו השני גרם להרחקתם של שני שחקני אלבסטה וכבש שער. הוא תמיד היה מהיר, אבל בשנים האחרונות גם פיתח כוח ומאסה גדולים יותר ולכישרון שלו נוספו ביטחון ויכולת אישית גבוהה יותר.

אבל יש גם צד שני – במשחק ידידות לפני המונדיאל פגשה ספרד את רוסיה וטורס ספג שריקות בוז מהקהל הספרדי. לצד מעמדו ככוכב הבא של המדינה, זה שאולי יסחוף אותה סוף סוף לאליפות עולם, היו כאלו שראו בו מושא ללעג. הוא מחמיצן, הוא לא מספק את הסחורה כשצריך, הוא יותר מדי בלתי יציב - היו הטענות נגדו ברחבי ספרד, כיאה לשחקן שרמת הציפיות ממנו גבוהה במיוחד, אבל שבעיני רבים לא עונה עליהן. ובאמת, העובדות מוכיחות שטורס אף פעם לא עשה משהו גדול.

פרננדו טורס עלה, כאמור, לבוגרים של אתלטיקו מדריד בגיל 17. בגיל 19 כבר מונה לקפטן הקבוצה והפך שחקן המוביל שלה על המגרש ומחוצה לו. האוהדים בויסנטה קלדרון סגדו לו ולקראת המעבר לליברפול חלקם אף יצאו להפגין נגד המהלך באחת מכיכרות העיר. "למרות שהעסקה נסגרה סופית, טורס עוד לא ממש הספיק להיפרד, ואנחנו כבר מתגעגעים. מדי יום עקבנו אחרי הפרסומים. פרננדו מתקרב לליברפול, העסקה מבשילה, החוזה מוכן... כל מלה הכאיבה לנו מחדש", כתב פאבלו מיאלדאה ב"אל פאיס".

מעבר להיותו שחקן מבטיח, טורס היה הסמל של המועדון. כשהיה תלמיד היה נוהג ללכת לבית הספר עם האימונית של אתלטיקו מדריד ולפני שמלאו לו 20, טורס כבר נחשב למושיע של אתלטיקו, הקבוצה הגדולה שנפלה לתהומות הליגה השנייה וקיוותה לשוב לצמרת הגבוהה. ריאל מדריד קיוותה לצרפו אליה עוד כשהיה נער, כפי שגזלה את ראול מיריבתה העירונית, אבל הפעם ראשי הקולצ'יונרוס לא נתנו ליהלום לחמוק להם מבין האצבעות.

בחמש העונות שלו עם אתלטיקו בליגה הראשונה לא ירד החלוץ מ-13 כיבושים בעונה. בגיל 19 כבר הוזמן לנבחרת ספרד והיום, כשהוא בן 23, נדמה שהוא כאן כבר שנים. את הדיבורים סביב "פרננדו טורס ועוד 10 שחקנים באתלטיקו", הוא בוודאי שמע. את הלחץ להציג יכולת טובה גם בקבוצה וגם בנבחרת הוא מכיר ונדמה שמעמסת הרכש היקר ביותר בתולדות ליברפול לא תשפיע עליו בצד המנטלי. הילד מוכן לקפיצת המדרגה.

וייתכן שבכל אלו הייתה טמונה הבעיה של טורס ושל אתלטיקו. הטורים והכתבות שמציפים את הרשת בימים האחרונים בנוגע למעבר של החלוץ הספרדי לליברפול, מסכימים ברובם שמאז עלה טורס לבוגרים, אתלטיקו הייתה קבוצה שלו ושל עוד 10. ההאשמות לפיהן הנהלת המועדון לא סיפקה לו שחקנים מספיק טובים מסביבו נכונות, אבל רק בחלקן. טורס אמנם כבש בכל אחת מחמש העונות שלו בליגה הראשונה יותר מ-13 שערים, אבל מעולם לא עבר את ה-19.

לצידו לא היו שחקנים כסמואל אטו ורונאלדיניו או כזינדין זידאן ורוברטו קרלוס, אבל עם קישור שכולל את מקסי רודריגז ומרטין פטרוב (על אף פציעות שלהם העונה) בחלק ההתקפי ואת מאניש, קושטיניה ופטר לוסן בזה הדפנסיבי, עם שחקני הגנה כפאבלו ולואיס פראה, עם לאו פרנקו בשער ועם מסורת אדירה ואצטדיון מפורסם, אתלטיקו הייתה צריכה לעשות יותר בתקופתו. לפחות להגיע למפעל אירופאי.

אם אכן הייתה אתלטיקו - טורס+10 - בכל השנים הללו, הרי שהחלוץ לא עשה את העבודה בצורה מספקת. בזמן שבטיס החולה ואוסאסונה הקטנה מסיימות ברביעייה הקדמית, כשדויד וייה פורץ וכובש בלי סוף, כשדייגו פורלאן, מחליפו באתלטיקו, מסיים עונה עם 25 כיבושים ומוליך את ויאריאל לליגת האלופות, טורס חייב היה להצעיד את קבוצתו להצלחות.

לצד הדיבורים האין סופיים על הכישרון הגדול ועל ההתעניינות של אריות היבשת, טורס מעולם לא נחשב לחלק בשורה המורכבת מהחלוצים הטובים בעולם, שחקנים כסמואל אטו, דידייה דרוגבה בשנתיים האחרונות, רוד ואן ניסטלרוי, אנדריי שבצ'נקו ואחרים. בליברפול רוצים לראות חלוץ שיכבוש 20-25 שערים העונה בליגה, אבל מעל ראשו של החלוץ הספרדי רובץ סימן שאלה גדול בקשר ליכולתו לעשות זאת ולתרגם זאת לתארים.

"אני לא חושב על לעזוב את אתלטיקו", אמר טורס באפריל השנה, "הדבר החשוב ביותר הוא להיות איפה שהכי טוב לך ולזכות בתארים במקום הזה. אני בטוח שכאן אוכל לעשות זאת. אני לא חושב לעזוב בשביל לשחק במפעלים האירופאים או כדי לזכות באליפות, אני רוצה לעשות זאת עם אתלטיקו בגלל שאני אוהב את הקבוצה הזו".

באותה תקופה אתלטיקו רצה חזק במאבק על מקום באירופה, אפילו הייתה קרובה למקום הרביעי שמוליך לליגת האלופות, אבל את העונה היא סיימה במקום השביעי, עם כרטיס לא סקסי למפגש אינטרטוטו מול המנצחת בצמד המשחקים בין גלוריה ביסטריצה למכבי חיפה. אתלטיקו תוכל לעלות לגביע אופ"א, אבל ענן הלוזריות הכבד שעופף את הקבוצה מאז הדאבל הספרדי ב-1996 כנראה התחיל לחנוק גם את הסמל הכי גדול של המועדון בשנים האחרונות.

טורס הבין שעליו לעזוב כדי להמריא. אולי הבין שלמרות כל הדיבורים סביבו, הוא לא יכול להיות האיש המרכזי בקבוצה שרוצה לזכות בתארים. החלוץ הצהיר בעבר שלא ישחק לעולם בקבוצה ספרדית פרט לאתלטיקו מדריד וכבר לפני שנה וחצי אמר: "אם אעזוב את ספרד ארצה לשחק באנגליה. הליגה שם מעניינת והכדורגל שמשחקים באיטליה לא מספיק אטרקטיבי".

מחקר שאחת מהמכללות במנצ'סטר גילה בצורה לא מאוד מפתיעה שבדרך כלל ישנם שני סוגי כדורגלנים שמגיעים לאנגליה. האחד – זה שנוחת בפרמיירליג על פי צו סוכנו, שמודיע לו שכאן הוא ייהנה מהתנאים הכלכליים הטובים ביותר, והשני – זה שתמיד חלם לשחק באנגליה, שמאמין שבה הוא ימצה את הפוטנציאל שלו עד תום. הסוג הראשון נכשל בצורה שכיחה, הסוג השני רושם הצלחות ולפחות מהבחינה הזו לפרננדו טורס יש נקודת פתיחה טובה.

צ'אבי אלונסו התלהב מההחתמה של חברו לנבחרת ספרד ורובי פאולר, שלנעליים הגדולות אותן השאיר מיותמות כבר לפני כמה שנים עדיין מחפשים יורש, הוסיף: "הוא כבש הרבה מאוד בליגה הספרדית ובנבחרת. זו החתמה מצוינת לליברפול. כששיחקתי בקבוצה לא הצלחנו לזכות באליפות. אני אוהד ליברפול ואני מאמין שעל ידי הבאת שחקנים בסדר הגודל הזה ליברפול תוכל לזכות בה".

כעת יהפוך אל ניניו לעוד כוכב בקבוצה משופעת בכאלו, אלא שכאן הוא לא יהיה הסמל, לא ממנו יצפו למשוך את הקבוצה. באתלטיקו הוא הוכיח שהוא לא יכול לעשות את זה. אולי במצב החדש בליברפול הוא יבצע סוף סוף את הפריצה עליה מדברים כבר שנים.

"מגיע רגע בחיים הספורטיביים שאתה מחפש אחר אתגרים חדשים", אמר במסיבת העיתונאים לאחר המעבר לאדומים. "ההחלטה הייתה שלי. קשה לי לעזוב, אך לא יכולתי להתנגד להצעה, שהייתה ייחודית". בעונה שעברה טורס האריך את חוזהו עד 2009 וסעיף השחרור המינימלי שלו, שעמד על 90 מיליון יורו, הורד ל-40 מיליון. כנראה שגם באתלטיקו הבינו שאל ניניו לא ישחק בשורותיהם לעולמים.

מיליונים כבר הוצעו עבורו בעבר, אבל מבחינת רבים ההצעות הללו היו תמוהות ולא הגיוניות עבור שחקן כל כך אוברייטד. מצד שני, יטענו מעריצי השחקן, מספיקה צפייה בשערים שהוא כבש, די בלראות את התנועה הקלילה ואת ההבזקים הפנומנליים, כדי להבחין שמדובר כאן בשחקן על, אחד מהחלוצים הטובים בעולם. שאלת פרננדו טורס לליברפול כנראה תישאר בלתי פתורה חודשים ארוכים לתוך עונת 2007/8.