וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

להיות אברהם גרנט

5.7.2007 / 15:31

לחייך, להתחמק, להצטנע, לשלוט ברגשות וללקק לאנשים הנכונים. כך נראה יומו הראשון של אברהם גרנט בצ'לסי דרך מוחו הקודח

וואי, זה כבר לא צחוק. איזה פאר, איזה קלאסה. מה אני עושה פה בכלל? איך זה קרה? איפה הימים שהייתי עומד על הקווים באורווה, ויחד עם עמנואל אופיר צועק על גיא גת שיסגור את משה אייזנברג? כל הפרשנים בארץ יכולים להמשיך לקשקש, אני פה והם שם. צריך לשמור על ריכוז, להמשיך להיות קול, לא לתת למציאות לבלבל אותי. תזכור אברם, אתה פה בזכות ורק בזכות, אתה ענק, אדיר, מתוחכם, אבל עם זאת נחמד ועממי.

תרשום לעצמך: דבר תמיד בלשון רבים, שחק אותה צנוע ותחמיא למוריניו, עד שגם הוא ייפול לנו לכיס. "הניצחון הושג בזכות מיסטר מוריניו", "החלק שלי בהישגי הקבוצה הוא מינורי"... אוי, איך שהמשפטים האלה יושבים עליי טוב. אוטוטו הפורטוגלי מצטרף למועדון המעריצים שלי. העיקר ששלמה יבלע את הקיסם. יאללה צ'לסי.

"שמענו על מה שעשית בפורטסמות"

יא רבאק, איזה מגרש. תישאר קפוא, תרגיע, כולה סטמפורד ברידג', אסור לחייך. חייבים לשדר אווירה של "קטן עלי". יא אללה, סטמפורד ברידג'. "שלום מר גרנט". מי זה האיש הזה? "שלום, מי אתה?". "אני ניל, מצוות העסיינים של הקבוצה. כבוד גדול לפגוש אותך, אדוני. אנחנו מאושרים שאתה איתנו". "תודה רבה לך". חייך אליו, חייך, הוא עוד עלול להיות מדליף של "הסאן". "שמעתי רבות על מקצוענות הצוות שלך ניל, ואני שמח שנוכל לעבוד יחד". אוי, אני מלך. הייתי צריך להיוולד בריטי, זה בדם שלי.

"מר גרנט, אני רוצה להסיר בפניך את הכובע על מה שעשית בפורטסמות. לקחת קבוצה שכוחת אל והפכת אותה לכוח עולה בכדורגל האנגלי, זה מדהים. כבוד. אני מקווה שתרים את המועדון שלנו לאותם גבהים". וואו, אני מתחיל לחבב את הג'ינג'י הזה. חבל שצופית לא פה לשמוע אותו מתחנף. "ניל, אל תשכח שלרדנאפ יש חלק עצום בזה". יפה, אברם, זאת הדרך.

"שמע מר גרנט, צניעותך כבר נודעה למרחוק, אבל פה בלונדון אנחנו יודעים מי עשה את העבודה". אוי, נפלא, נפלא, עיתונאים זה נכס, וחברים זה נכס גדול יותר. זה נראה מצוין, הייתי צריך להיות שגריר עם היכולות החברתיות שלי. יאללה, צריך להיפטר ממנו לפני שישאל שאלות. "ניל, תאמר לי בבקשה, היכן השירותים פה?".

"קובי רפואה שיבח אותך"

יא סלאם, נקי פה כמו בית מרקחת. העיקר ששלמה עוד משתין בקופסה בנתניה. אני אתראיין על המשחק הקרוב בליגת האלופות מול אינטר, הוא ידבר על הסגירה האלכסונית של דן רומן. "שלום מר גרנט, נעים מאוד, אנדריי". אלוהים, אני לוחץ יד לשבצ'נקו. היכרות מעל משתנה ציבורית זה חסר טקט, כנראה שלאוקראיני הזה יש גינונים של איכר.

"אני שמח על ההזדמנות לעבוד יחד. קרא לי אבי". "תודה, שמעתי עליך רבות, ואני שמח שנפגשנו. אתה יודע, בעונה שעברה היו לי כמה בעיות. גדול חלוצי פולין, אנדז'יי קוביקה, כבר סיפר לי שאתה פשוט מעולה עם שחקני התקפה. גם קובי רפואה שיבח אותך. בגלל זה אני בונה עליך שתשקם גם אותי". אח, קוביקה. איזה ימים נפלאים אלה היו. אוי, מה קורה פה? אני לא מאמין שהחרא הזה מושיט לי יד עוד לפני שהוא שטף אותה אחרי ה... שיט.

"אנדריי, אני רוצה לומר לך שאחת הסיבות בגללן הסכמתי לבוא הנה היא לעבוד איתך, ולהחזיר אותך לימיך הגדולים". רק חבל שאני לא יודע איך לעשות את זה. "תודה, אבי. ידעתי שזכיתי במנהל מקצועי ענק. אלכסנדר קוסירין, ששיחק איתי באוקראינה, אמר לי שאלמלא אתה, הוא לא היה מצליח לכבוש את ארבעת שעריו במדי מכבי ת"א. הוא אמר לי שאתה יודע לטפל בהלם מנטלי, ואתה יודע שקצת קשה לי כאן". כן, קוסירין, הוא באמת היה הצלחה כבירה. עם רזומה כזה, אין פלא שהפכו אותי לאחראי רכש.

"סמוך עלי אנדריי, יש לי טביעת עין עם חלוצים, אני מאמן שדוגל בהתקפה. כמו כל חובב כדורגל, אתה בוודאי זוכר שנבחרת ישראל שלי כבשה שני שערים בדאבלין. כבשנו בקמפיין הבלתי נשכח ההוא יותר שערים מצרפת והצגנו סגנון שוטף ואטרקטיבי".

"שמע אנדריי, הדהמנו את אירופה, אבל היה חסר לנו גרם של מזל כדי לעלות למונדיאל. אני עדיין בחלום. זה הקטע שלי, לזהות כישרונות. היה לי בישראל שחקן חצי נכה בשם לירון בייס שנהיה סקורר-על בזכותי. סמוך עלי, בעונה הקרובה אתה גומר עם נעל הזהב". מעולה, עכשיו לחתוך מהר ולהשאיר אותו עם הרושם הראשוני. "אנדריי, אנחנו עוד נשב הרבה, אני שכחתי משהו ביגואר, אז צ'או בינתיים".

"קוסולאפוב פנוי?"

מעניין אם שלמה עוד נוסע על המאזדה שלו. מה שבטוח, באיצטדיון לויטה אין כל כך הרבה מרצדסים. יואו, אני לא מאמין את מי אני רואה פה. "שלום אדון באלאק". "מצטער, אני לא יכול לחתום עכשיו, רק אחרי אימון הכושר". על מה הוא מדבר? "לחתום על מה, אתה הרי חתום פה לעוד שנתיים". "מי אתה?". "אני המנהל הספורטיבי החדש, אברהם גרנט". "מצטער... אה... קצת חשוך פה... שמעתי שאתה מגיע אלינו, אני מקווה שתביא לנו רכש טוב, פה זה לא פורטסמות'". הופה, מה יש לו זה, התחיל איתי שלילי. מעניין מה סבא שלו עשה לפני 65 שנה, אה? מה הוא עשה?

"זה לא שאני מזלזל, מר גרנט, פשוט עדיין לא הצלחתי להבין מה בדיוק עשית בפומפי". הוא ממשיך עם העוקצנות? די תירגע, אם שרדת את המחאה של אורי משיח, תשרוד כל דבר. "יהיה בסדר מיכאל, אבל בשלב הזה של העונה, על רגל אחת בחניה, זה יהיה פשוט לא מקצועי לענות על השאלה הזאת. מה גם שאני צריך לדון על הכיוון שאני רוצה להכתיב עם המאמן והבעלים. כשהצוות המקצועי יסגור את הפרטים, אתם השחקנים תדעו ראשונים. טוב?". תרשום לעצמך, צריך קשר אחורי חדש. אולי קוסולאפוב פנוי?

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

"אתה יכול לקרוא לי דידייה"

אני חייב להירגע. "היי בחור, אכפת לך להביא לי את הפלאפון מהאוטו? אה, סליחה, מצטער דרוגבה, לא זיהיתי אותך בלי השם על הגב". תרשום לעצמך אברם, לא כל כושי הוא מנקה. עוד לא למדת מהפאדיחות שעשית עם קאנו?

"שמעתי עליך גרנט, אתה יכול לקרוא לי דידייה. שמעתי שאתה מסתדר טוב עם חלוצים. קראתי גם מה ביני פלילי כתב עליך, זה היה מעורר השראה". איי, מה ההתנשאות? תרשום לפניך להזכיר לטל בן חיים לפרק אותו באימונים. בטח אבי רצון טילפן אליו כדי להשמיץ אותי. למה העיתונאים לא מפסיקים לרדוף אחריי? איפה פה האזור של בתי הקפה? "תסלח לי דידייה, עוד נדבר, אני חייב לסור למשרדו של מר רומן אברמוביץ' כדי ללבן עמו מספר סוגיות מקצועיות. להתראות".

"רומן, נראה לי שזה תחילתו של רומן"

"קיבינימט, מישהו יכול לארגן לי איזו וודקה טובה בבלאגן הזה?". הו, סוף סוף מצאתי מישהו שבאמת מכבד אותי. "הו אברום, שולם עלייכם, היכנס. חיכיתי לך כל כך הרבה. הנה, קח לך קצת מה'ליידי גודאיבה', אני אארגן לנו איזו ארוחת צהריים". הרוסי הזה בא לי טוב, במיוחד אחרי הבאלאק הזה.

"תקשיב, אברום, טוב שהקדמת קצת, אני חייב לומר לך משהו. אני מכיר אותך יחסית מעט זמן, אבל דע לך, אני סומך רק עליך. אתה האיש שלי. הבאתי אותך כי מעבר ליכולות המקצועיות הגבוהות והמוכחות שלך, אתה גם הפגנת תכונות אחרות, לא ברור אילו בדיוק. אני רוצה שתשב למוריניו על הזנב, שמעת? פיטר קניון לא זז בלי מילה שלך. תהיה קרוב אל השחקנים, ואז תעדכן אותי... אתה יודע, אני בכל זאת הבעלים. חוץ מזה, אני אשמח בעתיד לדבר איתך קצת על לבייב והגאידמקים, הולך?". ענק! ענק! פתח תקוה, קרית שלום, לונדון, אין הבדל – הכל אותו דרעק. "רומן, נראה לי שזה תחילתו של רומן".

* לא מיותר לציין כי מדובר בטקסט פיקטיבי וכל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully