מבחן הנרי

זהו, זה רשמי - ברצלונה רכשה את הגלקטיקו הראשון שלה.

אחרי שהביאה שחקנים מצוינים ו/או מוכשרים, רגע לפני הפריצה ובגיל צעיר יחסית, וסייעה להם להפוך לכוכבים גדולים, החתימה הפעם בארסה שחקן-על בשיא האון, הפרסום והאגו, ועוד אחד בן 30 - תיירי הנרי שמו. העיר רוחשת ונלהבת לקראת האפשרות לראות התקפה שכוללת את רונאלדיניו, לאו מסי, סמואל אטו והנרי. אבל בזמן שבקטלוניה חולמים בהקיץ על הקבוצה המפוארת והמהנה ביותר שזכורה לנו, עם מהלכי התקפה מרהיבים וחגיגה לעיניים, במדריד מקווים שיותר מדי רגליים יחפשו פחות מדי כדורים, ושחוסר האיזון בהרכב יוביל לקריסה דומה לגלקטיקוס בגירסה המדרידיסטית.

איך זה ייגמר? גם לאפורטה לא יודע. כל שנותר הוא להפעיל את הדמיון - החיובי או השלילי - כדי לנסות לגלות איך תיראה בארסה החדשה. ועל הדרך, כדאי להשתמש גם קצת בהגיון בריא.

בחלק השני של העונה האחרונה השתמש פרנק רייקארד במשולש טכני במרכז השדה - אנדרס אינייסטה, צ'אבי ודקו - ומלפניהם השלישיה ההתקפית של מסי, אטו ורונאלדיניו, וכל זאת בהצלחה חלקית במקרה הטוב, וכשלון מקצועי במקרה הרע.

עכשיו הנרי מפאר גם הוא את החוד, בעוד יאיא טורה הגיע כדי לייצב את הקישור. "אם הנרי מסמל את חזרת האמון של האוהדים, את הכשרון הטהור ביותר, את הר האולימפוס, טורה מביא את האיזון", כותב ג'וזפ ארטלס מהאל מונדו דפורטיבו. "הקבוצה זקוקה למישהו שיסחוב את הפסנתר עליו מנגנים בעדינות אטו, מסי, רונאלדיניו והנרי".

וקונצ'רטו בינלאומי שנובע משלוש יבשות שונות מעולם לא נראה יפה יותר. כדרורים מהפנטים של רונאלדיניו בשמאל, פריצות חודרות של מסי בימין, נגיעות מופלאות של הנרי במרכז, וסיומת מהירה וקטלנית של אטו בחלק הקדמי. צ'אבי, אינייסטה ודקו עושים רוטציות בקישור, ודואגים להעביר את הכדור קדימה, בעוד קרלס פויול, קיבו, ג'יאנלוקה זמברוטה ואבידל מייצבים את ההגנה.

היריבות לא יודעות אם להתגונן מול המתקפה המתואמת והמשולבת, או לנסות לעקוץ במתפרצות, ובשני המצבים הבלאוגראנה מוצאת דרך לא רק לנצח, אלא לעשות זאת בסטייל שגורם לשלוש השנים האחרונות של המועדון הקטלוני להראות חיוורות ויבשושיות. הליגה הספרדית נופלת שדודה, כשריאל המתחדשת וסביליה המתרגשת לא עומדות בקצב. בליגת האלופות מנצ'סטר יונייטד מנסה בכוח, אינטר ומילאן במוח, אבל אף אחת מהשלוש לא טובה מספיק.

במהלך העונה ניאותים הסופרסטארים לכבד את הספסל בנכחותם, וכך מגיעים כולם בשיא הכושר והמרץ לרגעי השיא של העונה.

בגמר מחכה לה צ'לסי, עם אברם גרנט מאחורי הקווים (אחרי שהצליח להביא להדחתו של ז'וזה מוריניו), טל בן חיים בלב ההגנה (כי מי זה ג'ון טרי, בינינו?), ובן סהר בחוד (אנדריי שבצ'נקו התקשה לקלוט את השיטות הטקטיות של הקואץ' החדש).

סיירת המטכ"ל שפלשה לאירופה מחפשת זכייה היסטורית, אולם דאבל פס מרנין בין מספר 10 ו-14 מסתיים בהקפצה קטנה למספר 19, שבתורו מוצא את 9 פנוי - ומשם הדרך לרשת העליונה קצרה. אחריו נופלים שני שערים נוספים, וברצלונה עומדת בראש אירופה עם הקבוצה הגדולה ביותר שנראה בימי חיינו.

"תודה להנרי שהגיע לנגן בקמפ נואו מוזיקה שמימית", כתב בקיץ 2007 ג'וזפ ארטלס, "הוא הדמות שעשויה להוביל אותנו לגביע האלופות השלישית שלנו". והנה, חלומות כן מתגשמים. אמן.

אחרי החגיגות הגדולות בקיץ, בעקבות ההחתמות המרשימות, יוצאת ברצלונה למסע משחקים במזרח הרחוק, משם ממשיכה לארה"ב, עושה סיבוב במכסיקו, עם עצירה קטנה בברזיל, מעברון בארגנטינה, ובדרך חזרה הביתה משחק ראווה קצרצר באנגליה. רייקארד מתחיל למלמל שההכנה לא הייתה אידיאלית, אבל אף אחד לא מקשיב לפסימיסט ההולנדי, אולי כי לא שומעים אותו מבעד לשאגות האוהדים, שעוברים התקפי אפילפסיה על כל פס של הנרי, חיוך של רוני, יד של מסי, וריצה של מלך האריות.

העונה מתחילה יפה, עם שני ניצחונות 0:5 מרשימים וחלקים על אתלטיק בילבאו וריאל בטיס, ובקטלוניה כבר תופרים את החליפות. נכון, הייתה איזו מעידה בריאזור, הפסדון במסטאייה ותיקו ביתי מול סביליה, אבל אתר יוטיוב מוצף בשערים גאוניים אחד אחרי השני (זכורה במיוחד המספרת של הנרי ב-2:1 בסראגוסה, והסלאלום של מסי ב-2:2 הדרמטי מול אתלטיקו), והתקשורת כותבת שירי הלל לגיבורי הספורט העולמי החדשים.

ואז מגיע הפסד 3:1 בסנטיאגו ברנבאו, ורייקארד מחליט להחליף גישה, ולהוריד את אטו לספסל. לפני העונה חזה איבן ואסקז מ-ESPN הספרדי את האירועים במדויק, כשכתב, "אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם אטו לא ישחק. אחרי שני משחקים על הספסל הוא יכנס מסיבת עיתונאים מלאת אש ותמרות עשן".

ואכן, הקמרוני ירה לכל הכיוונים, וגם פגע. במשחק הבא הוא התחמם 78 דקות ולא עלה, ואז נכנס מול ריאל סוסיאדאד ב-1:1 בדקה ה-70, לקול שריקות הבוז של האוהדים המתוסכלים. ורונאלדיניו, שפינה לו מקום, כלל לא העיף בו מבט וחתך ישירות לחדר ההלבשה. אטו הבקיע את שער הניצחון, אבל זה היה רק הסיפתח לגלי המרמור שהגיעו ממרכז השדה, שם דקו התלונן על דקות המשחק שלו ו"העבודה השחורה, שלא כולם לוקחים בך חלק", וטורה ניסה להסביר שהוא לא הגיע לבארסה כדי להחליף דאחקות על הספסל עם סביולה (רייקארד התעקש להחתים אותו, ואז ייבש אותו עונה שלמה. לכו תבינו).

מהאלופות הודחה בארסה ברבע גמר גדול מול ליון, בגביע שוב הייתה זו חטאפה, וריאל מדריד האפורה והיעילה שוב חוצה את קו הסיום ביתרון מזערי. הנרי נשלח לפנרבחצ'ה בעבור 7 מיליון יורו (מיליון לכל גול), רונאלדיניו מבהיר שהוא רוצה למילאן, ורק אטו לא הולך לשום מקום, כי הוא אוהב את בארסה.

בתקשורת הקטלנית טוענים שרייקארד ישתף לרוב רק שלושה מארבעת הגדולים בכל משחק, מה שאומר שהאגואים הגדולים יצטרכו להתרגל לשבת על הספסל באופן פחות או יותר קבוע. פתח נוסף לבעיות מגיע כעת ממרכז השדה, שם חמישה קשרים - אינייסטה, צ'אבי, דקו, טורה ואדמילסון, יתחרו על שלוש עמדות, ולעיתים על שתיים. לפני שנתיים דקו סופסל למספר משחקים בודדים, ולא קיבל זאת ברוח טובה, אבל לאור ההתקדמות של המהנדס אינייסטה והחשיבות של צ'אבי במערך, הישבן שלו יפגוש שוב את אויבו המר.

בעונה שעברה הגישה הרגועה והנעימה של המאמן ההולנדי לא ידעה לגדוע את הבעיות החברתיות כשהיו באיבן, אבל עכשיו הוא והנהלת המועדון מוכנים ומזומנים להתמודד עם הרמז הראשון לבלגאן. ז'ואן לפורטה אף ציין זאת כאחת המסקנות מהעונה האומללה של הבלאוגראנה.

כמו כן, האדישות המופגנת בכמה משחקים של חלק מהשחקנים - לרבות דקו ורונאלדיניו - הובילה את הנשיא להצהיר כי בסגל "הייתה חסרה מחויבות". הציטוט הנ"ל הוציא כמה כדורגלנים שלווים בדרך כלל מכליהם, אבל המסר הועבר - מעתה לא תתקבלנה בברכה הצגות כדורגל שלא כוללות מוטיבציית שיא.

במילאן נראה שכבר מבינים שאטו ורונאלדיניו לא הולכים לשום מקום, אבל דברים עשויים להשתנות, ובינואר אחד מהשניים עשוי לפנות את מקומו במקרה של חריקות. בסקרים שנערכו בעיתוני ברצלונה ישנה תמיכה גורפת במסי, כשהקמרוני הוא המועמד המועדף על האוהדים לשלם את מחיר האכזבות, ומעט מאחוריו הקוסם הברזילאי. גם דקו, שכבר אמר לא פעם שהוא מעוניין לשחק בפרמיירליג, עשוי לארוז את הפקלאות עוד הקיץ, ואולי בחלון ההעברות של החורף.

כדי להצליח רייקארד והמנהל הספורטיבי צ'יקי בגיריסטיין יצטרכו להיות עם היד על הדופק, ולזכור טוב טוב את מוסר ההשכל שהגיע מפרויקט הגלקטיקוס בבירה השנואה. בברנבאו מסדר הכוכבים גרם לקבוצה להרקיב מבפנים, ורק אווירה חיובית בשילוב אוטוריטה מוחלטת ישאיר את הספינה החדשה מעל המים. אחרת, הסיוט של העונה שעברה ייראה לפתע כמו שיט תענוגות ביחס לבעיות הגלקטיות שיצוצו בקמפ נואו.