המבחן הגדול של נמני

בידיעה על מעבר של שחקן טוב ממכבי ת"א לבית"ר ירושלים אין שום ניוז. כבר מהרגע הראשון שבו טברטקו קאלה עשה פרצופים ללוני הרציקוביץ' ובבירה הביעו עניין, היה די ברור שהמהלך הזה בלתי נמנע ושהשוער יעבור לשורות האלופה. למעשה, למעבר של קאלה יש הרבה יותר חשיבות מקצועית ורגשית מבחינת בית"ר ירושלים בעידן פוסט-קורנפיין מאשר לצהובים, שכבר רגילים ששחקנים באים והולכים, ויודעים שבמציאות של השנים האחרונות, בעונת המלפפונים ידם תהיה על התחתונה כי אין להם את הכסף שיש לקבוצות אחרות.

למהלך הזה יש בכל זאת משמעות גדולה מבחינת מכבי ת"א, ולאו דווקא מהפן המקצועי. במוקד לא עומד קאלה עצמו, שאין חולקים שרוב המניות בהצלחת הצהובים בעונה שעברה רשומות על שמו, אלא אבי נמני, הנהג החדש שמנווט את הקבוצה. נמני הוא זה שניהל את המו"מ מול בית"ר ירושלים, והוא זה שהשריש לקופה של מכבי ת"א כ-300 אלף דולר מההשאלה שלו. אם מנסים להשוות את דרך המו"מ של הרציקוביץ' או דריקס עם זו של נמני, אין ספק שהשחקן-מנג'ר-אלוהים של מכבי ת"א נתן לה יותר. קרוב לוודאי שלוני היה נכנס עם הראש בקיר, אולי מייבש את קאלה ביציע (זוכרים את איוג'ן טריקה?), ובוודאי שלא מכניס עליו סכום כזה, שבו אפשר להביא שני זרים סבירים.

כך יוצא שבמבחן הראשון שלו כ-General manager, מונח שמילולית מתורגם כמנכ"ל אבל הוא עמוק ומורכב בהרבה, נמני עמד בהצלחה. אלא שהמבחן הזה רק פותח את הדלת לעוד עשרות התלבטויות ודילמות שיגיעו על החוליה הזו של איש אחד, שנקראת הנהלת מכבי ת"א החדשה. קודם כל, נמני צריך להוכיח שהוא יכול לא רק למכור, אלא גם לפתות שחקנים להגיע לקבוצה. בעקבות הכישלונות בהבאת שחקנים דוגמת גוסטבו בוקולי ואיתי שכטר לקרית שלום, התקבל בקיצים האחרונים הרושם (המוצדק) שמכבי ת"א כבר לא מפתה שחקנים מבחוץ. יוסי שבחון ומשה ביטון, שעליהם שולם כסף רב, צורפו מכיוון שלא היה להם ביקוש רחב. עומר גולן כבר אמר לפני מספר שבועות "אני רוצה לשחק אצל נמני", ו"סגר" בקבוצה, אבל איפה זה עומד היום כולנו יודעים. אם עושים אנלוגיה לצה"ל, נמני צריך להחזיר את כוח ההרתעה של מכבי ת"א, שאבד לה בשנים האחרונות. הוא צריך להילחם על שחקן שגם חיפה, הפועל ת"א או בית"ר רודפות אחריו, ולהביא אותו, להראות שאם יש מישהו שהוא רוצה, הוא ישחק בקרית שלום. אם תרצו, גולן הוא דוגמא לשחקן כזה, ואם תרצו, ראובן עובד גם הוא דוגמא לשחקן כזה.

בדיוק 24 שעות ממכירת קאלה עברו, ועובד עבר להפועל ת"א. הטענה היא שאלי כהן, שלא אוהב אצלו שחקנים לא ממושמעים, לא רצה את השחקן, הידוע בהיותו טראבל-מייקר, ובכך טרפד את המהלך של נמני ומאנה. יכול להיות שזה נכון ויכול להיות שמדובר בספין שנועד להסיר את האחריות מנמני ולהפוך את כהן לאיש הרע, בהסכמתו או שלא. ולו היה נמני באמת רוצה את עובד, מישהו מאמין שאלי כהן היה עומד בדרכו? בשורה התחתונה, מכבי ת"א הייתה במרוץ אחרי עובד והפסידה אותו. 1:1.

החל מסוף השבוע הזה יהיה, מעל לכל, מעניין לעקוב אחרי התנהגות אוהדי מכבי ת"א כלפי מי שהיה המשיח שלהם והסמל הפעיל האחרון בכדורגל הישראלי. בסולם הערצה של 1 עד 10, נמני נמצא אצל אוהדי הקבוצה בדרגת המקסימום. הסגידה אליו בלתי נתפשת כמעט בעולם הכדורגל המודרני, שבו את הלב והנשמה החליף הכסף. המכירה של קאלה עלולה להתוות את הבקע הראשון בינו לבין יושבי שער 11, הסגירה של עובד בהפועל ת"א עלולה להעמיק אותו, אבל את התוצאות נראה רק בהמשך הפגרה. יש להניח שמכבי ת"א תביא שוער סביר עד טוב שיחליף את הקרואטי בין הקורות וגם קשר או שניים, אבל מה אם לא? ומה אם היא שוב תפתח את העונה עם שני זרים מקרטעים ושלושה הפסדים בארבעה משחקים? השנה כבר אי אפשר יהיה להאשים את לוני.