גרב ליום אחד

בערך מסוף עונת הבייסבול הקודמת חיכיתי בציפייה לפרסום לוח המשחקים של העונה הנוכחית, וכשהוא סוף סוף פורסם, אי שם בפברואר, שמחתי לגלות שאכן, כמו שקיוויתי, הרד סוקס מגיעים לשחק ממש פה באריזונה. בשניה הראשונה האפשרית דאגתי להזמין כרטיסים לשלושת המשחקים שנערכו בסוף השבוע האחרון והודעתי לי' על עוצר יציאות, בהתראה של חצי שנה. שלא יהיו בעיות.

מכיוון ששלושה משחקי בייסבול יום אחרי יום זה קצת הרבה בשבילי, שלא לדבר על י', החלטתי לותר על המשחק של יום שבת וללכת למשחקים בשישי וראשון בלבד. מה שלא ויתרתי עליו, זה ניהול יומן אירועים של משחק יום שישי (חשבתי לעשות יומן של כל הסוף שבוע, אבל החלטתי לרחם עליכם) ואם נדמה לכם שכבר ראיתם יומנים כאלה במקומות אחרים, ובכן, אתם צודקים, אבל שלנו מיוחד. מה מיוחד, תשאלו? הוא בעברית. תהנו.

17:10: יוצאים מהבית לכיוון האיצטדיון. בחוץ יום נעים בסטנדרטים של אריזונה, לא יותר מ-40 מעלות. מה שאומר שהגג כנראה יהיה פתוח. כן, באריזונה משחקים בייסבול במגרש ממוזג, וכן, שחקני בייסבול הם יותר כוסיות אפילו משחקני כדורגל ישראלים.

17:30: מגיעים לשדה התעופה. החלטנו לצאת מוקדם יחסית וללכת להחליף את האוטו בחברת ההשכרה כי הוא קצת מלוכלך. טוב, האמת היא שהוא צריך החלפת שמנים, אבל גם לכלוך זה סיבה מוצדקת לחלוטין לדעתי. כבר כמעט שנה אנחנו פה ומנסים לקבל אוטו משודרג, מה לא עשינו – התלוננו על הגה רועד, על שמשה מנופצת, אפילו נתנו לי' לנהוג (מה שהוביל למה שקורה כשנותנים לנשים לנהוג, כמובן) – ואיכשהו תמיד קיבלנו גרסה עוד יותר נחותה של מה שהיה לנו קודם. כולם מסביבנו מקבלים שידרוג לג'יפ, ואנחנו – שברולט מסריחה. נראה, אולי הפעם זה יעבוד.

17:55: איזה כיף, קיבלנו מאזדה 6. מה שיותר נחמד – עם לוחיות רישוי של אלאבמה. אני וי' מתאמנים על המבטא הדרומי שלנו, תוך יומיים שלושה יהיו בטוחים שאנחנו שחורים. יאללה, יוצאים משדה התעופה לכיוון האיצטדיון.

18:20: אחרי שחיפשנו חניה במשך 10 דקות התייאשנו ושילמנו על חניה בתשלום. אפשר לדעת את הפופולריות של האירוע לפי מחירי החניה שלו – במקרה של המשחק הזה, חניה קרובה לאיצטדיון הגיעה ל-40 דולר. אנחנו חסכנו וחנינו בכזאת של 10 דולר בלבד. זה כמובן בהנחה שלא ישדדו אותנו בדרך חזרה לדאון טאון גוואדלאחרה שבו חנינו.

18:25: מתחילים בצעדה לאיצטדיון. לא קשה לנחש שמרבית האוהדים במשחק יהיו אוהדי בוסטון – הם מקיפים אותך מכל הצדדים, לבושים בהרבה אדום וגם קצת ירוק (מאיפה הגיעה האופנה המכוערת הזאת?), עם חולצות של וריטק, מאטסוזקה, שילינג, מני ואורטיז. אפילו בחור עם חולצה של גייב קאפלר ראיתי שם. באמא שלי. גייב קאפלר, השחקן שהפעם היחידה שראיינו אותו ב-ESPN הייתה כדי לשאול אותו אם הוא ישחק ביום כיפור או לא. לשניה היה נדמה לי שראיתי מישהו עם חולצה של ג'יי די דרו, אבל אז קלטתי שהוא אוהד די-באקס עם חולצה של האח-של, סטיבן. נרגעתי.

18:30: מתקרבים לאיצטדיון בקושי, ועוברים ליד פאב בו כמה מאות אוהדי בוסטון עליזים חוגגים על הרבה בירה ומישהו מפטיר לאוויר – "זה ממש פנווי פה". שנים אני שומע שמדברים על "אומת הרד סוקס", עד היום לא באמת ידעתי למה הם מתכוונים.

18:35: אנחנו בתוך האיצטדיון, י' הולכת למלא את בקבוק המים שרוקנו בשביל הביטחון בכניסה (לפחות לא שאלו אם יש לי אקדח בתיק) ואני עומד בתור כדי לקנות משהו עם קצת יותר אלכוהול. טוב, ממש קצת יותר, בכל זאת – בירה אמריקאית. מאחורי עומד אוהד אריזונה, שניגש אליו בחור אחר ואומר לו – "גם אני אוהד די-באקס". הראשון אומר – "אז זה הופך אותנו לשניים, הא?"

18:40: אנחנו מתיישבים במקום בדיוק לזריקה הראשונה. השכן שלנו לספסל מסתכל על בגדי הרד סוקס שלנו ומפנה את המבט שלו בסלידה. חכו שהוא יגלה על הצ'יפס בשום שקנינו עכשיו.

18:42: חוליו לוגו עולה לחבוט ליד אוף. אני מספר לי' שלוגו אצלי בפנטזי והוא מגעיל כל השנה. אין סיכוי שהוא לא עושה פה סטרייקאאוט. לוגו דופק הומראן.

18:43: מוחא כפיים.

18:44: מוחא כפיים.

18:45: עדיין מוחא כפיים. השכנים שלי לשורה מסתכלים עליי במבט מוזר, אז אני מתיישב.

18:46 עדיין מוחא כפיים. יימח שמו של מי שהמציא את הפנטזי.

18:47: דיוויד אורטיז עולה לחבוט. הקהל כולו עומד על רגליים וצועק "פאפי, פאפי". י' עומדת בגאווה ומשוויצה בחולצת האורטיז שקניתי לה אונליין לפני שבוע. היא כמובן שוכחת שעד שהיא קיבלה את החולצה לא היה לה מושג מי זה וכשהראיתי לה אותו היא שאלה – "איפה השן האמצעית שלו?". נשים, אני אומר לכם.

18:50: שחקני השדה של הסוקס יוצאים למגרש לחלק התחתון של האינינג (פי, איזה תרגום צולע, נלך על תחתית האינינג). מני מדבר עם הקהל מתחתינו ועושה פרצופים. י' החליטה שהוא נראה כמו בחור נחמד, רק חבל שהוא לא חפף את השיער שנתיים. הנה עוד סיבה לקחת את האשה למשחק.

18:55: ג'וש בקט עובר בקלות את שני האינינגים הראשונים. אני מבלה את מרבית האינינג השני בניסיון להסביר לי' למה ביג פאפי משחק בסיס ראשון כשרק לפני יומיים אמרתי לה שאין לו תפקיד בהגנה. עכשיו לך תסביר על אמריקן ונשיונל ליג ואז על האינטרליג. אמא של באד זליג.

19:22: טופ האינינג שלישי, שניים על הבסיסים ואהובי משכבר הימים, ג'יי די דרו, עולה לחבוט. איך אני שונא את האפס הזה אחרי מה שהוא עשה לי לפני שנתיים בפנטזי, אפילו אם הוא דופק הומראן בשביל הסוקס אני לא הולך למחוא לו כפיים

19:23: דרו דופק הומראן. אני מוחא כפיים.

19:37: אריק ביירנס, חביבה של י', והאיש שרק חוט צר מחבר את כל הגפיים שלו שלא יעופו כשהוא חובט, מכניס בסינגל את כריס סניידר הביתה לראן הראשון של אריזונה. דרך אגב, לביירנס יש תוכנית טלוויזיה באחד הערוצים (שנקראת, כמה מקורי, התוכנית של אריק ביירנס) שהשבוע יצא לי לראות אותה בפעם הראשונה, וכל כולה היתה ביירנס מציג את הבית שלו. לדוגמא – ביירנס מצביע על המנגל ואומר – "פה אני מבשל". חייבים למות עליו.

19:40: אמצע אינינג רביעי, הגיע הזמן ללכת לרוקן את הבירה. הבחור שלידי מסתכל על התור בכניסה לשירותים, רואה שכולו מורכב מאוהדי סוקס בלבד ומפטיר – "כנראה שאוהדי בוסטון שותים הרבה יותר מאוהדי די-באקס". ואללה??

19:45: היי, סוף סוף מצאתי בירה אמריקאית עם טעם. באמת. בפעם הבאה שאתם הולכים לפאב אמריקאי, תבקשו בירה בשם היינקן. מבטיח, לא תתאכזבו.

20:15: דאג דיוויס נראה כמו כלום ומצליח בקושי לגמור ארבעה אינינגים, עם חמישה ראנס. ולחשוב שרק לפני חמישה ימים הוא נתן הופעה שגרמה לשדר להגיד שיש לו "סטאף". אין ספק, חתיכת חומר. עוד אחד משמות הקוד לפיצ'ר שיש לו בדיוק זריקה אחת, שנמדדת על 96 מייל לשעה. הנה עוד כמה שמות קוד ששדרנים משתמשים בהם:

- פיצ'ר עם סטאף מחשמל – אותו דבר כמו פיצ'ר עם סטאף, רק עם 2 מייל לשעה יותר מהר ופי שלוש הולכות (דוגמא – ג'ואל זומאייה).

- פיצ'ר ערמומי – הוא לא זוכר מתי בפעם האחרונה הוא זרק מעל 90 מייל לשעה. לא יוכל להוציא שחקן בסטרייקאאוט גם אם חייו יהיו תלויים בזה (גרג מאדוקס).

- פיצ'ר מנוסה – אותו דבר כמו הערמומי, רק חמש שנים יותר זקן (ג'ימי מוייר).

- עושה את העבודה – הסיבה היחידה שהוא קלוזר היא שאין סיכוי שהוא מושך יותר משני אינינגים בלי לתת לפחות 5 ראנס (טוד ג'ונס).

- גראונד בול פיצ'ר – צריך שישחקו מאחורי שלושה גולדן גלוברס כדי שיצליח לשרוד יותר משלושה אינינגים (טים האדסון, אהרון קוק).

- פלייבול פיצ'ר – תתפלל שהכדור ייפול בתוך הפארק (צ'ן הו פארק, אריק מילטון).

- סוס עבודה – נותן הרבה היטס, המון ווקס והרבה ראנס. אבל מה, מושך הרבה אינינגים, בעיקר כי חובטים לא מחכים לפיץ' החמישי שלו כדי לחבוט עליו (ליבאן הרננדז, מארק בוהרלי).

- פיצ'ר עם בעיות שליטה – לא יכול לזרוק סטרייק גם אם הסטרייקזון היה בגודל של ברטולו קולון.

- פיצ'ר עם בעיות משקל – אם כבר דיברנו על ברטולו קולון.

20:22: אדגר גונזאלס מחליף את דיוויס לאינינג החמישי. אדגר הוא בחור נחמד שאפילו פתח כמה משחקים העונה, עד שרנדי ג'ונסון חזר מהפציעה, ועכשיו הוא מגיש מהבולפן, מה שנקרא – לונג רליבר. או בעברית – פיצ'ר שנכנס רק כשהמשחק כבר גמור אחרי שהפיצ'ר הפותח חירב אותו ולאף אחד לא איכפת אם הוא ייתן ראן-שניים-חמישה.

20:35: דרו עולה לחבוט ודופק הומראן שני. כמובן. בן אלף.

20:45: קווין יוקיליס מחליף את ביג פאפי בעמדת הבסיס הראשון. י' לא מבינה למה כולם צועקים לו בוז כשהוא עולה לחבוט.

20:55: אינינג שביעי, הסוקס מובילים 1:9, מה שמוביל לנהירה היסטרית של ההמונים החוצה. אנחנו בתגובה לוקחים את שאריות הגרעינים שלנו ומתמקמים אחר כבוד בשורה העשירית. לצערי, אריק הינסקי החליף את מני, אבל לפחות נפטרנו מהשכן המעצבן שישב מעלינו וקרא כל המשחק לג'ייסון וריטק "קפטן פופ-אפ". וריטק בתגובה דאג להיפסל רק בסטרייקאאוטס. זה יראה לו!

21:05: ג'יי די דרו מכניס את הרץ השביעי שלו היום עם דאבל. איך אני שונא אותו. מעניין אם הוא עדיין פנוי בליגת פנטזי שלנו.

21:10: לאריזונה עולה להגיש את התשיעי פיצ'ר שבחיים לא שמעתי את שמו, בשם פאג'רו. באמת, כמו הטוסטוס. מסתבר שזו הפעם הראשונה שהוא מגיש במייג'ורס. חבל שאני לא בבית, הייתי יכול לשמוע איזה "סטאף" יש לו.

21:20: ג'ואל פיניירו מחליף לתשיעי את בקט (שלמרות שלושה ראנס, היה כמעט בלתי חביט) וזה הסימן בשבילנו להתחיל לחתוך לכיוון היציאה.

21:55: הגענו לאוטו. נו, לפחות מחר אפשר לוותר על החדר כושר. תוצאה סופית – רד סוקס 10, די-באקס 3.