טוב, ידענו לפני סדרת גמר ה-NBA שסן אנטוניו הרבה יותר מוכשרת, מאוזנת, מאומנת ומנוסה, שהיא פייבוריטית כבדה, ושקליבלנד תצטרך לעשות משהו בלתי צפוי כדי להניף את התואר, אבל במשחק מספר 2 ראינו התמודדות בין דוד וגוליית, רק שבסיפור הזה הענק הרים את הג'ינג'י הכחוש מהפרקט, הניף אותו באוויר, מסר לאחיו הגדול, וזה השחיל אותו דרך הטבעת.
הספרס הפעילו מבערים מהרגע שמאמן הקאבלירס מייק בראון הוריד את לברון ג'יימס לנוח בתחילת הרבע הראשון עם עבירה שנייה, עלו ל-29 הפרש, ולמרות רבע רביעי של 8:25 לקאבס, שייטו בדרך לניצחון 92:103, ששווה יתרון 0:2 בסדרה. משחק מספר 3 ייערך בלילה שבין שלישי ורביעי בקליבלנד (4:00, 5), ומשהו בלתי צפוי צריך לקרות כדי שהקאבס - שכרגע לא משחקים כמו קבוצה שראויה למעמד - יצליחו להתאושש ולחזור לסדרה.
סן אנטוניו - קליבלנד 92:103 (0:2 לספרס)
טוני פארקר טייל מאחורי, מלפני ומסביב ההגנה העומדת של קליבלנד בדרך ל-30 נקודות (13 מ-20 מהשדה), טים דאנקן לא היה צריך לעבוד קשה מדי בשביל לרשום 23 (9 מ-16), 9 כדורים חוזרים ו-8 מסירות לסל, ומאנו ג'ינובילי הוסיף 25 קלילות (5 מ-11 מהשדה, כולל 4 מ-6 מהשלוש, וגם 11 מ-11 מהקו). מול קבוצה שכנראה שהתואר היחידי אותו באמת רצתה היה אליפות המזרח לא צריך היה יותר מזה. זה לא מנע מהספרס להציג גם משחק הגנתי מצוין, שהוביל לגארבג' טיים של שלושה רבעים.
הקאבס הורידו למינוס 8 שתי דקות לסיום, אבל זה היה בעיקר כי גרג פופוביץ' השאיר את המחליפים שלו זמן ארוך במיוחד על הפרקט, בדרך לפתיחה של 8:25 של הרבע הרביעי.
המארחים פירקו את ההגנה היריבה, זו שהתגאתה כל כך ביעילות שלה בפלייאוף המזרחי. בצד ההתקפי זה לא נראה טוב בהרבה לפרשים, שהרשיתו ב-40 אחוזים מהשדה, אחרי 27 בלבד במחצית, שנגמרה ב-25 הפרש למארחים. רוברט הורי עלה מהספסל ותרם 9 ריבאונדים ו-5 גגות מרשימים
בראון הוריד את הכוכב שלו לנוח במצב של 7:4, שתי דקות לתוך המשחק, מפחד שלא יספוג עבירה שלישית (אותה הדביקו לו השופטים רק סמוך לסיום בסופו של דבר) וכשטרח להחזירו הסיפור כבר היה חצי גמור, והמלך יצא לחלוטין מפוקוס, עד שאפילו זרק איירבול מהקו. הוא סיים בסופו של דבר עם 25 (9 מ-21 ו-5) 7 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-6 איבודים (כמו במשחק הראשון), אבל לא היווה פקטור, בעיקר בגלל ההגנה הבלתי מתפשרת של ברוס בואן הנודניק, והעזרה המתוזמנת היטב של הגבוהים, בכל מהלך פיק אנד רול (התרגיל היחידי בספר של קואץ' בראון) או ניסיון חדירה. בדיוק כשקליבלנד רמזה שאולי בא לה לחזור למשחק, קינח המלך בהחטאת ליי אפ ואיבוד מטופש.
על זה דיברת, שטרן?
מלבד השיעור המהיר ברפלקסים מותנים בלי הגיון (לא עדיף היה לאפשר לג'יימס להישאר על המגרש עם הוראות להיזהר?), כולנו תקווה שבראון הבין ברבע הרביעי שלארי יוז פצוע (0 נקודות ב-0 מ-5 מהשדה) לא צריך לשחק יותר מרוקי חסר פחד בשם דניאל גיבסון (15 נקודות, 9 ברביעי), ושזידרונאס אילגאוסקאס כבד עם ידיים רועדות (9 נקודות) צריך לצפות באנדרסון ורז'או (8 מ-10 והרבה מלחמה) מהספסל. דרו גודן קלע 13, סאשה פבלוביץ' הגיע לדאבל פיגרס עם 10, והערב הנורא של קליבלנד בא לידי ביטוי גם מהעונשין, שם פגעה רק ב-19 מ-29 (התחילה עם 10 מ-20).
כרגע נראה שההייפ שניסו לשדר לנו ממשרדי ה-NBA, שהנה הנה מגיע מייקל ג'ורדן החדש, מתנפץ על מזבח המציאות. וזה שהמאמן שלך שמרן בן שמרן הוא תירוץ חלקי במקרה הטוב, ולא רלבנטי במקרה הפחות טוב. כי האיש שכל כך רוצים שיהיה היורש לא יכול להרשות לעצמו להיות אנמי כל כך בתקופה הכי מכריעה בקריירה הצעירה שלו. הלו, לא מגיעים לגמר כל שנה. דווין וויד ידע להתעלות בדיוק בשלב זה בעונה שעברה בדרך לארבעה ניצחונות רצופים ואליפות, אבל לא ג'יימס ולא הקאבס הראו בינתיים שזה משהו שהם יכולים לעשות. כנראה שנאלץ לחכות למשחק השלישי כדי לגלות.