הזוג המוזר

צילום ועריכה: דרור פיקלני

מכבי תל אביב בכל זאת למדה משהו מהעונה האחרונה: היא חזרה להיות חשאית כמו בימים הגדולים. הקיץ שעבר היה קשה למכבי לא רק בשל איכות השחקנים והמאמן שהיא החתימה, אלא גם מפני שלראשונה כמעט כל שם שסגר בשורותיה הסתובב בעיתונים ובאתרי האינטרנט במשך שבועות. לראשונה, הקבוצה ששלפה מהלך שאיש לא חזה אותו היתה הפועל ירושלים, שגנבה את דן שמיר מתחת לאפה של מכבי. הידיעה על מינויו של שרף כיועץ מקצועי-ג'נרל מנג'ר וקטש למאמן פורסמה כמיטב המסורת המכביסטית, בזמן שהתקשורת עוסקת בשמות אחרים ואפילו רמז לא דולף, בדיוק כפי שקרה כשפיני גרשון נחת ביד אליהו לראשונה וכשוויל סולומון הוחתם. שוב, המהלכים בושלו בסודיות ובחדרי חדשים. עם זאת, הסודיות אינה מעידה בהכרח שטעמו של התבשיל יהיה ערב לחיך.

"אנחנו מעדיפים להשקיע את הכסף בשחקנים", אמר רענן כץ והוכיח כי מכבי לא למדה כלום מעידן פיני גרשון ודייויד בלאט. אז החליפה מכבי שני סגלי שחקנים מעולים, זה שהונהג בידי מקדונלד והאפמן וזה שבראשו עמדו שאראס ופארקר. את השחקנים הללו מצאו מאמנים מצוינים בזכות סקאוטינג מעמיק, ואז סיפקו להם את הכלים לזכות בגביעים אירופאים, תוך הצגת כדורסל מבריק. בקדנציה השניה של גרשון הוא ובלאט אכן היו יקרים, אבל בתמורה לשכר שלהם ההיכל התמלא במנויים, מפרסמים חיזרו אחרי הקבוצה והסכומים שקיבלה מכבי בתמורה לזכויות השידור צמחו. עמדת המאמן היא היחידה שאסור לחסוך בה כסף, מפני שעל פי רוב העונש על כך הוא מציאת שחקנים לא מתאימים, החלפתם באמצע העונה ותשלומי פיצויים. בדרך כלל, העונש הוא גם כישלון מקצועי.

בלאט יכול היה להיות הפיתרון המושלם לעמדת המאמן. למרות חסרונותיו, על אף השמרנות שלו וגם אם בלאט לעולם לא ינהל משחק כמו פיני גרשון, לא היה מועמד מתאים ממנו להוביל את מכבי, דווקא אחרי עונה שבה היא בנתה קבוצה בצורה עקומה. השליטה והקשרים של בלאט בשוק השחקנים האירופי והאמריקאי היו מסייעים למכבי להתייצב, ולהרכיב סגל שיהיה לכל הפחות הגיוני.

הגרסא הרשמית היא שבלאט לא היה אופציה בשל מחירו היקר, אבל אל תקנו אותה בקלות. ההחלטה להשאיר אותו מחוץ למועדון היתה אמוציונלית. מכבי כועסת על בלאט על סירובו לחזור אליה בקיץ שעבר, בלאט עדיין נושא מטען עצום בגודלו על ההשפלה שעבר כשהורד בדרגה לתפקיד עוזר המאמן בעונת 2003/4. מכבי החליטה שיאמן אצלה ישראלי ויהי מה, אבל צריך לזכור שהנבחר אינו נמנה על שני המאמנים הבכירים בארץ, שימשיכו לאמן בנכר. למען האמת, גם בליגה הישראלית יש מאמנים יותר טובים מקטש.

הנוכחות של צביקה שרף בהנהלת מכבי תל אביב כמעט מתבקשת. שרף נולד צהוב, ובימיו כמאמן מכבי היה מזוהה לחלוטין עם ההנהלה – בדבקות העצומה במטרה, באובססיה לניצחון, בראיית העולם המעט פרנואידית ובמכביסטיות הבלתי מתפשרת, שרואה את העולם בצהוב ובשחור. מאז הוא מעט התרכך ואפילו הריץ דאחקות עם קופמן ביציע העיתונות, אבל עמוק בפנים דבר לא השתנה. שרף גם ירכך מן הסתם את מוני פנאן, חברו הטוב, שנפגע מהיחס של רענן כץ אליו בשנים האחרונות. המינוי שלו למנכ"ל הקבוצה ראוי.

מצד שני, לא ברור מה פירוש התפקיד ומה הסמכויות המקצועיות של שרף. גם ההודעה שפירסמה מכבי היתה מעורפלת: "במסגרת תפקידיו השונים כמנכ"ל יעמדו צביקה שרף ומוני פנאן בראש הצוות המקצועי אשר יכלול את המאמן וצוות עוזריו". מה חלוקת התפקידים בין שרף לפנאן, ובעיקר בין שרף לקטש? מי יחליט אילו זרים יוחתמו בקבוצה, מה יהיה טיב הדיאלוג בין המנכ"ל למאמן ולמי תהיה המילה האחרונה? סביר להניח שאפילו מכבי לא יודעת, בשלב זה. חוסר בהירות וגבולות מטושטשים הם מתכון בטוח לחיכוכים, בדיוק כפי שקרה בעידן שבו רלף קליין היה מנהל מקצועי לצדו של מולי קצורין המאמן.

מעבר לכך, קשה לחשוב על שני אנשים שונים יותר משרף וקטש. שרף מתחיל כל הרצאה למאמנים בחשיבות ההופעה בזמן לאימונים, החולצה במכנסיים והדוגמה האישית. קטש, לעומת זאת, אינו מייחס כל חשיבות לאספקטים הללו, כמו גם לדיסטנס משחקניו. שרף דוגל בהגנה, הקבוצה של קטש ספגה העונה למעלה מ-90 נקודות למשחק. כשחקן ומאמן החיבור ביניהם היה רופף, ובעונה האחרונה שרף ביקר את קטש לעיתים קרובות ב"יציע העיתונות". מפתה לומר כי בבמה המכובדת של מכבי יידעו שניהם להתעלות, אבל בני אדם בדרך כלל לא פועלים כך. גם כאן, הרגשות עלולים להכשיל את המהלך.

דבר אחד אי אפשר לקחת מקטש: יש לו כריזמה ופאסון של מאמן גדול. שחקנים אוהבים אותו, מעריכים אותו ומשחקים בשבילו. את הערכתם של הזרים בגליל קנה כששיחק נגדם אחד על אחד וניצח אותם. האישיות ויכולת המנהיגות הן גם הסיבות לכך שקטש במכבי עכשיו, מפני ששום דבר ברזומה הקצר והלא מרשים שלו לא מצדיק את המינוי. קטש אימן שנתיים וחצי, במהלכן הביא את גליל פעמיים למקומות 4-3, ובתווך ניהל מלחמות על תעודת המאמן, הפך לג'נרל מנג'ר, פרש מסיבות אישיות וחזר. הקבוצה שלו שיחקה בדרך כלל כדורסל פתוח ומהנה, אבל סבלה מחוסר יציבות ומהגנה חדירה. בכל אחת מהעונות שלו בגליל החליפה גליל חלקים גדולים בסגל והגיעה לקו הגמר עם צוות זרים שונה מזה שפתח אותה. בכלל, עד לפני שבועות ספורים היו בגליל מאוכזבים מקטש ולא תכננו להמשיך איתו בעונה הבאה. רק ריצה בשבועות האחרונים, השתחלות לפיינל פור והמשחק המרשים מול מכבי ת"א בחצי הגמר העניקו לו רוח גבית, בדמות בחירה למאמן העונה ומינוי מדהים למאמן מכבי תל אביב.

מעולם לא היה למכבי מאמן כל כך לא מנוסה. כבר אימנו במכבי מאמנים כמו דייויד בלאט ויורם חרוש, שמעולם לא ביקרו בגמר הפלייאוף כמאמנים ראשיים, אבל כיהנו במשך מספר שנים כעוזרי מאמנים במכבי. יעקב אדלר הוביל את הפועל תל אביב לגמר ושימש כעוזר במכבי, צביקה שרף איים על תואר האליפות עם הפועל רמת גן. ייתכן שעודד קטש יהיה יום אחד מאמן גדול, אבל הוא עדיין רחוק מכך. הוא לא מכיר זרים ברמה שמכבי צריכה להחתים, הוא לא דורש משחקניו מספיק בהגנה, ועד לפני תקופה קצרה לא היה בטוח שברצונו לאמן.

החוזה לשלוש שנים במכבי מרמז שלמועדון יש סבלנות, שקטש יקבל הזדמנות להתפתח, אבל זו פיקציה. למכבי לעולם אין סבלנות, ולקהל, לתקשורת ולהפסדים דינמיקה משלהם. גם העלאת שמו של אורן עמיאל כמועמד לעוזר מאמן לא מבשרת טובות: קטש זקוק לאיש מקצוע שישלים את החסרונות שלו, ולא לעוזר שכשל בחצי העונה היחידה שלו כמאמן מוביל. עודד קטש יצטרף להיות מאמן מצוין מיומו הראשון בתפקיד. מעל יכולתו לעמוד בכך מרחף סימן שאלה גדול, שמצטרף לסימני השאלה הרבים שמתלווים למהלכים של מכבי בימים האחרונים.