וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שלוש שנים ותופסים עניין

יוסי אברהמי

4.6.2007 / 20:55

על פי "חוק השנה השלישית" ב-NFL, רק אחרי שתי עונות יראו קבוצות פירות מתופסיהן. יוסי אברהמי מנסה לנחש מי יפרוץ השנה

קשה לדמיין תרחיש מתוק יותר מזה: אתה מסיים את הקולג' בהצטיינות ומיד מציעים לך להיות מנכ"ל של אחת החברות המובילות במשק. הסיכוי שזה יקרה קלוש ביותר. הסיבה ברורה -העובדה שהצטיינת בקולג' לא אומרת שאתה מוכן להצטיין בחיים האמיתיים בתפקיד מפתח כל כך מהר. קודם תלמד, תשתפשף ותתקדם.

שחקן פוטבול שמגיע ל-NFL מיד לאחר הקולג' מגלה שהוא נכנס לעולם אחר. העובדה שהוא הצטיין בתפקיד שלו במכללות לא מבטיחה לו מאומה ב"עולם האמיתי". משטר האימונים הנוקשה, רמת הפיזיות של השחקנים שמולם אתה מתמודד, כמות המהלכים שעליך לשנן ומידת האינטנסיביות של המשחק מביאים למצב בו השחקן צריך ללמוד כמעט הכול מחדש, וזה בד"כ לוקח זמן.

רבים המקרים בהם שחקני מכללות מצטיינים לא הצליחו לבוא לידי ביטוי ב-NFL בשנים הראשונות, אם בכלל, ובמיוחד אמורים הדברים לגבי קוורטרבקים ותופסים, תפקידים שמצריכים זמן הסתגלות ארוך יותר. לעומתם, הסטטיסטיקה מראה שרצים אחוריים יכולים להשתלב מהר יותר ובהצלחה אפילו בשנה הראשונה שלהם בליגה.

מאחר שאנו ממש על סף פתיחת מחנות האימונים ועונת הפנטזי, כולנו היינו שמחים לקבל איזשהו כלי ניבוי לגבי שחקנים פוטנציאלים שאנו יכולים "לקנות בזול" ולהרוויח בגדול. לכן, זה הזמן לדבר על אחד מהחוקים הידועים ביותר למומחי פנטזי בארה"ב - "חוק השנה השלישית".

שנתיים ללמוד, ואז...

החוק הזה אומר בעצם, שמבחינה סטטיסטית אם אתה משחק כתופס בליגה ויש לך כישרון, הסיכוי גדול יותר שהוא יבוא לידי ביטוי בשנה השלישית שלך. בשנתיים הראשונות אתה לומד את מהלכי ההתקפה של קבוצתך, לקרוא את הגנות היריב, את יכולות שחקני ההגנה שמולם אתה מתמודד ואת היכולות שלך עצמך.

לא מדובר במדע מדויק. יש מספיק תופסים שהצליחו בשנה הראשונה ומאז נעלמו עקבותיהם (מייקל קלייטון מטמפה ביי, למשל) או כאלה שהצליחו בשנה הראשונה והמשיכו להצליח גם בעונות הבאות (אנקואן בולדין ולארי פיצג'ראלד מאריזונה הם דוגמאות טובות), אך סטטיסטית, אם אתה רוצה לאתר עונת פריצה של שחקן, חפש את התופסים הכשרוניים שנכנסים לעונתם השלישית, ואולי תגלה את הכוכב הבא גם אם הוא גמגם בשנתיים הראשונות. מהתקופה הלא רחוקה ניתן לציין את לוורניוס קולס, מרטי בוקר , דייויד בוסטון, פלקסיקו בורס, סנטנה מוס, כריס צ'יימברס, סטיב סמית', ג'בון ווקר ואשלי ללי. הם יספרו לכם מה הם עשו בשנתיים הראשונות ומה קרה להם בעונה השלישית. וזו רק דגימה קטנה מהתופסים שעשו עונה שלישית יפה.

כמובן שלהסתכל אחורה ולהגיד "אמרנו לכם" זו לא ממש חוכמה, ואם אנחנו מדברים על נבואות, אנו צריכים לשים אותן במים ולראות אם הן צפות. לפי חוק השנה השלישית, יש כמה תופסים שמועמדים ליהנות מעונת פריצה השנה. אם הם יעמדו במשימה או לא, זה כבר תלוי בהם, אבל לפחות יש להם את החוק לצידם. אז לקראת הפנטזי דראפט הראשון שלכם, שימו לב לתופסים הבאים שיכולים להיות הדבר החם הבא כבר בעונה הקרובה.

המועמדים

1. וינסנט ג'קסון (סן דייגו)- לאחר שחרורו של התופס הקשיש קינן מקארדל, ג'קסון הצעיר מוצא את עצמו בעמדת התופס מס' 1 של הצ'ארג'רס, קבוצה שהובילה את הליגה בנקודות בשנה שעברה, וזה לכל הדעות, מקום לא רע להיות בו. ג'קסון הראה מה הוא יודע בעונה שעברה כאשר תפס 6 טאצ'דאונים בזמן משחק מצומצם.

לג'קסון יש שתי סיבות טובות לחייך לקראת העונה הבאה: האחת קשורה לנתונים הפיזיים שלו. הוא גבוה ( 1.98 מ'), חזק, מהיר ובעל ידיים טובות. הסיבה השנייה והלא פחות חשובה נעוצה בק"ב שלו, פיליפ ריברס, שהראה שהוא מרגיש נוח מאוד לאתר את ג'קסון באנד זון. הכימיה הזו צפויה אף להשתפר בשנה השניה שלהם ביחד.

הדבר היחידי שמעט מרתיע הוא העובדה שלסן דייגו אין תופס מס' 2 איכותי שיכול לשחק לצידו של ג'קסון שימשוך את תשומת הלב לכיוון שלו. אמנם הטייט אנד הטוב ביותר בליגה, אנטוניו גייטס, יתפוס הרבה כדורים מריברס, אך היעדר תופס שישחק בצד השני של המגרש וימנע ממגני הפינה להתמקד בו עלול להיות קריטי עבור ג'קסון. טייט אנד ,ולא משנה כמה הוא דומיננטי, ללא תופסים טובים שישלימו אותו לא יביא את הקבוצה לסופרבול (רק תשאלו את קנזס סיטי וטוני גונזאלס).


2. מארק קלייטון (בולטימור) - קלייטון סיים את העונה שעברה כתופס המוביל של העורבים עם 939 יארדים ו-5 טאצ'דאונים. נראה כי מקנייר מרגיש בטוח למסור לו את הכדורים העמוקים ולראות את קלייטון דוהר לו לאנד זון של היריבה, ואין שום סיבה שהטרנד הזה לא יחזור על עצמו בעונה הבאה ואף בתדירות גבוהה יותר.

התקפת בולטימור סובלת מבעיה אחת מרכזית: קו ההתקפה בינוני ומטה שיקשה על הרץ החדש של הקבוצה, וויליס מגאהי שהגיע מבפאלו, למצוא פרצות בהגנות היריב. העובדה שהתקפת בולטימור ידועה כבר שנים כהתקפה מבוססת ריצה לא ממש מעודדת ציפיות יוצאות דופן מהתופסים של הקבוצה.

דרק מייסון, שבשנתיים שלו בקבוצה נחשב התופס הבכיר, הביע את רצונו לעזוב את הקבוצה בטרייד אך זה לא קרה בסופו של דבר. האם הדבר ישפיע עליו ועל קלייטון? זמנים יגידו. אם טוד היפ, הטייט אנד של הקבוצה, יצליח לעבור עונה שלמה בקו הבריאות לשם שינוי ומגאהי יתאקלם היטב ויאזן את ההתקפה עם משחק ריצה אפקטיבי, בהחלט ניתן לראות את קלייטון עובר את האלף יארדים ומשיג כ-7 טאצ'דאונים על הדרך, אך הוא חייב לשפר את בעיית הריכוז והאי יציבות שליוו אותו בעונה שעברה.

3. רג'י בראון (פילדלפיה)- אני רואה את בראון כאחד התופסים הכי פחות מוערכים בליגה ולא בצדק. בראון סיים את העונה שעברה עם 8 טאצ'דאונים, יותר מכל תופס אחר בקבוצה. בשנה שעברה שיחק לצידו דנטה סטולוורת' שהספיק לעזוב לניו אינגלנד, אך במקומו הגיע קווין קרטיס מסט. לואיס, כשביחד לשניים יש פוטנציאל להפוך לאיום עבור הנשרים.

הפילוסופיה ההתקפית של פילדלפיה, המשלבת הרבה מסירות קצרות לרצים, טובה לסטטיסטיקה של בריאן ווסטברוק, אך פוגעת בנתונים הסופיים של תופסי הקבוצה ובראון ביניהם. בסופו של דבר, הצלחה של רג'י בראון העונה תלויה בעיקר, אם לא באופן מוחלט, בחזרתו של הק"ב דונובן מקנאב מפציעה. בינתיים הדיווחים מלמדים שקצב ההחלמה של מקנאב הוא טוב והוא יהיה מוכן למחנה האימונים. עם מקנאב בריא על המגרש, יש לרג'י בראון מקום בכל קבוצת פנטזי שתהיה לי העונה ואני משער שהוא יהנה מהעונה הטובה ביותר שלו ב- NFL.

תתעורר, בריילון

4. בריילון אדוארדס (קליבלנד)- ב- 2005 דיברו על אדוארדס כפי שמדברים היום על קלווין ג'ונסון. גם על אדוארדס אמרו שהוא אחד התופסים הכי מוכשרים שהצטרפו לליגה בשנים האחרונות וגם על אדוארדס אמרו שלמרות שלא נבחר במקום הראשון בדראפט, הוא כנראה האתלט הטוב ביותר בו.

מאז, בריילון לא הספיק להראות הרבה מהיכולות שלו. בעונת הרוקי שלו הוא החמיץ 6 משחקים עקב פציעה ובשנה השנייה הוא השתפר למרות שהפציעה המשיכה להטריד אותו וסיים על 884 יארדים ו- 6 טאצ'דאונים. עדיין לא ברור מי ישחק בעמדת הקוורטרבק בקליבלנד בעונה הבאה, אך בין אם זה יהיה צ'רלי פריי, בריידי קווין או אולי אפילו דרק אנדרסון, קליבלנד, עם קו התקפה חדש ומשופר (סטיינבאך ותומאס), רץ חדש ברמת פרו בול לשעבר (ג'מאל לואיס) ותופסים מוכשרים (ג'ו ג'ורבישיוס והטייט אנד קלן ווינסלו), זה הזמן של אדוארדס לעבור את האלף יארדים ולהוביל את קבוצתו לקראת עתיד טוב יותר.


5. מאט ג'ונס (ג'קסונוויל)- ג'ונס עבורי היווה את אכזבת העונה שעברה. ג'ונס הוא אחד השחקנים הכי כשרוניים והכי מיוחדים שיש בליגה, אך עדיין לא הצליח לפרוץ לרמת הסופרסטאר שהוא יכול להיות. ג'ונס, ששיחק בקולג' כקווטרבק, עם מבנה גוף של טייט אנד ועבר הסבה לתפקיד תופס עם כניסתו ל- NFL לא הראה אפילו קמצוץ ממה שהוא יכול לעשות. יש לו ידיים מדהימות, מבנה פיזי ומהירות שמאפשרים לו לשבור תאקלים מול שחקני ההגנה הקשוחים ביותר ובכל זאת משהו חוסם את הפריצה שלו. לזכותו ייאמר שהוא סבל מפציעות שהאטו את התקדמותו בשנתיים הראשונות שלו בליגה.

את העונה שעברה ג'ונס סיים עם 643 יארדים ו- 4 טאצ'דאונים בלבד ועדיין, סטטיסטית, הוא היה התופס הטוב ביותר של קבוצתו. זה לא אמור להחמיא לג'ונס אלא להדאיג יותר את היגוארים, שאלמלא משחק ריצה מדהים מצד פרד טיילור והרוקי מוריס ג'ונס דרו, העונה של ג'קסונוויל הייתה מוגדרת כאסון מדינה.
בעונה הבאה קבוצות ילמדו את יכולות הריצה של הקבוצה ויצופפו את מרכז ההגנה כדי לאלץ את ג'קסונוויל להתבסס יותר על משחק האוויר. בנוסף לכך תוסיפו אי בהירות לגבי זהות הקוורטרבק הפותח בעונה הבאה (ביירון לפטוויץ' או דייויד ג'רארד) ומה שאנו מקבלים היא משימה מאוד קשה למאט ג'ונס. מבין השחקנים בסקירה הזו, לג'ונס יהיה מאוד קשה לפרוץ השנה קדימה. את הכישרון יש לו, אך הוא יצטרך לשדרג את משחקו בכמה דרגות ולהישמר מפני פציעות כדי להצליח.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully