האיש שפתח את הדלת לקובי

צילם וערך: דרור פיקלני

קלייד דרקסלר אמור היה להגיע לישראל במסגרת השתלמות המאמנים באוניברסיטת ת"א, כחלק מה-Friendship Camp, שמטרתו לקדם את השלום בזכות משחקי כדורסל הכוללים שחקנים משלל מדינות במזרח התיכון המיוזע ומוכה המלחמה. אבל קלייד דה גלייד לא הגיע, ובמקומו נחת כאן בהתראה קצרה ספסנר היווד. עוד הגיעו לבאן מרסר והמאמן לשעבר של האטלנטה הוקס, ואחיו של לארי בראון, הרב בראון.

אולי הוא מוכר פחות, בטח במקומותינו, אמנם הוא לא חלק מ-50 הכדורסלנים הטובים ביותר בהיסטוריה של ה-NBA, אבל היווד הוא אגדת כדורסל לכל דבר ועניין. הוא היה אחד הפאוור פורוורדים שעיצבו את העמדה המוכרת לנו כיום, והקרב החוקי שלו עם הליגה המקצוענית שינה את ההיסטוריה של הענף. היווד תבע את ה-NBA מכיוון שאחרי שלוש שנים במכללת דטרויט רצה להמשיך ישירות למקצוענים מבלי להשלים את התואר, ולאחר שנתקל בסירוב התביעה שלו הגיעה ב-1970 עד בית המשפט העליון. הטענה המשפטית של עו"ד שלו הייתה שהוא היה המפרנס היחידי של משפחתו קשת היום, ולכן היה זכאי לנצל את כשרונו ויכולותיו כדי לפרנס את עצמו.

בשנות ה-90 וה-2000, כידוע, ניצלו זאת חבר'ה כמו קובי בריאנט, לברון ג'יימס ורבים אחרים מספור כדי לוותר לחלוטין על חוויית המכללות.

הוא התחיל את הקריירה במדי סיאטל, ובחמש השנים שלו במדי הסוניקס קבע מספר שיאי מועדון שמחזיקים עד היום. גופיתו, כמובן, תלויה מתקרת אולם הקי ארינה. בעונותיו הראשונות הוא קלע מעל 20 נקודות והוריד מעל 12 כדורים חוזרים, כשהשיא הגיע בעונת 1972/3, עת הרשית 29 למשחק וקטף 13 ריבאונדים בממוצע. ב-1979/80, במדי הלייקרס, הוא רשם 10 נקודות למשחק בדרך לאליפות היחידה שלו בקריירה.