תחזית פרועה

גליל עליון עשתה לכדורסל הישראלי שירות גדול כשהשתחלה לפיינל-פור. השמחה על נוכחותה אינה נובעת מהקלישאה הרגילה לפיה היא "חממה לצעירים", אלא מכך שגליל תהווה תזכורת חיה למהותה האמיתית של ליגת העל. חברותיה למפעל, מכבי תל אביב והפועל ירושלים העשירות ובני השרון המסודרת, שלא החליפה זר, היו עלולות להשכיח את עונת האימים שהסתיימה זה עתה ולשרת את מטרתו הנסתרת של הפיינל-פור: טיאטוא חוליי הענף אל מתחת לשטיח.

גליל עליון, לעומתן, העפילה לחצי הגמר על אף שהתארגנה ברגע האחרון (ולא רק בגלל המלחמה); החליפה קבוצה כמעט שלמה (ולא רק זרים); זרקה בצורה מחפירה את אחד משחקניה (מורן רוט); ושיחקה רק בצד אחד של המגרש (בסיבוב השלישי והמוצלח היא ספגה 92 נקודות במשחק). העובדה ששק הצרות הזה הביא להצלחה היא ההוכחה החותכת ביותר לחומרת מצבן של שש הקבוצות שנותרו בחוץ.

לפיינל-פור יש מטרה נוספת: לפתור את בעיית התחרותיות. בשלבים מסוימים של העונה נראה היה שהסיכויים למהפך גדולים מאי פעם, לאור העובדה שמכבי ת"א הציגה את אחת הקבוצות החלשות בתולדותיה, בעוד ירושלים זוכה בגביע. אולם ירושלים התגלתה כקורבן הגדול ביותר של הסיבוב השלישי, שבעקבותיו התברר שהשינוי ביכולתה במהלך העונה היה זמני בלבד. שחקניה בילו כמה שבועות מיותרים עם מאמן שהם לא מאוהבים בו ושחקן (הוראס ג'נקינס) שחיבל בכימיה הקבוצתית. התוצאה: ארבעה הפסדים בהפרש ממוצע של 21 נקודות.

התבוסה בליגה מול מכבי תל אביב וההגנה האיומה (ממוצע ספיגה של 93 נקודות בסיבוב השלישי) מעידות כנראה שירושלים לא תשלים דאבל סנסציוני. הנחמה היחידה שלה היא שיריבתה בחצי הגמר, בני השרון, נראית לאחרונה מדוכדכת לא פחות.

כך שמכבי תל אביב תזכה כנראה - הנה תחזית פרועה - בעוד אליפות. מאז הניצחון הקליל על ירושלים, השתררה במועדון אופוריה מוזרה. אומרים שזכייה משכנעת בתואר תשאיר כאן את ספאחיה לעונה נוספת, וביינום כבר בדרך לחתימה. לפני שהם מקבלים החלטות פזיזות, כדאי לאנשי מכבי להביט סביב ולבדוק את מי הם מנצחים. ספק אם הליגה הישראלית תספק אינדיקציה להצלחה באירופה דווקא באחת מעונותיה הגרועות ביותר.