הנשרים פשטו על שחר?

שחר פאר מעולם לא זכתה במדלית זהב אולימפית, היא גם רחוקה מלהיות הטובה ביבשת שלה. ההישג הטוב ביותר שלה עד היום היה להתברג בין 8 הטובות באליפות אוסטרליה הפתוחה, אבל זה לא מנע ממנה להפוך לספורטאית הייצוג מספר 1 של ישראל. בניגוד לשייטים ולג'ודאים, מיליוני אירופאים ועשרות מיליוני אסייאתים צופים בפאר בטלוויזיה בשעות הפריים-טיים, וזה, מה לעשות, מה שקובע ומעניק לה את התואר הקלישאתי שאנחנו כל כך אוהבים – השגרירה מספר 1.

אנחנו מלווים אותה כבר מגיל 14 ועד עכשיו היא עמדה כמעט בכל הציפיות. גדלנו איתה, התפתחנו איתה וראינו אותה מתקדמת צעד אחר צעד. בדיוק כמו נינט, גם שחר פאר היא סוג של מאמי לאומית ומגה-סלב במונחים של ספורט ישראלי. ועכשיו, למה שהיא תאכזב ולא תביא לנו את ההישג הגדול מכולם, תואר גראנד סלאם? אולי כי גם נינט לא הולכת לזכות בגראמי בזמן הקרוב. כל כך נוח לנו להסתנוור מהימים הטובים של שחר פאר, עד כדי כך שאנחנו שוכחים שהיא עדיין מדורגת 16 בעולם וסובלת מלא מעט ליקויים בטניס שלה, שמונעים ממנה לנצח את הגדולות באמת.

הפנטזיה על הישראלית הראשונה שתזכה בגראנד סלאם החלה ברולאן גארוס בשנה שעברה. פאר, שהייתה בעיצומה של קפיצה אדירה בדירוג העולמי, ניצחה בסיבוב השלישי את אלנה דמנטייבה, אז שמינית בעולם, ונעצרה בשמינית הגמר אצל הינגיס. בהמשך היא שחזרה את ההישג הזה גם בפלאשינג מדו. היא פתחה מצוין את העונה הנוכחית ורשמה שיא חדש, העפלה לרבע הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה אחרי ניצחון על סבטלנה קוזנצובה, השלישית בעולם. מי שמבין בטניס התעודד, מי שלא מבין הסתנוור. נכון, מדובר בניצחון על השלישית בעולם, אבל חשוב להבין זאת בפרופורציה.

עם כל הכבוד לטניסאיות הרוסיות ועם הרבה יותר כבוד לשחר פאר, גם היא יודעת שדמנטייבה וקוזנצובה הן לא המשוכות העיקריות בדרך אל האושר (והעושר). נכון שלשנייה יש בארון גביע מאליפות ארה"ב הפתוחה והראשונה הייתה קרובה מאוד לעשות את זה פעמיים, אבל כל זה קרה בסיטואציה מורכבת מאוד, אותה אפשר אולי לכנות: "האוליגרכיות של טניס הנשים". ב-2004 האחיות וויליאמס היו מושבתות בחלקים מהעונה, וכמותן גם הבלגיות ז'סטין הנין וקים קלייסטרס. עשרות טניסאיות בסבב הנשים ניצלו את ההיעדרויות האלה כדי להתקדם בדירוג העולמי ואפילו לזכות בטורנירי גראנד סלאם, שהפכו לאפורים ומשעממים. העונה הזאת סידרה אותן למעשה עד היום. פאר, למרבה הצער, לא הספיקה לתפוס את הרכבת הזאת ובשיא הדהירה שלה נתקעה אצל הנמרות הגדולות והכל כך מנוסות: סרינה וויליאמס באוסטרליה, מרטינה הינגיס בווימבלדון וז'סטין הנין בארצות הברית.

פאר נמצאת בטופ של הטניס הנשי, אבל יש שם כמה קטגוריות ולמרבה הצער היא שייכת רק לשלישית. הראשונה מורכבת מהסופרסטאריות וכוללת את שראפובה, סרינה וויליאמס, ז'סטין הנין ואמילי מורזמו (למרות חוסר היציבות שלה). השניה כוללת את אותן "אוליגרכיות" כמו קוזנצובה, בתוספות כמה מהכוכבות העולות שהרשימו יותר מפאר כמו ילנה ינקוביץ', אנה איבנוביץ' וניקול ויידיסובה. פאר חולקת את הקטגוריה שלה עם טניסאיות במצבה כמו טטיאנה גולובין, בתוספת כאלה שירדו מהצמרת כדוגמת פטי שנידר ודניאלה הנטוחובה.

כדי לראות את שחר פאר עושה דברים יפים באמת, היא צריכה קודם להיות שוות כוחות עם בנות הקטגוריה השניה. אז אולי אפשר להתחיל לפנטז, אבל צריך לזכור שבטניס הנשי הקריירה מתחילה מוקדם ולא נמשכת יותר מדי. החדשות הטובות מבחינתה של פאר הן שיש טניסאיות שקטפו את תארי הגראנד סלאם שלהן גם אחרי גיל 20, החדשות הרעות הן שמדובר במעטות.