מסודרים

אחרי הרייטינג הכל כך מוצלח של הסדרה "מסודרים", קשה להאמין שמישהו החמיץ את אחד הפרקים שלה, או לפחות את הקדימונים. איך זה קשור לטניס? ההרגשה הזאת, ש"דפקת את המכה של החיים" ואתה יושב לך בסוויטה עם השמפניה, היא ככל הנראה ההרגשה שחווה טניסאי שמצליח לחדור לצמרת העולמית. הספורט הלבן הוא אחד הענפים היוקרתיים בעולם, וגם היקרים. הרייטינג הגבוה שלו אחראי למיליארדי הדולרים שמתגלגלים סביבו בתקופה המודרנית. כשאנו מדברים על השילוב של טניס וכסף, אנחנו בדרך כלל מתייחסים לסכומים המכובדים שהשחקנים מרוויחים בטורנירים, אבל מסתבר שזה כסף קטן לעומת מה שהם מרוויחים מחוזי הפרסום, לפחות במקרה של התותחים הגדולים.

העובדה שמריה שראפובה היא הטניסאית העשירה בעולם כיום, גם אם מחשיבים את הגברים, לא מפתיעה אף אחד. מדובר באחד הענפים היחידים בעולם שבהם הנשים לא סובלות מקיפוח, אפילו להיפך. בעוד שמארגני טורנירי הגראנד סלאם הישוו את סך הפרסים של הנשים לזה של הגברים רק לאחרונה, הספונסרים של סבב הנשים כבר מזמן שופכים הרבה יותר כסף. חברת "סוני אריקסון" שילמה לסבב ה-WTA 88 מיליון דולר כדי שישא את שמה למשך שש שנים. סכומי הכסף בסבבים המקצוענים הם עצומים, וכשהטניסאים גם נראים טוב, הרי שמדובר בעסקת חבילה מושלמת.

וזה מחזיר אותנו למריה שראפובה. עוד לפני זכייתה בטורניר ווימבלדון ב-2004 היא משכה את תשומת ליבם של הספונסרים, שראו בה את היורשת של אנה קורניקובה. בניגוד לכלתו של חוליו איגלסיאס, שראפובה גם ידעה לשחק טניס מוצלח, לנצח בגראנד סלאמים ולטפס למקום הראשון בדירוג העולמי. מיד אחרי ווימבלדון היא חתמה על חוזה אימוץ אסטרונומי ורב שנתי עם "קאנון". מאז ועד היום נציגי החברות הגדולות דופקים שוב ושוב על דלתם של סוכניה מחברת ייצוג הספורטאים הגדולה בעולם, IMG. אלה שמצליחים לסגור על חוזה, רואים זאת כהישג חייהם.

שראפובה דורגה במקום ה-63 בדירוג הסלבריטאים העשירים ביותר בעולם של המגזין הנחשב "פורבס". לפי הנתונים שהופיעו שם, היא הרוויחה 19 מיליון דולר בין 2005 ל-2006, רובם מחוזי פירסום מאחר והיא סבלה מפציעה. זה הפך אותה למרוויחה מספר 1 בספורט הנשי ומספר 8 בכלל אחרי טייגר וודס, קובי בריאנט, מיכאל שומאכר, שאקיל אוניל, דייויד בקהאם, לברון ג'יימס ורונאלדיניו. אין ספק שהבחירה של מגזין "מקסים" בשראפובה כספורטאית היפה בעולם לשנת 2005, הייתה אחראית לנתח רציני מההכנסות האלה. אם זה לא מספיק, היא הוכתרה על ידי המגזין "פיפל" כאחת מ-50 הסלבריטאים היפים בעולם. כדי להגדיל את המזומנים בשנים הקרובות, שראפובה גם דאגה להצטלם למגזין בגדי הים הנחשק של "ספורט אילוסטרייטד" ב-2006, כאשר התמונות החושפניות שלה הופיעו על פני שישה עמודים.

לשראפובה יש עיניים גדולות: "זה אף פעם לא מספיק, תביאו את הכסף. אין גבול למה שאפשר להרוויח", היא אמרה פעם. כנראה שבאמת אין גבול. לאחרונה היא חתמה על חוזה אימוץ נוסף, הפעם עם חברת "לנד רובר", שתשלם לה 6 מיליון דולר בשלוש השנים הבאות ובנוסף תספק לה שתי מכוניות, "ריינג' רובר" בארצות הברית ו"דיסקברי" בכל מקום אחר בעולם בו תשהה.

10 תארי גראנד סלאם וכמעט שלוש וחצי שנים בטופ של הדירוג העולמי, לא עוזרים לרוג'ר פדרר להתקרב להכנסות של מריה שראפובה מפרסום. יכול להיות שהמראה של דייויד בקהאם היה יוצר תחרות בין השניים, אבל נכון להיום אין אף טניסאי בסבב הגברים שיגרום לנו להזיל ריר. אפילו הפרסוצת של רפאל נדאל למכונית ה"קיה" לא ממש משכנעת.

בשוויץ טוענים שפדרר סבל מכישלון שיווקי בשנים האחרונות, המשמעותיות ביותר בקריירה שלו. לצד חוזים שמנים עם חברת הביגוד "נייקי" וחברת המחבטים "וילסון", הוא חתם על חוזים מוזרים בעיקר עם חברות שוויצריות מקומיות, ואיפשר למשפחתו ולחברתו לנהל את עסקיו במקום חברה מקצועית. מה זה אומר? שאם הוא היה לוקח את העניינים יותר ברצינות, כנראה שהייתם מכירים את הבושם "רוג'ר פדרר". העובדה שהוא החליט להשקיע את כל כולו בטניס לא ממש עזרה לו. כשפדרר שם לב שהוא לא מגיע אפילו לשליש מההכנסות של שראפובה, הוא לקח את העניינים לידיים וחתם בחברת IMG. כיום הכנסותיו מפרסום מוערכות בכ-10 מיליון דולר לשנה, למרות שבמקרה שלו הסכומים הרבה יותר חשאיים ולא רשמיים.

נציג מסוכנות ספורטאים גדולה התייחס לאחרונה לנושא של פדרר בראיון לעיתון שוויצרי ואמר: "הרבה אנשים תהו לעצמם לאורך השנים למה פדרר לא משקיע ביחסי הציבור שלו כמו בטניס. התדמית שלו מחוץ למגרש נפגעה מאוד בשנותיו הראשונות ככוכב, אבל בסופו של דבר זה השתלם לו כי ההשקעה בטניס במקביל הפכה אותו אולי לשחקן הטוב ביותר אי פעם".

מאז שפדרר הרשה לעצמו להשקיע ביחסי הציבור, הוא התקדם בסולם הדרגות של "פורבס" וכיום, במקביל לחברות מוצרי הספורט, הוא מפרסם גם את "ג'ילט", שהחתימו אותו במקום דייויד בקהאם (יחד עם תיירי הנרי וטייגר וודס) ו-"רולקס", איתם הוא חתם ב-2006 על חוזה שמוערך ב-15 מיליון דולר, כל זה כדי שיענוד את השעונים שלהם באירועים חברתיים במשך עשור. אגב, נתון כספי נוסף שפורסם הוא החוזה של פדרר עם "וילסון", שמשלמת לו 2 מיליון דולר על כל שנה שהוא משתמש במחבט שלה ונשאר במקום הראשון בדירוג העולמי.

בניגוד לשראפובה, פדרר מכניס סכומים דומים גם מהטניס עצמו וב-2006 הוא שבר את כל השיאים כשהרוויח סכום אסטרונומי של 8.3 מיליון דולר רק מטורנירים. ושוב, בניגוד לשראפובה, בשבילו הכסף זה לא הכל בחיים: "זה רק בונוס כי אני כל כך אוהב טניס. תמיד חלמתי להיות שחקן טניס מקצועני. כשהגעתי לטורניר הראשון שלי בסבב וזכיתי ב-2,000 דולר למרות שהפסדתי בסיבוב הראשון, חוויתי הרגשה אדירה".

בחודש שבו שחר פאר שלנו עברה את רף מיליון הדולרים בהכנסות מטורנירי טניס, היא חתמה על הסכם אימוץ בקנה מידה עצום בסדר גודל ישראלי. חברת ההשקעות "איפקס" משלמת לפאר סכום של כ-170 אלף דולר לשנה ובנוסף הישראלית גם נהנית מחוזים עם "ריבוק" בביגוד ובהנעלה ועם חברת המחבטים "פרינס". אין ספק שכניסה לעשירייה הראשונה בעולם או הישג משכנע בטורניר גראנד סלאם, יוכלו לסדר לפאר חוזים הרבה יותר שמנים בעתיד.

הטניסאים הגברים רחוקים מספונסרים, ככה זה כשאתה מדורג באיזור ה-200 בעולם ומעביר את רוב השנה בטורנירי צ'לנג'ר, שלא מצולמים לטלוויזיה. השמועות מספרות ש"נייקי" חיזרה בעבר אחרי דודי סלע, בזמן שהתאמן בפנימיית המחוננים בצרפת יחד עם מרכוס בגדאטיס. במקרים כאלה, החברה האמריקאית נוטה להחתים צעירים כישרוניים על חוזים שיכולים לסדר להם עתיד צנוע כבר בגיל 16. עבור "נייקי", גם טניסאי אחד מתוך 100 שהחתימה ויגיע לטופ העולמי ייחשב להצלחה, רק שנכון להיום, סלע בכלל לובש בגדים של "דיאדורה" וחייב לא מעט כסף לבנקים על הנסיעות לטורנירי הצ'לנג'ר בחו"ל.