נאש: "לעולם לא נדע מה היה קורה"

לא תמצאו אף שחקן בליגה שיגיד שסטיב נאש אינו ספורטאי למופת, ועדיין, גם הוא מתקשה לעכל את ההדחה של פיניקס בסיבוב השני של הפלייאוף, אחרי 114:106 במשחק השישי בסן אנטוניו, שנתן לספרס 2:4 בסדרה.

הקנדי נשאל אם לדעתו ההשעיות של אמארה סטומדאייר ובוריס דיאו ממשחק מספר 5 הכריעו את ההתמודדות. "מה אני יכול להגיד, לעולם לא נדע מה היה קורה", אמר. "בתור ספורטאי אני רוצה לפרגן לספרס, כי הם ניצחו אותנו, אבל באותו זמן אני לא יכול לענות לשאלה הזו, כי אני לא יודע מה היה קורה במשחק ההוא לו היינו בהרכב מלא".

כזכור, רוברט הורי סידר לנאש ביקור בשולחן המזכירות 18 שניות לסיום משחק מספר 4, כשניצחון החוץ המרשים כבר היה בידיים של הסאנס. אמארה ודיאו קמו ממושבם, ודייויד שטרן וסגנו סטו ג'קסון החליטו להשעות את הורי לשני משחקים, ואת שני עברייני פיניקס למשחק אחד.

"אני יכול להתלונן, או יותר נכון - להתבכיין, אחרי שהודחנו, אבל זה לא משנה את העובדה שלעולם לא נדע מה היה קורה אלמלא החוק המטומטם הזה שנתקע באמצע הסדרה", המשיך. "אף אחד לא יכול להבטיח שזה היה נגמר אחרת, אבל זה שהגענו כל כך רחוק, ואז נאלצנו לשחק בלי שני חבר'ה חשובים, ועוד בגלל משהו שלא אנחנו יזמנו, ומבלי שהייתה להם כל כוונה אלימה - זה ירדוף אותנו תמיד. זה לא משנה את העובדה שהספרס שיחקו מעולה, וכל מה שאוסיף יהיה בזבוז של מילים. זה פשוט קשה עבורנו לסיים כך את העונה".

נאש התקשה במשך 3 רבעים, בהם ניפק רק 3 נקודות, אבל כשקבוצתו נפלה לפיגור 92:72 ברבע הרביעי, הוא עשה כל שביכולתו להתניע קאמבק עם 15 נקודות ברבע, בנוסף ל-14 האסיסטים שהיו לו במהלך המשחק, אבל דבר כבר לא יכול היה לערער את הבטחון הגואה של הספרס. מי שלא סיפק שום בטחון הוא מייק ד'אנטוני, שבאותם רגעים איבד את עשתונותיו ולא הפסיק לצווח על השופטים, שמשום מה החליטו ששכיבה של בואן על נאש (בריצה) אינה עבירה.

"הבחור הזה הוא הכי טוב שיש", פירגן לו טים דאנקן. "זה בלתי יאומן איך שהוא מריץ את הקבוצה הזו, ברוס בואן עשה עליו עבודה גדולה כשרדף אחריו כל המשחק וישב לו על הירך. יש לנו המון כבוד כלפיו".

מאמן סן אנטוניו גרג פופוביץ' פירגן לבואן. "הייתה לו את העבודה הקשה ביותר בקבוצה, ללא ספק", אמר. "אני לא יודע איך הוא עושה את זה. אחרי הברכייה לאשכים של נאש והבעיטה בעקבו של סטודמאייר, עדיף לקאוץ' פופ לא לדעת.

מאנו ג'ינובילי הוביל את המנצחים עם 33 ו-11, והפעם האחרונה בה שחקן ספסל נתן תצוגה שכזו בפלייאוף זה היה קווין מקהייל ב-1993. אבל אז היו שתי הארכות, כך שכדי למצוא משחק כל כך גדול ב-48 דקות צריך ללכת עד 1977, אז מיץ' קופצ'ק, כיום הג'נרל מנג'ר של הלייקרס, המטיר 32 ו-16 במדי הוושינגטון בולטס.

לדאנקן היו 24 נקודות, 13 כדורים חוזרים ושיא קריירה של 9 גגות, הישג שלא נראה מאז הפלייאוף של שנת 2000, ורחוק בלוק אחד בלבד מהשיא. לטוני פארקר היו 30 נקודות.

בפיניקס בלט אמארה עם 38 ו-12, אבל רק הוא ונאש הגיעו לעבודה למשחק כל כך חשוב. ליאנדרו ברבוסה רשם 13 ב-5 מ-15, ושון מריון, שהשמועות בליגה מספרוץ כי שיחק את משחקו האחרון במדי הסאנס, שוב היה אנמי עד לא קיים בהתקפה, עם 11 נקודות בלבד, וההגנה הטובה שלו לא שווה לקבוצה 17 מיליון לעונה. לפיניקס, כזכור, מחכה גם בחירת הדראפט של אטלנטה (זכר לעסקת ג'ו ג'ונסון), אם זו לא תהיה בשלושת המקומות הראשונים, כך שיש לשמשות אפשרויות טרייד לא מעטות.

באותו זמן במקום אחר, קליבלנד חגגה את ההעפלה לגמר המזרח הראשון שלה בעידן לברון ג'יימס, אחרי 72:88 על הנטס, שסגר את עסקת הסיבוב השני ב-2:4. היריבה הבאה - דטרויט.

"זו הרגשה נפלאה", אמר ג'יימס, שרשם 23, 8 ו-8 אסיסטים. "לא הרגשתי ככה יותר מדי פעמים כשחקן כדורסל.

הניצחון הגיע בעיקר בזכות רבע רביעי של 12:27, שהשכיח רבע שלישי של 22:8. בעצם, ההגנה של הקאבס בכל הרבעים מספר 4 בסדרה השיגה תוצאות היסטוריות. הנטס קלעו סך הכל 94 נקודות בסיכום כל הרבעים האחרונים בששת המשחקים, מה שנותן להם ממוצע של 15.7, שהוא הנמוך ביותר מאז כניסתו של שעון ה-24 לעניינים. בשלושת המשחקים האחרונים ניו ג'רזי פגעה רק ב-6 מ-47 ברבע האחרון, כולל 1 מ-16 מהשלוש. וככה, חברים, קשה לנצח לא רק בפלייאוף, אלא גם בחיובים.