וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלאט נגד גרשון

11.5.2007 / 19:29

מאמן בנטון מסכם עונה קשה, אבל לא שוכח את הרמיזות מכיוון מאמן אולימפיאקוס לחתרנות מצידו: "פיני נשמע עלוב יותר מאשר מצחיק"

לאורך שיחה בת למעלה משעתיים, המתפרשת על פני שלושה ימים, מתעקש דייויד בלאט לשמור על טון מכובד וענייני. מחדל לורבק? לא אשמתו. NBA? הוא מתקשה למצוא תפקיד אטרקטיבי מספיק שיגרום לו להעביר את האישה וארבעת הילדים ליבשת אחרת. הקסנופוביה בישראל? עולים חדשים אחרים סבלו הרבה יותר ממנו. מכבי תל אביב? הם עדיין לא החליטו מה קורה בתוך ההנהלה, ובכלל, נוון ספאחיה מחזיק בחוזה לעונה נוספת.

רק כאשר עולה שמו של פיני גרשון, המנטור לשעבר, מאבד הג'נטלמן מפרינסטון את שלוותו. "שמעתי שמאשימים אותי באי-הצלחות של אחרים, שאני כביכול מחפש עבודה", מתרעם בלאט על דברים שאמר גרשון לאחרונה, אותם כנראה כיוון במרומז אליו. "אז אני אומר – תסלחו לי, אבל לשמחתי אני לא צריך לחפש עבודה, ובטח שאני לא חותר תחת אף אחד. פיני נשמע יותר עלוב מאשר מצחיק. מה שהקבוצות עושות בינן לבין עצמם, ועם מי שהן מדברות, ואם יש סוכנים שמנסים לגנוב שחקנים ומאמנים מסוכנים אחרים, תוך כדי שהם מציעים מישהו מסוים לקבוצה מסוימת, אני לא יודע. מה שבטוח, אין לי את הזמן או הרצון להתעסק בזה".

השנה הקשה בחיי

גם אם בלאט לא יודה בכך בפה מלא, הרי שהייתה לו זו השנה הקשה ביותר מאז פצח בקריירת האימון בחו"ל. מקצועית, נושלה בנטון בקיץ האחרון מרוב נכסיה המקצועיים – הג'נרל מנג'ר מאוריציו ג'רארדיני עבר לטורונטו ראפטורס ולקח איתו את אנדראה ברניאני (בחירה ראשונה בדראפט 2006) ואת אורוס סלוקאר; דרו ניקולאס ערק לאפס פילזן; ורמונאס שישקאוסקאס העדיף את הכסף הגדול של פנאתינייקוס.

במהלך העונה שרדה בנטון מהמורות רציניות בסגל השחקנים, אולם את המכה הקשה ביותר ספגה דווקא מבית, כאשר התברר כי החתמתו של ארזם לורבק נעשתה בניגוד לתקנון הליגה. מנהליה המקצועיים של הקבוצה, שהיו האחראים למחדל, אמנם התפטרו מיידית, אך בית הדין של איגוד הכדורסל האיטלקי לא הסתפק בכך, והטיל על הקבוצה עונש חסר תקדים – הפחתת 15 נקודות בפועל - כשבמקביל נאלצה הקבוצה לשחרר את הפורוורד הסלובני. כעת, רגע לפני סיום העונה הקשה, זהו הזמן של בלאט לסכם, עת שהוא ממתין להחלטה האם להחזיר לקבוצתו חלק מהנקודות.

"לא דמיינו מצב שבו הדברים מחוץ למגרש מכריעים את הדרך שלנו בליגה", אמר המאמן, ודחה את הקביעה כי מדובר בשנה קשה. "אבל למרות טעות האנוש הזו, אני חושב שהעונה שלנו הייתה פנטסטית. לא רק שאיבדנו בקיץ שחקנים גדולים, אלא גם שחקנים שהתאימו לפילוסופיה שלנו, שדוגלת במשחק קבוצתי וחזק, וזה משהו שהשחקנים ידעו ליהנות ממנו. אבל גם כך מצאנו את הנוסחה בשביל לחזור ולהיות קבוצה מנצחת".

"לקחנו את הסופרקאפ בתחילת העונה, אחר כך זכינו בגביע האיטלקי בצורה סנסציונית, עם ניצחונות על סיינה ועל וידי-ויצ'י בולוניה, במגרש שלה", המשיך בלאט. "אם לא המקרה הזה, שבו גם הפחיתו לנו המון נקודות, וגם - וזה יותר חשוב בעיני - איבדנו את לורבק, היינו מדורגים היום במקום השלישי בליגה, ואני מאמין שגם היינו יכולים להגיע לרבע גמר היורוליג, או אפילו לפיינל פור".

"חשוב לזכור שאנחנו, כקבוצה, פחות טובים מכפי שהיינו בעונה שעברה, אבל עדיין השגנו יותר. באמת שלא חיפשנו, לא בתחילת העונה וגם לא במהלכה, שום תירוצים. לא דיברנו על תקציבים, או על שחקנים חדשים, או על שום דבר אחר. ההשפעה של העונש על השחקנים, גם ברמה הפסיכולוגית, הייתה גדולה, אבל התמודדנו עם זה ונלחמנו עד הסוף".

"מה שהחבר'ה עשו כאן זה משהו בלתי רגיל. אני מכיר הרבה קבוצות שהיו מאוד מרוצות לגמור עונה, אחרי כל הבעיות האלה, עם שני תארים ולעשות עונה אירופאית מצויינת כמו שהייתה לנו. עברה עלינו עונה טובה אבל מוזרה לאללה. כמו שניטשה אמר, וצדק – מה שלא הורג, מחשל".

מה אתה, באופן אישי, לוקח מהעונה הזו לעתיד?

"אם מדובר בנושא של העונש אז אין לי מה ללמוד, כי זה לא קשור אליי. באופן אישי, לכל אורך הקריירה אני בדעה שלמאמנים מסוימים צריכה להיות הזכות הראשונית לבחור את הסגל שלהם. והדעה הזו רק התחזקה אצלי העונה. איבדתי קצת מהשליטה על החתמת השחקנים בגלל כל מיני סיבות – כנראה בין היתר בגלל ג'נרל מנג'ר חדש שרצה להביא את הרעיונות שלו ולהותיר חותמת. בקיץ הייתי עם הנבחרת, למרות שזו לא צריכה להיות בעיה כי אני מכיר את השוק ויכולתי לעשות את העבודה, אבל לא הייתי כאן פיזית, וזה פגע בהכנות שלנו. אם להבא לא תהיה לי כמה שיותר שליטה בעניין הזה, לא אוכל לעבוד. בקבוצה הבאה שלי אני רוצה להחליט מה לעשות עם הסגל. יש מגבלות, כמובן, כמו שחקנים חתומים, אבל מי שאין לו חוזה, למשל, אני רוצה להחליט מה לעשות איתו. הוכח שזה לא משתלם רק לי, אלא גם משתלם לקבוצות בהן אני עובד".

זו הייתה השנה הרביעית שלך כמאמן ראשי ביורוליג. אתה עוקב אחרי המפעל כבר שנים רבות ומכיר אותו לעומקו. פרשני הכדורסל סבורים שהרמה רק הולכת ומדרדרת, שהכישרון שעוזב ל-NBA גדול יותר מהכישרון שמגיע משם לאירופה. אתה מסכים?

"זה לא רק העניין של השחקנים שהולכים לעומת אלו שבאים, אלא שהכישרון שקיים מתרכז פתאום במספר מועט מאוד של קבוצות. הקבוצות הגדולות, שמחזיקות בתקציבים הגדולים, לא בונות סגלים של 12 שחקנים, אלא של 13 ו-14, כאשר שני השחקנים האחרונים ברוטציה היו יכולים להיות שחקנים מאוד משמעותיים בקבוצות אחרות. קח לדוגמא את המקרה של יאבטוקאס, וויאניץ' או דלק בפנאתינייקוס. יאבטוקאס ודלק עולים ביחד, לדעתי, בערך 3.5 מיליון דולר נטו, ובמשחק הגמר שיחקו 10 שניות ביחד".

"עם פאו אין לי בעיה, הם על הכיפאק - בונים את הקבוצה הכי חזקה שיש. אבל זה אומר שקבוצה אחרת לא תוכל ליהנות מהשחקנים האלה. לכן התחרות הופכת לפחות טובה. בנוסף, אני לא בטוח שכל הקבוצות הכי טובות באירופה נמצאות ביורוליג. חלק מהמשתתפות ביורוליג לא מספיק טובות. צריכים לחשוב על איך בונים את התחרות בצורה מעט שונה, כדי להבטיח שרק הקבוצות הטובות ביותר נמצאות שם. אני חושב שצריכים לשנות את הנוסחה הקיימת. אגב, בעיניי גם כל נושא הנבחרות הופך ליותר בעייתי מאשר אטרקטיבי. הייתי מוריד באיזושהי צורה חלק מהתחרויות של הנבחרות. יש יותר מדי, ובתדירות גבוהה מדי, ויכול להיות שגם לעניין הנבחרות צריך למצוא נוסחה חדשה".

לא חורה לך שאירופה בכלל והיורוליג בפרט הפכו לתחנת מעבר בדרך ל-NBA?

"תראה, יכול להיות שמבחינה טהורה הכדורסל האירופאי טוב יותר מהכדורסל ב-NBA, אבל לא יעזור שום דבר – הכסף הגדול, החשיפה וכל הביג דיל נמצא שם. אם ברצלונה הייתה יכולה להציע לפאו גאסול, לדוגמא, 10 או 12 מיליון דולר לעונה, הוא בטוח היה נשאר באירופה. אבל השוק הגדול והמשכורות הגדולות הם בארה"ב, ושם כולם רוצים להיות".

בעבר היו משוכנעים שאתה תפרוץ את המחסום ותגיע בתפקיד כלשהו ל-NBA.

"הייתי לוקח רק תפקיד שיוכל לאפשר לי לעבוד ולתרום בצורה משמעותית, ובסטטוס שבו אני נמצא היום, אני לא רואה הרבה מדי תפקידים שיכולים לספק אותי. אני רוצה להשפיע על מערך של קבוצה, ועל הנעשה בה ביום-יום, וזה לא עניין של מה בכך בקבוצת NBA. נכון שיש הרבה עניין בכך שאצטרף לקבוצות, אבל פייר, אני לא רואה כרגע איפה זה מתחבר ומסתדר מבחינת השאיפות שלי להשפעה ולאחריות, וגם מבחינת הנושא הכלכלי".

"לא פשוט למצוא תפקיד בסדר הגודל שאני מחפש, ואני מאוד ריאלי לגבי הנושא הזה. אם בתחילת הדרך שלי בקריירת האימון הייתי לוקח החלטה להזיז את כל המשפחה ומוצא תפקיד קטן ב-NBA, יכול להיות שהיום היינו מדברים אחרת לגמרי. אבל מכל הבחינות – הצרכים שלי, המעמד שלי באירופה, ההנאה שלי בתפקידים שאני עושה באירופה, מבחינה משפחתית – אני לא יודע אם אגיע למצב שבו ה-NBA תהיה האופציה האטרקטיבית ביותר מבחינתי. אני לא מספר סיפורים - להגיע לשם עבורי זו לא בעיה. הבעיה היא למצוא את התפקיד הנכון".

מכבי שלי היתה טובה יותר מזו של העונה

NBA או לא, לבלאט ברור כבר כעת היכן יבלה את מרבית הקיץ הקרוב: ברוסיה, כמאמן הנבחרת הלאומית, וביורובאסקט 2007, שייערך בספרד. רוסיה הוגרלה לבית קשה במיוחד, אותו תחלוק עם נבחרות סרביה, יוון ונבחרת נוספת, זו שתזכה בכרטיס דרך טורניר "ההזדמנות האחרונה", בו גם תיקח חלק נבחרת ישראל.

"ההגרלה שלנו קשה מאוד, אבל אני חושב שהקיץ, להבדיל מאליפות אירופה האחרונה, הרבה יותר שחקנים משמעותיים יגיעו לנבחרות. נבחרת ליטא, לדוגמא, שיחקה בקיץ שעבר בלי שישקאוסקאס ויאסיקביצ'יוס, והקיץ אני מעריך ששניהם יגיעו. הסיפור יחזור על עצמו בהרבה נבחרות, ואליפות אירופה הקרובה תהיה חזקה מאוד".

ומה באשר למפגש אפשרי עם נבחרת ישראל?

"ברמה המקצועית, ישראל נבחרת מסוכנת והייתי מעדיף לקבל מישהי אחרת. ברמה האישית והציונית, אני מקווה מאוד שישראל תעפיל לאליפות אירופה, ומהבחינה הזו אשמח מאוד לפגוש אותה".

איגוד הכדורסל הרוסי היה מאוד שמח לראות אותך מאמן קבוצה מקומית בעונה הבאה.

"בסוף השנה אראה איפה אני נמצא ומהן האפשרויות שעומדות בפניי. כרגע אני רוצה לסיים את העונה בבנטון, וחשוב לציין שיש לי אופציה להמשיך בקבוצה. לאמן ברוסיה זו אפשרות, אבל לא בסבירות גבוהה. לא מזמן דיברתי עם ניקולה (וויצ'יץ', א.ג.) לגבי כל השמועות שמתחילות לרוץ בתקופה הזו של העונה. הוא צחק, ואמר לי שבעונה שעברה החתימו אותו בעשר קבוצות, והיום גם אני צוחק מזה. שידכו אותי ליותר קבוצות מכפי שחשבתי שיש ביורוליג. כל יום אני במקום אחר: שלשום בדינמו מוסקבה ובחימקי, אתמול בצסק"א, היום באולימפיאקוס. אתה מבין, זה פשוט מצחיק אותי שאני בכל כך הרבה קבוצות, או שאני אחראי לכישלון של מישהו אחר במקום אחר. אם ההאשמות האלה לא היו עלובות, זה בטח היה מצחיק עוד יותר".

מכבי היא אופציה עבורך?

"אני לא יודע עדיין מה התוכניות שלי, ואין לי מושג מה התוכניות של מכבי. אני יודע שלנוון יש חוזה. שנית, עם איך שאני מכיר את מכבי, ואני חושב שאני מכיר אותם לא פחות טוב מכמעט כל אחד אחר, הם לא יעשו דבר עד שלא יוחלט מה קורה עם הקבוצה, מה קורה בתוך ההנהלה ומה קורה עם נוון באופן אישי. ככה הם עובדים".

"האמת, אני גם לא מתקשה להירדם בלילה ולא דואג לגבי העתיד שלי, כי אני לא צריך. כמו שאני לא צריך לדאוג מה קורה באולימפיאקוס, צסק"א או בכל קבוצה אחרת. בשנה הבאה אני אעבוד במקום כלשהו, יהיה לי ג'וב טוב ובכך אין לי ספק. עבדתי קשה מאוד בשביל להגיע למצב הזה, שתודה לאל, הוא מצב טוב".

אין משקעים בינך ובין מכבי?

"תראה, כל החיים אנחנו מתמודדים עם משקעים. אני מאמין, בגדול, שאין טעם להתרכז בעבר. לא לטוב, ולא לפחות טוב. חיים את היום ומנצלים את היום בשביל לבנות את העתיד. במובן הזה אני תמיד רוצה בטובתה של מכבי, גם אם אני לא שם, כי הם עשו הרבה בשבילי ואני מעריך את זה. השמחה הגדולה שלי היא שאני יודע שעשיתי בשבילם לא פחות. בזמנו עזבתי את מכבי עם גב זקוף ומאושר. אם אי פעם אחזור למכבי, באיזושהי צורה, זה יהיה עם דף נקי, בלי שום בעיות".

הדעה הרווחת בארץ היא שמכבי נחלה העונה כישלון חרוץ. מסקנותיך?

"מאוד קשה לי לפרשן את מכבי, משתי סיבות – אחת, אני לא אוהב לדבר על קבוצה שהיא לא הקבוצה שלי. אני לא מעורה בכל מה שקורה בפנים ולכן לא יכול להבין את הדינמיקה, היתרונות, החסרונות וכו'. הסיבה השנייה היא שאם אדבר על מכבי אז אעשה זאת בתור מאמן, והדבר האחרון שמאמן צריך לעשות זה להעביר ביקורת על מצב של קבוצה אחרת.

"כך או אחרת, עוד בקיץ שעבר ידעתי שנוון נכנס למצב לא קל. להבדיל מאחרים, לי אין ספק שהוא היה מוכן ומתאים לאתגר, אבל זה גם לא הבטיח לו שום דבר. אי אפשר לבוא וברגע אחד לבנות קבוצה מחדש ולצפות שהיא תתפקד כמו הקבוצה הקודמת, שהייתה עם שחקנים טובים יותר, עם המשכיות ועם הרבה מאוד ניסיון".

אני מניח שאתה די מזדהה עם מה שעובר עליו. הרי גם אתה עברת מעין עונת מעבר כמאמן מכבי, ב-2003.

"לא צריך להיות גאון בשביל להבין שאובדן של שחקנים גדולים מוביל לתקופה קשה. זה שלאנשים אין את הסבלנות או ההבנה הזו, מעידה על חוסר יכולת שלהם לראות את האמת, ואני מדבר על כולם. גם שמעתי מאמנים פולטים כל מיני שטויות. כל מיני עצות אחיתופל וביקורות לא לעניין. לגבי 2003, אני מקווה שאנשים עכשיו מבינים למה תמיד אמרתי שזו הייתה עונה נהדרת.

"אנשים שכחו שהחלפנו את כל החמישייה, שאיבדנו את נייט האפמן, שהיה פעמיים שחקן השנה ביורוליג, את אנתוני פארקר, השחקן הכי טוב באירופה, את אריאל מקדונלד, את נדב הנפלד ואת צ'ורה. שיחקנו בשלוש ליגות, לרוב שלושה משחקים בארבעה ימים. ובשלבים המאוחרים של היורוליג נלקחה מאיתנו הביתיות. בכל זאת לקחנו את הגביע, זכינו באליפות, הגענו לגמר האדריאטית והיינו קרובים מאוד לפיינל פור. המצב של מכבי ב-2003 היה גרוע הרבה יותר משהיה העונה, כי העונה לפחות וויצ'יץ' נשאר. זו הייתה עונה טובה, ואני מוכן להתווכח על כך עם כולם".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

מה זה בכלל מנטליות הישראלית?

אתה מאמן בחו"ל זו העונה השלישית, כמו מאמנים ישראלים רבים. בכלל, הקבוצות המובילות באירופה מאומנות על ידי מאמנים זרים. מדוע דווקא בישראל מתקשים המאמנים הזרים להצליח?

"כל אחד שמגיע למדינה זרה צריך זמן להסתגל, וצריך אורך רוח מהאנשים סביבו. עזוב את נושא המאמנים רגע, אל תלך כל כך רחוק. ישראל זו מדינה של עולים חדשים, וצריך לזכור את זה שאנשים היו צריכים להסתגל לדרך חדשה. צריך גם לזכור את הצורה בה קיבלו אותם. והעולים הם אנשים שהגיעו לכאן מטעמים אידיאולוגיים.

"מאמנים זרים, לעומת זאת, הם אנשים שלא נמצאים בארץ מטעמים ציוניים או ערכיים. כל אדם זר צריך זמן וסבלנות, ואצלנו בארץ אין את הדברים האלה. מאמן מכבי צריך להכיר את המנטליות הישראלית? מה זה בכלל 'מנטליות ישראלית'? למה מאמנים ישראלים מצליחים בחו"ל? כי יש להם את ה'מנטליות' של המקום? הם מצליחים כי יש להם ידע, יסודות, רעיונות, אמונה בפילוסופיה שלהם, ובעיקר כי נותנים להם לעבוד".

"אני עולה חדש, ואשאר עולה חדש עד יום מותי, למרות שעשיתי צבא ועברתי את כל החוויות. הילדים שלי לא עולים חדשים, אבל אני כן. יש לי מבטא זר, אני מתבלבל במילה פה ושם. אבל אני עוד עולה חדש שעבר את המסלול הקל ביותר, עולה חדש מבורך, אם תרצה. אף עולה לא מצפה שמיד כשהוא מגיע לארץ הכל יהיה ורוד ומושלם, אבל הייתי רוצה לראות אצלנו יותר סובלנות, תמיכה והבנה. לא בשבילי, אלא בשביל האנשים שעברו מסלול קשה יותר. לא היה מזיק לנו אם היינו יודעים לקבל חלק מהתרבות של האחרים".

מהם הקריטריונים שעל פיהם תבחר את הקבוצה הבאה שלך?

"אני מאוד רוצה שלקבוצה שלי יהיו יומרות, יחד עם מערכת ומשאבים שיאפשרו להגשים את אותן יומרות. ארצה להיות בקבוצה שבה תהיה לי מילה והשפעה משמעותיים, בכל הקשור לאיך שהקבוצה תיבנה. הסביבה חשובה גם מבחינת המשפחה, המקצוענות, התנאים. בסך הכל אין כמו להיות בארץ, ואת זה אני אומר באחריות, אפילו שלהיות בחו"ל עם המשפחה זה בכלל לא רע. זו חוויה פנטסטית בשביל הילדים, הזדמנות להרחיב אופקים, ללמוד דברים חדשים. הרי בסופו של דבר כולנו נחזור לארץ. האם זה חייב להיות בשנה הקרובה? בהחלט לא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully