בחצי חינם

משחק הגמר בליגה הפלסטינית בין קבוצת שוג'אעיה מעזה ומועדון ספורט רפיח ממשיך להידחות, וההתאחדות יצאה השבוע בהודעה רשמית לפיה בשל המצב בעזה "נדחה המשחק עד להודעה חדשה". כזכור, היריבות בין המועדונים, התרבות החמושים ברצועת עזה ואוזלת ידה של המשטרה המקומית אל מול כוחן העולה של החמולות, הביאו להחלטה המשותפת של המשטרה והתאחדות הכדורגל הפלסטינית שלא לקיים את המשחק. אבל כשאין לחם, אוכלים עוגות: למרות שגמר הכדורגל הפלסטיני ברמה הלאומית לא שוחק, החלה נבחרת פלסטין להתכונן למשחקים ברמה הבינלאומית: אליפות מערב אסיה בכדורגל.

האליפות, המתקיימת אחת לשנתיים, תתקיים השנה בביירות ותחל בעוד כחודש, ב-15 ביוני. "איחוד הכדורגל המערב אסייתי", מספר ג'ורג' רטאס, ראש התאחדות הכדורגל בגדה המערבית, "הוקם בשנת 2000 וחברות בו שש מדינות: אירן, עירק, סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין". בשנת 2000 אירחה ירדן את האליפות, ב-2002 סוריה וב-2004 אירן. ב-2006 לא התקיימה האליפות בגלל שהמדינה המארחת, לבנון, היתה נתונה במלחמה עם מדינה אחרת במערב אסיה, ישראל.

בראיון לוואלה! ספורט סיפר רטאס, כי באליפות נחלקות הקבוצות לשני בתים, ולאחר סדרת משחקים ביניהן עולות שתי קבוצות מכל בית למשחק חצי הגמר ולאחר מכן לגמר. "אנחנו הוגרלנו לבית יחד עם אירן ועירק החזקות", אומר רטאס, "במה שמוגדר בערבית – בית הברזל". "עם זאת, הוא אומר, "כבר הוצאנו בעבר תיקו עם עירק... ככה שהכל עוד פתוח".

מלבד ההגרלה הקשה נאלצת נבחרת פלסטין להתמודד, שוב, עם הקושי של היעדר חופש תנועה בין רצועת עזה לגדה המערבית. בימים אלו מקיימים שחקני הגדה הכנות לאליפות, תחת סגן מאמן הנבחרת, נעים סווירקי, בעוד השחקנים העזתים מתאמנים עם מאמן הנבחרת – מוחמד סבאח. סבאח התייחס לסוגיה זו, וביקש להבהיר לישראלים ש"בגלל שאין אפשרות מעבר מהרצועה לגדה ובגלל הכיבוש הישראלי, פלסטין היא הנבחרת היחידה בכל העולם שלא יכולה להתאמן בבית". אחר כך הוא מוסיף בכעס: "המקום היחידי שאנחנו יכולים להיפגש ולהתאמן בו ביחד זה בחו"ל".

בנוסף להגרלה הקשה תצטרך הנבחרת הפלסטינית להתמודד גם עם חסרונם של שני כוכביה, חלוץ המטרה סעיד סבייחי והחלוץ הימני אחמד כשכש. סבייחי אמנם פצוע, אבל כשכש יחסיר את המשחק בגלל שהוא מסיים בימים אלו את התואר הראשון באוניברסיטה. להיעדרותו של כשכש התייחס מאמן הנבחרת מוחמד סבאח. "אני יודע שזה לא נשמע לכם הגיוני ששחקן נעדר ממשחק נבחרת בגלל מבחן", הוא אומר לוואלה!, "אבל צריך להבין שהמצב בפלסטין קשה מאוד ושהשחקנים לא מתפרנסים מכדורגל. שחקן יעדיף לעיתים לוותר על משחק בשביל עבודה, או לוותר על משחק בשביל מבחן – כי יכול להיות שהכדורגל ייקח ממנו את הפרנסה ואת העתיד".

סבאח מאשים כמובן את התנאים הפוליטים, אבל לא חוסך ביקורת גם מההתאחדות הפלסטינית: "זה מצב בלתי נסבל ששחקן לא מגיע למשחק, כי הוא חושש שהיעדרות ממבחן תפסול ממנו את התואר. ההתאחדות הפלסטינית צריכה להשקיע מאמצים ולהביא לכך שלשחקנים תהיה אווירה רגועה בה הם יכולים להתרכז בכדורגל, ואך ורק בכדורגל". לדבריו, "זוהי בעיה שהאיחוד חייב לטפל בה, והוא עדיין לא עשה זאת".

אבל אם הגרלה קשה, נבחרת שלא מתאמנת ביחד ושני כוכבים שייעדרו מהמגרש לא מספיקים – ניחתה על הנבחרת הפלסטינית גם סוגיית המאמן. כזכור, מאז מותו של עזמי נסאר מחפשים בנבחרת הפלסטינית מאמן ראוי שיצעיד את הנבחרת קדימה, וחלק מהשמות שהועלו כללו גם את רפעת טורק, זאהי ארמלי ואפילו את נג'ואן גרייב. אבל מציאות לחוד וחלומות לחוד: המצב הכלכלי הקשה צמצם את האפשרויות הפלסטיניות לכדי מאמן מקומי אחד: מוחמד סבאח, ששימש כסגנו של עזמי נסאר. ג'ורג' רטאס מהתאחדות הכדורגל הפלסטינית, טוען שהבחירה בו היתה מקצועית לחלוטין. "מבין המועמדים הוא היה הטוב ביותר", טוען רטאס, "הוא מכיר היטב את השחקנים ואימן בנבחרת בעבר". "בנוסף לכך", הוא אומר, "זו גם היתה בקשתו של עזמי נסאר - שסגנו בנבחרת יהיה המאמן הבא שלה".

אבל דווקא מוחמד סבאח עצמו מספר את מה שבהתאחדות מנסים לטשטש: "בהתאחדות הכדורגל הפלסטיני יש מצוקות כלכליות קשות", אומר סבאח לוואלה! ספורט, "וזה מה שעמד בבסיס שיקוליו". לדבריו, "הקושי הכלכלי הוא שמנע ממנהלי ההתאחדות להחתים מאמן זר... היו אפילו מאמנים שמוכנים לעבוד בזול, מתוך אהבה לעם הפלסטיני, אבל אפילו זה היה יותר מדי, מפני שיש הוצאות בסיסיות שההתאחדות צריכה לשלם ופשוט לא יכולה". אבל סבאח לא נעלב מהבחירה הכלכלית בו: "זו משימה לאומית עבורי", הוא אומר, "ואני עושה אותה באהבה גדולה ובמסירות, בלי לחשוב מי היה יכול להיות המאמן במקומי".

סבאח עדיין לא בטוח באיזה הרכב יעלה ובאיזה מערך ישחק, אבל הוא מאמין שהסוגיות האלו ייפתרו במחנה האימונים שתקיים הנבחרת הפלסטינית במצרים בעוד כשבועיים. "אני יכול רק לספר", אומר סבאח, "שהנבחרת תהיה מורכבת, רובה ככולה, מהשחקנים הפלסטינים מרצועת עזה והגדה, ולא מהליגיונרים הפלסטינים". לדבריו, "זו החלטה מקצועית פרופר, בשל העובדה שהרמה של השחקנים הפלסטינית המשחקים בירדן, סוריה, לבנון ובחריין אינה גבוהה כפי שחשבנו".

סבאח מתייחס בסיום דבריו גם לנקודה הפוליטית. "אנחנו נוסעים ללבנון", הוא אומר, "שסבלה אבידות נוראיות במלחמה עם ישראל. ברור שאנחנו, כעם הנמצא תחת כיבוש, נביע את הסולידריות שלנו בביירות עם העם הלבנוני". אבל לדבריו, "אנחנו לא באים רק כנציגים של עם נכבש ומנוצל, אלא גם כשגרירים של שלום... אנחנו מגיעים ללבנון עם קריאה ברורה – רוצים לחיות בשלום, ורוצים לנהל חיים נורמלים, ורוצים נבחרת כדורגל לאומית שמשחקת ביחד, בחירות מלאה".