סיכון עונה

חיים רביבו השתתף לפני מספר חודשים בתכנית "רוקדים עם כוכבים". חלק מההליך של כל תכנית היה קבלת ביקורת מהשופטים ולאחר מכן ראיון קצר מחוייך וסינטטי אצל הילה נחשון. באחת מהפעמים שאלה האקס-דומבית את האקס-שחקן כדורגל איך הוא הרגיש עם אותו פסאדובלה/צ'ה-צ'ה/רומבה. הרביבו, במיומנות שיא, שלף תשובה מהירה: "אנחנו שמים את הריקוד הזה מאחורינו וכבר מתכוננים לריקוד בשבוע הבא".

ואיך זה מתקשר אלינו ולא לוואלה! תרבות, סלבס, או סתם לזון? כי אנחנו משוכנעים שג'ואי בארטון או קרייג בלאמי למשל, היו שולפים תשובה קצת יותר מעניינת ופחות קלישאתית. ולמה שניהם? כי העונה האנגלית כמעט נגמרה ועכשיו כמו שאומרים ב"שירים ושערים", זמן לעשות סיכומים לפני החדשות.

לפני שבוע וחצי בארטון איגרף את פרצופו של עוסמאן דאבו באימון מנצ'סטר סיטי, הפליק לו בסגנון שאם לשפוט על פי העדויות לא היה מבייש את טומי דה-ויטו המוטרף מ"החבר'ה הטובים". אז לפני שמתחילים בבחירה מייגעת של שער העונה, שחקן העונה, הפתעת העונה וכל שאר השעמום הבנאלי והאין סופי, קבלו סיכום עונה טיפה אחר. התקריות של העונה.

המחזור השני של העונה הביא עימו את העבירה המכוערת שלה. פורטסמות יצאה צפונה, למשחק חוץ במנצ'סטר מול הסיטי וחזרה הביתה עם פחות שחקן, אחרי שפדרו מנדס פשוט נאלץ להישאר בבית החולים.

הקשר הפורטוגלי הגיע לכדור סמוך לקו החוץ ומיד אחריו הגיע בריצה מהירה מגן הסיטי, בן תאצ'ר, שהכניס ליריבו מרפק פרוע לפנים. מנדס נפל, איבד את ההכרה והובהל להית החולים.

תאצ'ר לא נראה מוטרד במיוחד ועזב את האזור בפוזת מאיר מליקה, יעני "נכנסתי בו". האבסורד הגדול היה שהעבריין אפילו לא זכה לראות כרטיס אדום. יום לאחר מכן, כשתאצ'ר הבין שמה שהוא עשה זה לא ממש סבבה, הוא כבר הודיע פומבית שהוא מצטער וסיפר שהוא שלח מכתב התנצלות למנדס המאושפז. דובר מטעם משטרת מנצ'סטר סיפר שמספר אנשים שחזו במשחק הגישו תלונה על המגן האנגלי, ההתאחדות האנגלית השעתה את השחקן מ-8 משחקים וקבוצתו קנסה אותו בשכר של שישה שבועות.

הארי רדנאפ, מאמן פורטסמות, אמר: "אני מחבב את בן. מחוץ למגרש לא הייתם יכולים לפגוש בחור יותר נחמד ממנו. אבל לצערי, כשהוא על הדשא הוא עושה דברים כמו העבירה הזו. ברגע שראיתי אותו רץ לכיוון הכדור ופדרו, ידעתי מה הולך לקרות. הייתי מוכן להתערב על החיים שלי שזה מה שהוא יעשה".

רדנאפ ידע על מה הוא מדבר כי לתאצ'ר זו לא הייתה התקרית הראשונה. ניקי סאמרבי חטף ממנו מרפק דומה כששיחק בסנדרלנד ותאצ'ר לבש את מדי ווימלבדון וגם אלן האנסון מטוטנהאם חש את נחת זרועו. בנוסף, תאצ'ר הלך מכות עם שחקנה לשעבר של בלקבורן, רלף וולש, במהלך משחק מילואים.

פטר צ'ך הוא אחד מהשוערים הטובים בעולם, אבל בסוף אוקטובר הוא כמעט איבד את חייו. 17 שניות מפתיחת המשחק בין צ'לסי לרדינג במדג'סקי סטדיום, ירד השוער הצ'כי לכדור שהתגלגל בקצהה בימני של הרחבה שלו. סטיבן האנט האירי, קשרה של רדינג, הגיע באיחור ונכנס בראשו של השוער עם הברך. צ'ך הובהל לבית החולים, שם הובחנו לו שברים בגולגולת כשהרופאים קובעים שהתיקול כמעט גרם למותו.

השוער סבל מכאבי ראש קשים, אביו טען שהוא ייעדר כשנה מהמגרשים, אבל בזכות טיפול מסור, ב-20 בינואר 2007 חגג צ'ך בכורה מחודשת. על ראשו, מאז ועד היום, הוא עוטה קסדה מיוחדת שעוצבה עבורו על ידי חברה ניו זילנדית שמתמחה בייצור קסדות ראגבי.

"ב-6:45 בבוקר התקבלה במשטרה שיחה מבית בבולטון עם דיווחים על תקיפה. השוטרים הגיעו למקום ועצרו אדם בן 25", סיפר בתחילת נובמבר דובר מטעם משטרת גרייטר מנצ'סטר. האדם בן ה-25 היה אל חאדג'י דיוף, שחקנה הסנגלי של בולטון. המתלוננת על התקיפה - אישתו ואלרי, שסבלה מחתך עמוק בשפה.

קצת קשה לעקוב אחרי מעלליו של הסנגלי, שמאז הגיע לליברפול ב-2002 הפך לאחד מהשחקנים השנואים באי הבריטי. בצרפת יש לו תיק פלילי אחרי שהוא הרס מכונית של אחד מחבריו לקבוצת ראן בזמן שנהג ללא רשיון. ב-2003, כשהוא עוד שיחק בליברפול, דיוף ירק על אוהדי סלטיק במהלך משחק גביע אופ"א בין שתי הקבוצות. שנה לאחר מכן ירק על אוהד מידלסברו ובאותה עונה גם ירק על אריאן דה זיוו, שחקן פורטסמות. ממש ממטרה אנושית.

אבל אנחנו עוסקים רק בעונה הנוכחית ובחרנו בתקיפה של אשתו. רק כמה ימים לפני כן קנס בית משפט סנגלי את השחקן בסכום השווה לכ-1,200 דולר. האשמה? תקיפה כמובן. בספטמבר בילה השחקן במועדון לילה בבירת סנגל, ארוע הוביל לארוע ובשלב מסויים איישיטה בה, אישתו לשעבר של חלילו פאדיגה, פשוט חטפה מדיוף אגרוף לפרצוף שהשבית אותה מ-25 ימי עבודה. לפחות הוא לא ירק עליה.

שער של מרלון הארווד בדקה ה-89 עשה 0:1 והכריע את הדרבי הלונדוני בין ווסטהאם לארסנל באפטון פארק. דקות לפני כן הוכשל אלכסנדר חלב ברחבת הפטישים ללא תגובת השופט והשער של החלוץ המוגבל נתן אות לחגיגות מוקצנות של אלן פארדיו ולעצבים של ארסנן ונגר להתפרץ.

שני המאמנים שטופי האמוציות החליפו דחיפות, כמעט גם מהלומות ולבסוף הופרדו הכוחות. אחרי המשחק הודה פארדיו כשאמר: "ונגר היה מתוסכל בגלל הפנדל שלדעתו היה, אני הייתי נלהב מדי בסיום בחגיגות השער שלי ואני מתנצל על כך. יש לי המון כבוד לארסן ואני אחפש אותו כדי לדבר איתו, עכשיו כששנינו רגועים יותר. אני בטוח שנפתור את העניין הזה".

הצרפתי, בכל מקרה, עזב את האצטדיון בלי ללחוץ את ידו של עמיתו וגם בלי לדבר עם התקשורת. חודש מאוחר יותר, כשההתאחדות דנה במקרה, ונגר ספג עונש של 10,000 פאונד בגלל התנהגות בלתי הולמת.

גלן ג'ונסון הגיע לצ'לסי מווסטהאם בקול תרועה רמה כאחד משחקני ההגנה העתידיים של נבחרת אנגליה, כשקלאודיו ראניירי חוגג על הארנק של רומן אברמוביץ' ודואג שהמגן הימני יגיע תמורת כ-6 מיליון ליש"ט. אלא שמספר חודשים לאחר מכן הגיע ז'וזה מוריניו ואיתו פאולו פריירה. גם וויליאם גאלאס הכלבויניק תופקד לפעמים בימין כשג'רמי ממלא מידי פעם את החור.

ג'ונסון לא מצא את מקומו והעונה כבר הדרים לפורטסמות בהשאלה. קצת אחרי שהגיעה לה שנת 2007 החליט השחקן, שכבר רשם מספר הופעות בינלאומיות, לפנק את עצמו במתנה. ג'ונסון נכנס ביחד עם חלוץ מילוול, בן מיי, לחנות B&Q, סוג של רשת "בנה ביתך" בריטית והחל להסתובב כאחד האדם בחנות.

בשלב מסויים נדלק השחקן על מושב אסלה, אבל למרות שהוא מרוויח כ-30 אלף ליש"ט בשבוע, הוא כנראה החליט שהמחיר גבוה עבורו. באקט של חתול רחוב הוא הכניס את מושב האסלה לקרטון שמצא ושעליו הוטבע מחיר נמוך, וצעד לעבר הקופה. מיי עצמו דווקא היה יותר בקטע של כיורים והוא גם עמד לרכוש לעצמו אחד כזה. אלא שבשביל כיור כדאי שיהיו לך גם ברזים, אז את אלו הוא פשוט החביא ביציאה.

לצערם של השניים, אחד מאנשי הביטחון בחנות, אדם בן 74, קלט את השנניגנס ומיהר לדווח. המשטרה הגיעה, עצרה את השניים בעוון גניבה ושיחררה אותם אחרי ששילמו קנס של 80 פאונד כל אחד. עובד בחנות סיפר: "המשטרה הגיעה בדיוק כשהם ניסו לעזוב. הם נראו מאוד משועשעים מכל העניין ולא הפסיקו לגחך גם אחרי שהם נעצרו".

רצה הגורל ומספר שעות אחרי שנעצר ג'ונסון, הסתבך שחקן נוסף של פורטסמות. באותו לילה באמצע ינואר, בשעה 1:50 שעון בריטניה ליתר דיוק, דפקו שוטרים על דלת ביתו היוקרתי של חלוץ פומפי, לומאנה לואה-לואה ועצרו אותו בחשד לתקיפה.

המתלוננת הייתה חברתו לשעבר, נטלי בנגאמה, והחלוץ הקונגולזי נחקר ושוחרר בערבות, כשמאוחר יותר הודיעה לו המשטרה שהוא לא יואשם בבית המשפט. ללואה-לואה זו לא הייתה התקרית הראשונה ורק שלושה חודשים מוקדם יותר הוא נחקר על ידי המשטרה בחשד שתקף את אותה בנגאמה. גם אז הוא שוחרר ולא הואשם.

הרקע לתלונות ולקרבות, בדיוק כמו בארץ הקודש, הוא על אדמה, או יותר נכון על בית. השניים נפרדו לפני מספר חודשים, אבל אף אחד מהם לא הסכים לוותר על הבית היוקרתי בפורט סולנט. בינתיים המאבק הגיע לבתי המשפט, בנגאמה בת ה-21 מאשימה פה ושם את האקס בתקיפות ועד שהפטיש של השופט ידפוק על השולחן ויחליט סופית, הגזרה הזו כנראה תמשיך להיות נפיצה.

ב-11 לפברואר השנה המריאה ליברפול למחנה אימונים בדרום פורטוגל, שם היא התכוננה למשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות מול ברצלונה. אחרי חמישה ימים החליט המאמן, רפא בניטז, שהשחקנים צריכים להשתחרר קצת ונתן להם רשות לצאת בערב. התוצאות היו כמעט הרסניות.

שחקני הקבוצה אכלו ארוחת ערב רגועה, אבל בשלב מסויים הבקבוקים נפתחו והבלאגן התחיל. שוטר נקרא למקום כדי להרגיע את ג'רמיין פנאנט, רובי פאולר וייז'י דודק, שהתחילו להשתולל במסעדה. בעיתונות הפורטוגלית דווח ביום המחרת ששוטר נוסף חטף ראסיה במהלך נסיונות ההרגעה, אבל כאן רק התחיל הערב של האדומים. מאוחר יותר הם ניגשו לתחרות קריוקי שהלכה וטפחה למימדים משעשעים.

מכאן זכות הדיבור לקרייג בלאמי, ששבועיים לאחר מכן סיפר על השתלשלות הארועים שהביאו אותו להלום בג'ון ארנה ריסה באמצעות מחבט גולף: "הכל התחיל בזה ששרנו קריוקי. אני שרתי רק שיר אחד והיין האדום, אוי היין האדום שייז'י פתח. כמה מהחבר'ה ניסו לגרום לג'ון לעלות לשיר כי הוא לא הגיע לארוחת הערב לפני זה. לא היה אכפת לי באמת אם הוא ישיר או לא, אבל הוא לא היה מרוצה מהנסיונות שלי לדחוף אותו לבמה והוא גם דאג להבהיר לי את זה במילים.

"המצב נרגע, אבל כשהלכתי בחזרה למלון ביחד עם סטיב פינאן, איבדתי שליטה. ניגשתי לג'ינג'ר ואמרתי לו שלא ידבר אלי כך שוב מול שאר השחקנים. זה היה הכל, לא רציתי לעשות סצנות, רק רציתי לדבר איתו על זה לבד".

הרצון של בלאמי לדבר עם ריסה לבד התבטא כאמור בחבטת מקל גולף לרגליו של הנורבגי, שלמזלו לא נחבל בצורה קשה. חמישה ימים אחרי התקרית ליברפול הלמה בברצלונה בקמפ נואו. בלאמי בישל לריסה ועוד לפני כן כבש בעצמו. את השער שלו הוא חגג בהומור בריטי טיפוסי, עם תנועה של חבטת גולף.

גמר גביע הליגה הפגיש העונה שתי ענקיות, צ'לסי וארסנל, שיותר מלהניף את הגביע, רצו לנצח אחת את השנייה. בדקה ה-90 של המשחק, כשצ'לסי מוליכה 1:2, הגיע אחד מהרגעים הקסומים של הכדורגל האנגלי העונה. קולו טורה כעס על תיקול של ג'ון אובי מיקל והתקרב אליו בצורה מאיימת. שחקנים משתי הקבוצות ניגשו לזירת העימות, דחפו, צעקו. עמנואל אבואה הוריד כאפה לווין ברידג' ובסופו של דבר הווארד ווב, השופט המטומטם, הרחיק את טורה ואובי מיקל, אבל גם את עמנואל אדבאיור, לו לא הייתה נגיעה בעימות הפיזי. ווב קינח בצהובים לפברגאס וללמפארד, אבל את ההצגה גנבו ארסן ונגר וז'וזה מוריניו.

השניים, אויבים בלב ובנפש, שהשמיצו אחד את השני בתקשורת בשנתיים האחרונות בצורה שהשאירה את הקרבות עם פרגוסון ובניטז הרחק מאחור, נכנסו למגרש כמעט זה לצד זה כדי להרגיע את שחקניהם. בשלב מסויים הצרפתי אפילו נראה טופח לפורטוגלי על השכם כאילו הוא אומר לו משהו בסגנון "זה בסדר, אני מרגיע פה את העניינים". כאילו שכחו שבשנתיים האחרונות הם לא הפסיקו להתקוטט.

ג'ואי בארטון הוא בחור קצת פרוע. אחיו יושב בכלא על מעורבות ברצח, אבל זו סתם עובדה, כי למה לערב משפחה? בארטון עצמו נזרק ממחנה האימונים של מנצ'סטר סיטי בתאילנד לפני כמה שנים אחרי שתקף אוהד צעיר של אברטון. לפני שנה הוא חשף את ישבנו בפני אוהדיה של אותה קבוצה אחרי משחק נגדה. ב-13 במרץ השנה הוא נעצר בחשד שתקף נהג מונית בליברפול, ובקיצור, מי שחשב שהנה, השחקן הכשרוני בדרך לקביעות בסגל נבחרת אנגליה ולחיזוק הבורג במוח, כנראה ייאלץ להמתין עוד כמה שנים.

התקרית החמורה ביותר השנה, או לפחות זו בה אנחנו יודעים שהוא היה מעורב, קרתה בתחילת מאי. לפני כמה וכמה שנים שפר עליהם מזלם של אוהדי הכדורגל אחרי שהתקרית עליה נכתב השיר המפורסם "ג'ון הארטסון ת'רגל הרים, בעט לאייל בפנים", תועדה, צולמה ושודרה. את האימון של מנצ'סטר סיטי ב-1 במאי השנה לא צילמו. ואי לכך קיראו את העדות של עוסמאן דאבו והפליגו בדמיונכם למגרש האימונים של מנצ'סטר סיטי.

"נתתי לו דחיפה קטנה והסתובבתי. בשלב הזה הוא התחיל להכות אותי", סיפר הקשר הצרפתי על התופת, "אני לא זוכר בדיוק מה קרה, אבל השחקנים מהקבוצה סיפרו לי שהוא הכה אותי מאחור. התחלתי ליפול ואז הוא תפס את הראש שלי ונתן לי שני אגרופים נוספים לפנים. לפני מה שהבנתי, כשהייתי על הרצפה הוא היכה שוב לפני שמשכו אותו ממני.

"כשהתאוששתי ראיתי שיש דם בכל מקום. ירקתי דם והראייה שלי הייתה מעורפלת. הבנתי מה קרה ורציתי להחזיר לו. התעוררתי הבוקר בבית החולים, הבטתי במראה וראיתי שכל הפרצוף שלי נפוח. לא נתקלתי בדבר כזה בכל הקריירה שלי". טוב, זה בגלל שבראן, אינטר, ויצ'נזה, פארמה, רומא, מונאקו, אטאלנטה ולאציו, אין שחקנים כמו ג'ואי בארטון.