שר המלחמה

איומי השביתה כבר נשכחו, החוק הרוסי עוד איתנו ואפילו מועד ההעברות נגמר. הסיבוב השלישי בליגת העל, שני מחזורי משחקים בשבוע - קצת זמן לכדורסל. אז מכבי וירושלים התאוששו אמש מההתגוששות ביניהן בחסות חברת צ'רלטון (ותשחקנה רק הערב), אבל הקבוצות הקטנות (ביומרות ובסיקור התקשורתי) הצליחו להמציא לא מעט סיפורים מעניינים. במוקד: הקאמבק של עמי נאווי, ההשתלטות של הגליל על המקום הרביעי והמציאות (המדומה) של תחתית הליגה.

עמי נאווי אינו אדם שמתבלט או דוחף את עצמו. נאווי השחקן, הוא היה לוחם אפור, שנכנס כדי לפזר נשיכות ולעזור לקבוצות שלו, מכבי רמת גן והפועל תל אביב, לסיים עוד ערב בשלום. נאווי המאמן עבר את כל שלבי הלימוד תחת שרון דרוקר, ארז אדלשטיין, יעקב ג'ינו ואפי בירנבוים, שנתן לו בעונה שעברה לא פעם את המפתחות. אבל גם זה לא סידר לו ג'וב בליגת העל.

נאווי, כבר בן 42, היה קרוב בתחילת העונה לתפקיד עוזרו של דן שמיר, הצעיר ממנו בעשור, בהפועל ירושלים, אבל רצונו להמשיך בתפקידו בבית ספר אליאנס הותיר אותו כמאמן הוד השרון מהלאומית, בעוד שבליגת העל מקבלים מאמנים צעירים כמו אבנר יאור וגלעד כץ את המפתחות. עד שבאה הקריאה מגבעת שמואל.

מוקדם עדיין לקשור כתרים אחרי משחק אחד, ואת זה מיהר המאמן להצהיר בעצמו לאחר משחק הניצחון בעפולה, אבל יש משהו משמח בלראות את האיש הנחוש הזה, שעבר את כל התחנות בדרך, מקבל סוף סוף קצת מקום על הבמה המרכזית. נאווי הוא אדם שלא מפסיק להילחם - ולא פלא שגם השחקנים החדשים שלו עשו את זה אתמול. אולי אפילו בשבילו.

הרבה בלגאן עברה גליל עליון הקיץ. המלחמה הרחיקה ממנה כל זר על הפלנטה, כולל סשה בראטיץ' שנאלץ לממש את חוזהו רק לאחר הוראה ברורה מפיב"א; מחזורי הליגה הראשונים נוצלו כתחנת מעבר לרכבת הזרים; הרכש הישראלי הבכיר, מורן רוט, נזרק בצורה מכוערת במהלך שגרר לא מעט ביקורת; ומאזן 6:2 בתום המחזור השמיני, כולל הדחה מבישה מגביע האתגר, הביאו ללא מעט לחשושים על מידת רצינותו של עודד קטש, ואפילו על מעמדו המתערער.

אלא שגליל הצליחה להתרומם מהקרקע, צירפה את הקלעי טריי סימונס והפורוורד קני אדלקה שחברו לגילי מוסינזון ששב חד מתמיד מפרישה, ולפתע חבורת הילדים האבודים בראשות עומרי כספי החלה לסחוף את הליגה בדרך למקום הרביעי. החבורה של קטש ניצחה בשבעה משמונת משחקיה האחרונים, כולל אחד על מכבי תל אביב, וזאת עם זר רביעי שרחוק מלהיות משמעותי (הרכז רון ג'ונסון קולע 5.6 נקודות ב-11.9 דקות). בהתחשב בקרטוע המתמשך של היריבה לפיינל פור, עירוני נהריה, האדומים כבר יכולים לדחות את הטיסות של הזרים בשבוע. בדרך לנתב"ג, הם יעברו בפיינל פור.

באשקלון היו מודאגים מאוד מתוצאות המשחקים של אמש. כבר חודשים שהפרויקט החדשני שלהם גורר רגליים, אבל הטבלה (זו שלא משקרת) השאירה אותם קרובים קרובים לראשון לציון, רמת גן וגבעת שמואל - כולן קבוצות שנראות העונה כמי שעושות הכל כדי לרדת ליגה.

אלא שהמציאות של נועלת הטבלה רחוקה מלהיות עגומה, לפחות בכל הקשור לגורל הצפוי לה. אמנם ראשון לציון, שפתחה את העונה ביורוקאפ אבל עשתה את כל השגיאות האפשריות בדרך, היתה הזוכה השבועית במתנות שמחלקת נהריה, וגבעת שמואל המשיכה במסורת "משנה מאמן משנה מזל", אבל הפרויקט של קבוצת פלדה-רפופורט, על תקציביו והבטחותיו, עשוי לשרוד למרות המקום האחרון. וגם שם יודעים את זה.

קבוצה שנלחמת על חייה בליגה אמורה להתגלגל על הפרקט ולקרוע גופיות, אבל באשקלון האדישות שולטת, אפילו ביציע. ככה זה בליגה שכבר שנים לא שולחת קבוצות לליגה השניה (אלא אם כן קבוצות מתפרקות, כמו הפועל תל אביב או מכבי חיפה). אם לא יקרה נס שישכנע את מיקי דורסמן לקחת הפעם את הפועל חולון שלו לליגת העל (אחרי שזו תזכה שוב בכרטיס העליה), באשקלון יכולים לישון בשקט. גם בעונה הבאה הם יוכלו לזכות בגביע ווינר.