מיאמי בחוץ, דאלאס בדרך

גם מעט המומחים שהעזו להמר נגד מיאמי בסדרת הסיבוב הראשון שלה מול שיקגו לא העזו לחלום שההיט יודחו מבלי לנצח אף לא משחק אחד. גם כשהם בפיגור של 3:0, כשכבודם כאלופה המכהנת מונח על כף המאזניים, כשלו חניכיו של פט ריילי פעם נוספת הערב (ראשון), הפסידו בביתם גם את המשחק הרביעי בסדרה מול הבולס, 92:79, וסיימו את העונה עם טעם רע מאוד בפה. השוורים מצידם, הוכיחו שימי הבייבי בולס סופית מאחוריהם, כשחצו לראשונה את סף הסיבוב הראשון מאז ימי התהילה של מייקל ג'ורדן, שכזכור הסתיימו ב-1998.

במשחק שלאחר מכן השתעשעה פיניקס בסטייפלס סנטר בלוס אנג'לס, כדי לרשום ניצחון קליל 100:113 על הלייקרס, עם שיאים אישיים בפלייאוף לאמארה סטודמאייר בריבאונדים (21, בנוסף ל-27 נקודות) ולסטיב נאש (23 אסיסטים! אחד פחות משיא ה-NBA. בנוסף ל-17 נקודות).

הניסיון של ג'ייסון קיד מכריע, בינתיים, את טורונטו. קיד קלע 17 נקודות ונטל 13 אסיסטים, וניו ג'רזי הביסה בנקל את הראפטורס 81:102 כדי לעלות ל-1:3 בסדרה. הנטס זקוקים כעת לניצחון אחד בשלושה משחקים אפשריים כדי לעלות לחצי גמר המזרח.

ובמשחק האחרון שהתקיים הלילה, באוקלנד, גולדן סטייט אירחה את דאלאס, הקבוצה שהיא יודעת לטפל בה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה. הווריירס ניצחו 99:103, עלו ל-1:3 בסדרה וכמה רחוקה נראית כעת העונה המופלאה של שחקניו של אייברי ג'ונסון.

רבות דובר בקיץ שעבר על המזל ממנו נהנתה מיאמי כשזכתה באליפות הראשונה בתולדותיה. דיברו שם על חולשת המזרח, על השיפוט האוהד ועל הקריסה של דאלאס בגמר. אז העונה זכו ההיט להזדמנות להוכיח לכל המלעיזים כי הם באמת אלופים ראויים. אחרי עונה בינונית ורצופת פציעות, במהלכה הזכירו לכולם ש"בפלייאוף זה יראה אחרת", חשפו ההיט את פרצופם האמיתי עם הדחה מעליבה כבר בסיבוב הראשון, מבלי לרשום אפילו ניצחון אחד לרפואה.

מיאמי פתחה את המשחק בהתלהבות והובילה בחמש נקודות בסיום הרבע הראשון, אבל לכל אורך הדרך הבולס נשארו בתמונה. ברבע השלישי נטלו השוורים הצעירים את השליטה במשחק, ובדקות הסיום הם כבר מחצו את ההיט כמו קבוצה גדולה. לואל דנג ובן גורדון שוב היו המוציאים העיקריים לפועל, ואפילו בן וואלאס, שנעצר על פי מיטב המסורת ברצף של עבירות מכוונות בדקות האחרונות, קלע שש קליעות עונשין רצופות, וסגר את הסיפור. ברגעי הסיום מיאמי כבר איבדה את הראש לחלוטין, איבדה כדורים בסיטונות והחטיאה בשלומיאליות מתחת לסל. ב-5:27 האחרונים אצו רצו להם הבולס ל-2:14 מדהים, וכשהאלופה קולעת מולך רק 2 נקודות בחמש הדקות האחרונות - אתה יודע שעשית עבודה גדולה, ומדובר באלופה מצ'וקמקת.

עם ההפסד הפכו ההיט לאלופה הראשונה שמודחת בסיבוב הראשון מאז סן אנטוניו של 2000, והראשונה שעושה זאת בסוויפ מאז סירקיוז נשיונל אי שם בעונת 1957, אז הסיבוב הראשון שוחק בשיטה של הטוב משלושה.

בן גורדון הוביל את קלעי הבולס עם 24, לואל דנג הוסיף 22 ו-12 ריבאונדים, בן וואלאס תרם 13 ו-11 קרשים. דווין וויד סיים עם 24 נקודות, 10 אסיסטים ו-7 איבודים בהופעת הפרידה שלו מהעונה, שאקיל אוניל קלע 16 והוריד 6 קרשים. איך הוא היה מהקו, אתם שואלים? בואו רק נגיד שהוא לא קלע פעם אחת משבע ניסיונות. ג'יימס פוזי עלה בחמישייה ועשה עבודה טובה בהגנה, הוסיף המון אנרגיה, ותיבל בלא פחות מ-18 כדורים חוזרים.

ההתקפה של שיקגו אפילו לא הייתה במיטבה, כששחקניו של סקוט סקיילס הסתפקו ב-38 אחוזים מהשדה, אבל יכולת נוראית של האלופים לשעבר מהשלוש (4 מ-17, 23 אחוז) מהעונשין 13 מ-27 (48 אחוז), כמו גם 17 איבודים - גמרו להם את המשחק.

אחרי ששתיהן השלימו סוויפ זריז בסיבוב הראשון, ייפגשו שיקגו ודטרויט לדו קרב חזיתי בסיבוב השני, בסדרה שרבים מחשיבים כגמר המזרח האמיתי. הדגש במפגש יהיה מן הסתם על חזרתו של בן וואלאס לדטרויט, למשחק מול הקבוצה איתה זכה באליפות לפני שלוש שנים, ואותה נטש בקיץ האחרון לטובת חוזה של 60 מיליון דולר בשיקגו. משמעם לא יהיה שם.

אוי, כמה שזה קשה להיות קובי בריאנט לפעמים. לא קל לשחק כשמסביבך חבורת נגרים שלא ממש יודעים לעשות סל, מלבד לאמאר אודום, שאיכשהו מצליח להיראות כמו שחקן כדורסל. בריאנט קלע 31 נקודות, חילק תשעה אסיסטים ונטל שבעה כדורים חוזרים, אבל מול סטיב נאש הנפלא והסאנס לא יכול היה לעשות יותר מדי.

נאש סיים את המשחק עם 17 נקודות ו-23 אסיסטים, רחוק באסיסט אחד משיא הפלייאוף של מג'יק ג'ונסון וג'ון סטוקטון. הוא הזין בעיקר את אמארה סטודמאייר, שקלע 27 ונטל 21 כדורים חוזרים ואת שון מריון, שסגר 22 ו-11 ריבאונדים. היתרון של הסאנס במשחק הזה לא היה בספק מהפתיחה, וכעת נראה שהם לא צריכים יותר מדי כדי להעפיל לחצי גמר המערב.

"החלטתי לקחת על עצמי את המשימה לבצע מהלכים גדולים", אמר נאש בסיום, "חשבתי שאני צריך להיות יותר אגרסיבי". על השיא שלא הצליח לשבור אמר נאש: "זה לא משהו שהיה אמור לקרות. יש שני אנשים שרשמו אסיסט אחד יותר ממני, ולשניהם מגיע להישאר בפסגה". פיניקס סיימה את הרבע הראשון ביתרון 28:33, ירדה ביתרון 7 נקודות להפסקה ואז הפעילה מבערים וברחה, תחילה ל-71:85 ברבע השלישי ואחר כך ל-77:93, ומכאן זו הייתה שאלה של הפרש.

"היה להם יותר מדי כוח מתפרץ הערב", סיכם בריאנט. "ידענו שאחרי ההפסד במשחק הקודם הם יבואו להילחם וזה מה שקרה". אודום, כאמור, היה נקודת האור היחידה בלייקרס מלבד קובי, עם 19 נקודות ו-13 כדורים חוזרים. המשחק החמישי בסדרה יתקיים בלילה שבין רביעי לחמישי בפיניקס.

אתה יכול להיות הכי צעיר, הכי רענן, הכי טרי, אבל לפעמים שום כוח בעולם לא יעזור לך מול הניסיון. הנטס גמגמו ברוב שלבי העונה והיו במרדף תמידי אחרי הראפטורס הרעבים, אלא שהשחקנים הצעירים של סם מיצ'ל מקבלים שיעור בהישרדות בפלייאוף הזה מג'ייסון קיד ומוינס קרטר.

קרטר קלע 27 נקודות וקיד היה רחוק שני ריבאונדים מטריפל דאבל, כשקלע 17, קטף 8 וחילק 13. ריצ'רד ג'פרסון הוסיף 23 נקודות לנטס. בטורונטו סיים אנדריאה ברניאני עם 16 נקודות, כריס בוש הוסיף 13 ואנתוני פארקר, בערב שירצה לשכוח (1 מ-6) תרם 5.

הראפטורס נכנסו למשחק הזה בדפיציט שאי אפשר היה לצאת ממנו אחר כך. כבר בסיום הרבע הראשון הראה הלוח 15:32 לניו ג'רזי, ואחר כך ההפרש רק תפח, עד שהגיע ל-56:86 אחרי שלושה רבעים וברבע הרביעי גדל ל-33 נקודות, לפני דקות הגארבג'.

קרטר ידע שאסור היה להרפות אחרי הרבע הראשון: "כשאתה קופץ ומתנפל ככה על קבוצה אתה חייב להמשיך, לתת את הכל ולתקוף", אמר הפורוורד. בטורונטו יודעים ששום דבר מלבד ניצחון בלילה שבין שלישי לרביעי לא מתקבל על הדעת. "אמרתי לשחקנים 'זו הנקודה שבה אתם מראים את הבגרות הנפשית שלכם'", אמר מיצ'ל. "אסור לכאוב את ההפסד הזה יותר מדי, וזה יהיה בזבוז לשחק ככה ולא ללמוד כלום מזה". לורנס פרנק, מאמן הנטס, סיכם במשפט אחד: "אנחנו קרובים מאוד לניצחון בסדרה, אבל מכאן זה רק יילך ויהיה קשה יותר".

כדי לחשוב על הסדרה הזו צריך אייברי ג'ונסון לחזור לליל ה-18 באפריל, אז נתן לכל הכוכבים שלו לנוח באוקלנד, במשחק שהסתיים ב-82:111 לווריירס. זה היה המשחק שהעלה את גולדן סטייט לפלייאוף, וזניח ככל שהיה, זה אולי היה גם המשחק שגמר לדאלאס את העונה מוקדם בהרבה מהצפוי. הווריירס פשוט לא נותנים למאבריקס לנשום בסדרה הזו, וכמו בכל המפגשים כמעט בין השתיים בשתי העונות האחרונות, הם גם ניצחו. עכשיו זה כבר לא משחק ילדים, מדובר פה על סדרה של הטוב משלושה, שבה דאלאס צריכה לנצח בסוויפ. אפשרי? כן, אפילו מעשי. אבל קשה מאוד.

המאבריקס היו ביתרון בן שמונה נקודות בשני רגעים קריטיים במשחק - האחד לקראת סיום הרבע השלישי, כשגולדן סטייט חזרה לשוויון 77:77, והשני לקראת סיום רביעי, כשהווריירס הפעילו מבערים ודאלאס השתנקה. בארון דייויס היה גדול מהחיים עם 33 נקודות, ג'ייסון ריצ'רדסון הוסיף 22 וסטיבן ג'קסון קלע 19. 24 נקודות לג'רי סטקהאוס מספסל המאבריקס, 23 ו-15 ריבאונדים לדירק נוביצקי (9 מ-19 מהשדה) ו-22 של ג'וש הווארד.

דייויס היה עצום, ואלה לא רק הנקודות. הוא חילק ארבעה אסיסטים, החשוב שבהם 2:35 דקות לסיום, לסטיבן ג'קסון - בום מחוץ לקשת וגולדן סטייט הופכת פיגור ליתרון 90:91. גשר המפרץ בטירוף כשסטקהאוס זורק איירבול ואנדרס ביידרינס דופק דאנק מעוד אסיסט של דייויס. בשלב הזה זה היה כמעט גמור. הווריירס עלו ל-93:99, נוביצקי הצליח לרדוף עם שתי שלשות ולצמק ל-99:96 ול-101:99, אבל זה לא הספיק. גולדן סטייט ביתרון 1:3 בסדרה, ופתאום הדחה של דאלאס כבר בסיבוב הזה מאוד נלקחת בחשבון.