בארץ ובאירופה יודעים כבר כמה שנים שאנתוני פארקר שחקן מיוחד, אבל במשך שנים ארוכות זכה השחקן להתעלמות מצד המנהלים של ה-NBA. עד הקיץ האחרון, בו החליט מנכ"ל הראפטורס להחזירו לליגה אחרי גלות ארוכה\ ולהחתימו על חוזה ארוך טווח. בעונה הרגילה AP עשה את כל הדברים הקטנים ולא זכה לאור הזרקורים, אולם כל זה השתנה אחרי 26 הנקודות שקלע ו-8 הריבאונדים שהוריד מול ניו ג'רזי בניצחון 83:89 במשחק מספר 2, שהשווה את הסדרה ל-1:1.
"פארקר כוכב עולה", קראה כותרת המשחק של ה"טורונטו סאן", כשמיד מתחת נכתב "אבל ההגנה שלו על וינס קרטר הייתה לא פחות חשובה".
גם מאמן העונה הטרי סם מיצ'ל ידע למי מגיע מירב הפרגון. "אנחנו צריכים שפארקר ימשיך לשחק ככה", אמר. "הוא היה בלתי יאומן הלילה".
פארקר עצמו, כהרגלו, נותר צנוע. "זה היה משחק שהיינו חייבים לקחת", אמר האיש שקלע 9 נקודות ברבע הרביעי, ובשני משחקי הפלייאוף קבר 7 מ-11 מהשלוש. "לא יכולנו להגיע לניו ג'רזי בפיגור 2:0, בעוד שעכשיו אנחנו יודעים שעלינו לנצח רק משחק אחד שם. מבחינה קבוצתית אין ספק שהראנו שיפור גדול. זה היה ניצחון קשה מאוד, בטח בהתחשב בעובדה שלא הכל עבד כמו שצריך".
מירב הקרדיט על היכולת הדלה של קרטר מגיע לפארקר, שהפריע לו מספיק כדי שיקלע רק 8 מ-24 מהשדה. "אני לא חושב שגם במשחק הבא הוא יהיה כל כך לא מדויק", הסביר AP. "בבית הוא ירגיש הרבה יותר בנוח".
אל תפספס
סיפורי LA
בלוס אנג'לס מתחילים להבין שהקסם שאירע בעונה שעברה, כשהלייקרס עברו מטאמורפוזה בין העונה הרגילה והפלייאוף, ומתחו את פיניקס לשבעה משחקים - הקסם הזה כבר לא יחזור העונה. אחרי התבוסה המשפילה 126:98 באריזונה, שמשמעותה פיגור 2:0 בסדרת הסיבוב הראשון.
"זה מביך להגיע לכאן ולהפסיד בצורה זו משחק כל כך חשוב", ביכה למאר אודום, שהסתפק ב-10 ו-10 כדורים חוזרים. "אנחנו צריכים לחשוב על כל מיני דברים כקבוצה. לדעתי זה די עצוב שאנחנו לא קרובים אחד לשני ושאין לנו אחווה קבוצתית. הדרל היחידה בה אפשר להפסיד ככה היא כשהשחקנים לא קרובים אחד לשני". אכן, מילים קשות.
אחרי מחצית ראשונה של 37 נקודות בגיים 1, קלעו הסאנס 68 במחצית של המשחק השני, הרבה בזכות 26 נקודות של הזוכה הטרי בתואר השחקן השישי של העונה, ליאנדרו ברבוסה. לסטיב נאש היו 16 ו-14 אסיסטים. קובי בריאנט, שהפגיז 39 במשחק הראשון, הסתפק הפעם ב-15 בלבד. הלייקרס קלעו ב-41 אחוזים מהשדה.
"קשה לי להגיד מה הביא לניצחון שכזה", ניסה להסביר מאמן פיניקס מייק ד'אנטוני. "ההגנה שלנו הייתה טובה מאוד, הריבאונד היה מצוין, רצנו טוב, ואני לא יודע אם אנחנו מסוגלים לשחק טוב מזה". אכן, מילים יפות.
האלופים רגועים. לפחות כך הם טוענים
לפחות כלפי חוץ, מסרבים שחקני ההיט להתרגש מהתבוסה 107:89 בשיקגו, שתחזיר אותם למיאמי בפיגור 2:0. "אני נמצא בליגה הרבה זמן, והייתי בכל מיני מצבים דומים בעבר", אמר שאקיל אוניל. "הבולס עשו את מה שהם היו צריכים לעשות כששמרו על יתרון הביתיות. אנחנו פשוט צריכים לשחק חכם יותר, להראות יותר תשוקה ולבוא עם יותר אנרגיה".
גם אלונזו מורנינג המשיך באותו הקו. "אני לא חושב שאנחנו בצרות", טען. "אם נפסיד בבית אז נהיה בצרות".
כוכבי המשחק בשיקגו היו בן גורדון (27 נקודות) ולואל דנג (26 נקודות). "אנחנו צריכים להיות בוגרים מספיק בשביל להבין שמיאמי כבר הייתה במצבים האלה", התעקש דנג לא לחגוג יתר על המידה. "אסור לנו לנוח על זרי הדפנה, אנחנו חייבים להמשיך לשחק אגרסיבי".
הפעם לדיזל לא היו תלונות לשופטים, שלטענתו "העבירו את המשחק בצורה מושלמת". אז מה הוביל להפסד של האלופה? אולי 14 האיבודים של אוניל ודווין וויד. "אין לנו תירוצים, הם פשוט היו טובים יותר מאיתנו, ולי היו יותר מדי איבודים", הוסיף. "הם גם קלעו באחוזים מצוינים".
