אפשרות של אי

החלום של כל אחד מאיתנו הוא להיפגש עם אליל ילדותנו. פלה, מראדונה או ג'ורדן לקשישים, רונאלדיניו או מסי לצעירים שבינינו. קראו לי מוזר, אבל אני צנוע בדרישותיי. לא את אלכס פרגוסון השחצן ביקשתי לי, כי אם את האיש השמנמן והחביב, מאמנה לשעבר של ריאל מדריד, שהוליך אותה בגאון לזכייה בשני גביעי אירופה לאלופות. על כיסאות נוח, עם הכרס בחוץ ובירה ביד, יהיה מלבב לשמוע על הטוטאל פוטבול שלו, לרכל על רונאלדו, זידאן ופיגו ולברר אחת ולתמיד למה הועזב מריאל ושבר את לבי.

אם מישהו לא היה יודע והיה צריך להמר היכן לפי דעתו נולד, גדל והתחנך הקרואטי, הוא לא היה מהסס לשלוף: ישראל. האיש שהמציא ועיצב את המושג "שכונה" חי כאן 12 שנה כמעט, והשתלב לחלוטין במרחב. רוסו, שסוגר את ה"בקרפסט קלאב" ושהכי מזוהה עם קניון רמת אביב, הוא ג'וקר בלתי מנוצח.

לפני שנים מספר, צעד לו ילד קטנטן וצנום ברחוב. אימו שלחה אותו עם תיק האוכל שלו לחוג הציור השבועי. התבלבל עומר הקטן ושכח את הדרך. לפתע שמע צעקה: "בוא שחק איתנו, חסר לנו קשר". נבהל עומר הביישן משאגתו של בריון השכונה, התרצה ונאות לבעוט בכדור. ליגת העל הרוויחה את הכוכב הכי שקט שלה.

עסקנים יש בשפע בספורט הישראלי. כאלה שמחזיקים מעמד, למרות שלא מפסיקים להיכשל. אבל אחד עולה על כולם. דובר התאחדות לשעבר, עיתונאי, עסקן ומניפולטור, יו"ר קבוצה שנשרה לא מכבר לליגה הארצית בכדורסל, אבל מעולם לא טעה. שאול מאיים לשרוף הרבה אנשים עם המידע שהוא אוצר בספר שעליו הוא שוקד, אבל אנחנו מזמן למדנו כי בסוף כל מילה שיוצאת מפיו צריך לשים שני סימני שאלה.

עונת המלפפונים בפתח ושפע שמות של מאמנים נזרקים לחלל האוויר. כולם מנסים לסגור לעצמם חוזה שמן ומרופד כמה שיותר לעונה הבאה. גם שמו של ניר קלינגר הוזכר. כולם כבר שכחו מסתבר שזה האיש שבעשר אצבעותיו החריב את מכבי ת"א. שרף כל חלקה טובה במועדון, פיזר את שחקני הבית לכל עבר ובעיקר, האכיל את האוהדים מרורים משך שלוש שנים וחצי. המאמן הערמומי יצא את גבולות המדינה כדי לאמן באי השכן עד יעבור זעם. לא חלף זמן רב, וכבר יש התעניינות בו. מסתבר שפראיירים ששוכרים את ניר קלינגר לא מתים, הם רק מתחלפים.