טימאק: "הייתי לחוץ מאוד בפתיחה"

בשעה טובה ומוצלחץ נפתח אמש (שבת) פלייאוף ה-NBA של 2007, ולא סתם נפתח - אלא עם כמה משחקים אגרסיביים ודרמטיים, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים את הפלייאוף שלנו. הערב והלילה (בין ראשון לשני) יתקיימו ארבעה משחקים נוספים, ואחרי המכות משבת נקבל קצת מתפרצות וצליפות משלוש בסן אנטוניו-דנבר (2:00), פיניקס-לייקרס (22:00) ודאלאס-גולדן סטייט (5:30). ב-19:30 תתחיל הסדרה הכי פחות מעניינת בפלייאוף, כשוושינגטון הפצועה תגיע לקליבלנד. אין שידור של אף אחד מהמשחקים בגלל ערב יום הזכרון.

עונה רגילה זו עונה רגילה, ופלייאוף זה פלייאוף. כמה מהשחקנים חוו את ההבדל על בשרם.

"במחצית הייתי צריך להגיד לעצמי להירגע", הודה טרייסי מקגריידי, שסיים עם המחצית הראשונה מול יוטה עם נקודה אחת בלבד, והחטיא את שש הזריקות הראשונות שלו. "עשיתי תרגילי נשימה, וניסיתי להתאפס על עצמי, כי הייתי בהיי. ברבע השלישי כבר הייתי יותר רגוע".

טימאק סיים עם 23 נקודות בניצחון 75:84 של הרוקטס במשחק הראשון. "אחרי שקלעתי כמה סלים רצופים, ידעתי שנכנסתי לעניינים", המשיך טימאק. "לא התכוונתי לאפשר להם לעצור אותי לשתי מחציות, כי הקבוצה שלי הייתה זקוקה לי יותר מתמיד, בטח לאחר שלא סיפקתי את הסחורה בחצי הראשון".

שחקן אחר שלא הצליח להשתחרר מהלחץ היה כריס בוש מהראפטורס, שבמשחק הפלייאוף הראשון שלו בקריירה, והראשון של המועדון מזה חמש שנים, התקשה להתמודד מול המכות של הקו הקדמי של הנטס, בדרך להפסד ביתי 96:91.

"אן ספק שהם היו רגועים יותר מאיתנו", אמר בוש, שסיים בסופו של דבר עם 22 נקודות, רובן אחרי סלים קשים. "הם עלו לפרקט רגועים יותר, והם ניצלו את הטעויות שלנו".

גם וינס קרטר, בחזרה שלו לטורונטו, התקשה להתמודד עם המעמד ועם שריקות הבוז של הקהל העוין, ואחרי חודש אפריל מופלא נעצר על 16 נקודות ב-5 מ-19 מהשדה. "לא באתי לכאן כדי לדאוג לגבי האוהדים, באתי לשחק כדורסל", טען וינסניטי. "רציתי לנצח יותר מכל דבר אחר. ידעתי שהם יתנהגו ככה, אבל עברו כבר שלוש שנים, אז הגיע הזמן לעבור הלאה".

שאקיל אוניל לא היה מרוצה אחרי ההפסד 96:91 של מיאמי בשיקגו. והוא יודע מי היו האחראים הראשיים לתוצאה - השופטים. כן, אותם שופטים שרבים חושבים כי היו האחראים לאליפות של ההיט אשתקד.

"באתי למשחק כדי לשחק כמו שאני יודע, אבל השופט אדי ראש הרס לי את התוכניות", הפנה הדיזל, שיצא ברבע הרביעי בשש עבירות, אצבע מאשימה. "חבל שהם עשו הצגות, כי אני רגיל לשחק חזק ולגבור על היריב, אבל אני מניח שזה מה שהם רצו לעשות כדי לעצור את שאק, אין ספק שהשופטים עזרו להם, וחוסר האחידות הייתה מאוד מתסכלת". אוניל סיים עם 19 נקודות, 10 מהן ברבע הראשון.

גם דווין וויד סבל מבעיית עבירות בדרך ל-21 נקודות. אבל יותר מכל הוא סבל מהפציעות שלו בכתף ובברך. "בהמשך הפלייאוף אני אקבל חזרה את הבטחון שלי", הסביר פלאש. "יש דברים שאני רוצה לעשות, אבל עדיין לא יכול, ואמשיך לעבוד על עצמי לפני ואחרי האימונים".

וויד החטיא שלשה 19 שניות לסיום, במהלך שיכול היה להשוות את התוצאה. אחרי המשחק אמר פט ריילי שהתרגיל מפסק הזמן היה שוויד ינסה לקבור את השלשה עם הקרש. עם הקרש? זה מה שההיט בוחרים לעשות במהלך המכריע של משחק פלייאוף? "כן, אני ברצינות, הייתי אמור לנסות לקלוע את זה עם הקרש", אמר פלאש. "אני יכול לעשות את זה".

כוכב המשחק היה לואל דנג, שסיים עם 33 נקודות ב-14 מ-22 מהשדה. "ידעתי לפני המשחק שלא הלך לי עד עכשיו נגד מיאמי", אמר הסודני-אנגלי. "הסתכלתי על הרבה קלטות כדי לראות מה הם עושים, והנעת הכדור המצוינת שלנו עזרה לי מאוד".