דנג וגמרנו: הפורוורד הוביל את הבולס לניצחון על מיאמי

לכל מי שהתגעגע, הפלייאוף כבר כאן. מעכשיו אין יותר קבוצות שמפסידות בכוונה כדי להשיג עוד כדורי פינג פונג, קבוצות שמורידות הילוך לשבועות שלמים או סתם קבוצות שלא מסוגלות לחבר שני סלים אחד אחרי השני. הערב (שבת) נפתחו משחקי הפלייאוף, ופתאום כל פוזשן קובע, כל סל הוא קריטי, והמתח מורגש באוויר. את הערב פתח המפגש בין טורונטו לניו ג'רזי, בו ניצחו הנטס 91:96 וגנבו מהקנדים את יתרון הביתיות בסדרה. לאחר מכן הגיעה האלופה ממיאמי לשיקגו, וגילתה עד כמה תהיה קשה ההגנה על הכתר כשהפסידה 96:91 לבולס הצעירים והשאפתניים.

דטרויט גברה על אורלנדו 92:100 ועלתה ליתרון 0:1, יוסטון שמרה על הביתיות מול יוטה לאחר שניצחה אותה 75:84.

הסיפור שקדם למשחק התמקד סביב חזרתו של וינס קרטר לאולם בו העביר כמה משנותיו היפות ביותר, ואותו נטש בטונים צורמים במיוחד. קרטר זכה למטח של שריקות בוז מהאוהדים בטורונטו, אבל מי שדאג להשתיק את האוהדים המקומיים בפתיחה היה ריצ'ארד ג'פרסון, שנכנס לזון מוקדם וסידר לנטס יתרון של עשר נקודות במחצית. כריס בוש, שחוסר נסיונו בפלייאוף הדאיג את הראפטורס לפני המשחק אישש את הדאגות. הסופרסטאר הצעיר הסתבך בבעיית עבירות מוקדמת, ומאמנו חסר הנסיון אף הוא, סם מיצ'ל, לא הצליח לייצר אף תרגיל שיסדר לו מצב קליעה נוח. מייקי מור וג'ייסון קולינס הרביצו לבוש ללא רחמים מתחת לסלים, והיתרון של ניו ג'רזי הגיע עד ל-67:80במהלך הרבע הרביעי.

אבל אז התעוררו אנתוני פארקר וחוזה קלדרון, שהוזכרו אף הם כבלתי מנוסים אך הראו כי המעמדים הגדולים שחוו באירופה סייעו להם להישאר רגועים. פארקר וקלדרון צלפו שלוש שלשות כל אחד, ועזרו לטורונטו לחזור עד ל-82:83, שתי דקות לסיום. אבל דווקא אז נגמר להם האוויר, ושלשה של בוסטיאן נאכבר עצרה את המומנטום ואיפשרה לנטס לחגוג ניצחון חשוב, שהעביר את יתרון הביתיות בסדרה לניו ג'רזי.

ג'פרסון סיים כקלעי הבולט של הנטס עם 28 נקודות (אבל רק אחת ברבע הרביעי), וינס קרטר הוסיף 16, אבל לא היה מפוקס עד הרבע הרביעי וקלע רק 5 מ-19. ג'ייסון קיד היה גם הוא בעוד יום קליעה בינוני של 8 נקודות ב-3 מ-11, אבל כהרגלו חיפה על כך בתחומים אחרים, עם 10 ריבאונדים ו-15 אסיסטים, חלקם מעשי אמנות של ממש. נאכבר תרם 16 מהספסל. בוש רשם בסופו של דבר 22 נקודות, טי ג'יי פורד עזר עם 21, אנתוני פארקר סיים עם 16 ו-9 קרשים. לקלדרון היו 13 ו-8 אסיסטים.

האלופה הגאה חלפה אשתקד על פני שיקגו בסיבוב הראשון של הפלייאוף, אבל אז כזכור לא נהנו הבולס משירותיו של לואל דנג, שהיה פצוע. העונה דנג בריא, והוא הוכיח למיאמי שאיתו בהרכב שיקגו לא תהיה משוכה קלה בכלל. הפורוורד הצעיר והמוכשר צלף ג'אמפרים מכל פינה במגרש, ונהנה ממשחק מסירות אחראי וממושמע של חבריו, שהניעו את הכדור נהדר ומצאו אותו פעם אחר פעם לזריקות חופשיות, בדרך ל-33 נקודות ב-14 מ-22 מהשדה, פלוס 8 כדורים חוזרים. ההגנה של ההיט התמקדה בעצירתו של בן גורדון, אבל גורדון השכיל למצוא את חבריו הפנויים בכל פעם שהגיע אליו הדאבל טים, והם אמרו תודה וקלעו. השורה הסופית שלו עומדת על 24 נקודות, 7 ריבאונדים ו-11 אסיסטים.

אחרי מחצית ראשונה צמודה, בה שמר שאקיל אוניל את מיאמי במשחק, ניצלו הבולס את בעיית העבירות של הדיזל (2 עבירות תוקף) ושל דווין וויד (3 עבירות תוקף) כדי לפתוח פער ברבע השלישי. אבל ההיט לא ויתרו. אנטואן ווקר שיחק היטב, וברבע הרביעי, כרגיל, הצטרף גם וויד למאמץ המלחמתי ועזר לצמק את התוצאה עד ל-91:92, אחרי ששאק כבר ירד לנוח עם 6 עבירות. אבל אז הגיע ריבאונד התקפה אדיר של בן וואלאס, שעזר לניצחון להישאר בעיר הרוחות.

אנדראס נוצ'יוני קם מהספסל עם 17 נקודות, בן וואלאס תרם 14 קרשים, והשוורים התגברו על לילה מזעזע של 3 מ-17 מאחורי הקשת. הם גם שיחקו בעצם ללא הקלע השלישי בטיבו של הקבוצה, היינריך, ששיחק 6 דקות בלבד עד סוף הרבע השלישי בגלל עבירות שהדביקו לו השופטים בניסיונות השמירה שלו על פלאש, אבל המאמן סקוט סקייס החליט להחזיר אותו ברבע הרביעי, מה שבעיקר הזיק לקבוצה. הרכז סיים עם 2 בלבד ב-1 מ-7, וגם איבד 4 כדורים.

וויד קלע 21 להיט, אבל גם איבד חמישה כדורים, ולא נראה אותו שחקן מלפני הפציעה, והחדירות המפורסמות שלו איבדו מעט מהחדות שלהן. אנטואן ווקר סיים עם 20, ושאקיל תרם 19 ב-26 דקות בלבד.

בסופו של דבר זה היה עוד משחק פלייאוף מלהיב ומותח, עם שתי הגנות מצוינות, ושורות שורות של שחקנים שהקיזו את דמם למען הניצחון.

הצמד יאו מינג וטרייסי מקגריידי התקמבן על 51 נקודות, כשהסיני קולע 28 נקודות ונוטל 13 כדורים חוזרים וטי-מאק מסיים עם 23 ו-7 אסיסטים. הם גם היו השניים היחידים ברוקטס שסיימו בדאבל פיגרס, אבל עם ההגנה שלהם ומול יוטה של הלילה (35.6 אחוז מהשדה) זה הספיק.

קרלוס בוזר, שהיה נפלא במהלך העונה, סבל מערב שחור משחור. בשורה הסטטיסטית התחתונה הוא סיים עם דאבל דאבל של 11 נקודות ו-12 כדורים חוזרים, אבל איזה 11 נקודות אלה היו - 4 מ-17 מהשדה, 3 מ-6 מהקו וארבעה איבודי כדור. דרון וויליאמס פלירטט עם דאבל דאבל כשקלע 15, קטף 9 וחילק 9, אבל גם האחוזים שלו היו, איך נאמר? לא משהו - 7 מ-19. רק דרק פישר, אחד שמריח אינטנסיביות של פלייאוף ומעלה את הרמה, היה סביר עם 15 ב-6 מ-11. ומהמט אוקור? 2 מ-14 ל-6 נקודות וכל מילה מיותרת.

על מקגריידי יש הרבה ביקורת בשנים האחרונות, מאחר שמעולם לא ניצח סדרת פלייאוף למרות שהיה קרוב לכך. הפעם טי-מאק מקבל את יתרון הביתיות, גם זה דבר שמעולם לא היה לו קודם, ולא מתכוון לוותר. הוא היה 0 מ-6 במחצית הראשונה, ויוטה הובילה 41:49 כשהוא התעורר. טי-מאק קלע 7 נקודות בריצה של 2:8, אחר כך קלע דרון וויליאמס שלשה ומשם הרקטות התחילו להמריא.

הסדרה הזו, כמו שהראה המשחק הראשון שלה, יכולה ללכת לכל כיוון, אבל זה יקרה, כמובן, רק אם הג'אז יתחילו לקלוע.

על פניו זו צפויה להיות הסדרה המשעממת ביותר, משהו של ארבעה עד חמישה משחקים, והמפגש הראשון לא נתן אינדיקציה שמשהו ישנה את זה. ריפ המילטון וצ'ונסי בילאפס קלעו 22 נקודות כל אחד, כשהאחרון מוסיף 11 אסיסטים, והבוכנות ניצחו בקלות כדי לעלות ל-0:1.

בילאפס חשף קצת סקאוטינג שעשתה דטרויט על המג'יק: "בפעם האחרונה ששיחקנו נגדם ראינו שהם לא קולעים טוב מהקו, אז שלחנו אותם לשם כל הזמן", אמר. "לא קולעים טוב" זה אנדרסטייטמנט - המג'יק התבזו עם 50 אחוז מהעונשין (18 מ-36), שבמרכזם 3 מ-11 של דווייט הווארד. הענק של אורלנדו סיים עם 13 נקודות ו-19 כדורים חוזרים במשחק הפלייאוף הראשון שלו, אבל עם יכולת כזו מהקו הוא יתקפל מהר מאוד.

הידו טורקוגלו סיים עם 17 נקודות כקלע המוביל של אורלנדו וגרנט היל קלע 14. "זה היה פואטי לחזור לפה, לקבוצה שבה התחלתי את הקריירה, וזה היה יכול להיות פואטי יותר אם היינו מנצחים". במשחק הבא הוא יקבל עוד הזדמנות.