זו הקבוצה שלכם, וזה סופי

היום זה קורה. קצת אחרי השעה 13:00 בצהריים תיסגר דלת משרדו של נפתלי גושן באיגוד הכדורסל, ואחד הפרקים הביזאריים של העונה הנוכחית יגיע לקיצו. שישה חודשים מאז עלה לאוויר הכדור הראשון, יעזבו המאמנים הישראלים את האינטרנט, הפקס והטלפונים, ויתפנו אל 12 לובשי הגופיות שמתרוצצים להם על הפרקט. זו הקבוצה שלכם, תתמודדו.

בעונה בה שיחקו 73 זרים בעשר קבוצות בלבד, הופך אירוע זניח כמו תום מועד ההעברות ליום חג של ממש. רכבת ההעברות האינסופית, שאיימה לשבור את רוחם של אחרוני המשוגעים שעוד שרדו בענף הכתום, הפכה את הניסיון לעקוב אחרי הבחורים השריריים והחייכנים שמשחקים בקבוצות שלנו לסיוט של ממש. עזבו את ההתרגשות שבמעקב אחרי פריטי הביוגרפיה של הזר החדש של קבוצתך – זו כבר חוויה של פעם. אבל כמה טראגית היא העובדה שהאטרקציה המרכזית בכדורסל הישראלי שמעבר ליורוליג/יול"ב קאפ, היא ההמתנה היומית לזר התורן שנוחת בנתב"ג: אף אחד לא יודע את שמו, איפה שיחק והאם הוא יודע לשחק (אבל כולם יודעים מה הוא יבשר לנו עם נחיתתו - "המטרה שלי היא לקחת אליפות ממכבי תל אביב").

זה לא עניין של נוסטלגיה או קסנופוביה. המציאות הכלכלית והספורטיבית בכדורסל שלנו, שהפכה את השחקן הזר לזמין, נגיש ובעיקר זול יותר מהשחקן הישראלי (אלו שלא התמזל מזלם ללבוש צהוב או אדום, או לפחות לנסוע לכדרר בצרפתית), גרמה לקבוצות הישראליות לזנוח יסודות בסיסיים כמו יציבות, המשכיות, היררכיה או רוטציה לטובת מציאת החתול הבא בשק ההפתעות, זה שיינצל את 30 דקות התהילה ביום שאחרי הג'ט לג להצגה סטייל ליגת קיץ. והכל לטובת החוזה הבא. התכנית "כוכב נחת" מציגה על הפרקט, בעוד שאר שחקני הקבוצה, המאמן, המסגרת או הקהל נשארים מאחור.

ההנחתות האינסופיות אל הפרקט פוגעות בטווח הארוך בכדורסל הישראלי כולו, שהמציאות הנוכחית רק מעמיקה את הפערים המקצועיים והניהוליים התהומיים שבו. כל עוד מאפשרת השיטה המאפשרת שיתוף של 234 זרים לצד שמונים הדקות המשוריינות של הכדורסלן הישראלי, ימשיכו הקבוצות הגדולות לאסוף אליהן את הכשרונות כחול לבן, ובמקביל לשמור על טריותה של עתודת השחקנים הבינלאומיים לקראת המשחקים החשובים באמת, בגביעי אירופה. בינתיים, קבוצות דרג הביניים ודרומה, שמאבדות בתחילת כל עונה גם את הישראלים הבינוניים לטובת הכסף של הגדולות, נאלצות לנסות ולהישאר בחיים על ידי תחלופה אינסופית של זרים זולים, שמונעת מחבורת השחקנים שלצידם להפוך לקבוצה עם דרך.

אחרי ההחלטה המבורכת על המשך השריון הרוסי גם בעונה הבאה, הגיע הזמן ללכת צעד קדימה, לטובת הכדורסלן והכדורסל הישראלי. קביעת חלון העברות ברור לישראלים ולזרים, שיגדיר פרק זמן קצוב לשינויים בסגל בתחילת העונה ובאמצעה, יאפשר לקבוצות ליצור לעצמן יציבות מקצועית מחד, ואת האופציה לבקרת איכות ותיקון נזקים מאידך. אם פרנסי הקבוצות לא יוכלו להתייחס למשחקי הליגה כאל במה של תחרות כשרונות, הם יאלצו לעבוד קשה ויעיל יותר לפני שינחיתו בארץ את העילוי הבא. וכך, התכנית הבאה, של הגבלת מספר הזרים בטופס, תהפוך להחלטה טבעית.