הגביע הוא רק אמצעי

העיר שרלרואה בבלגיה תארח הערב (שלישי, 20:30) את גמר היול"ב קאפ 2007 בין ריטאס וילנה וריאל מדריד. מעבר לתהילה שבזכיה בתואר השני בחשיבותו ביבשת, על כף המאזניים יעמוד עניין חשוב ומהותי עוד יותר - כרטיס החזרה ליורוליג, שיוענק לעונה אחת לקבוצה המנצחת. ושתי הפינאליסטיות של היול"ב, ששיחקו במפעל הבכיר ביבשת בעונה שעברה, אינן מתכוונות לוותר על ההזדמנות לחזור לטופ המקצועי והכלכלי של אירופה.

ריטאס וילנה מגיעה למשחק עם מאמנה השלישי העונה, אלכסנדר טריפונוביץ', פועל יוצא של ניהולו ההזוי של יומאס ויינאוסקאס. וטריפונוביץ', כמו יריבו חואן פלאזה, מקבל הזדמנות פז לזכות בתואר אירופי כבר בעונתו הראשונה כמאמן בקבוצת צמרת. הסרבי בן ה-40 אימן בעבר שתי תקופות קצרות בכוכב האדום בלגראד, ולאחר פיטוריו של שרון דרוקר נקרא לשמש כעוזרו של האגדה זמאגו סגאדין. כשסגאדין הלך בדרכו של דרוקר, מיד אחרי שהעפיל עם ריטאס לרבע הגמר, קיבל טריפונוביץ' את המפתחות והצעיד את ריטאס מרחק 40 דקות מהגביע.

"זכיה בתואר תהיה נקודת ציון להמשך הקריירה שלי, ואולי גם נקודת התחלה בשבילי, כמו שזה יכול להפוך לסוג של מחויבות עתידית ביני ובין המועדון", הוא מקווה, אבל כנראה שגם יודע שאם יוביל את ריטאס ליורוליג, יקרה לו בדיוק מה שקרה לטומו מהוריץ', שאחרי הזכיה של 2005 הוחלף בנוון ספאחיה שהדריך את הקבוצה במפעל הבכיר יותר.

ריאל מדריד היא המועדון המעוטר ביותר באירופה, אלא שאת ההזדמנות היחידה שלהם לזכות ביול"ב קאפ הם פספסו בהפסד בגמר 2004 להפועל ירושלים. אחרי עונת הכישלון האחרונה של בוז'ידאר מאליקוביץ', הוקפץ סוף סוף לעמדת המאמן חואן פלאזה (44), שאחרי שבע שנים כעוזרם של אאיטו רנסס בבדאלונה ומאליקוביץ' בריאל קיבל את הצ'אנס, והחזיר בגדול.

"זכייה בתואר תהווה עבורי פיצוי על כל כך הרבה שנים בהם כמעט הרמתי ידיים", אומר פלאזה, שמסתובב כבר 30 שנה בכל מגרש אפשרי באי האיברי, ולא מהסס לקבוע שגם מאמנים ספרדים ראויים לאמן את קבוצות הצמרת בספרד.

שתי הפינאליסטיות סיימו את הבתים המוקדמים ביול"ב במקום הראשון ובמאזן זהה, 3:7. אך בעוד ריטאס נאלצה להזיע בשלבי הצלבה לפני שהתגברה בהפרש נקודות זעום על אודינה, שטראסבורג וז'לז'ניק, התאוששה ריאל מפתיחה של 3:1 במפעל, ורצה ל-11 ניצחונות רצופים עד להפסד בקאזאן במשחק הראשון של חצי הגמר. הגומלין במדריד כבר היה משחקה הטוב ביותר של הקבוצה העונה, כשהניצחון 63:84 הופך אותה באחת למועמדת בה' הידיעה לזכיה בתואר.

שתי הקבוצות נהנות מסגלים עמוקים, כשאף שחקן לא משחק יותר מ-25 דקות בממוצע למשחק. בריטאס רק קארים ראש, ששיחק בשישה משחקים בלבד עד כה, קולע בספרות כפולות - 17.2 נקודות למשחק. השחקנים המרכזיים הם הסנטר האוסטרלי מאט נילסן (28, 2.08 מ') שקולע 9.5 נקודות וקוטף 5.5 ריבאונדים, הפורוורד הברזליאי חואן באטיסטה (26, 2.06 מ') עם 9.3 נקודות ב-63 אחוז ו-4.1 ריבאונדים, הסמול פורוורד הליטאי אנדריוס סלזאס (31, 2.00 מ') שמדייק עם 43 אחוז מחוץ לקשת בדרך ל-9 נקודות במשחק והרכז הלטבי הותיק רוברטאס שטלמאהרס (33, 1.90 מ'), שמעבר ל-8 נקודות ו-2.8 אסיסטים שולט בנעשה בצורה נהדרת.

ברוטציה של טריפונוביץ' מצויים ליטאים מוכשרים כמו יאניס בלומס (25, 1.90 מ'), תומאס דלינינקאיטיס (25, 1.90 מ'), ארתוראס יומאנטאס (22, 1.99 מ') ומינדאוגאס לוקאוקיס (27, 1.98 מ'), וגם הסנטר הקשיש אורליוס ז'וקאוסקאס (34, 2.16 מ'), שסוגיית דקות המשחק שלו כבר הביאה לפיטוריו של שרון דרוקר.

גם בריאל מדריד חלוקת הדקות מאוזנת, וסוד ההצלחה נובע מחלוקה מצויינת גם בצבירת הנקודות. הגארד האמריקאי לואיס בולוק (31, 1.86 מ') תורם 12.8 ומוסר 1.9 אסיסטים, כשעל ניהול המשחק אמון לרוב קרם טונצ'רי (27, 1.90 מ') הטורקי, עם 4.1 נקודות ו-3 אסיסטים. הקלעי הנהדר צ'ארלס סמית (32, 1.93 מ') תורם מנה של 12.6 נקודות לערב, כשבקו הקדמי נמצאים הבלגי אקסל הארוול (24, 2.05 מ') שקולע 10.8 בתוספת 4.8 ריבאונדים והפורוורד-סנטר הספרדי פליפה רייס (27, 2.03 מ'), שבעונה הטובה בקריירה שלו קולע 10.1 נקודות, קוטף 7.5 ריבאונדים וסוחט 4.7 עבירות בדרך למקום ה-18 במדד היעילות במפעל.

על הספסל של פלאזה ניתן למצוא את הרכז הספרדי ראול לופז (26, 1.82 מ'), לשעבר ב-NBA, הפורוורדים אלכס מומברו (27, 2.02 מ') והקרואטי הצעיר מרקו תומאס (22, 2.01 מ'), ואת הלהיט התורן - הסרבי בלגוטה סקוליץ' (24, 2.09 מ') - שהגיע בינואר מפאוק סלוניקי, שהשתתפה גם היא במפעל, ובששת המשחקים ששיחק העמיד מספרים של 8 נקודות ו-4.7 ריבאונדים ב-24 דקות.

בעוד שארון הגביעים של ריאל מדריד חסר רק את היול"ב קאפ, זה של ריטאס וילנה עדיין מחכה לאישורי הבניה שלו. ועדיין, גם אם הגביע ילך לצד הספרדי (שלא זכה בתואר אירופי מאז 1997) או הליטאי (בפעם השניה תוך שלוש שנים), מה שחשוב באמת לשתי הקבוצות היא הגרלת היורוליג 2008, שמהווה את האור האמיתי בקצה המנהרה.