לאסוף את השברים

ביום שאחרי מפח הנפש במוסקבה דיברו במכבי תל אביב, שחקנים כמקורבים, בעיקר על הכבוד האבוד. שמעון מזרחי, דיוויד פדרמן ורענן כץ הם אנשים של כבוד וההתפרקות המביכה במשחק מספר אחת ריסקה אותם מבפנים. "מותר להפסיד לצסק"א, זו לא בושה, אבל לא כך. צריכה להיות דרך וצורה", אומר בכעס גורם בקבוצה. הטראומה הייתה כה גדולה עד שאפילו אדם שכלתני ומחושב כמו פדרמן התפוצץ על החבורה האנמית שלו ערב משחק הגומלין; לפזר רמזים עבים בדבר המשך העסקתו של המאמן שלך, יממה לפני המשחק המכריע ביורוליג, זה לא בדיוק צעד טקטי מבריק, אבל פדרמן משלם ועוד ישלם העונה הרבה מאוד כסף (שכן מכבי, בניגוד להערכה המקורית, ככל הנראה לא תסיים את העונה באיזון תקציבי), וכאיש עסקים ואוהד הקבוצה בלב ובנפש הוא חש מרומה.

ולא רק פדרמן, כאמור. מזרחי, המכביסט האולטימטיבי, מסתובב מאז סיום המשחק ברוסיה עם פרצוף של תשעה באב, כאשר רענן כץ, שהחליט להתנזר ממשחקי הקבוצה עד לסיום העונה, מטיח בשיחות סגורות דברים קשים במיוחד, אפילו בסטנדרטים שלו. איש לא יוצא זכאי. "הערב, מבחינתנו, כולם נלחמים על החיים שלהם, על העתיד שלהם. המאמן והשחקנים, גם אלו שמחזיקים בחוזה לעונות נוספות", אמר-התרה גורם במועדון. התחושות בקרב הקודקודים הן שהקבוצה הנוכחית מבזה את המורשת. "אפשר להפסיד, אבל אי אפשר ששחקנים לא יתנו את הנשמה על המגרש", הוסיף אתמול פדרמן, בהתבטאות יוצאת דופן. על כל מי ששותף בחרפה במוסקבה, מי יותר ומי פחות, רובץ כעת כתם גדול ושחור. עם חלקם הגדול, מבטיחים בקבוצה, יבואו חשבון בסיום העונה.

נוון ספאחיה טובע. הוא עוד מנסה לאיים על שחקניו, להחדיר בהם מוטיבציה, מנסה לשדר פאסון כלפי חוץ, אבל זמן רב שהוא מחפש את המצוף, העוגן המקצועי והמנטאלי שיוכל להיאחז בו, ופשוט לא מוצא. בתחילת העונה היו אלו ניקולה וויצ'יץ' ודרק שארפ, שהצילו אותו פעם אחר פעם מול נמושות היורוליג וליגת העל הישראלית, אבל כבר כמעט חודש שהשניים לא פוגעים. וויצ'יץ' נראה עייף, נרתע ממאבקים פיזיים ומשחק בעיקר מחוץ לצבע, באזור קשת השלוש. לזריקות הקלאץ' של שארפ ישנו, מסתבר, תאריך תפוגה. במסיבת העיתונאים אמש שפת גופו של המאמן שידרה בעיקר חרדה עמוקה ודכדוך גדול. אפשר בהחלט להבין אותו: מי לא היה נתקף פאניקה, אילו היה גורלו המקצועי נתון בידיהם של שחקנים כמו וויל ביינום וגוראן ירטין.

כמו חייל שנקלע לבדו לשטח אויב ומצוי תחת מצור כבד, כך סופג המאמן צרורות מכל הכיוונים. מהקהל, מהתקשורת, מחברי ההנהלה וגם משחקניו שלו. ספאחיה העניק העונה הזדמנות חד-פעמית למספר שחקנים (אולי בשל מיעוט אופציות), תמך בהם וניסה לטפח אותם, אולם לאחר המשחק במוסקבה, כך נדמה, גם בו הכתה ההכרה שאפילו השחקנים להם דאג ואשר קידם הפקירו אותו, הלכה למעשה, והוא נותר בודד במערכה. "שחקנים מסוימים לא שיחקו כפי שציפיתי", רמז שלשום. אך אובדן האמון המוחלט הזה, שמגיע לשיאו דווקא כשהעונה נכנסת לישורת האחרונה, עלול לעלות למכבי בהרבה מעבר להדחה בשלב רבע גמר היורוליג. ראשי הקבוצה מבינים זאת היטב ובחדרי חדרים הוגים באפשרות להחליף מאמן, אבל גם כעת הסיכוי שאכן כך יקרה נראה קלוש. אף שאם פעם רווחה ההבנה שספאחיה טוב מספיק למאבקים בליגת העל, אזי שהיום גם זה מצוי בסימן שאלה גדול. בכל אופן, טיפול בהלם, וודאי שבחודש אפריל, לעולם היה המוצא האחרון של מכבי.

ערב משחק הגומלין מוצאים עצמם אנשי מחלקת השיווק של מכבי בפני סיטואציה לא מוכרת: לא מעט כרטיסים, לכל היציעים, נותרו מיותמים בקופות. "נכון שנשארו כרטיסים בקופות, אבל צריך לזכור שהיה חג", מסביר העומד בראש המחלקה, אלי דריקס. אלא שהדברים לא מסתכמים בכך. אוהדים רבים מנסים כבר יומיים להיפטר מהכרטיסים שברשותם ומציעים אותם לכל המרבה במחיר. רק שאף אחד לא מרבה, והשוק האפור הזה, שבעבר גלגל הרבה אלפים לקראת משחקי המפתח במפעל, נמצא בשפל חסר תקדים. במשחק הבית הקודם, מול רומא, נראו לא מעט קרחות ביציעים, אבל חשוב לזכור שהיה מדובר משחק חסר משמעות. כעת הסיפור שונה לחלוטין, והחשש האמיתי הוא שאוהדים שמחזיקים בידם מנוי לא רק שלא יגיעו, אלא כלל לא ימכרו את הכרטיס שברשותם.

"אם ככה הם משחקים אז אני יכול לומר שלשחקנים אין כבוד, לא לעצמם ולא לנו, ולכן אני לא רואה סיבה להטריח את עצמי למשחק ובטח שלא לעודד אותם אם אגיע", טוען אוהד וותיק של הקבוצה. "אתם קוראים לאנשים האלה 'אוהדים'!", התייחס אתמול דיוויד פדרמן לסוגיה, "מי שמדברים ככה אלו לא אוהדים, אלא סתם אנשים שמחזיקים בכרטיסים וחושבים שכדאי להם למכור אותם. שיהיה להם לבריאות ושלא יקנו מנוי בעונה הבאה". עניין המנויים הוא אלמנט נוסף שראשי מכבי נותנים עליו את הדעת, ובמועדון התקבלה החלטה עקרונית לפיה בעונה הבאה לא יעלו את מחירי המנויים והכרטיסים, לאחר שנים בהן האמירו המחירים וקפצו בעשרות אחוזים.

"זה דווקא לא דבר רע כל כך אם בעונה הבאה תתפוצץ כל אשליית אוהדי ההצלחות", סבור אוהד צעיר. "שוב ימכרו אלפי מנויים בודדים, אבל יקנו אותם רק האוהדים שהולכים עם הקבוצה באש ובמים. אולי באמת הגיע הזמן שבעונה הבאה נעשה ניקוי אורוות ונתחיל הכל מחדש, כמו אז, בשנת 2000".