דוקטור בייסבול: מסתכלים קדימה, מביטים לאחור

בואו נתחיל עם הבשורות הטובות. אם יש קבוצה שיכולה לישון בשקט בכל מה שקשור לפיצ'ינג - אלו האיינג'לס. ג'ון לאקי עשה בשנה שעברה צעדים לקראת הפיכתו לאס לגיטימי. אני לא בטוח שהוא ישחזר את העונה המדהימה שלו, אבל הוא ללא ספק מסתמן כעוגן צעיר שיחזיק הרבה מאוד שנים. תוסיפו את ארווין סנטנה, שהוא אולי לא סופרסטאר אבל הוא בהחלט פיצ'ר טוב וצעיר שאמור לעשות התקדמות יפה השנה, ואת קלווים אסקובר שהוא שחקן מאוד אנדרייטד ובתור פיצ'ר 4-5 מהווה נכס לכל קבוצה, וקיבלתם בסיס חזק. וויבר וקולון לא עשו בינתיים סימנים של הצלחה בחורף הזה, אבל עם כל הכשרון שיש להם אפשר להניח שלפחות אחד מהם יתיישר עם היכולת שלו.

אני הייתי מהמר על ויבר הצעיר. הפחד של כל מי שמתעסק איתו נובע בעיקר משמו ומההיסטוריה המשפחתית שלו. בגילו אח שלו, ג'ף, נחשב אפילו לכישרון יותר גדול ממנו והיה בדרך להיות אחד מהכוכבים הגדולים בליגה, ואז קרה לו שינוי שהסתיים במפח נפש. היאנקיז עשו עליו טרייד והביאו אותו בתור העוגן שלהם לשנים הבאות. מנטלית הוא פשוט לא היה מוכן והתרסק לגמרי (עד לסיפור הסינדרלה מהזכיה עם סט. לואיס). כמובן שבגלל הקשר והגנים, כל מי שראה את ג'רד ויבר שנה שעברה לא יכול היה להימנע מהשוואות. אבל אם הוא יצליח להתגבר מהפציעה הטורדנית שיש לו, הוא יכול להוות נכס גדול לקבוצה.

ברטולו קולון הוא סיפור אחר לגמרי. האיש נכנס לעונה האחרונה בחוזה הגדול (לפחות גדול בתקופה שהוא נחתם - 48 מיליון ל-4 עונות) ות'כלס חוץ מעונה גדולה שבה הוא זכה בסיי יאנג (וגם בה הוא נפצע בפלייאוף והרס לאיינג'לס את הסיכוי לאליפות), הוא היה אכזבה עצומה. האיש פשוט גמור. הוא כבר לא יתאושש מהפציעות האלה וקשה לי לראות אותו נותן יותר מחודש חודשיים סבירים העונה. אבל לקבוצה עם כל הרבה עומק בפיצ'ינג, גם זה יכול להספיק.

על 5 השחקנים האלה, אפשר למנות גם את ג'ו סנדרס, שנתן עונת רוקי יפה בשנה שעברה ויכול למלא יפה מקום לפיצ'רים כשצריך. עם עומק כזה גם אם קולון וויבר לא יהיו מוכנים על ההתחלה, תמיד אפשר יהיה למצוא מחליפים בנתיים במיינורס.

על כל זה יש להוסיף את הבול פן הכי טוב בליגה, עם הצמד הכי מפחיד שיש בדמותם של הסט אפ מן המעולה סקוט שילדס, והקלוזר שהולך לשלוט בליגה בשנים הקרובות (עכשיו שמו ריוורה מתקרב לסוף הקריירה שלו) - קיירוד המפלצתי. להם התווסף ג'סטין ספייר שהוא בונבון של שחקן, שרק יוסיף על הבול פן המשובח הזה.

אז הפיצ'ינג באמת לא צריך להדאיג את אוהדי המלאכים ועליהם להתרכז בחור האמיתי שלהם, שזו ההתקפה שלא התחזקה ורק הזדקנה (ולאד הראה סימנים מדאיגים של היחלשות שנה שעברה. אוהדיו צריכים להתפלל שזאת סתם עונה אחת רעה, ושיביאו מהר מישהו שייקח ממנו חלק מהעומס בהתקפה). רק ולאד לא יספיק. ובטח גארי "ילד כאפות" מת'יוס ג'וניור (נו, אז התחיל טוב, הוא יירגע) ושיי "המסרטן" הילנברנד הם לא התשובה לכך.

אחרי כל הרעש שהיה בעונה האחרונה סביב אדון אלכס רודריגז, והדממה הדקה שהיתה במהלך החורף האחרון (חוץ מזה שהוא נזכר להגיד לכולם שהוא וג'יטר לא חברים טובים), בכל מה שקשור אליו די ברור שאין כמעט סיכוי שהיאנקיז ישלחו אותו בטרייד. עם כל התקשורת השלילית, בחוזה שלו יש סעיף שמאפשר לו להטיל וטו על טריי, ועם הכסף הגדול שעוד מחכה לו אין סיכוי למצוא קבוצה שתיקח אותו אליה וגם תוותר על שחקנים צעירים וטובים תמורתו. אז מה בכל זאת צפוי בחזית שלו והאם הוא צפוי להישאר בברונקס עד 2010?

אז זהו, שבחורף הבא יש סעיף קטן בחוזה שיכול להיות מאוד משמעותי להמשך הקריירה שלו. א-רוד, שהסוכן שלו הוא סקוט בוראס, האיש הכי חזק ומקושר בבייסבול, הכניס בחוזה המפורסם של ה-252 מיליון דולר אופציה, כמו שהוא רגיל להכניס ברוב החוזים של לקוחותיו, שאומרת שא-רוד יוכל להשתחרר אם יחפוץ בכך כשהוא ייסיים את 7 העונות הראשונות בחוזהו בסוף עונת 2007. עד לאחרונה, הסיכוי שמישהו ישתמש באופציה כזאת, ובוודאי א-רוד, היתה בלתי הגיונית. אבל אחרי החורף האחרון שבו המחירים הרקיעו לשחקים, ואחרי שג'יי די דרו, שחקן נוסף המיוצג על ידי סקוט בוראס, בחר לשבור את השוק ולצאת מהחוזה שלו בדודג'רס שעליו חתם שנתיים קודם תמורת חוזה ענק - הכל פתוח.

אז למה לשחקן לוותר על 81 מיליון דולר שמגיעים לו? חוץ מהעובדה שא-רוד כבר היה מוכן בעבר לוותר על כסף בשביל לשחק במקום יותר טוב מבחינתו (כשהוא היה מועמד לעבור לבוסטון הוא כבר הסכים לוותר על חלק מהכסף אבל איגוד השחקנים לא התיר לו), הוא עדיין צעיר יחסית ונמצא בגיל שבו הוא יכול לקבל חוזה מאוד יפה, בטח אם השוק ימשיך את המגמה המטורללת שהיתה השנה. הוא בשקט יכול למצוא קבוצה שתיתן לו 90-100 מיליון דולר ל-5-6 שנים. נכון שזה פחות פר שנה משמעותית ממה שהוא מקבל עכשיו, אבל אם המצב יחמיר בניו יורק והכסף עדיין יהיה גדול, תצפו שהוא יבדוק את השוק בצורה טובה.

אז מה האופציות שלו?

ללא ספק הוא יוכל להגיע רק לשוק גדול, וחוץ מהיאנקיז השוק הכי גדול הוא הרד סוקס. אבל אחרי שהוא הפך את עצמו לשנוא העיר בוסטון ואוהדי הרד סוקס בעיקר מתעבים אותו ובזים לו, אין שום סיכוי שההנהלה תשקיע כל כך הרבה כסף בשחקן שהקהל ישנא מהיום הראשון. האופציה השניה ההגיונית היא המטס. אבל עמדות בסיס שלישי ושורטסטופ, שאותן הוא יכול למלא, תפוסות בקווינס ל-10 השנים הקרובות לפחות. הקאבס הם אופציה שלישית. אבל הם הוציאו המון כסף בחורף האחרון, ולא בטוח שיהיה להם כסף לבזבז על איירוד. אבל אלו הקאבס, צפו לבלתי צפוי.

אופציה שיכולה להיות מעניינת אלו האיינג'לס. הם מחפשים כבר שנים שחקן התקפה טוב שיעזור לולאד לסחוב את הקבוצה. יש להם פיצ'ינג עמוק, וזאת עיר שהרבה שחקנים ישמחו לשחק שם. הם ללא ספק אופציה ריאלית.

הסוס השחור שלי הם האלופים, סט לואיס קרדינלס. רק לחשוב על א-רוד ופוחולס משחקים ביחד יכול להצית את הדמיון של כל מי שאוהב את המשחק הזה. בנוסף, יש להם את הקהל הכי מפרגן בליגה וכולם אוהבים לשחק שם. אחרי הטראומה בניו יורק זה בדיוק המקום שאיירוד ישמח לשחק בו. אבל אולי בכל זאת הוא יישאר ביאנקיז, כשהכל תלוי בעונה הזאת. אליפות בהחלט יכולה לפתוח את הדלת בפניו להישאר. אחרת קשה לי לראות אותו ממשיך שם. כמה אדם יכול לסבול?

אחרי שב-2003 הם היו קרובים 5 אאוטים מהוורלד סירייס, בשלוש השנים האחרונות הקאבס לא הצליחו להתקרב אפילו לשחזור העונה ההיא. פריור, שפעם הוגדר פה בוואלה! בייסבול כפיצ'ר הכי טוב ביקום (מי אמר את זה, מי? יבוא יקבל כאפה) לא מצליח מאז להישאר בריא, והפוטנציאל הגדול שלו להיות פיצ'ר מספר 1 התנדף לו ברוח. היום כל מה שאוהדי הקאבס מתפללים אליו הוא שיישאר בריא ויהפוך לפיצ'ר לגיטימי. בינתיים הוא הורד למיינורס בשביל לסדר את היד ואת הראש, בתקווה שיחזור לעצמו.

על קרי ווד בכלל אין על מה לדבר. האיש לא מצליח לעבור שבועיים בלי להחמיר את הפציעות הקיימות שלו, או להיפצע במקום חדש. עליו הקבוצה כבר ויתרה בתוכה, וצדק. עדיין האופטימים מקווים שהוא יוכל להיות קלוזר באחד הימים, אבל הריאליסטים לא סופרים אותו בכלל.

מה שנשאר לקאבס לעשות הוא לנסות לרצות את האס היחידי שנשאר להם, קרלוס זמבארנו, כדי שיחתום על חוזה חדש משום שהוא שחקן חופשי בסוף העונה (השמועות האחרונות מדברות שהסכם של 85 מיליון דולר קרוב מאוד לחתימה). בנוסף, הדרך של הקאבס להתחזק היה על ידי חוזים גדולים מאוד לאראמיס ראמירז (75 מיליון דולר) ואלפונסו סוריאנו (136 מיליון דולר). הקאביז החתימו בכסף לא קטן את טד לילי הבינוני ואת ג'ייסון מארקי הדי גרוע.

ובכל זאת, חיזוק משמעותי אחד הם עשו, בעמדת המאמן. אחרי 4 עונות עם דאסטי בייקר הצבעוני, שידוע בעיקר בתור מאמן שטוחן את הידיים של הפותחים שלו ומשאיר אותם יותר מדי זמן במשחק ומסכן את הבריאות שלהם (ג'ייסון שמידט, פריור ו-ווד, כולם קורבנות של האיש מהימים שלו בסן פרנסיסקו ושיקגו), החליטו הקאבס להחליף מאמן ובחרו באחד שהוא אפילו יותר צבעוני מבייקר אבל גם עם הרבה יותר קבלות ממנו - לו פינלה.

פינלה, שהיה שחקן יאנקיז בשנות ה-60 וה-70, מונה בתחילת שנות ה-80 גם כמאמן שלהם, בתקופה שסטיינברנר החליף מנהלים כמו גרביים והצליח, או יותר נכון לא הצליח, כמו כל מאמן אחר שם באותה תקופה. הפריצה הראשונה שלו היתה לאחר שמונה כמחליף של פיט רוז כמאמן סינסינטי, אחרי שהאחרון הושעה מבייסבול לכל החיים בעקבות הימורים על המשחק, ותוך שנה סחב קבוצה של חוטבי עצים לאליפות מפתיעה. לאחר מכן מונה כמאמן של סיאטל בתקופת הפריחה שם עם גריפי ג'וניור, א-רוד, רנדי ג'ונסון ואדגר מרטינז והפך אותם לקבוצה מצליחה. עונת השיא שלו היתה ב-2001. לאחר ששלושת הכוכבים שלו עזבו הוא הביא את סיאטל למאזן הטוב ביותר בכל הזמנים - 116 נצחונות. המשך הקריירה שלו הייתה הימור, והוא החליט לנסות את מזלו בטמפה ביי הצעירה, אבל הבית הקשה עם הרד סוקס והיאנקיז, והעובדה שבפלורידה לאנשים לא כל כך אכפת מבייסבול, גרמה לו להתייאש מהקבוצה לאחר 3 עונות ולבקש לצאת מהחוזה שלו. עכשיו הוא חוזר לקבוצה גדולה עם המון אוהדים וללחץ ומרכז הבמה שהוא כל כך אוהב.

השאלה היא אם הכסף שבוזבז והעובדה שפינלה מאמן טוב תספיק לקאבס לרוץ בצמרת בשנים הבאות. קשה לי לראות את זה. סוריאנו הובא בתור שחקן הפרנצ'ייז של המועדון, וקשה לי לראות שחקן שה-OBP שלו בקריירה נמוך מ-0.320, מצליח להוביל קבוצה להישגים. בנוסף הפיצ'ינג שלהם, היות שאת פריור ו-ווד אני הפסקתי לספור, מאוד נזיל וקשה לי לראות קבוצה עם טד לילי בתור מספר 2 שלה ומארקי בתור 3-4 רצה לאליפות, גם אם ההתקפה שלה תהיה סבירה. בקיצור, לא נראה לי שהם יחגגו אליפות לפני שהם יחגגו את עונת המאה שנים בלי אליפות, שחלה בשנה הבאה.