צוחקים כל הדרך לאתונה

רגע לפני שהוא וחבריו לקבוצה עולים על הטיסה למוסקבה, שאלתי את טל בורשטיין מה מקור האופטימיות שהחלה מקננת בשחקני מכבי תל אביב ובאנשי הצוות המקצועי לקראת המפגש עם צסק"א. הרי את המשחקים שלכם העונה כולנו רואים, אמרתי. האם, תהיתי, באימונים הסגורים באמת מוצג כדורסל ברמה אחרת לגמרי, כפי ששב וטוען נוון ספאחיה? האם תחושות הבטן החיוביות מתבססות על עניין אמפירי כלשהו, או שמא מדובר בסוג של מנגנון הדחקה פסיכולוגי משוכלל? "אני מתבסס על כך שמדובר בכדורסל", השיב במרירות, "ובכדורסל, בערב נתון, כל דבר יכול לקרות".

50 שעות מאוחר יותר גילו במכבי שברמות האלה, ודאי כאשר אטורה מסינה ניצב מנגד, אין ערבים נתונים. פיני גרשון אמר פעם שברגעי ההכרעה, כשהתואר מונח על השולחן והלחץ מבעבע במעיים, אתה חוזר לדברים הבסיסיים אותם למדת וביצעת לאורך העונה כולה. אלא שגם כיום, בראשית חודש אפריל, טרם התברר מהו הרעיון המקצועי שעומד בבסיס הפילוסופיה של ספאחיה ומכבי.

במוסקבה ידעו לספר בימים האחרונים כי כל הכרטיסים למשחק נחטפו מבעוד מועד, ואין להקל בכך ראש; לא בכל יום מסתערים אוהדיה המנומנמים של צסק"א על הקופות וממלאים את האולם הביתי. אולם אלו שציפו לטרייד מארק של מכבי קיבלו בסופו של דבר עוד קבוצת יורוליג אפורה – רווית שחקנים חד גוניים בעלי סף שבירה נמוך, המתקשים בביצוע פעולות בסיסיות בהגנה ובהתקפה, ובעיקר כזו בעלת איי.קיו שעולב במארחת.

ספאחיה הרהיב עוז טרם המשחק והבטיח בשורות מקצועיות מפתיעות. אך במוסקבה, הפלא ופלא, קיבלנו את אותה מכבי המוכרת: עם הגנה אישית שהצחיקה את טרייג'ן לנגדון, אזורית שעזרה לוואן דן שפיגל להציג את רפרטואר ההטבעות המלא והתקפה שבלונית וצפויה שהסתיימה כמעט תמיד בזריקת התאבדות עם הבאזר. "אנחנו צריכים להחזיר את הכבוד", אמר בורשטיין בסיום. כשמכבי פונה לכבוד, מעוזה לאחרון, פערי האיכות רק מתחדדים. מסינה לא יכול היה לבקש יריבה נוחה יותר.

הלוויה תצא ביום חמישי מהיכל נוקיה, רחוב יגאל אלון 51, תל אביב, בשעה רבע לתשע בערב. יושבים שבעה במשרדו של עורך הדין שמעון מזרחי.