אל תתנו לו ללכת

מכבי חיפה עשתה הרבה טעויות בקיץ, שנבעו מגאוות יתר. האגו המוגזם שבא עם ההצלחות של המערכת בשנות האלפיים, הפריע לראשי האלופה להתאמץ מספיק בשביל להשאיר את אריק בנאדו ומיכאל זנדברג, שני שחקנים ששווים לה מאבק על התואר גם עכשיו. בקיץ הקרוב, אחרי עונה מלאה בלקחים מהליגה והישגים באירופה, יעקב שחר שוב יתבקש להכריע לאן הוא פונה בצומת והאם גם הפעם הוא יאמר לעצמו שהוא מספיק חזק להסתדר ללא קולאוטי, אם וכאשר תגיע עליו הצעה בקיץ. על רקע הידיעות שמגיעות מאזור חיפה המדברות על מהפכה, על ארבעה זרים חדשים, מותר להמר שייקח עוד הרבה זמן עד שהאלופה תמצא חלוץ ברמה של קולאוטי. אחרי תצוגת התכלית שלו מול מכבי ת"א כדאי לשאול: למה בעצם לחפש?

למרות שהאשמה היא גם בו, העונה הבינונית של קולאוטי, שילוב של ירידות בליגה ועליות באירופה, היא גם פועל יוצא של איכות האמרגנים שמסביבו. קולאוטי נהנה בעבר מחוכמת המסירה והתנועה של עידן טל שאיננו, מהברק והסיזיפיות של בוקולי שנחלש, מהבישולים וחלוקת הנטל עם מיכאל זנדברג, מחלוץ שני שהשלים אותו ולא הפריע לו. קולאוטי הוא חלוץ שצריך לתפעל. הוא לא אחד שייקח כדור, יעבור בדריבל שני בלמים ויקשית מעל השוער. רק עכשיו, כשסגנון המשחק של מכבי חיפה בליגה מתבהר והשחקנים מוצאים את מקומם במבנה החדש, הגאונות של קולאוטי נגלית שוב לעין. כנראה שהוא עדיין החלוץ הטוב בארץ.

לקולאוטי אין אולי דריבל מהפנט, הוא נוטה לעתים להיגרר להחמצות מיותרות, אבל יש לו את הנשק המנצח לחלוץ בעידן של מערכים טקטיים זהירים: חוכמה. השער הראשון של מכבי חיפה וכמעט כל המצבים שהיא הגיעה אליהם אחר כך מול מכבי ת"א, כולם נבעו מהתנועה החכמה של קולאוטי, מהשתחררות שלו לשטחים פתוחים והמיקום בין שני הבלמים, שתמיד הופתעו ממנו. כל זה ארבעה ימים אחרי הצמד של בן סהר בנבחרת, צמד שכולו תנועה שקוראת את המסירה של עידן טל ובעיטה שמבינה את מיקומו השגוי של שוער אסטוניה. רק בשביל האפשרות ששניהם ישחקו יחד בנבחרת ישראל בשנים הבאות ויפרו אחד את השני בתחכום שלהם, שווה למכבי חיפה לא למהר ולמכור את קולאוטי.

על רקע תצוגת התכלית של קולאוטי ובן סהר, למדנו גם השבוע מה מפריד בין אליניב ברדה, החלוץ הטוב בליגה בחלק הראשון והקל של העונה, לבין הזדמנות אמיתית בנבחרת: אופי. במקרה של ברדה, הבצורת מול השער היא פחות חמורה מהליקויים המנטליים שהוא שב וחשף בחודשים האחרונים. החל בהתפרצות הילדותית שלו אחרי החילוף בנתניה, דרך הפרצופים החמוצים שהוא עשה לקשטן בשבוע הנבחרת וכלה, באופן בלתי נמנע, בשקיעה שלו דווקא במשחקים הגורליים של הפועל ת"א העונה.

ברדה עשה קפיצת מדרגה מדהימה בשנתיים האחרונות, משחקן עם תסרוקת של חלוץ לסקורר אמיתי, אבל אין לו עדיין אישיות נדרשת כדי להחזיק התקפה של אלופה. זאת השורה התחתונה. הליקויים של שחקן שמגיע מקבוצת פריפריה קטנה, שם נותנים לו להרגיש שהכל מגיע ומותר לו, הרגלים שמטביעים חותם עמוק כאשר הוא נדרש להתמודד עם קשיים, כנראה שעדיין לא החלימו לגמרי. במידה מסוימת כמו בניון, שגדל באותה מחלקת נוער, המשברים אצלו ארוכים ומסובכים מהרגיל. ברדה, לא נשכח, עשה העונה מספר צעדים חשובים בקריירה, אבל האחרון והקשה מכולם עוד לפניו.

העונה הוכח מעבר לכל ספק כי להפועל פ"ת אין זכות קיום ללא מאיר שמיר, תעיד ודאי גם טבלת ליגת העל. למרות השורשים החזקים בהיסטוריה, העתיד של הפועל פ"ת לוט בערפל, בכל ליגה שלא תהיה, כל עוד האנשים שיחידים שירצו לקנות אותה יהיו רונן אלעד. קצת כמו אלי זינו, אלעד מת למכור אבל טרם נמצא קונה ראוי ורציני ולא צפוי גם מישהו באופק. אוהדי הפועל פ"ת חלמו על היום שאחרי שמיר והתעוררו מהר מאוד בליגה לאומית, עם שאלות קיומיות מטרידות מאוד. מבלי לזלזל לרגע בכעסם הכן על האיש, מוטב כי גם הם ישאלו את עצמם האם מסע הטרור שנועד לגרש את שמיר הצדיק את עצמו בסופו של דבר מקצועית.

אוהד כדורגל לא חייב תמיד לאהוב את הבוס של הקבוצה שלו. תסתכלו כיצד אוהדי מכבי חיפה הבליגו על גירוש אייל ברקוביץ' בשביל יעקב שחר. אוהדי הפועל פ"ת לא הסתפקו במה שמאיר שמיר היה מוכן להשקיע בקבוצה, חלמו לעתים בטעות על שחזור העבר המפואר שלהם, ודרשו ממנו, בצדק מבחינתם, לשמור על הכוכבים שמתפתחים במועדון ולא למכור אותם לשחר. יתרה מזאת, יש מידה מסוימת של היגיון במחאה שלהם, אבל במציאות הקיימת של הפועל פ"ת הם לא יכלו להשיג יותר. איזו עדיפות אחרת ממרכז טבלה, פלוס מינוס, עומדת בפניהם? האם הם לא הלכו רחוק מדי, אולי בשבי ההיסטוריה של המועדון? האם לא כדאי להם להתגבר על גאוותם ולנסות וליישב את המחלוקות עם שמיר, במטרה לסלול דרך אפשרית לחזרתו? למרות שממש לא בטוח שהוא יסכים למחול על כבודו כעת, זאת נראית כמו הברירה היחידה שיש כרגע להפועל פ"ת ואוהדיה.

אחת המשימות החשובות שצריכה לעמוד לנגד עיניו יו"ר ההתאחדות לכדורגל הנכנס, אבי לוזון, היא להגן על אוהד הכדורגל הישראלי הנאמן מפני תאוותם הגדולה של ערוצי הטלוויזיה. ללוזון מצפה מאבק קשה, מאחר שכבר עתה ברור כי הקלף המנצח בקרב בין ערוצי הפיי החדשים של ערוץ הספורט ו-YES לאלו העתידיים של צ'רלטון והוט יהיו זכויות השידור בליגת העל. מבט חטוף בשידורי הניסיון של ספורט 5 + LIVE וספורט 5 + גולד מגלה שרק אבי נמני, מיכאל זנדברג ורוברטו קולאוטי יצילו אותם ויגרמו לקהל הצופים הפוטנציאלי, שרגיל כבר לשלם בדרך כלל לצ'רלטון מדי שבת, לא לעמוד בפיתוי להתחבר.

לפי לוח הזמנים הרשמי, המועד שבו הצופים נדרשים להתחיל לשלם על ספורט 5 + LIVE וספורט 5 + גולד הוא בערך עם פטירת של עונת 2006/7. מאז ועד היוולדה של 2007/8 אין שום אירוע ספורט שישכנע את האוהד הממוצע לשלם 30 שקל לערוצים שבעיקר ממחזרים את הקיים. ללא ספק, יהיו אלו חודשיים מאוד קריטיים לגבי קליטת הערוצים החדשים בשוק. כשספורט 5 + נוסד היה לו את מונדיאל 2002 ביפן ודרום קוריאה כדי לשעבד את הצופים הנרקומנים. הפעם, אפילו אליפות אירופה לנבחרת צעירות נזללה כבר על-ידי צ'רלטון. ללא ניסיון כיבוש אמיתי של זכויות השידור מליגת העל, שלא כמו בשנים עברו, ערוץ הספורט יצטרך לתחזק שני ערוצים נוספים ללא מספר מנויים מספק גם אחרי הקיץ, לתוך שנה של מחזור ושחזור.

בדיוק כאן נכנס לתמונה היו"ר המתיימר החדש של ההתאחדות, שמחזיק את קלף המיקוח העתידי בידו. הקבוצות ודאי ירוויחו יותר מהשינויים במפת התקשורת, מה שאולי יעשה ליגה טובה יותר, אבל על האיש שינהל את המו"מ בשמם, אבי לוזון, מוטלת החובה גם להגן על הכיס של האוהדים. גם אותם הוא מייצג. עליו, בין היתר, להגביל בחוזה את כמות המשחקים שמשודרים בתשלום, ולא להיכנע לתכתיבים אפלים כמו קודמיו לגבי ימי ושעות שידור וחוסר ההתחשבות בקהל הדתי. את הסכנה המתקרבת אפשר לחוש כבר עם שידור משחקי סיבוב ט' בגביע בספורט 5 + LIVE, שלא מסונף להוט , למרות שהבטיחו לנו ששידורים של קבוצות ישראליות רואים רק ב-55 בשלט. אליהם מתווספים משחקי הצעירה בהולנד בקיץ בצ'רלטון. ללוזון יש מספיק כוח כדי לסתום מעט את הסחר. אחרי 100 ימי חסד, זה יהיה מבחן אמיתי ראשון ליומרות שלו.

"יצחקי דחף אותי מאחור וקיבלתי ממנו מכה בראש. עד עכשיו אני סובל מנפיחות באף, כי לאחר הדחיפה הכדור פגע בי בעוצמה" (מי אמר שעופר טלקר לא בכושר?)

"בית"ר מתקשה לשכנע אותנו, האוהדים, שהיא הקבוצה הטובה ביותר בארץ" (ממתי אייל ברקוביץ' נהיה אוהד בית"ר? אהה, מאז שהוא רוצה להיות ג'נרל מנג'ר)

"כדי להשאיר את הפועל פ"ת צריך היה קוסם, ואייל לחמן הוא לא קוסם" (ליאור שחר מחלק אחריות לירידה של המלאבסים)

"המקרה האחרון מול כפ"ס חמור יותר מאליפות השרוכים" (רון קופמן שומר על פרופורציות)

"מה יעשו בעונה הבאה שחקנים כמו חן עזריאלי" (קופמן ממשיך לגלות בקיאות ומקשר בין הקניון המצליח במגדלי השלום בתל אביב לבין חן עזריאל, אותו הוא מתיימר להכיר)

מכבי הרצליה – הכח עמידר ר"ג

קרב הדמים בין שתי הטוענות ללאומית היא הזדמנות נהדרת לחשוב עוד פעם על התוכנית להגדיל את ליגת העל ל-16 קבוצות. תביטו בהרצליה והכח - שתי קבוצות שמתקיימות על תקציב מצחיק, חיות מהיד לפה ומחזיקות בסגל גרוע ברובו – ותשאלו את עצמכם האם אתם רוצים לראות עוד קבוצות כאלו. האם ראוי לעשות להן הנחה בדרך לליגת העל, או שמא יש לנו ציפיות גדולות יותר מרמת הכדורגל והכדורגלנים? הרצליה כנראה תנצח בשבת ואם תשמור על המומנטום שלה היא גם תישאר בליגה על חשבון הכח, אבל אנחנו כנראה נפסיד מהתוכנית של לוזון.