"נחתי לי בחדר במלון וצפיתי בערוץ ESPN. פתאום ראיתי שהפרשנים מדברים עליי. זה פשוט לא ייאמן, זה הערוץ שגדלתי עליו ופתאום מדברים עליי". המשפט הזה נשמע כאילו יצא מפיו של רוקי שקיבל דקות ראשונות בקריירה ב-NBA, לא? אבל הדובר הוא לא אחר מאשר מייקל פלפס, זה שבכל העולם הוכתר מזמן כאחד הספורטאים הגדולים.
ESPN ממש עשו טובה לשחייה האמריקאית כשגרמו לפרשניהם לדסקס בעניינו של פלפס, שזכה השבוע ב-7 מדליות באליפות העולם בשחיה ושבר חמישה שיאי עולם. אחרי הכל, בארצות הברית עדיין לא הבינו שספורט אולימפי יכול להתחבר גם עם שנה לא מעוברת. אותו הישג של פלפס תפס כותרות יפות בעולם, במיוחד באוסטרליה שוחרת הספורט ואצל מארחת האולימפיאדה סין. בארצות הברית הוא נדחק חזק הצידה בקרב עיתוני הספורט המובילים, שהיו כל כך עסוקים בפיינל פור המכללות, ברגעים המכריעים בעונת ה-NBA וברגעים האחרונים שלפני פתיחת עונת הבייסבול. השחיין הטוב בעולם לא עניין אותם עד כדי כך, שאף אחד לא טרח בכלל להעלות לדיון את השאלה אם הוא גם הגדול בהיסטוריה. רק ב"בולטימור סאן", שמייצג את עיר הולדתו של פלפס, עוד ניסו איכשהו להעצים את הנושא.
אם פלפס היה אוסטרלי, גרמני או סיני, הוא היה הופך השבוע לאחד מעשרת הספורטאים הגדולים בהיסטוריה, אבל האמריקאים רואים רק חמש טבעות בעיניים. אליפות העולם שהתקיימה במלבורן לא ריגשה אותם, ואותם פרשנים בודדים שכן בחרו להתייחס להישגו של פלפס כתבו בטורים שונים שכל עוד הוא לא יביא לאמריקאים 7 מדליות זהב אולימפיות, כמו שעשה מארק ספיץ באולימפיאדת מינכן, הוא לא יתקרב להכרה שלה זכה השחיין היהודי.
נכון להיום, האמריקאים מתייחסים לפלפס במידה שווה כמו אל אפולו אונו, סשה כהן, קנדיס פארקר והאנה טטר. אל תדאגו, מצבכם טוב גם אם לא הצלחתם לזהות את כולם. מדובר בחבורת ספורטאים מרשימים, כל אחד בתחומו, אבל רחוקים שנות אור מהלברון ג'יימסים או הטייגר וודסים. באוסטרליה פלפס כבר מזמן היה הופך למייקל ג'ורדן החדש, כמו שאיאן ת'ורפ הפך לכזה. בארצות הברית הוא נשאר אותו ספורטאי, אפילו אלמוני יחסית, שמבחינת האמריקאים עשה משהו גדול בתחרות איזוטרית. הסיקור הזכיר את זה שהיה מקבל בארץ אלוף אירופה ישראלי בטיסנאות. שיאי עולם יש לאמריקאים בשפע, זה כבר לא עושה להם את זה.
איך הוא באמת כל כך טוב?
היו בכל זאת כמה צדיקים שדנו בסוגיית השיפור המדהים של מייקל פלפס, שרשם קיזוזים מטורפים של חמישה שיאי עולם. קווין ואן ולקנבורג מה"בלטימור סאן" התלהב מתהליך ההתבגרות של פלפס ושיבח את הדברים החדשים שהוא למד לעשות בשלוש השנים האחרונות: לגור לבד, לשטוף כלים, לבשל ולנסוע לבד לאימונים. נשמע די דבילי? לא אצל האמריקאים. הם מעריכים מאוד ילדים שיכולים לדאוג לעצמם כבר בגיל 21. אחרי הכל, הם לא צריכים ללמוד איך לטעון פגזים בטנקים בשלב הזה של החיים.
"ההסבר הוא פשוט. הוא יותר מבוגר, בנוי יותר טוב מבחינה פיזית וגם מבחינה רגשית", סיכם המאמן בוב באוומן את התהליך שעבר על השחיין מספר 1 בעולם כיום מאז אולימפיאדת אתונה. באוומן גם פירט ואמר: "לפני אתונה הוא עוד היה ילד שלא ידע על הרבה דברים חוץ משחייה. בשנה שאחרי הוא כבר הפך לידוע יותר, הוזמן למסיבות הנכונות ופגש את האנשים הנכונים. הוא עשה הרבה דברים שלא יצא לו לעשות לפני כן. היום הוא כבר לא חושב על תחושות ההחמצה שנערים מתבגרים חושבים עליהן".
שינוי חיובי נוסף של פלפס מייחסים אנשי המקצוע לעובדה שהוא עזב את בולטימור ועבר לשחות בקבוצת וולברין ממישיגן. עם הכסף שהרוויח מהספונסרים באתונה, פלפס קנה בית במישיגן. פעם הוא היה ילד הפלא שעבד לבד בבריכה עם מאמן צמוד, בלי חברים ואפילו בלי יריבי אימון. היום הוא כבר אחד מהחבר'ה, מה שכנראה תרם לו רבות מהבחינה הרגשית, עליה דיבר גם המאמן שלו.
ציפיתם לקבל גם הסברים מדעיים ליכולתו של פלפס? ניסינו, זה לא ממש הלך. אולי נקבל הסברים אחרי אולימפיאדת בייג'ין. מה שבטוח, מאמנו של פלפס באוומן מאמין שההופעה במלבורן הייתה רחוקה מלהיות מושלמת: "הוא יכול לשפר עוד כמה דברים והכל רשום אצלי. אני לא יכול לחשוף את הרשימה עכשיו, יש בה הרבה סודות". העולם לא יכול לחכות. רק ארצות הברית לא עוצרת את נשימתה.