אחת המחוות הגדולות ביותר שקיימות בספורט, היא הגל. אותה התרוממות מלווה בנפנוף ידיים, שמבצע כל אחד מהאוהדים יושבי האצטדיון ברגע נתון, שגורמת להתרוממות רוח, ללא שום קשר לקבוצה שלכבודה התייצבת שם מלכתחילה. הגל מסמל את כל מה שיפה בספורט הוא חוויה אסתטית, ספורטיבית, אבל בעיקר חוויה של סולידריות; הוא מדגים את החשיבות של כל פרט קטן בתוך השלם הענק והופך אותו למשמעותי ועקרוני, כמו גם לחלק אינטגרלי מן ההצגה. הגל הוא ניקוז כל הטוב שקיים באהדת ספורט.
אותה סולידריות שקיימת בגל היא כל מה שחסר אצל חובבי הספורט בארץ. התקריות האלימות של מחנות אוהדים עם שוטרים, שאמורים לדאוג לשלומם וביטחונם, לא הביאו למרבה הצער לתוצאות המיוחלות. אין סיבה שאוהדי הפועל ישמחו ממכות שחוטפים אוהדי מכבי, ולהפך. הרי אחרי הפרשה הראשונה היו אמורים אוהדי כל הקבוצות להחרים יחדיו את משחקי הליגה, כדי שיתייחסו אליהם בכבוד הראוי. האינטרס של כולנו כאוהדים, ברמה העקרונית, אמור להיות זהה.
אולם ישראל היא ככל הנראה לא המקום לא לחפש בו סולידריות. ראיה נוספת ולא, לא אני לא אדבר על שביתת הרעב של המילואימניקים או חולי סרטן המעי הגס: ערוצי הספורט החדשים עליהם נידרש לשלם כסף נוסף. אהדת ספורט היא עניין שחוצה פילוחים דמוגרפיים דתות, גזעים, מינים וגם, כן, מצב סוציו-אקונומי. כולנו מתרגשים לראות את מסי או איברהמוביץ'; מתעוררים באמצע הלילה על מנת לצפות בבראיינט, נוביצקי, לברון או ווייד ומחזיקים אצבעות לשחר פאר. בין אם אנחנו סטודנטים שמתפרנסים מעבודות מזדמנות שמאפשרות לנו לסיים את התואר, בין אם עכשיו הבאנו את המכה בסטארט-אפ, ובין אם כרגע פוטרנו מהעבודה בשל שינויים ארגוניים. כולנו גם חרקנו בסופו של דבר שיניים והסכמנו לשלם על תכנים נוספים בערוץ 5+, למרות הכסף שהעברנו כל חודש לערוץ הספורט והגזל התוכני שעבר עליו, רק לשם הצדקתו הכלכלית של אחיו הצעיר (ואני לא מכיר חובב ספורט אחד, כולל המתנגדים החריפים ביותר של 5+ - אני למשל שאין להם את הערוץ הזה בממיר).
תומכי תכנית ההתנתקות של אריאל שרון נהגו לומר שהם אינם תומכים בתכנית עצמה, אלא בתקדים שהיא יצרה. על אותו משקל אפשר לומר כבר בביטחון מלא שכל אותם נביאי תוכחה, שטענו עם עלייתו לאוויר של 5+ כי נפתח עידן חדש של גזל בשידורי הספורט בישראל, צדקו. הליגה הישראלית והליגה האנגלית כבר מזמן אינן מנת חלקם של מי שאינו מסוגל לשלם את הקצבה הנוספת לצ'רלטון. המונדיאל היה נסבל רק בגלל שהיה אירוע ממוקד, אבל העתיד הברור כבר נראה לעין הסופר קלאסיקו, משחק 6 של סדרת הגמר של החוף המזרחי, רבע גמר ווימבלדון והמשחק האטרקטיבי יותר מבין שני חצאי הגמר של ליגת האלופות יועברו לערוץ בתשלום. על פניו יוכלו לומר בערוץ הספורט שהתכנים לא נפגמו, אבל המהות, אוי המהות, תיעלם.
זה נכון שערוץ הספורט אינו גוף פילנתרופי, אבל מצד שני גם אנחנו איננו נדבנים שכיסם פרוץ לרווחה. מבחינתי, פרנסי הערוץ פתחו עכשיו בהצעה למשא ומתן. אנחנו לא חייבים להסכים לתנאים המוקדמים שלהם. אנחנו לא חייבים להסכים להם בכלל. כדאי גם לזכור שמרד הצרכנים של המונדיאל אולי כשל, אבל הצעקה הציבורית שהוא הקים הוזילה את החבילה שמכרה קבוצת צ'רלטון לאין שיעור. עשו טובה, אל תשלמו. אל תוציאו עוד אגורה אחת שחוקה מהכיס המיואש והאדיש שלכם, שכבר לא יודע מה רוצים ממנו. בואו נראה שגם אנחנו יכולים.
תנועת סולידריות
ניב הדס
30.3.2007 / 10:45