1. האירוניה היא שמכבי תל אביב הציגה את אחד ממשחקיה המהנים ביותר העונה, וודאי שהמהנה ביותר מזה כחודשיים וחצי, דווקא כשהיא נטולת ניקולה וויצ'יץ'. פורים אומנם עבר חלף לו, אך הודות לחמישייה מהירה ואקטיבית, נטולת וויצ'יץ' וגוראן ירטין האיטיים, התחפשה מכבי למשך 15 דקות תמימות לקבוצת הכדורסל לה ייחלו אוהדיה: צעירה, רעבה (6 חטיפות במחצית), מדויקת (14 מ-19 משתיים במחצית), אנרגטית ואקספלוסיבית (48 נקודות במחצית, הכמות הגבוהה ביותר מאז משחק החוץ בבדאלונה). גם העובדה שרמת האינטליגנציה של הקבוצה שמנגד נמוכה ממפלס הכינרת בתקופותיו השחונות ביותר, לא גורעת מכך במאום.
2. 71 כדורים השליכה אורטז מהשדה. רק 29 חדרו לטבעת. העובדה שחזרה למשחק ממינוס 13, חמש דקות לסיום, עד לפלוס חמש בהארכה, היא תעודת עניות גדולה להגנה של מכבי. רבות דובר על הכדורסל הירוד שמשוחק העונה ביורוליג, אבל הכדורסל של אורטז לא פחות ממקומם. משל היו אקדוחנים מהזן הנמוך ביותר, ירו האמריקאים-צרפתים מחוץ לקשת ללא כל הבחנה או היגיון, וללא שום קשר למתרחש על הפרקט. גם כשמכבי העמידה קו קדמי רך ופגיע, על חשבונו קבע כמעט כל גבוה אירופאי שיא נקודות עונתי, העדיפה אורטז את אופציית יידוי השלשות. אלא שמול מכבי הנוכחית, נראה שגם זה מספיק כדי להביא לשוויון בתום ארבעים דקות.
3. לצד ביינום וירטין הפרועים, אמור טל בורשטיין להיות הקול השפוי בקו האחורי של מכבי. כשטל מעמיד יחס אסיסטים-איבודים שלילי מכבי מפסידה ללא תנאי, כפי שקרה בשני המשחקים מול טאו. כשבורשטיין חד, כמו מול ציבונה ופנאתינייקוס בבית, מכבי מנצחת. גם בשנים קודמות, על אף אסופת הכוכבים שעיטרה את קו החוץ המרשים ביבשת, נחשב הישראלי לברומטר. העניין הוא שכשבורשטיין מוסט לעמדת הסמול פורוורד, ולצידו שני מוליכי כדור נוספים, הוא מתפקד בעיקר כמסיים, כך שהשפעתו על משחק ההתקפה של מכבי פוחתת משמעותית. באופן מסורתי נוהג בורשטיין לקחת אחריות בשלבים המאוחרים של העונה, כשהאוויר בריאותיהם של יתר חבריו הופך דליל. השאלה היא האם עכשיו, כשמוסקבה ניצבת באופק, הוא לא איחר במעט את המועד.
4. אחת הבעיות הגדולות ביותר של מכבי היא שהורכבה מחבורה של ילדים טובים. ביינום, אליהו, ששון, יסאיטיס, הלפרין. כולם נעדרי קילר אינסטינקט. וכפועל יוצא, נוהגת מכבי להסתבך במשחקים שאמורים להיות פשוטים. גם בליגה הישראלית קורה יותר מדי פעמים, כמעט בכל משחק למעשה, שמכבי מאבדת יתרונות גדולים, ואז ספאחיה נאלץ, בצר לו, למסמר את הילדים הטובים לספסל ולשתף את החבר'ה הגדולים. התוצאה של עומס היתר הזה היא מתיחה לא קלה בשריר הירך של וויצ'יץ', שאילולא היריבה החלשה, הייתה יכולה לעלות למכבי ביוקר רב.
הבעיה הזו קיבלה משנה תוקף לקראת סיום המחצית הראשונה. מכבי כבר פתחה הפרש דו ספרתי, אורטז שכבה מדממת על החבלים, אבל הנוק-אאוט בושש לבוא. שבע מתוך עשר ההתקפות האחרונות של מכבי במחצית הראשונה הסתיימו בשלשות בלתי אפשריות, שפגעו כולן בטבעת ועזרו לאורטז לצאת למתפרצות. זה עלה למכבי בעשר נקודות קלות, ובהמשך בהרבה אנרגיות מיותרות.
אילו הייתה מכבי מחפה על בחירת הזריקות השערורייתית בהגנה גדולה, דיינו. אולם גם מבחינה דפנסיבית, מכבי כושלת שוב ושוב בדקות הסיום. אפשר לצפות מקבוצת כדורסל מקצוענית שבאמצע חודש מרץ תדע מה היא לעזאזל עושה ברגעי ההכרעה, על מי עושים עבירה וממי מונעים את הכדור. אורטז זכתה בכדור האחרון בשלושה מתוך ארבעה רבעים. כל הפוזשנים האלה הסתיימו בסל: שניים בליי-אפ קליל, השלישי בג'אמפר שהביא להארכה.
5. הו לא, קל זה לא יהיה. אפילו קשה. מאוד. נדמה כי הסוף בלתי נמנע, עם או בלי עזרתו של הרב גלויברמן. האוהדים יזדעקו, הפרשנים ישתאו, אבל הדבר יקרה גם יקרה: ברבות הימים עוד ייהפך נואל פיליקס לשחקן רוטציה לגיטימי.
במקום בו ענקים כושלים
16.3.2007 / 10:06