פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יצאנו לרקוד

        האלופה מפלורידה מובילה את המועמדות לזכייה בתואר, אבל גם לצפון קרוליינה, אוהיו סטייט, UCLA וקנזס יש מה להגיד בנושא

        מי נגד מי?

        שיטת המשחקים של טורניר המכללות שייפתח (סוף סוף!) ביום חמישי הופכת אותו לכמעט בלתי ניתן לחיזוי. בניגוד לסדרות בנות שבעה משחקים המתקיימות ב-NBA, בהן באים לידי ביטוי הבדלי הרמות בין הקבוצות לאורך הסדרה, שיטת הנוקאאוט של הקולג'ים מאפשרת למכללות הקטנות והאלמוניות להפתיע את הבחורים הגדולים בשכונה במשחק אחד שבו הכל יכול לקרות.

        רק להמחשה, בעונה שעברה לא הצליחה אף אחת מהמדורגת הראשונות באיזורים השונים להעפיל לפיינל פור, אליו הגיעו מדורגת שנייה אחת (UCLA), מדורגת שלישית (פלורידה), מדורגת רביעית (LSU), ורחמנא ליצלן, גם מדורגת 11 (ג'ורג' מייסון). לכן, כשאתם קוראים עכשיו את סקירת המועמדות העיקריות לחגוג בג'ורג'יה דום באטלנטה בשני לאפריל, קחו בחשבון שלמרות ההערכות המלומדות והמנומקות שיובאו כאן, כל אחת מהן עשויה ליפול קורבן לסינדרלה אקראית שתגרום לה לראות את המשך הטורניר בטלוויזיה.

        הסבר קצר לפני שיוצאים לדרך על איך כל העסק בנוי. 64 הקבוצות (בעצם 65, אבל השתיים החלשות ביותר נפגשות למשחק מוקדם שמותיר רק אחת מהן להמשך, והשנה היתה זו ניאגרה שניצחה 69:77 את פלורידה A&M) מחולקות לארבעה איזורים, בהן הן מדורגות על פי הישגיהן העונה. המדורגת ראשונה משחקת מול המדורגת 16, השניה מול המדורגת 15 וכך הלאה. במידה והמדורגות הבכירות מנצחות לאורך כל הדרך, אמורה המדורגת ראשונה לפגוש את המדורגת שמינית בסיבוב השני (בימי שבת וראשון הקרובים) את המדורגת רביעית בשמינית הגמר (הסוויט סיקסטין, בימים חמישי ושישי הבאים), את המדורגת שניה ברבע הגמר (העלית אייט, בימי שבת וראשון הבאים) ואת יתר המדורגות ראשונות בפיינל פור (בסוף השבוע הבא לאחר מכן). כמובן שרובן, אם לא כולן, נופלות בדרך. אז בואו נבדוק איך נראה כל איזור.

        איזור הדרום

        אוהיו סטייט (1) - סנטרל קונטיקט סטייט (16)
        בריגהאם יאנג (8) - קסבייר (9)
        טנסי (5) - לונג ביץ' סטייט (12)
        וירג'יניה (4) - אולבני (13)
        לואיוויל (6) - סטנפורד (11)
        טקסס איי.&.אם (3) - פנסילבניה (14)
        נבאדה (7) - קרייטון (10)
        ממפיס (2) - צפון טקסס (15)

        אוהיו סטייט

        הבאקאייז התחילו את העונה עם הרבה חששות בגלל פציעתו של גרג אודן, וסיימו אותה עם 17 ניצחונות רצופים ומומנטום אדיר לקראת הדבר האמיתי. אודן הפך לנגד עינינו ממטרייה אווירית גרידא לכוח ממשי מתחת לסל משני צידי המגרש. הוא משתמש יותר ויותר ביד ימין המשתקמת שלו, חוסם כמו משוגע ועדיין מצליח לשמור על עצמו מלהסתבך בבעיית עבירות. לצידו צמח לאוהיו סטייט רכז טהור ונהדר בשם מייק קונלי ג'וניור, חברו של אודן מהתיכון וכוכב בזכות עצמו. עם זאת אסור לשכוח ששניהם, כמו גם הכוכב השלישי של הקבוצה דקוואן קוק, הם בסך הכל פרשמנים, וקשה להעריך למה לצפות מהם על הבמה הגדולה באמת. כדי שהבאקאייז ילכו רחוק הם יצטרכו הרבה עזרה מהחבר'ה היותר מנוסים שלהם, כמו רון לואיס, ג'מאר באטלר ואיבן האריס.

        ממפיס

        גם הטייגרס מגיעים לטורניר עם רצף מרשים של 22 ניצחונות, אבל הסיבה העיקרית לכך היא לוח המשחקים הקל להחריד שלהם. קונפרנס USA לא הציב בפני ממפיס שום קושי בדרך לעונה מושלמת בתוך החטיבה, והמאזן המצוין שלהם (3:30) זיכה אותם בדירוג גבוה מאוד בטורניר. אבל מהסתכלות על היריבות מולן רשמה ממפיס את שלוש ההפסדים שלה – אריזונה, טנסי וג'ורג'יה טק, שלוש קבוצות שאיכזבו בגדול העונה, ובצירוף העובדה שחלפו כמעט שלושה חודשים מאז שהם פגשו קבוצה רצינית, יש לג'ון קאליפרי סיבה לדאגה. המאמן הוותיק איבד את שלושת כוכביו הגדולים מאשתקד לידיו של דייויד שטרן אבל הצליח לקום מהקרשים ולהעמיד קבוצה מתואמת וכשרונית, בראשות כריס דאגלס-רוברטס הרבגוני, ג'רמי האנט הצלף וג'ואי דורסי האימתני, שיצטרכו להראות בשבועות הקרובים אם הם באמת שייכים לקבוצות העילית.

        טקסס A&M

        האגיס לא ממש נראים קשורים לדיבורים על פיינל פור ואליפות, אחרי הכל רק לפני שלוש שנים הם סיימו את משחקי הביג 12 במאזן של 16:0. אבל מאז הגעתו של בילי גילספי, אחד המאמנים המוערכים ביותר ביבשת, הפכה טקסס A&M לקבוצת הגנה מפחידה, שמסוגלת גם לתפור את יריבתה מעבר לקשת, והכי חשוב, מונהגת על ידי ווינר אמיתי. העונה הקסומה של אייסי לואו שיכנעה רבים וטובים להאמין שהפלא הקטן מקולג' סטיישן מסוגל לקחת את האגיס כל הדרך עד לאטלנטה. אחרי כל כך הרבה סלי ניצחון משוגעים שכבר קבר בקריירה בת ארבע השנים שלו במכללה, לואו נראה מוכן לרשום את שמו באותיות של זהב בדברי הימים של הטורניר. ג'וזף ג'ונס, ג'וש קרטר ואנטנאס קאבלוסקאס הליטאי יעשו כל שביכולתם כדי לעזור לו, וגם העובדה שהאגיס ישחקו את משחקי הסוויט סיקסטין והעלית אייט באלמודום בסן אנטוניו, שיהיה מלא בוודאי בקהל תומך מקמפוס המכללה הסמוך, בוודאי לא תזיק להם.

        כל השאר

        המשחק בין הקארדינלס של סטנפורד לקארדינלס של לואיוויל יוציא מתוכו קבוצה מאוד מסוכנת להמשך. ריק פיטינו סבל מלא מעט כאבי ראש מהפרשמן הבעייתי שלו, דרק קרקטר, אבל בשלבים המאוחרים של העונה נדמה היה שקרקטר התחיל להקשיב, ואם הוא יפגין בטורניר את היכולות המצוינות שכולם יודעים שיש לו, לואיוויל יכולה לעשות לטקסס A&M צרות בסיבוב השני. גם משחק מול סטנפורד והתאומים הענקים ברוק ורובין לופז לא יהיה בדיוק טיול בפארק עבור בילי גילספי. מפגש מרתק נוסף עשוי להיות בין וירג'יניה של שון סינגלטרי לטנסי של כריס לופטון, שני קלעים נפלאים שיוכלו לערוך דו קרב אקדוחנים נהדר בסיבוב השני, אבל אף אחד מהם לא צפוי לדגדג את גרג אודן וחבורתו בסוויט סיקסטין.

        איזור המערב

        קנזס (1) – ניאגרה (16)
        קנטאקי (8) - וילאנובה (9)
        וירג'יניה טק (5) - אילינוי (12)
        סאות'רן אילינוי (4) - הולי קרוס (13)
        דיוק (6) - וירג'יניה קומונוולת' (11)
        פיטסבורג (3) - רייט סטייט (14)
        אינדיאנה (7) - גונזאגה (10)
        יו.סי.אל.איי (2) - וויבר סטייט (15)

        קנזס

        אולי הקבוצה העמוקה והמוכשרת ביותר באמריקה. הג'ייהוקס סומנו בתחילת העונה כמועמדים חזקים ללכת עד הסוף, אבל שתי מעידות מול אוראל רוברטס ודה-פול הגלו אותם במהרה מצמרת הדירוג, אליה הם חזרו בקול גדול ובתרועה רמה בשבועות האחרונים. זכייה כפולה באליפות העונה הרגילה של הביג 12 ובטורניר החטיבתי, וניצחון גדול אחד על פלורידה אי שם בנובמבר גרמו לצעירי קנזס להאמין שהעונה זה יהיה שונה. אחרי שהודחו בבושת פנים בסיבוב הראשון של הטורניר בשנתיים האחרונות, מתכוונים הסופמורים ברנדון ראש, ג'וליאן רייט, ומריו צ'אלמרס (בעזרתם של שני הפרשמנים המבטיחים שרון קולינס ודרל ארתור) להביא את הג'ייהוקס לארץ המובטחת, לפני הריצה הצפויה לגזירת הקופון בערב הדראפט.

        UCLA

        פיינליסטית העונה שעברה מגיעה לטורניר בצליעה, עם שני הפסדים ברציפות (מול וושינגטון וקליפורניה, לא בדיוק מאריות הפאק 10 העונה). הקרטוע האחרון גרם לברוינס לאבד את מעמדם כמדורגת ראשונה, אבל אף אחד בווסטווד לא בוכה על השיבוץ כמדורגת מספר שתיים באיזור המערבי, שמשמעותו משחקים אך ורק בתחומי קליפורניה החמימה עד הנסיעה המתוכננת לפיינל פור. מרבית הסגל שדהר עד הגמר בעונה החולפת חזר בהנהגתו של הגארד הקשוח בעל יד הזהב אהרון אפללו, ויחד עם התבגרותו המטאורית של הרכז דארן קוליסון, חזרתו מפציעה של הסקורר ג'וש שיפ וההגנה הקבוצתית הבלתי מתפשרת של הברוינס, הם בהחלט יכולים להגיע העונה למקום אחד יותר גבוה מאשתקד.

        פיטסבורג

        גם הפנתרים מגיעים במצב רוח שפוף לריקוד הגדול, אחרי המכה הכואבת שספגו מג'ורג'טאון בגמר טורניר הביג איסט. פיטסבורג ידעה שברגע האמת היא תזדקק לקליעה טובה מבחוץ של רונלד ראמון ואנטוניו גרייבס כדי להשלים את משחק הפנים המשובח של ארון גריי, אבל אחרי שראתה את האיש הגדול שלה מסיים את הגמר במדיסון סקוור גארדן עם 1 מ-13 מהשדה, סרטים רעים על הדחה מוקדמת במיוחד מהטורניר החלו לרוץ בראשו של ג'יימי דיקסון. למרות הכל פיט עמוקה וטובה מספיק כדי לאיים על הפיינל פור, אבל כדי שזה יקרה גריי חייב לחזור לכושר ומהר, וכדאי מאוד שגם לבאנס פילדס, הרכז חסר היציבות, יעשה כמוהו.

        כל השאר

        האיש הלחוץ ביותר בחלק הזה של הבראקט יהיה טאבי סמית', מאמנה המתנדנד של קנטאקי, שככל הנראה יצטרך לנצח משחק אחד לפחות כדי לשמור על משרתו. מי שתעמוד בדרכו כבר בסיבוב הראשון היא וילאנובה של קרטיס סאמפטר הנהדר והפרשמן האקספלוסיבי סקוטי ריינולדס, שמאיימת לעשות קצת רעש בעצמה. וירג'יניה טק של זביאן דאודל תנסה להמשיך בתפקיד קוטלת הענקיות שניכסה לעצמה העונה גם בטורניר, ואילו דיוק תנסה לפתוח דף חדש אחרי עונה זוועתית במיוחד. גונזאגה זכתה למפגש בסיבוב הראשון מול אינדיאנה אותה הדיחה מהטורניר בשנה שעברה, ובמידה ותעבור את ההוז'רס היא תקבל הזדמנות לנקום ב-UCLA, שסיימה כזכור את העונה של הזאגס אשתקד בצורה דרמטית ואכזרית במיוחד.

        איזור המערב התיכון

        פלורידה (1) - ג'קסון סטייט (16)
        אריזונה (8) - פרדו (9)
        באטלר (5) - אולד דומיניון (12)
        מרילנד (4) - דייוידסון (13)
        נוטרדאם (6) - ווינת'רופ (11)
        אורגון (3) - מיאמי אוהיו (14)
        יו.אן.אל.וי (7) - ג'ורג'יה טק (10)
        וויסקונסין (2) - טקסס איי.&.אם קורפוס קריסטי (15)

        פלורידה

        הגייטורס רוצים, יכולים ואמורים ללכת כל הדרך לגמר באטלנטה ואף לזכות בו. לבילי דונובן יש את החמישייה המאוזנת, המפרגנת והמוכשרת ביותר בכדורסל המכללות, עם טוריאן גרין, רכז אחראי ומצוין, לי האמפרי, מקלעי השלוש המובילים באמריקה, קורי ברואר שהוא תותח בשני צידי המגרש, ושני הגבוהים – ג'ואקים נואה ואל הורפורד, שייבחרו בעשירייה הראשונה בדראפט הקרוב. אף אחד מהם לא בין 100 הקלעים הטובים באמריקה, אבל כולם מעמדים ממוצעים דו ספרתיים. יריבתם בסיבוב הראשון, ג'קסון סטייט, היא מכללה חביבה שמובלת על ידי טריי ג'ונסון, הקלעי מספר שתיים במכללות (27.1 נקודות למשחק), אבל זה ממש לא כוחות. בסיבוב השני, ככל הנראה מול אריזונה, יהיה מעניין יותר, אבל לתנינים לא צפויים קשיים ממשיים עד לעלית אייט.

        וויסקונסין

        אחרי שכבשו את ראש הדירוג הארצי לראשונה בהיסטוריה (אמנם לשבוע אחד בלבד), הבאדג'רס מאמינים ביכולתם להגיע לפיינל פור. בוויסקונסין בנו על מעמד של מדורגת ראשונה בטורניר, אבל שני ההפסדים לאוהיו סטייט לקראת סיום השנה דירדרו אותם מעט. הסיניור אלאנדו טאקר הוא אחד משני המועמדים לתואר שחקן השנה של המכללות, הוא המנהיג הבלעדי של הקבוצה ושחקן הנשמה הגדול שלה. הוא חזק, אגרסיבי בצבע וקולע מצוין משלוש נקודות. השאלה הקריטית מבחינת המאמן בו ריאן היא איך ייראה הצוות המסייע שלו. קמרון טיילור היה מצוין השבוע בטורניר הביג 10, אבל אם מייקל פלאוארז, מרכוס לאנדרי, וג'ו קראבנהוף לא יהיו אגרסיביים בהתקפה, העונה החלומית הזו תסתיים מהר מדי עבור וויסקונסין.

        אורגון

        בתחילת העונה דיברו באורגון על פרידה מארני קנט, המאמן שלא הצליח להרים את הברווזים בשנותיו הראשונות בתפקיד, אבל אהר'לה ברוקס נתן לקנט עונה שלא ישכחו ביוג'ין הרבה שנים. גם הצוות המסייע של ברוקס התגלה בשיאו לקראת סיום העונה, כשברייס טיילור דופק 32 נקודות על הראש של USC בגמר טורניר הפאק 10, מאליק היירסטון חוזר לכושר אחרי פציעה, מרטי ליונן מראה שהוא מהגבוהים המוסרים הטובים במכללות וטוואן פורטר הפרשמן צולף מרחוק בכל הזדמנות. הדומיננטיות שהם הראו בטורניר הפאק 10 היתה כל כך מרשימה עד שהם מרשים לעצמם לפנטז על הפיינל פור. האמת היא שאני רואה את הביטחון והמומנטום של אורגון לוקחים אותם עד לעלית אייט כמעט בקלות, אבל אז הם ייתקלו בפלורידה, וזה כבר סיפור אחר לגמרי.

        כל השאר

        האיזור עם הכי הרבה הפתעות פוטנציאליות. דייוידסון תנסה לעקוץ בסיבוב הראשון את מרילנד בעזרת הפרשמן המדהים סטיבן קרי (הבן של דל). למרות התקופה הטובה בה נמצאת מרילנד, די ג'יי סטרוברי וחבורתו מסוגלים למצוא את עצמם בחוץ כבר ביום הראשון. ווינת'רופ רוצה להיות ג'ורג' מייסון הבאה, והיא בהחלט יכולה לנצח את נוטרדאם, שמשחקת על פי מצב הרוח. אולד דומיניון תקשה על באטלר ואיי ג'יי גרייבס (מהקלעים הטובים באמריקה), שמגיעים אחרי עונה מעולה עם סיום גרוע. עוד הפתעה עשויה להגיע מג'ורג'יה טק, שלמרות נחיתות בדירוג היא קבוצה לא פחות טובה מ-UNLV. במשחק המותח של הסיבוב הראשון ילכו פרדו (מהפתעות השנה) ואריזונה (מאכזבות השנה) עד הסוף בשיניים, בקרב בו תנצח אריזונה בקושי, רק כדי לחטוף בראש מפלורידה בסיבוב הבא.

        איזור המזרח

        צפון קרוליינה (1) - איסטרן קנטאקי (16)
        מרקט (8) - מישיגן סטייט (9)
        דרום קליפורניה (5) - ארקנסו (12)
        טקסס (4) - ניו מכסיקו סטייט (13)
        ואנדרבילט (6) - ג'ורג' וושינגטון (11)
        וושינגטון סטייט (3) - אוראל רוברטס (14)
        בוסטון קולג' (7) - טקסס טק (10)
        ג'ורג'טאון (2) - בלמונט (15)

        צפון קרוליינה

        רוי וויליאמס הוא המאמן הטוב ביותר במכללות והקבוצה שלו נראית מצוין. המינוס היחיד שלהם הוא חוסר הניסיון – שלושה משחקני החמישייה שלהם הם פרשמנים (טיי לאווסון הוא אולי הרכז הטוב במחזור שלו, וויין אלינגטון הוא קלע טהור משובח וברנדן רייט הוא פורוורד סופר אתלטי שאמור להיבחר בעשירייה הראשונה בדראפט, אם יחליט לעזוב). טיילר הנסברו, מהגבוהים הדומיננטיים באמריקה, עם או בלי אף, משחק נהדר לצידו של רייט, והסיניור ריישון טרי מביא ניסיון ומנהיגות. הטאר הילס ייתקלו בקשיים כבר בסיבוב השני מול מישיגן סטייט (או מרקט), שיכולות בהחלט להפתיע אותם. בשורה התחתונה יש לצפון קרוליינה קבוצה טובה מאוד, אבל לא בטוח שיש להם מספיק בשביל לקחת אליפות.

        ג'ורג'טאון

        ההויאס נראים מצוין, אחרי 16 ניצחונות ב-17 משחקים וטורניר ביג איסט מרשים, אבל יש לקבוצה הזאת יותר מידי חורים. ג'ף גרין הוא מנהיג אדיר ואחד השחקנים הטובים בביג איסט, אבל הסנטר רוי היברט הוא אניגמה. כשהוא טוב הוא יכול להיות מהטובים באמריקה, כמו ששיחק נגד ארון גריי ופיטסבורג השבוע, הבעיה היא שיש משחקים שלמים בהם הוא מנמנם על המגרש, ובשיטת הנוק-אאוט זה יכול לעלות לג'ון תומפסון השלישי ביוקר. אני צופה יציאה מוקדמת של ההויאס כבר בסיבוב השני, מול ג'ראד דאדלי (בטורניר האחרון שלו) ובוסטון קולג' המסוכנים.

        וושינגטון סטייט

        הקוגארס לא יגיעו אפילו לשם. הקבוצה המפתיעה של השנה אמנם רצה עם כמעט אותו הרכב כבר שלוש שנים, וטוני בנט, המאמן בשנתו הראשונה שהחליף את אביו בהנהגת הקבוצה והוביל אותם ממאזן נוראי של 11:17 אשתקד לעונה יוצאת מהכלל מביא המון ביטחון והגנת בטון, אבל אוראל רוברטס הולכים לעשות להם את המוות. זאת המדורגת 14 הטובה ביותר בטורניר, עם קיילב גרין וקן טאט, הצמד היחיד במכללות שעבר את מחסום ה-2000 נקודות בקריירה כל אחד. הקוגארס, עם קייל וויבר, דבין הרמלין ודרק לואו, הם קבוצה טובה מאוד, אבל לא יצלחו את הנשרים הזהובים.

        כל השאר

        בסיבוב הראשון תעיף מישיגן סטייט של דרו נייצל, סקורר ושחקן נשמה שלא מוותר על אף משחק, את מרקט של דומיניק ג'יימס, בעוד שקווין דוראנט והלונגהורנס ידלגו בקלות מעל ניו מקסיקו סטייט החביבים. USC יתקשו מול ארקנסו, בעוד משחק עם פוטנציאל להפתעה. הרייזורבקס אכזבו השנה אבל ההעפלה לגמר טורניר ה-SEC החזירה להם את הביטחון. הטרויאנים, לעומתם, הפתיעו את כולם עם עונה מצוינת של ניק יאנג, גייב פרויט, טאג' גיבסון ולודריק סטיוארט והתקפה מאוד מאוזנת. ג'ורג' וושינגטון יעשו חיים קשים לואנדרבילט, אבל ואנדי, עם הקו האחורי הגבוה והיד החמה מהשלוש של דרק באיירס ושיין פוסטר צריכים לנצח. בוסטון קולג' יעברו בקושי את טקסס טק של בובי נייט, ועשויים להפתיע ולהגיע עד העלית אייט. עזיבתו של הסנטר שון ויליאמס פגעה בקבוצה אבל ג'ארד דאדלי וטייריס רייס מסוגלים להביא את הנשרים גבוה ורחוק.